בהיי-טק מתלוננים על מחסור במהנדסים - אבל הנתונים מספרים סיפור אחר

התלונות בתעשיית ההיי־טק על מחסור כרוני במהנדסים ובמתכנתים שכיחות כל כך, עד שנדמה כי השוק ממתין לכל מי שרק ירכוש השכלה מתאימה ■ אך מחקר מזהיר: פרט לשכבה מצומצמת של מצטיינים - ההיצע עולה על הביקוש

רותי לוי
רותי לוי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יותר עובדים ממשרות ההיצע והביקוש לבעלי משלחי יד אקדמיים במדע וטכנולוגיה - בחלוקה לענפים ראשיים
רותי לוי
רותי לוי

הבעיה העיקרית בהיי־טק הישראלי, כך מתלוננים רבים בתעשייה כבר שנים לא מעטות, היא המחסור הכרוני במהנדסים ובמתכנתים שיאיישו את אלפי המשרות שנוספות בענף בכל שנה, וחוסר היכולת של האקדמיה לספק את הצרכים האלה. החל בסטארט־אפים הקטנים וכלה במרכזי הפיתוח של תאגידי הענק הבינלאומיים הפועלים בישראל — כולם נלחמים על כל עובד ומציעים תנאי תעסוקה פנטסטיים. אחת הטענות בתעשייה היא שהמחסור גורם להעלאת שכר תלולה.

"הפערים בין דרישות החברות למספר המהנדסים גדלים והולכים מדי שנה, וכיום מדובר על פער של אלפי מהנדסים", הסביר אבי חסון, עד לאחרונה המדען הראשי במשרד הכלכלה ויו"ר רשות החדשנות היוצא. "זהו החסם הכלכלי המרכזי ביותר של ישראל כמדינה בדרך לצמיחה. מלבד ההון האנושי, אין לישראל תוכנית עסקית אחרת".

התיאור הזה של חסון מהדהד כששומעים את הדיווחים של מנהלי הגיוס של החברות הגדולות. "הבעיה הגדולה של רפאל בשוק היא מהנדסים. יש מחסור גדול בהם, במיוחד בצפון", סיפרה נירית עציון, מנהלת הגיוס של החברה הביטחונית, . "המלחמה על כל מהנדס בטכניון היא מול גוגל, מיקרוסופט ואלביט". עציון אמרה כי למרות המחסור הגדול, רפאל מצליחה לעמוד ביעדי הגיוס החריגים בהיקפם, והיא ייחסה זאת לערך המוסף שהחברה מעניקה לעובדים.

ואולם האם התחרות הגדולה על בוגרי הטכניון שעליה דיברה עציון באמת מצביעה על תופעה כללית של מחסור בכוח אדם מיומן, או שמא קשורה דווקא בחלקם המצטמצם של בוגרי האוניברסיטאות מתוך כלל המהנדסים הזמינים לתעשיית ההיי־טק הישראלית?

דן פלד (מימין) ובנימין בנטל, פרופסורים לכלכלה באוניברסיטת חיפה וחוקרים במוסד שמואל נאמן
דן פלד (מימין) ובנימין בנטל, פרופסורים לכלכלה באוניברסיטת חיפה וחוקרים במוסד שמואל נאמן בטכניוןצילום: רמי שלוש

שני פרופסורים לכלכלה מאוניברסיטת חיפה המשמשים חוקרים במוסד שמואל נאמן של הטכניון, בנימין בנטל ודן פלד, טוענים כי הדעה הרווחת לגבי מחסור במהנדסים נסמכת על תחושת בטן יותר מאשר על נתונים מבוססים. לדבריהם, מי שחושב שבסיום התואר מצפות לו הצעות עבודה מפתות עלול לגלות כי השוק קשה ממה שמצטייר בדיווחים בתקשורת — ההיצע לרוב כבר עולה על הביקוש.

החוקרים גורסים כי תחושת המחסור נובעת משלוש סיבות: הסיבה הראשונה היא היווצרות מחסור נקודתי בתחומים ייחודיים של הנדסת חומרה ופיתוח תוכנה, ולדברי החוקרים, זהו דבר בלתי נמנע בעולם של טכנולוגיות משתנות המתחלפות בתדירות גבוהה. כלומר, במובן מסוים, בשוק חסרים מהנדסים בעלי ניסיון, ולא כוח אדם דווקא.

הסיבה השנייה קשורה להבדלים בין מקבלי תארים במכללות לאוניברסיטאות, ובצורה שבה הם מתקבלים בשוק העבודה. "כפי שניתן להיווכח מפערי השכר ביניהם, הראשונים אינם נתפשים כשקולים לאחרונים. לכן נראה שתרומתן המשמעותית של המכללות למספר הבוגרים בתחומי המדע והטכנולוגיה אינה נתפשת כהולמת את צורכי המשק", אמר בנטל בשיחה עם TheMarker.

שתי הסיבות קשורות זו בזו: איש לא יכול לנבא באילו תחומי ידע ייווצר מחסור בעוד עשור או שניים, ולכן חשוב לשמר מערכת אקדמית המכשירה בוגרים בעלי ידע רחב וכושר הסתגלות למצבי שוק חדשים. ההנחה המובלעת היא שבהסתכלות כוללנית, בוגרי האוניברסיטאות מותאמים לשינויים בשוק יותר מאשר בוגרי המכללות.

סיבה שלישית שבנטל ופלד מעלים כהשערה היא שמחסור בבעלי הכשרה מקצועית, ולא אקדמית, גורם לכך שדווקא אקדמאים מבצעים עבודות שהיו יכולות להתבצע על ידי הנדסאים וטכנאים.

מחסור מדומה

כעת נשאלת השאלה אם מדיניות ממשלתית של במטרה להגדיל את פוטנציאל העובדים בתחומי ההיי־טק, או בתחומים אלה — מדיניות שנסמכת על הערכת מחסור של 1,000 עובדים מדי שנה — אכן נדרשת. בנטל ופלד טוענים שלא.

"כשמדברים עם מעסיקים מגלים שהם מחפשים את הבוגרים המצטיינים בתחומים המבוקשים במדעי המחשב ובהנדסת חשמל, ולמעשה עליהם מבוססת כל התחרות", אומר בנטל. "אך על פי הגדרה, מצטיינים הם אלה השייכים לאחוזונים העליונים של האוכלוסייה, ומספרם לא יגדל בזכות קליטת יותר סטודנטים לאוניברסיטאות כפי שהממשלה מנסה לטעון. לא קיימת תוכנית ממשלתית שיכולה להגדיל את מספר המצטיינים".

לשאלה אם הורדת רף הקבלה לצורך הגדלת מכסות הסטודנטים במסלולי ההשכלה המדעיים לא תספק את הצורך של המעסיקים, משיב בנטל: "בבריה"מ הכשירו את כל הילדים לשחק שחמט, מתוך מחשבה שאם נלמד את כולם בסוף יימצא הגאון הנידח שיהפוך לאלוף העולם. גם זו יכולה להיות אסטרטגיה, אבל היא לא יעילה מבחינה כלכלית. התשואה למשאבים הנדרשים נמוכה מאוד".

עם זאת, המחקר מראה כי מספר המועמדים בעלי ציון פסיכומטרי מתאים ללימודי מדע וטכנולוגיה באוניברסיטאות מלמד על פוטנציאל הגבוה פי שניים ממספר הבוגרים בפועל. כלומר, מוניטין חיובי של תעשיית ההיי־טק עשוי להסיט אליה כוח אדם מוכשר שבוחר כיום במקצועות אחרים, ומתגמלים פחות.

עובד ברפאל
עובד ברפאלצילום: עופר וקנין

התפתחות השכר לא מצביעה על מחסור

משתרעת על פני עשרות עמודים, אך את עיקריה ניתן לתמצת כך: בחינה של מספר מקבלי התארים האקדמיים הרלוונטיים במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל — אוניברסיטאות ומכללות — והשוואתו למבנה התעסוקה שמופיע בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), מגלה כי לא חסרים בעלי תארים אקדמיים מתאימים.

בשנים האחרונות מכשירה מערכת ההשכלה הגבוהה קרוב ל–3,000 בוגרים בשנה במדעים מתמטיים ופיזיקליים (כמחציתם בוגרי מכללות), כ–6,500 בוגרים בתחומי ההנדסה (קרוב למחציתם הם בוגרי מכללות) וכ–1,400 בוגרים בתחומי המדעים הביולוגיים (בוגרי אוניברסיטאות).

המספרים הללו שקולים, לפי בנטל ופלד, ל–10% ממספר המועסקים בתחום המדעים המתמטיים והפיזיקליים, יותר מ–5% מהמועסקים בתחומי ההנדסה, וכ–15% מהעובדים בעלי משלחי יד בתחומי המדעים הביולוגיים. שיעור זה מספיק לטענתם כדי לפצות על פרישה טבעית, כולל הפרישה הצפויה של בעלי תארים שעלו מחבר המדינות.

גם הסתכלות על התפתחות השכר הריאלי במשלחי היד בתחומים הרלוונטיים אינה תומכת במחסור המדובר. במשק חופשי, ובמיוחד בתעשיית ההיי־טק, מחסור בבעלי הכשרה מסוימת היה מוביל, באופן טבעי, לעלייה בשכר של בעלי הכישורים הנדרשים. ואולם נתוני השכר שמביאים החוקרים מסקרי הכנסה וכוח אדם של הלמ"ס, ומחברת ההשמה הפרטית מתחום ההיי־טק CPS, מגלים כי לא חלה מגמת עלייה בשכר הממוצע של מהנדסים בשני העשורים האחרונים. "ייתכן שבתחומי התמחות צרים קיים מחסור המתבטא בעליית שכר, אך כנראה מדובר במספרים קטנים של עובדים, שאינם משפיעים על רמות שכר ממוצעות בענפי ההיי־טק", נכתב במחקר.

"ברשות החדשנות פירסמו דו"ח, וקבעו שנוצר מחסור של 1,000 מהנדסים ומתכנתים מדי שנה, אבל הודו שזה על בסיס הערכות ולא על בסיס נתונים", אומר פלד. "רק בספטמבר יצאה הרשות בסקר אינטרנטי בהול לחברות על צורכי כוח האדם ההנדסי, אבל תוצאות הסקר מעולם לא פורסמו. הרשות מסתמכת בעיקר על סקר של הלמ"ס, שנקרא 'מספר משרות פנויות'. זה נתון שכלל לא ברור מה טיבו. אם מפעל מפרסם שהוא צריך משרה מסוימת, זה לא מצביע על עודף ביקוש. יכול להיות שלא הצליחו לאייש את המשרה מכל מיני סיבות — אולי הדרישות לא סבירות, ואולי בכלל לא רצו לאייש אלא רק לבדוק את הדופק בשוק. המשרות הפנויות גם לא מסווגות לפי תחומים. אז אין נתונים אלא סיפורים אנקדוטליים של מפעלים שמחפשים כוח אדם. זה לא מידע שאפשר ללכת אתו לממשלה ולבקש כמה מאות מיליוני שקלים".

גם סקרים המבוססים על הערכות של מעסיקים עשויים להיות מוטים משיקולים אסטרטגיים של המשיבים.

משרדי חברת ולנס
עובד בחברת ולנסצילום: ניר קידר

לחפש עבודה כבר בתחילת הלימודים

דבר אחד בולט לעין במחקר של בנטל ופלד. "אין פה דרמה", הם טוענים, "בוודאי לא באופן גורף, ובוודאי לא כמו שגורמים בענף מנסים להציג". הדרמות, אם כן, הן נקודתיות ולא בהכרח ניתנות לטיפול, מאחר ש"יש עדות לכך שהתחומים החמים מתחלפים בקצב של שנים אחדות, ולכן המחסור הנקודתי של היום לא יהיה בהכרח אותו מחסור בסיום לימודי התואר".

בשיחה בעל פה שני החוקרים היו פורמליים פחות מהדרך הזהירה שבה המחקר נכתב, והעלו טענות נוספות שלא עולים בקנה אחד עם הטענה למחסור. "בתעשיית ההיי־טק שוררת אווירה שאנשים בני 40–50 שנפלטים ממקום העבודה שלהם מתקשים למצוא משרה חדשה בתחום", אומר פלד. "איך זה מתיישב עם הקביעה שקיים מחסור משווע בעובדים מיומנים?"

