"פינטק זה לא רק לסייע לגברת כהן מחדרה להיכנס לחשבון שלה באינטרנט" - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"פינטק זה לא רק לסייע לגברת כהן מחדרה להיכנס לחשבון שלה באינטרנט"

סיטי ונצ'רס, זרוע ההשקעות של סיטיבנק, תפתח משרד מקומי — ותעמיק את השקעותיה בחברות ישראליות ■ את הפעילות תנהל ארנית שנער, מי שהקימה את האקסלרטור של הבנק: "עד עכשיו לא בדקנו את השוק הישראלי באופן מסודר"

3תגובות
בלומברג

ב–2010 זיהתה הממשלה את הפוטנציאל של ישראל בתחום הטכנולוגיות הפיננסיות, שלימים זכו לכינוי פינטק. כחלק מתוכנית של משרד האוצר לעידוד תעשיית ההיי־טק (תוכנית "יתרון יחסי"), יזמה הממשלה פרויקט שנועד למשוך לישראל גופים פיננסיים בולטים שיקימו פעילות פיתוח בארץ, בתקווה שתקום סביבם תעשייה בתחום. שבע שנים מאוחר יותר, פינטק הוא כבר באז־וורד שחוק, ופעילות סיטיבנק (Citibank) בישראל היא סיפור ההצלחה שניתן לייחס לתוכנית.

במעבדת החדשנות שלו ברמת החייל, מעסיק כיום סיטי כ–200 עובדים, המפתחים טכנולוגיות פיננסיות לשוק המוסדי. האקסלרטור של הבנק, שהחל לפעול ב–2013, ליווה כבר 60 חברות, שגייסו יחד כ–280 מיליון דולר בשלוש שנים וחצי. עד כה נסגרו רק 13% מהחברות — שיעור מינורי לאור העובדה שמחזור החיים הממוצע של חברת סטארט־אפ הוא ארבע שנים בלבד.

השבוע הכריז הבנק על העמקת פעילותו בישראל ועל פתיחת משרד מקומי שישמש את זרוע ההשקעות של הבנק — סיטי ונ'צרס. את הפעילות תנהל ארנית שנער, שחוזרת לסיטי לאחר שניהלה בשנתיים וחצי האחרונות את פעילות ההשקעות בישראל ובאירופה של ענקית הטכנולוגיה הסינית לנובו (Lenovo).

ארנית שנער
סיון פרג'

סיטי ונצ'רס מבצעת בין שש לעשר השקעות בשנה בארה"ב, בשלבי גיוס A ו–B. בשנה האחרונה היא השקיעה בשלוש חברות של יזמים ישראלים — BlueVine, שפיתחה פלטפורמה מקוונת המאפשרת לעסקים לקבל מקדמות בגין חשבוניות דחויות; וחברות הסייבר דיאדיק סיקיוריטי (Dyadic Security) ואילוסיב נטוורקס (Illusive Networks). במרבית המקרים, סיטי מבקש מעמד של משקיף בדירקטוריון החברות (נוכחות, ללא זכות הצבעה).

עם פתיחת המשרד המקומי, השקעותיה של סיטי ונצ'רס בישראל צפויות להתרחב גם לשלב הסיד (Seed), שלב שבו השקעותיה בכל חברה יהיו עד מיליון דולר. לדברי שנער, הבנק אינו מקצה תקציב מוגדר להשקעות בישראל, אולם ההחלטה להקים פה משרד מקומי מעידה על מפנה משמעותי בכוונות החברה. "עד עכשיו לא ישב אדם שבחן בצורה מסודרת את השוק הישראלי, ולכן ההזדמנויות הגיעו באופן ספורדי", היא אומרת. "כעת נתחיל בפעילות מסודרת — נבדוק באופן יזום חברות בתחום שמתאימות לקריטריונים שלנו ומחפשות לגייס הון".

לחנך מחדש את השוק

סיטי פועל בישראל כשני עשורים, והיה הבנק הזר הראשון שקיבל רישיון להעניק שירותי בנקאות לציבור הישראלי. הוא עוסק בעיקר בבנקאות עסקית ובבנקאות השקעות (Corporate and Investment Banking), ומעניק שירותים פיננסים לחברות בינלאומיות (חיתום, ייעוץ והשקעות). בתחום הבנקאות הפרטית הוא מעניק שירותים ללקוחות עם נכסים בהיקף של 10 מיליון דולר ומעלה.

ב–2010, עם החלטת הממשלה להעניק הטבות מס במסגרת תוכנית יתרון יחסי, החליטו בסיטי להקים מרכז פיתוח בישראל, אך עם הזמן הבינו כי הם מתקשים להתמודד עם התחרות העזה בשוק על כוח אדם איכותי. "ב–2013 הבינו בבנק שכדי להילחם על מפתחים מצוינים מול גוגל ופייסבוק, צריך לחנך את השוק ולהסביר לו שלעבוד בטכנולוגיות פיננסים זה לאו דווקא לסייע לגברת כהן מחדרה להיכנס לחשבון הבנק שלה דרך האינטרנט", אומרת שנער. "כך הוחלט שאחת הדרכים הטובות ביותר היא להקים אקסלרטור, ולייצר נראוּת לפעילות שלנו, כדי למשוך אלינו עובדים רלוונטים. כאן אני נכנסתי לתמונה".

גיוסי הון של חברות פינטק בעולם - 12.7 מיליארד דולר ב-836 עסקות ב-2016

איך מקימים אקסלרטור בתחום חדש?

"זה היה אתגר שהעסיק אותי. אמרו לי להקים תוכנית, ובאותה תקופה היו 30 חברות שאפשר היה לסווג את הפעילות שלהן כטכנולוגיה פיננסית. אמרתי לעצמי, שליש ייכנסו במחזור הראשון, שליש במחזור השני, ושליש ככל הנראה אינן רלוונטיות — ואז מה יקרה? איך נדאג שהתחום יקרום עור וגידים באופן משמעותי? כך התחלנו לייצר פעילות מסביב, להביא בכירים מסיטי ואורחים שייפגשו עם יזמים ויספרו להם על הקשיים והמאווים שלהם בתחום".

ההצלחה, טוענת שנער, היתה פנומנלית. כיום פועלות בישראל יותר מ–600 חברות פינטק, ואם מרחיבים את ההגדרה לפתרונות סייבר או אנליטיקס למערכת הפיננסית, המספר אף גבוה מכך. סימן בולט להתפתחות שעבר התחום הוא סוג הבעיות שעמן בוחרים היזמים להתמודד. "ב–2013 הרבה מהחברות שהגיעו לאקסלרטור ניסו להתמודד עם סוגיות צרכניות. לתת מענה לתסכול של הלקוח שעומד שעות בתור, או לתחושתו שהבנק אינו יעיל והוא מתבקש למלא טפסים מסורבלים. כיום, יותר חברות פינטק הן של אנשים מהתחום הפיננסי, שמנסים לפתור בעיות עמוקות ומתוחכמות יותר בתחום, כמו כשלים במערך התשלומים, שמתרחשים מאחורי הקלעים".

בוגרות מצליחות של האקסלרטור שאותן מציינת שנער הן פורטר (Forter), שפיתחה מערכת למניעת הונאות אשראי במסחר מקוון; ואטבוקס (Vatbox), שפיתחה מערכת להחזרי מס עבור ארגונים; ותטא־ריי (Thetaray), שפיתחה מערכת התראה על אירועים חריגים בארגונים שעשויים להצביע על ניסיונות פריצה, הדלפת נתונים או ביצוע חריג של פעולות. שלוש החברות מעסיקות יחד כ–350 עובדים, 220 מהם בישראל, והן גייסו סכום כולל של 130 מיליון דולר. בנטרול החברות האלה, הסכום שאותו מגייסות בוגרות האקסלטור בסבב גיוס ממוצע הוא 2.7 מיליון דולר.

חברות בולטות נוספות בפורטפוליו של האקסלרטור הן סיקסגיל (Sixgill),שפיתחה מערכת התרעה על איומי סייבר על ידי ניטור הרשת האפלה (Darkweb), ופיי־קי (Paykey), שפיתחה מקלדת להעברת תשלומים דרך הסלולר עבור בנקים.

תוצאות

אומרים שהבנקים מיושנים ושתחום הפינטק הוא התחום המפוקח והקשוח ביותר מבחינה רגולטורית, למה את ממליצה ליזמים להיכנס לתחום?

"מבחינה היסטורית, ענף הבנקאות כבר עבר כמה מהפכות — מערכות המסחר של שוק ההון, מחשבי המיינפריים (MainFrame) — לכן מדובר בארגונים שמכירים ומבינים את כוחה של הטכנולוגיה. כשמנכ"ל סיטי הגיע לבקר בישראל לפני שלוש שנים, הוא אמר למפתחים שאנחנו לא בנק, אלא חברת טכנולוגיה עם רישיון לפעילות בנקאית. הרצון הוא לאמץ את הכלים הכי חדשניים בתחום".

מה לגבי הפעילות של הבנקים האחרים בתעשייה המקומית — הפועלים, לאומי וברקליס — אין התנגשויות?

"אנחנו בהגדרה לא משקיעים לבד, ותמיד שמחים להשקיע עם כל אחד מהמתחרים. אנחנו לא מעוניינים להשקיע בחברה שתשב רק אצלנו — זה יהיה כישלון לחברה ולהשקעה".

האקסלרטור של ברקליס (Rise) אינו מתחרה בעיניך?

"הוא פונה לקהל יעד קצת שונה, משום שהוא מבוסס על השקעה של 100 אלף דולר תמורת מניות מהחברה. המשמעות היא שהחברות צריכות להיות בשלב שבו הן יכולות להתמודד עם הערכת השווי שנקבעת להן תמורת ההשקעה. אנחנו יכולים לעבוד עם חברות בוגרות יותר, שזקוקות לדברים אחרים, מעבר להשקעה ראשונית".

כמה מהחברות הבולטות שיצאו מהאקסלרטור שלכם המשיכו באקסלרטורים אחרים, כמו של מאסטרקרד, מיקרוסופט ו–GE. מה זה אומר לדעתך?

"אין לי נתונים מספריים מדויקים לגבי התופעה, אבל היא קיימת. אקסלרטורים שונים מופנים לתחומים שונים, וזה ההסבר לכך שחברות מדלגות ביניהם. אין לנו התנגדות עקרונית לכך, אף שאנו ממליצים לא להגזים במספר התוכניות".

בוגרות בולטות של הקסלרטור של סיטי

מהלשכה של אהרן ברק לעולם ההיי־טק

שנער היא בעלת תואר ראשון במשפטים מלונדון סקול אוף אקונומיקס (LSE) ותואר שני במשפטים מהאוניברסיטה העברית. היא דוברת אנגלית וצרפתית כשפות אם, ושולטת בצורה רהוטה בעברית, גרמנית, הולנדית וספרדית, שפות שרכשה בילדותה בשל מעבר המשפחה בין ארצות במסגרת עבודתו של אביה. בגיל 22 היא הגיעה לישראל והתמחתה אצל השופט אהרן ברק, בעת שכיהן כנשיא בית המשפט העליון.

ב–2006 הקימה שנער את הסטארט־אפ SendM, שפיתח טכנולוגיה המאפשרת לשלוח SMS לקבוצות. "היום יש קבוצות ווטסאפ, אבל כשהתקשורת הטקסטואלית היתה מבוססת על הודעות SMS, איפשרנו לאנשים לשלוח הודעות לכמה נמענים ולקבל תשובות כקבוצה", אומרת שנער. "גייסנו קרוב ל–3 מיליון דולר מיגאל אהובי (פרתם) ומקרן ההון סיכון אבולושן של ד"ר רן פרומן. המון אנשים אמרו לנו שמדובר ברעיון נישתי, אבל במשך תקופה מסוימת הטכנולוגיה שלנו הכניסה הרבה כסף למפעילים הסלולריים בעיראק ובדרום אמריקה. ההכנסות היו מעטות, אבל הקדמנו את זמננו".

ב–2009 היא הקימה עם שלוש חברות — עינת מצר, רותי קידר והילה אוביל־ברנר — את קבוצת "יזמיות", שעוסקת בתמיכה, מנטורינג והרצאות של נשות היי־טק בכירות ליזמיות צעירות.

ההשקעות של סיטי ונצ'רס בישראל

משקיע טוב צריך להתנסות בהקמת סטארט־אפ?

"אני חושבת שזה עוזר מאוד להבין את הפחדים והרצונות של מי שיושב מולך, אבל זו לא ערובה להצלחה".

למה עזבת את לנובו?

"הייתי שנתיים וחצי בחברה, החוויה היתה מצוינת, אבל לי ולסיטי יש היסטוריה ארוכה. כשעזבתי את סיטי היה ברור מה צריך לקרות כדי שאוכל לחזור".

באחד הראיונות שלך סיפרת שאת מצטערת שלא השתלבת בקריירה בשוק ההון. פינטק זה סוג של פשרה?

"בגיל 19 נכנסתי לחדר המסחר של ליהמן ברדרס, זו חוויה חזקה ומלאת אדרנלין, שגרמה לי להרגיש שאני חייבת להיות חלק מהעולם הזה, אבל לא עשיתי מהלכים לקידום קריירה בשוק ההון ופניתי ללימודי משפטים. אני מרוצה מאוד מהאופן שבו העניינים התגלגלו".

ומה התוכניות להמשך?

"לא קמתי ואמרתי יום אחד שכשאהיה גדולה אהיה משקיעה, וגם לא חשבתי שאפנה להיי־טק — הייתי פשוט במקום הנכון בזמן הנכון. האם זה החלום האחרון שלי? עם תוחלת החיים שלנו יש לי עוד המון שנות עבודה קדימה, ואני מנסה להבטיח שאשאר גמישה, פתוחה ורלוונטית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#