את מי הכי שונאים באינטרנט - בר רפאלי, מירי רגב, איילת שקד או תמר זנדברג? - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

את מי הכי שונאים באינטרנט - בר רפאלי, מירי רגב, איילת שקד או תמר זנדברג?

הפערים בין נשים לגברים לא פוסחים על המרחב האינטרנטי - במספר הערכים בוויקיפדיה, בהיקף ההטרדות ואפילו בקניות מקוונות ■ שוויון מגדרי בשימוש ברשת ניתן למצוא דווקא אצל החרדים

11תגובות
מימין למעלה, בכיוון השעון: בר רפאלי, תמר זנדברג, איילת שקד ומירי רגב
צילומים: אוליבייה פיטוסי, עופר וקנין ואי אף פי

האינטרנט הוא כלי דמוקרטי להפליא. הוא עוזר לבני מיעוטים ולקבוצות שוליים בכל העולם להשמיע את קולם. אבל האם ייתכן שדווקא בכל הקשור לנשים, הרשת משכפלת את הפערים הקיימים בחברה, ומוטה נגדן?

תומר אפלבאום

פרופ' קרין נהון, נשיאת איגוד האינטרנט הישראלי, עונה על השאלה הזאת בתשובה "כן ולא". לדבריה, "עדיין קיימים פערים. חלק מהפערים הם שעתוק של הפערים שקיימים בחברה, וחלק מהם נוצרים כתוצאה מהמבנה של המרחב האינטרנטי, האינטראקציות ואופן יצירת התכנים בו. בנוסף, ההסתה והאלימות המילולית ברשת נגד נשים גדולות מאלה שמופנות לגברים.

"מצד שני, האינטרנט העצים נשים, כמו גם קבוצות מוחלשות אחרות. הרשת, ובתוכה המדיה החברתית, מאפשרות לנשים ליצור קשרים בצורה יעילה יותר, לבטא את עצמן בצורה טובה יותר ולשפר את מעמדן העסקי והחברתי — במיוחד בישראל".

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

אמנם הגישה לאינטרנט נהפכה לפתוחה, זולה וזמינה לכלל האוכלוסייה בעולם המערבי, אך בישראל עדיין קיימים פערים משמעותיים בין ההתנהגות הדיגיטלית של גברים לזאת של נשים.

נשים הן פחות משליש מהעורכים בוויקיפדיה

ערך הויקיפדיה של הילרי קלינטון
צילום מסך מתוך en.wi

לדברי קרין נהון, שגם חברה בוועד המנהל של עמותת ויקימדיה, ויקיפדיה מתמודדת זה שנים רבות עם פערים מגדריים בכמה היבטים. ראשית, קיים פער בין מספר העורכים למספר העורכות — ולמשך תקופה פעלו תשעה עורכים בוויקיפדיה על כל עורכת. המצב בישראל כיום טוב יותר — 63% עורכים לעומת 29% עורכות (8% לא הגדירו את מגדרם בסקר).

פחות ערכים על נשים

"ויקיפדיה ישראל עושה פעילות רבות במטרה לצמצם את הפערים בין גברים לנשים — כמו האקתון (מרתון האקינג; ר"ג) שנועד להגדיל את מספר הערכים שנכתבים על נשים; ומפגשי ויקי־נשים, שבהם עורכות בוויקיפדיה נפגשות במטרה להציף בעיות ולחפש מענה לחסמים ולאתגרים שעומדים בפניהן. הבעיה אינה של יכולות. המרחב הוויקיפדי פחות נעים לנשים. זאת סביבה עם אווירה תחרותית וביקורתית, שהתחילה עם רוב גברי בולט ולא קידמה נשים", הוסיפה נהון.

קיים גם פער משמעותי בין מספר הערכים בוויקיפדיה שעוסקים בנשים למספר הערכים שעוסקים בגברים. בוויקימדיה העולמית מנסים להתמודד בימים אלה עם תופעה זאת, ומעודדים כתיבת ערכים ביוגרפיים שעוסקים בנשים.

החרדיות מצמצמות פערים

אמיל סלמן

הסקר שערך איגוד האינטרנט מציג גם מגמות שיפור בשוויון המגדרי ברשת. הנתון המעניין ביותר נוגע לאוכלוסייה החרדית, שמציגה שוויוניות בכל השימושים באינטרנט פרט לפעילות ברשתות החברתיות, שבהן קיים פער לטובת הגברים.

נשים חרדיות צימצמו את הפער בשימוש באינטרנט מול גברים חרדים. לדוגמה, 56% מהנשים החרדיות משתמשות באי־מייל לעומת 44% מהגברים. היקף השימוש של גברים ונשים בחברה החרדית בתוכנות מחשב דומה, וכך גם השיעור של חברי הקהילה שעושה קניות ברשת וממלא טפסים באופן מקוון.

מהסקר עולה כי גם נשים ערביות, בעיקר נוצריות, מצמצמות פערים בהתנהלות המקוונת שלהן לעומת הגברים שלצדן.

גברים קונים יותר

שופינג אינטרנט
בלומברג

76% מהנשים הישראליות גולשות ברשת, לעומת 87% מהגברים — כך עולה מהסקר של איגוד האינטרנט. נהון אומרת כי "יש פה פער גדול מאוד, וזה מפתיע, כי בעולם המערבי הפער הזה כבר לא קיים".

קיים פער גם באופן השימוש באינטרנט — הגברים בישראל קונים יותר בחנויות מקוונות, מבצעים יותר תשלומים, מורידים יותר תוכנות וממלאים יותר טפסים באופן מקוון. התדירות שבה הם עושים זאת גבוהה ב–10%–17% מזו של נשים. ואולם ברשתות החברתיות, הפער המגדרי כמעט שאינו קיים.

ממחקר שערכה חברת איביי בקרב האוכלוסייה היהודית הבוגרת, עולה כי גברים מוציאים יותר כסף על קניות באינטרנט מנשים: קנייה ממוצעת של אישה מסתכמת ב–382 שקל, בעוד קנייה ממוצעת של גבר מסתכמת ב–499 שקל.

3-אינפואים-רשת

פערים גדולים בחברה הערבית

מהסקר של איגוד האינטרנט, שבדק את כלל האוכלוסייה בישראל, עולה כי 89% מהיהודים במדינת ישראל מחוברים לאינטרנט, לעומת 78% בקרב האוכלוסייה הערבית.

נהון מסבירה כי "מדובר בנתון יפה, אם מביאים בחשבון כי קיים שיעור מסוים של אנשים שלא מעוניינים להתחבר לאינטרנט מטעמים אידיאולוגיים או מטעמי דת".

עיבוד הנתונים מראה כי בקרב האוכלוסייה היהודית, הפער בין גברים לנשים לא גבוה — 86% מהנשים היהודיות מחוברות לאינטרנט, לעומת 93% מהגברים.

הפערים בגישה לאינטרנט גדולים יותר בקרב האוכלוסייה הערבית, שבה ל–67% מהנשים הערביות יש גישה לאינטרנט, לעומת 82% מהגברים.

נשות ציבור חשופות ליותר שנאה והטרדות מאשר גברים

הנשים בישראל חשופות ליותר שנאה ברשת מגברים — בעיקר נשות ציבור כמו פולטיקאיות, דוגמניות, נשות עסקים וספורטאיות. בחודש האחרון התפרסם דו"ח השנאה של קרן ברל כצנלסון, שמצא כי ב–2016 התרחשו ברשת הישראלית כ–210 אלף הטרדות מיזוגניות נגד נשים, מהן 130 אלף הטרדות של נשות ציבור. הטרדות אלה מתרחשות בעיקר ברשתות החברתיות.

רבות מההטרדות – מצד נשים

הפוליטיקאיות המותקפות ביותר הן הח"כיות זהבה גלאון ותמר זנדברג (מרצ), שמחצית מכלל השיח ברשת שקשור בהן הוא מיזוגני, וכולל קללות, הטרדות, הטרדות מיניות וקריאות לאלימות.

"המצב שנוצר הוא כזה שבו רוב השיחות לא מתייחסות לגופו של עניין", אומרת נהון. "לא מגיבים לפוליטיקאית עצמה ולתוכן שלה, אלא מתעסקים במראה".

חברות כנסת נוספות שסופגות התקפות רבות ברשת הן מירי רגב, איילת שקד, מרב מיכאלי, גילה גמליאל וציפי לבני. לפי נהון, רוב ההתייחסות המיזוגנית ברשת מופנית נגד שחקניות ודוגמניות, ואת עיקר ההסתה סופגת הדוגמנית בר רפאלי.

אחד הנתונים המעניינים ביותר, אך גם העצובים ביותר, שעולים מהסקר הוא כי נשים מהוות בין 35% ל–41% מכלל המטרידים של נשות ציבור ברשת. "זה מראה לנו כמה קשה לנשים לפלס את הדרך מעלה בציבוריות הישראלית, גם ב–2017", אומרת נהון.

מיזוגיניות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#