מניית הסייבר הישראלית שזינקה ב-30% אחרי מתקפת הכופר העולמית - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מניית הסייבר הישראלית שזינקה ב-30% אחרי מתקפת הכופר העולמית

למרות הקונצנזוס בקרב האנליסטים כי ענף אבטחת הסייבר ימשיך לגדול בשנים הקרובות, ואף שישראל נחשבת מובילה עולמית בענף - בבורסה בתל אביב נסחרות רק שלוש חברות אבטחת מידע ■ סמנכ"ל הטכנולוגיות: "הפתרון שלנו הפך חברות לגדולות, ולכן אנחנו מתמקדים במשיכת משתמשים ישירים"

עובד בסוכנות האבטחה והאינטרנט של קוריאה עוקב אחר התפשטות מתקפת WannaCry ב–15 במאי
Yun Dong-jin/אי־פי

מתקפת הכופר האינטרנטית, WannaCry, שהכתה במרבית המדינות ברחבי העולם ביום שישי, ה-12 במאי, הביאה לעליות במניות של חברות אבטחת מידע. ב-15 במאי, כמעט כל החברות שעוסקות בתחום טיפסו במסחר בבורסות: סימנטק ופורטינט זינקו ב-4.9%, פאלו אלטו עלתה ב-4.5%, וצ'ק פוינט ואימפרבה עלו בכ-2%. ככל הנראה, המשקיעים חשבו כי תקציבי רכש הסייבר בארגונים גדולים יגדלו עקב המתקפה, שהצליחה לשתק בתי חולים, לעצור פסי ייצור ולפגוע גם במוסדות פיננסיים - וחברות אבטחת המידע ירוויחו מכך.

אנליסטים מסכימים כי תחום הסייבר ימשיך לגדול בשנים הקרובות. על פי חברת המחקר סייבר סקיוריטי ונצ'רס, המחזור המצרפי של שוק אבטחת הסייבר העולמי יהיה 120 מיליארד דולר ב-2017, לעומת 3.5 מיליארד דולר בלבד ב-2004. לפי אותו מחקר, עד 2021 המחזור המצרפי של שוק הסייבר יהיה טריליון דולר בשנה.

יש קונצנזוס לגבי המגמה העתידית: הנוכחות של חברות ברשת תמשיך ותגדל, המתקפות עליהן יתעצמו וילכו - והצורך בהתגוננות מפני איומי סייבר רק ייהפך קריטי יותר. לכן, המשקיעים אופטימיים בנוגע לענף.

אף שחלק מחברות הסייבר המובילות בעולם הן ישראליות, או ישראליות למחצה, למשקיע הישראלי יש מעט מאוד אפשרויות להיחשף למגזר הסייבר וליהנות מהגאות בתחום דרך הבורסה בתל אביב. צ'ק פוינט, פאלו אלטו, סייבר ארק, אימפרבה ורדוור - כולן חברות ישראליות, כולן משמעותיות בתחום אבטחת המידע, כולן ציבוריות - וכולן נסחרות בארה"ב ולא בישראל.

סיירן צומחת הכנסות, במיליוני דולרים

למעשה, בבורסה הישראלית נסחרות שלוש מניות בלבד של חברות העוסקות בתחום אבטחת המידע. הידועות שבהן הן אלוט, חברה שמוכרת שירותי סייבר בעיקר דרך חברות תקשורת, כמו פלאפון; וחברת T–Safe, שנכנסה לבורסה רק לפני כשנה. בנוסף לחברות אלה, יש עוד מניית סייבר אחת שנסחרת בבורסה בתל אביב, אך מוכרת הרבה פחות: המניה של חברת סיירן (Cyren).

ביום שני שלאחר מתקפת הכופר, פירסמה סיירן פוסט בבלוג החברה, שבו תיארה את ההתקפה, את מנגנון הצפנת הקבצים, את דרישת הכופר ואת שיטת ההפצה. בסוף הפוסט צוין כי מערכת הסינון של סיירן יודעת כיצד לבלום מתקפה כזאת. התגובה של השוק היתה מעבר למצופה; אף שגם מוצרי אבטחה אחרים יודעים לבלום את מתקפת WannaCry - מניית סיירן זינקה ב-30% עם תחילת יום המסחר. בהמשך תיקנה את עצמה וננעלה בעלייה של 15%.

שרדה את התפוצצות הבועה

לסיירן הקטנה יש היסטוריה ארוכה. חברת התוכנה התחילה את דרכה ב-1991 תחת השם קומטאץ'. מאז עברה קומטאץ' גלגולים רבים: בתחילה היא פיתחה תוכנות לדואר אלקטרוני, ולאחר מכן עברה לאירוח תיבות דואר בעצמה. ב-1999 הונפקה קומטאץ' בנאסד"ק, ושווייה בשיא בועת הדוט־קום הגיע ליותר ממיליארד דולר. החברה העסיקה אז 500 עובדים.

אלא שבועת ההיי־טק של תחילת שנות ה–2000 התפוצצה, וקומטאץ' נאלצה לסגור את פעילות האי־מייל הלא־רווחית שלה. ב–2002 היא נהפכה לחברת אבטחה, עם מוצר לסינון דואר זבל. ב–2007 פעילות האבטחה של החברה עברה בפעם הראשונה לרווחיות, וב–2010 ו–2012 ביצעה קומטאץ' שלוש רכישות במטרה להרחיב את הפורטפוליו שלה. ב–2014 עברה החברה מיתוג מחדש ושינתה את שמה לסיירן. החברה מעסיקה כיום 220 עובדים.

עסקי הליבה של סיירן נותרו פיתוח ושיווק פתרונות אבטחת רשת וסינון דואר אלקטרוני. התוכנה שפיתחה פועלת כמו מנוע לסינון איומים - שכולל זיהוי נוזקות ואתרי פישינג - עבור חברות וארגונים, לפי מודל B2B. למעשה, יש סיכוי גדול שכולנו משתמשים בסיירן בלי ידיעתנו: מנוע סינון המיילים של Gmail מבוסס על הפתרון של סיירן באופן בלעדי. גם מוצרי אופיס 365 של מיקרוסופט משתמשים בסיירן לסינון נוזקות, אם כי לא באופן בלעדי.

ההודעה על מתקפת הסייבר
HANDOUT/רויטרס

לדברי ליאור כוכבי, סמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה, "מלבד גוגל ומיקרוסופט, חברת פייראיי (FireEye)משתמשת במוצר שלנו נגד נוזקות, כמו גם חברת Zscaler. בנוסף, מנוע האנטי־ספאם בכל קופסה של צ'ק פוינט הוא של סיירן, וגם מנוע סינון כתובות URL של צ'ק פוינט".

שווייה של פייראיי הוא 2.7 מיליארד דולר; שווי צ'ק פוינט הוא 18 מיליארד דולר; ואפילו הסטארט־אפ Zscaler, שהוא מתחרה ישירה של סיירן, שווה יותר ממיליארד דולר לאחר סבב הגיוס האחרון שלה. שווי השוק של סיירן הוא 300 מיליון שקל בלבד.

ליאור כוכבי

כוכבי מסביר: "אני הספק שעובד מאחורי הקלעים עם הרבה מאוד חברות גדולות. מיימקאסט (Mimecast), למשל, הונפקה בבורסה לפני כשנה, והיא מגנה על דואר אלקטרוני בענן. סיירן היא המנוע שלה מאחורי הקלעים, והיא מספקת לחברה את כל הפלטפורמה. מיימקאסט שווה כיום 1.4 מיליארד דולר. כמעט כל חברה בעולם אבטחת המידע קונה איזשהו רכיב מאתנו".

אז יש בעיה במודל העסקי שלך.

"נכון. יש פה בעיה. השימוש במנוע שלנו הפך חברות אחרות לגדולות - ולכן כעת אנחנו מתמקדים בלקוחות הוותיקים ומנסים להפוך אותם לאסטרטגיים יותר באמצעות ייקור השירות. במקביל, אנחנו מאמינים שהגידול המשמעותי יבוא מלקוחות שיגיעו ישירות אלינו, ולכן עברנו מיתוג מחדש ופתחנו משרדי מכירות בכמה מקומות בעולם. כיום, דרך לקוחות החברה יש לסיירן 600 מיליון יוזרים, אך מבחינת מכירות זה חסר משמעות. אם יהיו לחברה מיליון יוזרים ישירים, המכירות יגיעו ל-30 מיליון דולר - סכום הזהה לסך המכירות של סיירן ב-2016".

