סין נהפכת למדינה הליברלית ביותר בהגנה על פטנטים בתחום התוכנה

ההתעניינות הגוברת של חברות ומשקיעים מסין בטכנולוגיות הישראליות היא עובדה ידועה. על פי הערכות, ב–2016 הסתכמו השקעות ההיי־טק בישראל בכ–5 מיליארד דולר, שמהם השקיעו הסינים כ–600 מיליון דולר — 12% מסך ההשקעות. 

סטארט־אפים ישראליים שמעוניינים לעשות עסקים עם סין, מגלים במהרה כי הסינים מתעניינים בשוק הביתי שלהם ובתחרות מול שחקנים מקומיים הפועלים בסין, ובהתאם נוטים להגן על הקניין הרוחני שלהם במדינת היעד. 

"השוק שלהם גדול מספיק, ולכן הם פחות מודאגים ממתחרים כמו סמסונג, גוגל ומיקרוסופט", אומר עו"ד ועורך הפטנטים אהוד האוזמן, שותף בכיר וראש מחלקת ההיי־טק בקבוצת ריינהולד כהן. "כתוצאה מכך, אנו עדים לגידול אקספוננציאלי במספר הגשות הפטנטים של סטארט־אפים ישראליים לרשויות בסין, ולגידול בהיקף דומה גם במספר ההגשות המופנות למדינות אירופה”.

השבוע נכנסו לתוקף הוראות, שעשויות להפוך את סין למדינה הליברלית ביותר בהגנה על פטנטים בתחום התוכנה. הסיבה לכך היא ההכרה של משרד הפטנטים הסיני (SIPO) בשיטות עסקיות המערבות פתרון טכנולוגי בתחום התוכנה, כהמצאות ברות הגנה. משרד הפטנטים הסיני אף פירט שלל תחומים עסקיים מובהקים שניתן יהיה לקבל עבורם הגנת פטנט, ובהם: השקעות ופיננסים, ביטוח, אג"ח וניירות ערך, ליסינג, מכירות פומביות, שיווק, פרסום וניהול.

ההוראות החדשות של משרד הפטנטים הסיני עשויות להוביל לגידול ברישום פטנטים של חברות טכנולוגיה בסין, שכן הן מקלות בהשוואה למערב. "בישראל ובארה"ב, רשות הפטנטים מוכנה לשקול הכרה בשיטה עסקית כפטנט אם היא פותרת בעיה טכנולוגית, אבל אצל הסינים מדובר בהצהרה מפורשת”, אומר האוזמן. 

"דוגמה היפותטית לשיטה עסקית שעשויה לקבל הכרה כפטנט בסין ולא במקום אחר בעולם, היא מערכת ממוחשבת למעקב ולשכפול ביצועי סוחרים 'מוצלחים' בזירות מסחר, שבאמצעותה משתמש יוכל לחקות ביצוע מלא או חלקי של סוחר, לפי בחירתו", מסביר האוזמן. 

לדבריו, "ההתניה לרישום הפטנט היא שהמערכת תתמודד בהצלחה עם פתרון של בעיה טכנולוגית בתחום התוכנה. למשל, נניח שבשל ריבוי סוחרים ומשתמשים זמן התגובה של המערכת הוא איטי, והוא אינו מאפשר מעקב יעיל אחרי ביצועי הסוחרים הנבחרים — המערכת האמורה תדע לפתור את בעיית זמן התגובה, בתנאי שהוא לא טריוויאלי ושהוא אכן מגלם התקדמות המצאתית".