כך הפך משרד התקשורת לשבוי של בזק - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך הפך משרד התקשורת לשבוי של בזק

מבקר המדינה יפרסם רק בעוד כחודשיים דו"ח על תקופת כהונתו של בנימין נתניהו כשר התקשורת, אבל כבר כעת ניתן לדעת מהו הדבר שיהיה בלב הביקורת - יחסי המשרד עם בזק ■ אלה הם המהלכים הבעייתיים ביותר של משרד התקשורת, שסייעו לבזק לבצר את המונופול שלה בשוק

15תגובות
ראש הממשלה בנימין נתניהו בחגיגת מימונה בדימונה, בחודש שעבר
אליהו הרשקוביץ

דו"ח מבקר המדינה, יוסף שפירא, בנוגע לתפקודו של ראש הממשלה בנימין נתניהו כשר התקשורת נמצא בישורת האחרונה, וטיוטה שלו תפורסם בעוד כחודש עד חודשיים. מטבע הדברים, פרטי הדו"ח עדיין חסויים, וגם מה שידוע לגביו אסור לפרסום. ואולם מי שמכיר את שוק התקשורת לא יתקשה לנחש אילו סוגיות ובעיות יופיעו בו, והן סוקרו בשנתיים האחרונות בהרחבה. לקראת פרסום הדו"ח, נזכיר כאן את הסיפורים העיקריים שהדליקו נורות אדומות במשרד המבקר, ושבגינם פתח בחקירה.

דו"ח מבקר המדינה עוסק בתקופתו של נתניהו כשר התקשורת, תפקיד שמילא מאז עזב גלעד ארדן את המשרד בסוף 2014 ועד פברואר 2017, ודן בשאלה אם נתניהו נקט מדיניות רגולטורית מקלה מול בזק — המונופול הגדול של שוק התקשורת.

במארס 2016 חשף עיתונאי "הארץ" גידי וייץ כי נתניהו נתון בניגוד עניינים חריף כשר תקשורת בכל הקשור לבזק, בגלל יחסי חברות עם בעל השליטה בה, שאול אלוביץ'. ואולם רק ביוני 2016, בלחץ היועץ המשפטי לממשלה, חתם נתניהו על מסמך ניגוד עניינים שמנע ממנו לעסוק בסוגיות הקשורות לחברה, בעוד שכמעט כל ההחלטות לגבי שוק התקשורת נוגעות בבזק. אלא שגם לאחר מכן המשיך נתניהו להחזיק בתפקיד השר. רק בפברואר 2017, בעקבות עתירה לבג"ץ של ח"כ יצחק הרצוג (המחנה הציוני) והתנועה לאיכות השלטון, ולאור ניגוד עניינים שהתחיל להסתמן גם לגבי שוק השידורים (בעקבות חקירת המשטרה בפרשת 1,000, המתמקדת ביחסי נתניהו עם ארנון מילצ'ן, מבעלי ערוץ 10), החליט נתניהו למנות את צחי הנגבי לממלא מקום שר התקשורת במינוי זמני. המינוי יסתיים ב–15 במאי, ולא ידוע אם נתניהו יאריך את כהונתו של הנגבי.

בזק היא השחקנית הגדולה בשוק התקשורת — עם הכנסות של יותר מ–10 מיליארד שקל ב–2016 ומונופול בתחומי האינטרנט והטלפון. החברה גרפה יותר מ–80% מהרווח הנקי בשוק ב–2016. הרפורמות שמשרד התקשורת עוסק בהן עשויות להוזיל את המוצרים בשוק ואף להקל על החברות הקטנות יותר, אך הטיפול בהן מתארך, שלא לומר נשרך, שנים רבות. לפי דו"חותיה, בזק לא צופה פגיעה מהותית בעסקיה גם ב–2017.

שאלות בסיסיות הן מדוע לא חשף נתניהו את יחסיו עם אלוביץ' ולא טרח לחתום על מסמך ניגוד עניינים עם כניסתו לתפקיד שר התקשורת; והאם בתקופה הארוכה שבה כיהן כשר נטול מגבלות לא פעל לטובתה של בזק?

כמתואר

תחום הטלפוניה נשאר מונופול

כחלק מהרפורמה בפס הרחב, בזק היתה אמורה להתחיל למכור קווי טלפון למתחרות במאי 2015. תשתית זו היתה צריכה להימכר למתחרות במחיר מפוקח, מה שהיה מקל על כניסת שחקניות חדשות לתחום הטלפוניה וגורר הורדת מחירים לצרכנים. נזכיר כי בזק היא מונופול מוכרז בתחום הטלפוניה, עם נתח שוק של 70.4%, לפי נתוני משרד התקשורת.

אלא שכאשר המועד הנקוב הגיע סירבה בזק למכור קווי טלפון למתחרות, בטענה כי אין ביכולתה לעשות זאת מסיבות הנדסיות־טכנולוגיות. משרד התקשורת (עוד בתקופתו של ארדן) בחן את הסוגיה, וגילה שאין בה ממש. המשרד אפילו הגיש לבית המשפט מסמך חתום בידי שלושה מהנדסים, המוכיח כי טענותיה של בזק שגויות.

שבי רגולטוריIsrael 2050

ואולם אז נכנס למשרד התקשורת נתניהו ומינה את שלמה פילבר למנכ"ל מטעמו. פילבר הפך את המסקנה של קודמו, וקיבל את הטענה של בזק כי אינה יכולה למכור קווים למתחרות. בניגוד למשרד האוצר, הוא הציע מודל טכנולוגי אחר ותמחור קווים נוח בהרבה למונופול.

התמחור החדש שעליו חתם פילבר לא היה מגובה בשום עבודה כלכלית (לפי חלק מהטענות, הוא אישר את המספרים קודם לכן עם בזק), וכל המהלך היה בניגוד גמור לעמדת הדרג המקצועי במשרד התקשורת. לבסוף, המשרד זיגזג שוב ועבר לתמחור שלישי — תמחור ביניים. כך או כך, הרפורמה עדיין לא יצאה לדרך והצרכן עוד לא נהנה מפירותיה.

השורה התחתונה: הבעיות שמתעוררות במקרה זה נוגעות לאי־רציפות שלטונית, העדר עבודה מקצועית תומכת להחלטות, והימנעות מהתייעצות עם משרדי ממשלה רלוונטיים אחרים.

כמתואר

הדיל שלא היה

עניין נוסף חשוב שצפוי לעלות בדו"ח, וידוע שמבקר המדינה בוחן בימים אלה, הוא ביטול ההפרדה המבנית בבזק. בהיותה מונופול, בזק חייבת בהפרדה מבנית בין כל החברות הבנות: בזק הקווית, פלאפון, yes ובזק בינלאומי. ההפרדה אמורה להיות מלאה — תפעולית, חשבונאית ושיווקית. כלומר, על החברה האם נאסר לשווק חבילות תקשורת הכוללות כמה שירותים יחד.

ביטול ההפרדה המבנית שווה לבזק כסף רב, מאות מיליוני שקלים ואף מעבר לכך — הן כהטבת מס והן ברמה התפעולית. משרד התקשורת בעידן של נתניהו־פילבר פועל במרץ רב להסיר את חובת ההפרדה. ביטולה הופיע בתוכנית העבודה של משרד התקשורת כמה פעמים וקדם בדבקות. העניין הגיע לנקודת רתיחה בדצמבר 2016, עת הודיע פילבר לבזק במפתיע על אישור "ביטול‏ חובת ‏ההפרדה‏ התאגידית", כפי שהחברה מיהרה לדווח לבורסה. המכתב נשלח לחברה בלי שימוע ציבורי שקדם לו, כנהוג במהלכים משמעותיים מסוג זה, ורק מאוחר יותר הובהר כי יוקדם לו שימוע (בזק נאלצה לתקן את הדיווח לבורסה).

המהלך של פילבר עורר מהומת עולם: משרד האוצר הבהיר כי לא רק שהוא הופתע מההודעה, אלא גם מתנגד לה בתוקף בנימוקים מקצועיים. ראש אגף התקציבים, אמיר לוי, אף פירסם גילוי דעת שבו הסביר כי ביטול ההפרדה המבנית יפגע בצרכן: "קיים חשש לפגיעה ניכרת בתחרות או בעניינו של הציבור".

בעקבות הסערה, התכנסה במהרה ועדת הכלכלה של הכנסת לדון במהלך של פילבר, ואז התברר שלא רק משרד האוצר מתנגד לו, אלא גם משרד המשפטים (בדיון הסבירו נציגיו כי לא ידעו על המהלך) וגם הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין. בדיון אמרה הממונה כי "בזק מערימה קשיים בדרך והצרכן מפסיד מכך". אפילו מבקר המדינה הגיע לדיון, וביקש להשעות את ביטולה של ההפרדה המבנית.

פילבר לא הסתיר מעולם את כוונותיו. לטענתו, הוא מוטרד מהרמה של תשתיות התקשורת ולכן הגיע ל"דיל" עם בזק, שלפיו הוא יקל על החברה בנושא ההפרדה המבנית ובתמורה היא תאיץ את פרישת הסיבים האופטיים. אלא שפרטי הדיל מעולם לא הוסדרו בכתב (כמה תשקיע בזק בתשתיות, מי יפקח על כך, מהן הסנקציות וכדומה), ובוודאי שהוא לא נחשף לעיני הציבור. נכון לדו"ח השנתי שלה ל–2016, בזק דווקא הקטינה את תקציב ההשקעות בתשתיות לעומת 2015, ורשת הסיבים, שפרושה כבר ברוב המדינה, נשארת כבויה.

השורה התחתונה: הבעיות שעולות במקרה זה הן מחסור במסמכים בנוגע לעבודה מול חברה מפוקחת, העדר עבודה מקצועית תומכת (ב"דיל") והימנעות מהתייעצות במשרדי ממשלה רלוונטיים אחרים.

כמתואר

אפליית החברות הקטנות

מקרה קטן יחסית, אך מייצג, נוגע למה שמכונה "הבנדל ההפוך". בזק משווקת במוקד האינטרנט שלה גם את ספקיות האינטרנט השונות. היא אמורה לעשות זאת בצורה שוויונית, אך בשנים האחרונות היא מפלה לרעה את הספקיות המתחרות נטוויז'ן (סלקום) וסמייל (פרטנר). השתיים הלינו על כך פעמים רבות למשרד התקשורת, והוא התחיל לבחון את הסוגיה.

בינואר סיים המשרד את הבחינה הארוכה, ומצא בעיה תחרותית של ממש בפרקטיקת השיווק של בזק: "הבנדל ההפוך במתכונתו כיום מעורר חשש ממשי לפגיעה בתחרות בתחום האינטרנט", נקבע במסמך שעליו חתום פילבר. במסמך מסביר המשרד כי בניגוד לכללים, נציגי בזק מקדמים בעיקר את ספקית האינטרנט של החברה הבת, בזק בינלאומי.

המסמך חד־משמעי, ונקבע בו שעד 23 בפברואר צריכה בזק להתחיל למכור באופן שוויוני את כל ספקיות האינטרנט, גם את אלה של פרטנר וסלקום. בזק קראה וגיחכה. היא המציאה עמלה חדשה שתחסום ספציפית את שתי המתחרות, והמשיכה (עד היום) בשיווק המפלה. באופן מפליא, משרד התקשורת השתכנע לפתע שהעמלה החדשה מוצדקת — וביטל לחלוטין את החלטתו הקודמת.

השורה התחתונה: הבעיות שעולות במקרה זה נוגעות לתהליכי פיקוח ואכיפה סלקטיביים כלפי בזק. מהמקרה עולה אף חשש ל"שבי רגולטורי" — מצב שבו המפקח מזדהה עם המפוקח יותר מאשר עם טובת הציבור. באופן דומה למשל, נהוג לטעון כי בנק ישראל דואג ליציבות הבנקים יותר מאשר לתחרות בין הבנקים.

מבקר המדינה, יוסף שפירא
אוליבייה פיטוסי

בדיקת המבקר שיתקה את משרד התקשורת

משרד התקשורת והעומד בראשו עסוקים בדו"ח המבקר כבר חודשים ארוכים. כל בכירי המשרד תושאלו על ידי אנשי המבקר בחודשים האחרונים, ובראשם המנכ"ל פילבר, שעסק בנושא שעות על גבי שעות. פילבר אף שכר עורך דין פרטי שייצג אותו מול מבקר המדינה בתיק זה. הבדיקה שיתקה את המשרד ועצרה כמעט לחלוטין רפורמות שהמשרד עמל עליהן ושהיו יכולות להיטיב עם הציבור, כפי שהסביר פילבר לא פעם.

בכל הקשור לבזק, נראה כי משרד התקשורת אכן מצוי ב"שבי רגולטורי". יהיו אשר יהיו הסיבות (יחסי חברות עם אלוביץ', רצון להגיע עם בזק לדיל או כל סיבה אחרת), נראה שלבזק יש כוח מיוחד על משרד התקשורת בעידן נתניהו־פילבר: קולה נשמע יותר מקול המתחרות או האינטרס הציבורי. בשנתיים האחרונות מקדם המשרד במרץ את הנושאים הקרובים ללבה של החברה, גורר רגליים ברפורמות שעשויות לפגוע בהכנסותיה ומקל בפיקוח ובאכיפה כלפיה.

יאמר ל"זכותו" של משרד התקשורת שגם על HOT הוא מנסה להקל, וגם מולה מקודם דיל של הקלות רגולטוריות תמורת האצה של הקמת תשתיות. המקרה הזה אף חמור יותר, משום ש–HOT, בניגוד לבזק, כבר קיבלה את ההטבה שלה — ביטול החובה שהוטלה עליה להגיע לכל יישוב בישראל. וגם כאן, נכון לעכשיו, HOT רק מפחיתה השקעות במקום להאיץ אותן.

קו ההגנה של המשרד עשוי להישען גם על העובדה שפתיחת התחרות בתחומי המונופול של בזק מתארכים כבר שנים ארוכות, עוד מימי משה כחלון כשר הממונה. עוד עשויים לטעון במשרד כי חברת תשתיות אחרת, IBC של חברת החשמל, היא זו שקיבלה הטבות מהמדינה עם הזרמה של 150 מיליון שקל, וגם כאן קבע זאת משרד האוצר בלי להיוועץ במשרד התקשורת.

פילבר אף עשוי לטעון כי שר האוצר כחלון הוא זה שנתון בניגוד עניינים, מכיוון שאחותו מכהנת בתפקיד בכיר ב–HOT, ואנשיו הם שקידמו בחוק ההסדרים הקלות לחברת הכבלים, מה שהופסק בהוראת היועץ המשפטי לממשלה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#