לסיירן יש את אחד מפתרונות הסייבר האלגנטיים ביותר בשוק - הוא מבוסס־ענן ואינו מצריך התקנה של תוכנה או של שרתים. החברה רוצה להתאים גם את טכנולוגיית אבטחת המידע לעידן הענן - מהפכה שבין היתר כבר מתרחשת בתחום האחסון והתוכנות הארגוניות.

כיצד הפתרון עובד? באמצעות שינוי הגדרה קטן בדפדפן, שמעביר את כל התעבורה של המשתמש דרך מנוע סינון האיומים של החברה. התוכנה יודעת לחסום אתרים פוגעניים, היא סורקת כל הורדה של קובץ מהדפדפן ומונעת תקשורת בין פוגען שמותקן במחשב לשרת האחורי של התוקף (המכונה Command and Control). סיירן גובה דולרים בודדים בחודש למוצר למשתמש בודד.

לדברי כוכבי, המודל הזה מתאים במיוחד לעסקים קטנים ובינוניים שלא רוצים לרכוש קופסאות: "האתר שלנו הוא היחיד בעולם הסקיוריטי שאפשר להיכנס אליו ולקבל התנסות מלאה בחינם למשך 30 יום, בלי לתת כרטיס אשראי או מספר טלפון. אנו רוצים להיות ה-Salesforce של ענף הסייבר, ויש לנו כבר מאות ארגונים שמחוברים בצורה כזאת". לסיירן יש גם פתרונות להגנה על תיבות אי־מייל ואפליקציית הגנה על סמארטפונים - והכל על בסיס אותו מנוע סינון מרכזי.

האם הגלישה תואט אם אעביר את כולה דרך השרתים שלך?

"יש לנו 20 חוות שרתים ברחבי העולם, בצמתים הכי מרכזיים של האינטרנט, עם חיבורים מפלצתיים לשדרת האינטרנט. השיהוי ללקוח הוא 1–4 מילי־שנייה (אלפיות שנייה); זה בלתי־מורגש".

למרות ההצלחה, סיירן היא עדיין חברה הפסדית. בדו"ח הכספי של החברה לרבעון הראשון של 2017, שפורסם במאי, דיווחה החברה על הכנסות של 8 מיליון דולר - עלייה של 8%, לעומת הרבעון המקביל ב-2016. אולם החברה דיווחה על הפסד (Non-GAAP) של 2.4 מיליון דולר ברבעון זה, לעומת 1.9 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. כוכבי מסביר את ההפסד בכך שהחברה נמצאת כעת בשלב של השקעות, פיתוח הפלטפורמה ושינוי המודל העסקי שלה למכירות ישירות לצרכני הקצה. בנוסף, כמו בחברות רבות אחרות, המעבר ממכירת מוצר למודל שירות בתשלום חודשי, פוגע בתוצאות בטווח הזמן הקצר.

בדו"ח הרבעוני האחרון, דיווחה סיירן על 60 לקוחות קטנים חדשים (במודל ענן) ועל מספר שיא של לקוחות תאגידיים שהצטרפו דרך מכרזים, שבהם גברה סיירן על חברות כמו סיסקו, מקאפי ומיימקאסט.

עיקבו אחר המדד

המשקיע הישראלי יכול להיחשף לתחום הסייבר הצומח במהירות גם דרך ISE Cyber Security Index - מדד מעקב אמריקאי שעוקב אחר מניות הסייבר, וכולל אחזקה במניות של 34 חברות אבטחת מידע - לרבות סימנטק, צ'ק פוינט וסיסקו. אפשר לעקוב אחר המדד באמצעות תעודות סל ישראליות של תכלית, פיור־פאנדס והראל. המדד השיא תשואה של 5% מתחילת 2017. לחברת הביטוח מגדל יש קרן נאמנות המכונה "מגדל מניות סייבר" - אפשרות נוספת הנגישה למשקיע הישראלי שמתעניין בתחום.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#