גם קבוצת הפייסבוק יכולה לשקף כמה מהמצוקות של התעשייה. אחת מהן היא החשיבות שבחיפוש עבודת סטודנט עוד במהלך הלימודים לתואר הראשון במדעי המחשב. בוגרים חסרי ניסיון מעשי מתקשים למצוא עבודה בשוק חודשים רבים, אף שהם מחזיקים בתואר נחשק לכאורה. "הרוב המוחלט של מעסיקים שפגשתי בירידי התעסוקה חיפש ממוצע מושלם, או סטודנטים מנוסים מהיחידות הטכנולוגיות של צה"ל", סיפר אחד מהם. "ואם לא היית כל אלה, אז דורשים יתרת לימודים של שנתיים לפחות". כלומר, שלב הכניסה למעגל העבודה הוא קריטי, והתחרות בין הבוגרים הטריים קשה ומפרכת.

חיזוק נוסף ניתן למצוא בנתונים שנאספו על ידי הסטארט־אפ הישראלי וורקי (). בחברה פיתחו מערכת המשווה את קורות החיים המקצועיים של משתמשיה לעשרות אלפי עובדים דומים בשלל משרות בחברות היי־טק הפועלות בישראל, המתאימה להם ביותר.

דני שטיינברג, מייסד שותף וסמנכ"ל הפיתוח העסקי בוורקי, מסביר שהבעיה היא של תעדוף, ולא של מחסור. "קמות המון חברות חדשות. כל חברה רוצה להיות בחזית הטכנולוגיה, והיא בוחרת לעתים קרובות בשפות ובסביבות פיתוח חדשניות. החברות מחפשות מהנדסים עם ניסיון. לעתים גם קשה להן להתגמש מכיוון שהן חברות צעירות עם משאבים מוגבלים, אך בפועל יש מעט מאוד אנשים עם הפרופיל המתאים לדרישות האלה. גם השכלה נהדרת מהטכניון לא יכולה לגשר על ניסיון תעסוקתי. כך שנוצר מעין מעגל סגור שבו רק מהנדסים שעבדו בחברה תחת טכנולוגיה ספציפית הם בעלי הניסיון הרלוונטי לחברה המתחרה. זוהי קבוצה מתחלפת של אנשים שנהנים מהצעות מפתות ותנאים מפנקים. מנגד, אנחנו רואים שמהנדסים בדרג ביניים לא עושים מאמצים לצבור ניסיון ולהישאר רלוונטיים בשוק".

בנטל ופלד לקחו את תמונת המצב העדכנית של המועסקים במשק בחלוקה לרמת השכלה (תואר ראשון, שני ושלישי), לתחומי לימוד ולענפים — ודימו תרחיש דמיוני של גידול רוחבי של 5% בביקוש בכל ענפי המשק. את ה-5% הם בדקו למול ההיצע- מספר בוגרי התארים הרלוונטיים שייצאו מוסדות הלימוד בישראל בשנה העוקבת. הסימולציה הזאת העלתה כי קיימת שכבה גדולה מאוד של בוגרי תואר ראשון, שהיא גדולה יותר מהביקוש להם בשוק. אם קיים מחסור, הרי שהוא בשכבה ספציפית של בעלי תואר שני בתחומי ההנדסה והמתמטיקה. עם זאת, החוקרים מסבירים שחלקו הגדול של מחסור זה מושפע מהמבנה של כוח האדם במשק בשנת הדגימה (2011).

"עולים מוכשרים מחבר המדינות קיבלו הכרה כבעלי תואר שני, בשל מבנה הדיפלומה במדינתם, אך הם ביצעו לעתים עבודות של בעלי תואר ראשון", אומר בנטל. "הם יוצרים הטיה, כי כאשר הם ייצאו ממעגל העבודה הם יוחלפו בבוגרי תואר ראשון, וכפי שאנחנו רואים — יש מספיק כאלה. בכל מקרה, גידול של 5% בתעסוקה הוא תרחיש דמיוני לחלוטין, שכן גידול שנתי ממוצע בכל מגזרי המשק לא מתרחש בו זמנית ושיעוריו צנועים בהרבה".

