כחלון: "כסף ישראלי מופלה בהיי-טק לעומת כסף זר - נתקן את העיוות" - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כחלון: "כסף ישראלי מופלה בהיי-טק לעומת כסף זר - נתקן את העיוות"

ארז צור, יו"ר משותף ב-IATI, במפגש עם שר האוצר: "המוסדיים רוצים להשקיע בהיי-טק, אך מוגבלים בדרישות הרגולציה והחוק" ■ מנהל בכיר בגוף מוסדי: "הצגנו בפני מנהלי הקרנות את התשואות הגרועות שהניבו, לא ממש היתה להם תשובה לכך"

6תגובות
משה כחלון
עופר וקנין

שר האוצר, משה כחלון נפגש אמש (ד’), בפעם השנייה בתוך חודש, עם ראשי ארגון הגג של תעשיות ההיי-טק ומדעי החיים (IATI), נציגי הגופים המוסדיים וגורמים בתעשיית ההיי-טק, כדי לדון בנושא הגברת מעורבותם של גופים מוסדיים והגדלת ההשקעות שלהם בהיי-טק הישראלי.

"אני מאמין בכלכלה חופשית ובמינימום התערבות ממשלתית, אך לצערי קיימים מקומות בהם כסף ישראלי מופלה לרעה לעומת כסף זר", מסר כחלון. "עיוותים אלו מונעים השקעה של גופים מוסדיים בהיי-טק הישראלי. אפשר וצריך לתקן את העיוותים הללו וזה מה שנעשה – נתקן, נסיר חסמים ונפחית רגולציה", אמר השר.

ראשי IATI המליצו לכחלון להקים צוות עבודה משותף, שיפעל לגיבוש תכנית ייעודית להסרת החסמים ובכך לקידום השקעות המוסדיים בהייטק הישראלי.

"העלינו נושא חשוב לסדר היום הממשלתי וקידמנו מפגש שני בנושא עם שר האוצר, במתכונת יוצאת דופן שלא בוצעה בעבר. זאת, כי אנו מאמינים שדיאלוג משותף וישיר בין כל הגורמים הרלוונטיים, יביא לתוצאות המיוחלות של הגדלת השקעת המוסדיים בהיי-טק. ההמלצה למנות צוות עבודה משותף מהווה צעד חשוב לקידום הנושא", מסרה קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית IATI:

ארז צור, יו"ר משותף ב-IATI הוסיף כי "גופים המוסדיים רוצים להשקיע בהיי-טק אך מוגבלים בדרישות הרגולציה והחוק. אין ספק, כי המצב הבריא הוא שהתעשייה תתבסס על יותר הון מקומי שיגדיל את יציבותה, ויאפשר לה להמשיך להוביל בחזית תעשיית החדשנות והטכנולוגיה העולמית. על כן, יש לעשות מאמץ משותף לשמור את ההיי-טק תחרותי ותכנית פעולה שתכלול הסכמות המקובלות על כל הצדדים הנוגעים בדבר, תביא לכך שהחוסכים הישראליים ייהנו מפירות ההצלחה של התעשייה”.

הדיון סביב מעורבותם של הגופים המוסדיים בתעשיית ההיי-טק קיים כבר כמה עשורים, ונוטה להתעורר אחת לכמה שנים. בין היתר בזמן עסקות גדולות המניבות תשואות נאות למשקיעים, נשאלת השאלה האם חסכונות הפנסיה של תושבי ישראל יכולים ליהנות יותר מההיי-טק המקומי.

ואכן, מלבד אותן הצלחות מדוברות ומתוקשרות, תעשיית ההיי-טק נחשבת למסוכנת להשקעה. במהלך סוף שנות ה-90 והעשור הקודם, מוסדיים רבים שהיו מושקעים בקרנות הון סיכון מקומיות נכוו לאור תוצאות לא מספקות שהניבו הקרנות. מנהל בכיר בגוף מוסדי שהשתתף בפגישה אמר: ”הצגנו בפני מנהלי הקרנות את התשואות הגרועות שהניבו, לא ממש הייתה להם תשובה לכך. בסופו של דבר הם אמרו את שעל ליבם ואנחו את שעל ליבנו". נסיונות להשיג את תשואת כל הקרנות המקומיות כדי לאמוד את התשואה בענף, היא כמעט בלתי אפשרית, היות שגופים אלו אינם מחויבים בדיווח.

צור אמר בתגובה כי הישיבה לא התבססה על הישגי תשואות ומשקעי העבר, אלא על נסיונות להתיר חסמים שמצויים קיום במפגש של המוסדיים עם ההון סיכון המקומי.

עם זאת, ישנם גורמים בתעשיית ההיי-טק שמציגים תמונה אופטימית יותר, ואכן ישנן מספר קרנות מקומיות שמציגות בשנים האחרונות תשואות של עשרות אחוזים. לאור זאת, וכתוצאה מכך שהמשקיעים השתכללו והתבגרו, לצד עלייה בכמות ההשקעות, עולה מחדש השאלה האם נכון למוסדיים להגדיל את השקעתם בתחום.

ב-2016  כ-13% בלבד מהכסף שהושקע בסטארט־אפים ישראלים, הגיעו מקרנות הון סיכון ישראליות, אך גם עיקר ההשקעות בקרנות אלה (כ–90%) מגיע ממשקיעים זרים. סכום ההשקעה הכולל בתעשייה זו הגיע ל-4.8 מיליארד דולר, ושנה קודם לכן עמד הנתון על 4.4 מיליארד דולר. אחת הטענות הנשמעות היא שאם גופים זרים, אמריקאים ברובם, מסוגלים לסמוך על השוק המקומי, ולהזרים לתוכו כמות גדולה של כסף, אין סיבה שמוסדיים ישראליים לא ילמדו את התחום, ויעמיקו את אחיזתם בקרנות בצורה מושכלת ושקולה.

קיימות מספר קרנות ישראליות שגייסו חלק מהכסף ממוסדיים ישראליים. קרן IGP, למשל, של חיים שני ומשה ליכטמן מבוססת כמעט כולה על כספי המוסדיים הישראליים. מולן, לא מעט קרנות מובילות בשוק המקומי מגייסות את מרבית הכסף ממוסדיים אמריקאים ותיקים, וכיום אינן מעוניינות בכסף הישראלי. לא פעם נשמעת הטענה מפי משקיעים ותיקים, שהממשק עם הגופים האמריקאיים נוח יותר, ומסורבל הרבה פחות מהישראלי, ולכן הנטייה היא לגיוס הכסף בחו"ל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#