"'אקונומיסט' כבר שאל אם אנחנו אומת הסטארט-אפ - או אומה שנשארה מאחור" - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"'אקונומיסט' כבר שאל אם אנחנו אומת הסטארט-אפ - או אומה שנשארה מאחור"

סגן נשיא להנדסה בגוגל העולמית ומנכ''ל מרכז המו''פ בישראל: "צריך לדאוג שכל ילד ילמד לתכנת כמו שלומדים מתמטיקה" ■ מפקדת ממר''ם: "הצבא הוא הגרעין של הסטארט-אפ ניישן. בצה''ל קיימת אקדמיה להכשרת אנשי תוכנה במקצועות המחשב והסייבר, והם משתלבים אחר כך בתעשייה ובהיי-טק"

7תגובות
יוסי מטיאס
אייל טואג

בוגר אוניברסיטה או מכללה שיוצא לשוק העבודה עשוי להתמודד עם טכנולוגיות ושפות תכנות אחרות מאלה שלמד אך שנתיים־שלוש לפני כן; התלמידים של ימינו יגיעו לשוק עבודה שאינם יודעים כיצד ייראה; ולפחות מחצית מהמקצועות שיידרשו בשוק העבודה בעוד 15–20 שנה אינם ידועים ואין דרך לחזות אותם - כך עולה מכנס בנושא ההון האנושי שנערך אתמול במכללת אפקה.

הדוברים ביום העיון הסכימו כי מערכת החינוך צריכה בעיקר ללמד איך לפתור בעיות תוך שימוש בכלי תמיכה כמו תוכנות בקוד פתוח, לצד לימודי מדעים בסיסיים ומיומנויות כמו עבודת צוות. לדבריהם, פג תוקפן של שיטות הלימוד הפרונטליות המסורתיות שבהן מורה או מרצה עומד לפני כיתה — ואת מקומן צריך למלא לימוד דרך פרויקטים שמתבצעים בעבודת צוות. כך, המורה לא יעביר את החומר אלא ינחה את צוותי העבודה.

בין היתר, הוצע בכנס כי תלמידי תיכון במסלול בגרות של חמש יחידות מתמטיקה ילמדו גם מקצוע שאינו מדעי, מכיוון שהיכולת לפתור בעיות מורכבת גם מפסיכולוגיה, פילוסופיה ואתיקה. כמו כן, הציעו המשתתפים להוסיף לבחינות הבגרות במתמטיקה ובפיזיקה גם בגרות בתכנות. עם זאת, הנוכחים סבורים כי שינויים אלה נדרשים בכפוף לידוע כיום למערכת - וייתכן כי צרכים אלה ישתנו בתוך חמש שנים בלבד.

בין היתר, הזכירה מיכל צוק, המשנה למנכ"ל הממונה על התעסוקה במשרד העבודה והרווחה, כי ב–2013 היו חסרים במשק הישראלי 3,300 מהנדסים, מספר שזינק ל–6,500 מהנדסים ב–2017. ואולם מהכנס ומדברי המשתתפים בו נעדרה כל התייחסות לשאלת ההכשרה הנדרשת למי שאינם מסוגלים ללמוד חמש יחידות מתמטיקה או לעסוק בהיי־טק על גווניו. זאת, בשעה שענף ההיי־טק מעסיק רק 10% מכלל העובדים במשק.

לימודים אקדמיים או למידה עצמאית

פרופ' יוסי מטיאס, סגן נשיא להנדסה בגוגל העולמית ומנהל מרכז המחקר והפיתוח (מו"פ) של גוגל בישראל, אמר כי כיום ניתן לעסוק בהיי־טק מתקדם גם ללא הכשרה פורמלית ממוסד אקדמי. לדבריו, ניתן לפתור בעיות בעזרת האינטרנט, עם תוכנות שנמצאות בענן. "כל סטודנט יכול לפתור כל בעיה באמצעות שימוש בטכנולוגיות שזמינות לכולם. זו מהפכה שמשנה את הדרך שבה פותרים בעיות. המהנדס האפקטיבי של מחר לא חייב להיות בוגר אוניברסיטה או מכללה כדי לעשות דברים בעלי משמעות טכנולוגית. יש קורסים ברשת, יש דמוקרטיזציה של גישה לכלים", הוסיף מטיאס.

עם זאת, מטיאס סייג את דבריו ואמר כי "ללימודים באוניברסיטאות ובמכללות טובות יש חשיבות גדולה מאי־פעם". לדבריו, הטכנולוגיה משתנה ללא הרף ולכן יש לפתח את יכולת הלימוד העצמי של סטודנטים כך שיוכלו להתאים עצמם למצבים משתנים. מחקר מדעי מוביל הוא המנוע של הכלכלה והתעשייה, אך ישראל כבר אינה מובילה בחזיתות מסוימות, כמו כלכלה חישובית או לימוד הצגת נושא.

"צריך לשנות את צורת החינוך כבר מהגיל הרך", אמר מטיאס. "צריך לדאוג שכל ילד ילמד לתכנת כמו שהוא לומד מתמטיקה. זה כבר מקובל במקומות שונים בעולם", הוסיף.

היכולת לעבוד בצוות נהפכה חשובה במיוחד

יש פרנקל, סגן נשיא אינטל וחבר ות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה), אמר כי מספר בוגרי מקצועות ההיי־טק במכללות גדל בשנים האחרונות, בעוד שמספר בוגרי המקצועות הללו באוניברסיטאות קפוא כבר 16 שנה. לדבריו, מתמטיקה היא "מלכת המדעים", אך כעת יש לחשוב על בגרות בתכנות ובתשתיות מפתח נוספות.

פרנקל הוסיף כי חברות היי־טק מעוניינות בידע של העובדים, אך בשוק עבודה גלובלי יש חשיבות רבה גם לכישורים "רכים" כמו עבודת צוות, והם מקבלים משמעות גדולה יותר. "אני לא בטוח שלרמי לוי יש תואר במנהל עסקים — והוא איש עסקים מצוין", אמר, והוסיף כי בוגרי יחידת המודיעין 8200 נמצאים בעדיפות ראשונה מבחינתו כמעסיק.

אל"מ טליה גזית, מפקדת ממר"ם (יחידת המחשוב של צה"ל), אמרה בכנס כי אחת ההתפתחויות החשובות כיום בצה"ל, לצד הפיתוחים הטכנולוגיים, היא חיבור אנשי הטכנולוגיה למרחב המבצעי. לדבריה, בעבר קיבלו אנשי הפיתוח מאנשי השטח את רשימת הדרישות והצרכים, והציעו פתרונות בהתאם — אך כיום משולבת הטכנולוגיה בשלב ראשוני יותר בלחימה, ואף מעצבת את תפישות ודרכי הלוחמה של צה"ל.

לדברי גזית, באגף התקשוב בצה"ל יש אקדמיה למקצועות המחשב והסייבר, שבה מכשירים את אנשי התוכנה שישרתו בכל יחידות צה"ל, ובתום שירותם הם משתלבים בתעשייה ובהיי־טק. "בעידן הסייבר, הטכנולוגיה היא שדה קרב, ואנחנו מכשירים אנשים להיות לוחמים טכנולוגיים", הוסיפה.

עמי מויאל, נשיא מכללת אפקה, אמר כי "מערכת החינוך והאקדמיה צריכות להשתנות ולהתאים עצמן לעולם החדש". לדבריו, במקצועות המתמטיקה התלמידים מתבססים בעיקר על יכולת שינון, בזמן שנדרשת גמישות מתמטית. גם מויאל סבור כי נדרש מעבר לשיטת הוראה מבוססת פרויקטים.

דעת מיעוט: "נסחפנו עם הטכנולוגיה"

יפה זילברשץ, יו"ר הוות"ת, אמרה כי משיחות שקיימה הוועדה עם מעסיקים עולה כי בוגרי מוסדות אקדמיים מגיעים לשוק התעסוקה עם ידע שאינו מספיק, ולכן נדרשות יותר מכינות שיתאימו את רמת הידע לצורכי השוק. לדבריה, הוות"ת תתן מענקים ישירים למוסדות אקדמיים לצורך קליטת סגל איכותי, בדגש על בניית מעבדות, ולשילוב דיסציפלינות — מתוך מחשבה שגם סטודנט לפילוסופיה יכול להיות איש היי־טק מצוין. על כך אמרה צוק כי גם משרד העבודה מעוניין לבצע חשיבה מחודשת על תשתיות ההכשרה לשוק העבודה, כמו הכשרות מקוונות והכשרות חוץ־אקדמיות.

שירה גרינברג, סגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אמרה כי שני האתגרים העיקריים של הממשלה בשלב זה הם שילוב אוכלוסיות רבות יותר בשוק העבודה, כמו מיעוטים, חרדים ואוכלוסייה מבוגרת (מעל גיל 45). אוכלוסיות אלה צריכות להשתלב בענפי תעסוקה עם פריון גבוה. באשר למחסור במהנדסים אמרה גרינברג כי הממשלה הקצתה 750 מיליון שקל לתוכנית רב־שנתית להגדלת מספר המהנדסים במשק.

מוהנא פארס, מנהל אגף תוכניות לאומיות מערכתיות במשרד החינוך, סיכם בנימה מעט שונה: "לדעתי נסחפנו מדי לטכנולוגיה. אני לא מתלהב מרובוטים, וחושב שצריך לחזק את המדע הקלאסי. צריך לפתח יותר יכולות של לוגיקה והתמודדות עם כלים פיזיקליים, וצריך מורים איכותיים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#