מידע נוסף שעולה מהתרשים הוא ההצפה בבוגרי הביולוגיה ומדעי החיים (ביוכימיה, מדעי המוח, ביוטכנולוגיה, אקולוגיה ומדעי הרפואה). אלפי סטודנטים מסיימים מדי שנה לימודים בתחומים אלה באוניברסיטאות, ונפלטים אל תוך היצע משרות מצומצם ותעשיית ביו־טק בלתי־מפותחת. אלה שמצליחים למצוא משרה מסתפקים בשכר נמוך, המשקף את עודף ההיצע. לטענתם, חוסר האיזון אומר דרשני, ונובע כנראה מהקלות היחסית שבה סטודנטים לתארים מתקדמים יכולים לקבל מלגות במקצועות אלה.

יריד תעסוקה באוניברסיטת ת"א
יריד תעסוקה באוניברסיטת ת"אצילום: אייל טואג

ברשות החדשנות חולקים על הממצאים

מנכ"ל רשות החדשנות, אהרון אהרון, אמר בתגובה: "רשות החדשנות נמצאת בקשר שוטף עם כלל תעשיית החדשנות בישראל, ובין תפקידיה לזהות מגמות וחסמים בתעשייה. זה מספר שנים אנו שומעים מעשרות רבות של חברות על מחסור מחמיר והולך בכוח אדם מיומן. הדבר עלה באופן ברור מדו"ח שהכינה ב–2012 המועצה הלאומית לכלכלה, בראשות פרופ' יוג'ין קנדל, ומעבודתה של ועדת ההיגוי ליישום הדו"ח, בראשות הממונה על התעסוקה מיכל צוק. הכלכלן הראשי במשרד האוצר גם הוא מצביע על העובדה כי 'הגידול המהיר בשכר בענפי ההיי־טק תומך בהערכה כי הקיפאון בתעסוקה משקף מגבלת צד ההיצע, קרי מחסור בכוח האדם המיומן' (אגף הכלכלן הראשי באוצר, 14 בפברואר 2016).

"בנוסף, מסקר שערכה הרשות עולה כי כשליש מהחברות בתעשייה מציינות שהן נתקלות במחסור בפונים מתאימים שגורם לאי־איוש משרות, וכרבע מהחברות ציינו כי חלה עלייה ניכרת בזמן הממוצע מפרסום מודעת דרושים ועד לאיוש המשרה בהשוואה לזמן הממוצע לפני שלוש שנים.

"אנו מסכימים עם חלק מהטענות שמעלים החוקרים. אכן ישנו מחסור גם בבעלי הכשרה מקצועית, אך באחרונה נפתחו כמה בתי ספר תיכונים שנותנים מענה, ולו חלקי, לבעיית הטכנאים וההנדסאים. בנוסף, ברור שהמחסור אינו אחיד בכלל התחומים. בתחום מדעי החיים, למשל, אין כלל מחסור בהון אנושי מיומן. עם זאת, בתחומי התוכנה, שבהם פועלות מרבית החברות הצומחות בתעשייה זו, יש מחסור גדול בעובדים טובים. בפרט חסרים עובדים מולטי־דיסציפלינריים — מחסור שאכן, כפי שמציינים החוקרים, הוא חלק אינטגרלי מתעשייה דינמית.

"לגבי הטענה כי השוק לא מעריך את מקבלי התארים הרלוונטיים מהמכללות — חזקה על החברות כי הן עושות את השיקול המיטבי לגביהן. אנו יודעים שהגורמים הרלוונטיים (הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה) מתמרצים את האוניברסיטאות להגדיל את מספר בוגרי התארים הרלוונטיים — בתוכנית הרב שנתית של ות"ת מדובר על העלאה של 40% בתוך חמש שנים".

פרופ' פלד מסר בתגובה לדברי אהרון: "שלושת הדו"חות המוזכרים בתגובה — דו"ח ועדת קנדל מ–2012, דו"ח ועדת צוק שהמליץ על צעדים ליישום המלצות קנדל, וסקירת הכלכלן הראשי באוצר על מצב ההיי־טק מ–2016 — כולם מסתמכים על דו"ח קנדל. ואולם דו"ח קנדל, שנכתב בזהירות ראויה, אינו מתריע על מחסור חמור הצפוי בעובדי היי־טק. שמחנו לקרוא בתגובת הרשות שגם הסקר האחרון שלהם מעלה כי שני שלישים מהחברות שהשיבו לסקר לא נתקלו במחסור בפונים מתאימים לאיוש משרות".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker