מדעי החיים: בכל שנה נפתחות 123 חברות בתחום ו-62 נסגרות - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מדעי החיים: בכל שנה נפתחות 123 חברות בתחום ו-62 נסגרות

חברות מדעי החיים גייסו כ-835 מיליון דולר ב-2016, פי שניים וחצי מההון שגייסו לפני עשור, אולם חלקן בסך הגיוסים של תעשיית ההיי-טק הישראלית נמצא במגמת ירדה ■ מנכ"לית IATI: "התעשייה העולמית סובלת ממצוקת השקעות והחברות הישראליות פגיעות יותר"

ביומיקס וירוס

בשנת 2016 גייסו 132 חברות ישראליות בתחום מדעי החיים הון כולל של 823 מיליון דולר, כמעט 40% מסכום הגיוסים הגיע ממשקיעים ישראלים. כך עולה מדו"ח שמפרסם היום (ד') IATI – ארגון הגג של תעשיות ההיי-טק ומדעי החיים בישראל.

סך ההון שזורם לחברות מדעי החיים אמנם עולה, אך לא בקצב של הגידול בהשקעות בהיי-טק הישראלי. חלקן של ההשקעות בתחום מדעי החיים תופס חלק קטן והולך מסך ההשקעות בתעשיית ההייטק המקומות. מ-27% ב-2012, ל-24% ב-2014 ול-17% ב-2016.

הדו"ח מנסה לספק תמונת מצב של תעשיית מדעי החיים המקומית על ידי איגוד הפרסומים השונים שהפיקו לאורך השנתיים האחרונות חברת המחקר IVC, מוסד שמואל נאמן בטכניון, מכון היצוא ורשות החדשנות. הוא נכתב על ידי קלאודיו ירזה ועומר גביש מפירמת הייעוץ ורואי החשבון PWC ישראל, ומתפרסם לקראת כנס מיקסי-ביומד (MIXiii Biomed) שיתקיים בשבוע הבא.

ב-IATI סבורים כי תעשיית מדעי החיים הישראלית מתבגרת, הם מסיקים זאת מכך שבשנה האחרונה מספר הגיוסים הגבוהים מ-20 מיליון דולר היווה כ-55% מסך הגיוסים של חברות מדעי החיים, לעומת שיעור של 24% בממוצע בעשור האחרון. סכום הגיוס הממוצע גדל בהתמדה ועמד ב-2016 על 6.2 מיליון דולר, בדיוק פי שניים לעומת הגיוס הממוצע ב-2010. המגמה מגיעה לידי ביטוי גם במספר רב יותר של חברות המייצרות הכנסות. לטענתם, כ-40% מהחברות נמצאות בשלבים מתקדמים ומפיקות הכנסות.

כ

המשקיעים הישראליים מעמיקים את מעורבותם בתחום

לפי הדו"ח, בישראל פעילות כ-1,350 חברות בתחום מדעי החיים, מספר הגבוה בכ-80% בהשוואה למספרן לפני עשור. לשוק נוספות בממוצע 123 חברות חדשות בשנה, ובמקומן נסגרות בממוצע 62 חברות.

המגזר הבולט ביותר, הן במספר החברות הפעילות (42%) והן בהיקף ההשקעות, הוא מגזר הציוד הרפואי. מספר החברות העוסקות בתחום המכשור הרפואי בישראל הוא גבוה בהשוואה בין-לאומית. אחריו משתרכים מגזר התרופות והמחשוב הרפואי (לרבות רפואה דיגיטלית) – כל אחד מהם מהווה בנפרד כ-16% מכלל החברות הפעילות בתחום מדעי החיים. מגזר המחשוב הרפואי הוא התחום הצומח בקצב המהיר ביותר - יותר ממחצית מהחברות במגזר זה נוסדו בחמש השנים האחרונות, והוא גדל בקצב שנתי של 38 חברות בממוצע.

המשקיעים הישראלים מעמיקים את מעורבותם בשוק מדעי החיים המקומי – הם הזרימו לחברות 312 מיליון דולר ב-2016, שהם 38% מסך ההון שגייסו החברות. סכום גבוה מהשקעותיהם ב-2015 – 265 מיליון דולר, או 28% מסך ההון שגייסו החברות, ומהשקעותיהם ב-2014 – 193 מיליון דולר, או 24% מסך ההון שגייסו החברות. חלקן של קרנות ההון סיכון הישראליות לא השתנה, ועומד על 13% בממוצע בשלוש השנים האחרונות.

היקף הרכישות גבוה מההשקעות – "פוטנציאל לאקזיטים עתידיים"

בחמש השנים האחרונות (2012-2016) נרכשו 55 חברות ישראליות בתחום מדעי החיים, בסכום כולל של 4 מיליארד דולר. ענף המכשור הרפואי היווה 77% מסך הרכישות. בין עסקות הרכישה של 2016 ניתן למנות את המכירה של חברת MIS מכרמיאל, המפתחת ציוד ומכשור לרפואת פה ושיניים, ל-דנטספליי סירונה האמריקאית תמורת 375 מיליון דולר. את המכירה של גליל מדיקל, ל-BTG הבריטית תמורת 110 מיליון דולר. גליל מפתחת טכנולוגיה להקפאת רקמות נגועות כחלופה לניתוחים במחלות סרטניות. את המכירה של חברת ניהול התיקים הרפואיים ראשטוב למג'יק הישראלית תמורת 21 מיליון דולר; והרכישה של אי.טי.ויו מדיקל, המפתחת מוצרים לניטור דרכי הנשימה בפרוצדורות כירורגיות, שנרכשה על ידי אמבו (Ambu) הדנית תמורת 16 מיליון דולר.

כ

"בראיה של חמש שנים אנו רואים כי היקף רכישת החברות בתחום - 4 מיליארד דולר -  עלה על היקף ההשקעות בחברות בתחום  - 3.8 מיליון דולר", אומרים ב-IATI. "מגמה זו בישראל היא חלק מהמגמה העולמית של קונסולידציה, ויש בה כדי להעיד על פוטנציאל לאקזיטים עתידיים של חברות ישראליות".

"התמיכה הממשלתית חיונית"

בעשור האחרון גייסו חברות מדעי החיים הישראליות יותר מ-6.7 מיליארד דולר בנאסד"ק, כשמתוך סכום זה, 5 מיליארד גויסו בארבע שנים האחרונות (2016-2013). ב-2016 גייסו 12 מתוך 21 החברות הישראליות במגזר מדעי החיים הנסחרות בנאסד"ק 366 מיליון דולר בהנפקות ראשונות ובהנפקות המשך. בבורסה של תל אביב, חמש חברות ממגזר מדעי החיים גייסו ב-2016 סך של 108 מיליון דולר. כלומר, מספר קטן יותר של חברות שגייסו הון משמעותי.  

על פי הדו"ח, גורם חיובי נוסף עבור מגזר מדעי החיים הישראלי הוא הפעילות של גורמי רגולציה במדינות שונות לעודד חדשנות, ולזרז את הגעתן של טכנולוגיות חדשות לשלבי שיווק, בעיקר באמצעות זירוז תהליך האישור של תרופות וציוד רפואי.

חברות המסחור של אוניברסיטאות המחקר ובתי החולים הגישו 509 בקשות לאישור פטנטים מקוריים בשנת 2015, והיו מעורבות בהקמת 53 חברות הזנק באותה שנה. התחומים המובילים להגשת בקשות לפטנטים מקוריים היו ביו-טכנולוגיה (25%), רפואה (15%) ופיזיקה, אלקטרוניקה ואלקטרו-אופטיקה (14%).

קרין מאיר רובינשטין
Yoram Reshef / יורם רשף

"לאחר עשור של צמיחה משמעותית, מגזר מדעי החיים ממשיך לרשום הצלחות ולשפר את המיצוב שלו בשוק הבריאות העולמי", אומרת קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית IATI. "אולם על אף הסימנים החיוביים בתחום מדעי החיים בישראל, התעשייה העולמית סובלת ממצוקת השקעות הנובעת מחשש מרגולציה, מלחצים פוליטיים ואחרים להורדות מחירים ועוד. אופי החברות בישראל, שרובן עדיין תלויות בגיוסי הון ממקורות חיצוניים, הופך אותן לפגיעות יותר באופן יחסי לשאר העולם, ועשוי להשפיע על התעשייה המקומית בשנים הקרובות. על כן, המשך התמיכה הממשלתית בחדשנות באמצעות הרשות לחדשנות ותוכניות תמריצים שונות, הנו חיוני להמשך התפתחות תעשיית מדעי החיים והחדשנות בישראל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#