ההיי-טק שכח מחצית מאוכלוסיית העולם

ב-2015 היו 92% מיזמי הסטארט-אפ גברי והיחס נשמר גם כשמדובר במשקיעים: רק 7% מהשותפים ב-100 קרנות ההון סיכון המובילות בארה"ב הם נשים ■ מרבית היזמות מספרות כי בתחילת הדרך משקיעים ראו בפיתוחים שלהן פיתוחים המיועדים ל"נישה", אף שנשים מונות מחצית מאוכלוסיית העולם

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

בשולי צעדת הנשים שנערכה בוושינגטון הבירה בינואר - יום לאחר טקס השבעתו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ - נפגשו שורה של נשים מובילות למפגש בנושא יזמות וטכנולוגיה. נציגות של חברות למיפוי גנטי, איסוף נתונים, פריון, היגיינה ורפואה מגדרית התאספו כדי לדון באחד התחומים החמים ביותר כרגע בתעשייה המתפתחת: טכנולוגיה נשית.

המשותף לנשים שנפגשו בווושינגטון הוא שהחברות שבראשן הן עומדות עוסקות כולן בטכנולוגיה המתמקדת בגוף האישה, ומפותחת על ידי נשים עבור נשים. תעשיית ה"פם־טק" (FemTech) - מושג שטבעה מייסדת אפליקציית קלו הגרמנית, אידה טין - הולכת וצוברת תאוצה.

יזמיות בכנס היי-טק. למצולמות אין קשר לכתבהצילום: Bloomberg

בשוודיה, אפליקציה שפיתחה מדענית הגרעין אלינה ברגלונד קיבלה לראשונה הכרה כאמצעי מניעה המאושר לשימוש רפואי - אמצעי המניעה הדיגיטלי הראשון. בקנדה, יזמים פיתחו טכנולוגיה חדשנית המאפשרת ליצור הפריה מלאכותית בתוך גוף האישה, ובכך מצמצמת את העלויות של הליכים כאלה ואת הקשיים שכרוכים בהם. אפליקציית קלו, שמאפשרת לנשים לעקוב אחר המחזור החודשי שלהן, משתמשת בנתונים שנאספים ממשתמשות כדי לקדם מחקר מדעי על פריון ואמצעי מניעה.

גם יזמים ותיקים קופצים על ההזדמנות. באחרונה קמה בארה"ב, בהשקעה של יותר מ-200 מיליון דולר, רשת של מרפאות בוטיק לנשים צעירות, בנות דור המילניום, שמעוניינות לשמר את הפריון שלהן באמצעות הקפאת ביציות. התפישה מאחורי הסטארט־אפ של היזם מרטין ורשבסקי היא שיש מקום להפריד בין זוגות שמתקשים להביא ילדים לעולם, ומקבלים טיפולי פוריות, לבין נשים צעירות שמעוניינות לשמר את הפוריות שלהן מסיבות כלכליות וחברתיות. הטיפולים משווקים כטיפולים אקסקלוסיביים המיועדים לשפר את איכות החיים, ומדגישים את המאפיינים של השוק החדש: נשים צעירות עם גישה רבה לאינפורמציה, רצון בכלים טכנולוגיים חדשים ונכונות להשקיע בכך כסף.

לפי דו"ח של מכון המחקר CB Insights, נכון ל-2016, השוק העולמי מנה לפחות 45 חברות בתחום הפם־טק. התעשייה מושכת עניין רב מצד משקיעים, שמזהים את הפוטנציאל הקיים בשוק הנשי. ב-2014–2016 גייסו החברות יותר מ-1.1 מיליארד דולר מקרנות ומשקיעים ברחבי העולם. עסקות בולטות הן ההשקעה בפרוג'יני, פלטפורמת פוריות שגייסה 87.8 מיליון דולר; גלואו, שבראשה עומד מייסד חברת פייפאל, מקס לבצ'ין, שגייסה 28 מיליון דולר; ואובסנבה, סטארט־אפ שמקורו בשווייץ המתמקד ברפואת פריון, שגייס 96.8 מיליון דולר בהנפקה ראשונית בנאסד"ק.

ההתפתחות של תעשיית הפם־טק מעלה שאלות מעניינות הנוגעות לאחריות החברתית שיש לאותן חברות כלפי הנשים שצורכות את שירותיהן. האם ראוי שמידע שנאסף באמצעות אפליקציות מעקב יימכר למפרסמים ואנליסטים? ככל ששואלים נשים, אין ספק שטכנולוגיה נשית פירושה לא רק עיסוק בבריאות האישה, אלא גם עיסוק שמקדם ערכים פמיניסטיים ומציב רף אתי גבוה יותר. כך, למשל, יש לאותן חברות חובה להשתמש בנתונים לצורך מחקר ופיתוח שיקדם נשים, ולא ינצל את כוחן הצרכני נגדן. זאת אחת הסיבות לכך שנשים צריכות להוביל ולהיות מעורבות בהיבטים השונים של יוזמות כאלה.

כיצד מוסברת הזריחה המאוחרת של התעשייה הזאת? ראשית, בשל נוכחותן הדלה יחסית של נשים בתעשיית ההיי־טק, כיזמות וגם כמפתחות. לפי CB Insights, ב-2015 היו 92% מיזמי הסטארט־אפ גברים. היחס נשמר גם כשמדובר במשקיעים: רק 7% מהשותפים ב-100 קרנות ההון סיכון המובילות בארה"ב הם נשים. בהתאמה, מרבית היזמות מספרות כי בתחילת הדרך משקיעים ראו בפיתוחים שלהן פיתוחים המיועדים ל"נישה", אף שנשים מונות מחצית מאוכלוסיית העולם.

תפישה זו משתנה והולכת הודות למספרן הגדל של נשים בתעשיית ההיי־טק, לצד מודעות גוברת והבנה כי עליהן להגביר את קולן. היוזמה, החדשנות והתפישה העצמית והחברתית של בנות דור המילניום מאפשרת להן להיות בעלות משקל משמעותי יותר בחברה לעומת קודמותיהן. המשקיעים, מצדם, מבינים כי הביקוש לאותן טכנולוגיות אינו זניח בכלל.

הגר מזרחיצילום: יורם רשף

ומה המצב בישראל? חרף היותה של ישראל מעצמת היי־טק ויזמות מחד, ומעצמת פוריות בינלאומית מאידך, ניכר כי עדיין לא זיהו פה את פוטנציאל ההנגשה של הטכנולוגיה הנשית ושילובה בחיי היומיום של נשים. המידע הרב שנמצא בידי מערכת הבריאות, לצד הגישה הרחבה לאמצעים ולמשאבים של חברות קטנות וגדולות, צריכים להביא יותר יוזמות לפיתוח הפם־טק - מצד יזמים, מצד חברות (גם כאלה שאינן מזוהות עם טכנולוגיה נשית, אך היא משתלבת בעיסוק הכללי שלהן, כמו MyHeritage, שעוסקת באילנות יוחסין ובחקר המשפחה, והרחיבה את פעילותה לתחום המיפוי הגנטי), וגם מצד משקיעים.

בנות דור המילניום ימשיכו להתבגר. שינויים שהן יעברו כנשים ימשיכו לעורר צורך בפתרונות חדשים - בתחומים כמו הורות, חיסונים, גיל המעבר והזדקנות. ככל שנשים רבות יותר ישתתפו בתעשיית ההיי־טק, כך הצרכים האלה יקבלו ביטוי רחב יותר. ככל שיהיה ייצוג גדול יותר לנשים כמשקיעות, כך יבינו מהר יותר את פוטנציאל השוק שיש ליוזמות כאלה. וככל שנשים רבות יותר ינהלו חברות, כך אותן חברות יזהו את הצורך לפתח תחומים שמקדמים צרכים שנוגעים לנשים. לישראל יש פוטנציאל לעמוד בחוד החנית של התעשייה הזאת.

הכותבת היא עורכת דין במחלקה הבינלאומית של משרד יגאל ארנון ושות'

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker