אמיתי זיו
ברצלונה

בתערוכת עולם הסלולר בברצלונה מדברים כולם על הדור החמישי: חברות התשתית, כמו אריקסון ונוקיה; חברות השבבים, כמו קוואלקום ואינטל; חברות הסלולר; ויצרניות הסמארטפונים. כל הגורמים החזקים האלה נאבקים לעצב את התֶקֶן התקשורתי של העתיד הקרוב, לפי הצרכים והחזון שרלוונטיים להם.

1.מה זה ולמה זה

מה זה דור חמישי? איך זה מסייע לנו והאם ישראל תפעל שוב באיחור מול החדשנות העולמית? דור 5 אמור להחליף את רשתות LTE דור 4, שקיימות כיום. כמו כל דור סלולרי, הרשת החדשה תעביר נתונים במהירות גבוהה יותר מקודמתה. ההערכות הן כי המהירות בדור החדש במעבדות היא 1 ג'יגה לשנייה, ועם זאת בעולם האמיתי הן יהיו איטיות בהרבה.

מהירות העברת הנתונים המוגברת מסתמכת על רמת שיהוי (לייטנסי) נמוכה במיוחד. הדבר חשוב, מכיוון שרשתות העתיד יצטרכו לשרת מערכות תעשייה קריטיות וכן יכולות תקשורת בין רכב לרכב. בעולם כזה, לכל אלפית שנייה יש משמעות גדולה.

תֶקֶן הדור החמישי עתיד לתמוך בהרבה יותר התקנים על כל אנטנה, וזאת מתוך הנחה שבעתיד הלא רחוק יהיו המון התקנים חדשים שמחוברים לרשת. לא רק אנשים — אלא גם פחי זבל, שלטי פרסום וכיוצא בזה, כיד הדמיון הטובה על יזמי היי־טק.

2. מה נרוויח

מבחינת המשתמשים, צרכן הקצה ברשתות דור 5 ייהנה ממהירות גלישה גבוהה הרבה יותר, אבל מעבר לזה — קשה לענות כרגע. עולם התוכנה יודע בדרך כלל למלא את הרשתות, ולמצוא דרך להשתמש בגידול ברוחב הפס. ייתכן מאוד שעל רשתות הדור החמישי יצמחו יישומים מועילים שאנחנו עוד לא יודעים לדמיין כרגע.

3. מתי זה קורה

לפני הכל חשוב להדגיש שעדיין לא נקבע תֶקֶן אחיד לדור החמישי בסלולר. קיימת קבוצת עבודה שכוללת את כל השחקניות הגדולות בענף, שיושבות וכותבות את תֶקֶן הדור החמישי במטרה ליצור סטנדרט עולמי אחיד לצורת התקשורת.

עד לאחרונה, ההנחה היתה שדור 5 יגיע רק ב–2020, אלא שכמה ימים לפני הכנס בברצלונה הוקדמו לוחות הזמנים. "צרכנים הולכים ליהנות מפס רחב סלולרי מוגבר כבר ב–2019", מסר ל–CNET ראמוס הלברג, מנהל השיווק הטכנולוגי בקוואלקום.

מדינת ישראל, שהיתה מהראשונות בעולם להשיק את רשתות דור 3 בסלולר, מפגרת בשנים האחרונות אחרי העולם המערבי בכל הקשור להשקת רשתות סלולר חדשות. אם בסקנדינביה הושקו רשתות דור 4 כבר ב–2009, בישראל ההשקה האמיתית של רשת כזאת היתה רק באוגוסט 2015.

קיים ויכוח בנוגע לשאלה מה גרם לעיכוב. יש הטוענים כי התחרות בשוק הסלולר לא איפשרה לחברות להשקיע ברשת חדשה, אך סביר שזה אינו המצב. למעשה, משרד התקשורת בושש לפנות את התדרים הרלוונטיים ולהוציא אותם למכרז. כשהמכרז יצא לדרך, כל חברות הסלולר ניגשו אליו ורכשו תדרים, למרות הקשיים התזרימיים. אסור שזה יקרה שוב. משרד התקשורת חייב לעקוב באופן צמוד אחרי התפתחות התֶקֶן, ולוודא שהתדרים לדור 5 יהיו פנויים מוקדם ככל האפשר.

על פי ארגון GSMA, שמארגן את תערוכת הסלולר העולמית בברצלונה, עד שנת 2020 יהיו בעולם 23 מיליארד התקנים סלוריים מחוברים לרשת — הרבה יותר ממספר האנשים בעולם. זוהי אולי הערכה מוגזמת מעט, אבל מספיק לחשוב על מהפכת הערים החכמות, או הבית החכם, כדי להבין שאנחנו אולי בדרך לשם. הרי מספיק שבבית שלכם תהיה מצלמת רשת אחת, חיבור דוד חכם ומזגן חכם — וכבר מספר ההתקנים שמדברים עם הרשת גדל משמעותית.

4. הקרב על התֶקֶן

ויכוח מרתק מתקיים כיום בעולם התקשורת לגבי איזה סוג רשת ישרת את מהפכת "האינטרנט של הדברים" (IoT). יש שני מתחרים רציניים על התפקיד. הראשון הוא תֶקֶן בשם LORA, שהוא פתרון מסוג LPWA (Low Power Wide Area). מדובר בתֶקֶן תקשורת חדש, שנבנה עבור האינטרנט של הדברים. הוא מבוסס על תדר נמוך, שמגיע רחוק מאוד ויכול לתמוך במספר עצום של התקנים על כל אנטנה.

לפי הערכות של מהנדסים, 100 אתרים יספיקו כדי לכסות את ישראל כולה ברשת LORA. יתרה מזאת, זהו תֶקֶן חסכוני באנרגיה. על פי GSMA, התֶקֶן מאפשר לא להחליף סוללה בהתקן גם עשר שנים. בנוסף, אין צורך בכרטיס SIM, מה שמוזיל את כל המערכת. לפי האתר של התֶקֶן, 34 מפעילות בעולם כבר אימצו אותו, ובעולם קיימות כיום כ–150 התקנות שעושות בו שימוש — גם התקנות מסחריות וגם התקנות ניסיון (כנראה יותר מהסוג השני).

מעבר לכך, תֶקֶן LORA מעניין כי הוא מאפשר לחברות שאינן סלולריות, כמו חברות כבלים ותשתית קווית, להיכנס לעולם ה–IoT והערים החכמות. בישראל, למשל, בזק מתעיינית בתקן בתור בסיס התקשורת בפיילוט הערים החכמות שלה.

ואולם גם המתמודד השני לתואר אינו קוטל קנים. יש הטוענים שבסופו של דבר, רשתות הסלולר בדור 4 ו–5 הן אלה שיתמכו באינטרנט של הדברים. לצורך כך, פותחה טכנולוגיה בשל M־CAT, שהיא התאמה של רשת הסלולר לתמיכה בריבוי התקנים, תוך הקטנה של צריכת הסוללה ומתן עדיפות להתקנים קריטיים גם כשהרשת עמוסה. פרטנר אימצה את התֶקֶן השבוע, ולפני כשבועיים אימצה אותו AT&T האמריקאית.

דימטרי פילקובסקי, סמנכ"ל הטכנולוגיות של אריקסון ישראל, מסביר: "אנחנו חושבים שכרגע הטכנולוגיה של LORA היא מערכת סגורה, והחיסרון הוא שצריך לפרוש רשת חדשה. בגלל התדר הנמוך שלה, קשה להעביר ב–LORA בקצב גבוה. המפעילים כבר עם רשת ופרושים, ולכן אני מאמין שהם יאמצו את התֶקֶן M־CAT — אבל יהיו גם מכשירים שלא יחוברו לרשת בסלולר, אלא באמצעות תקשורת קווית או קצרת־טווח (כמו בלוטות') לראוטר שיחובר קווית לרשת". ואולם יש לזכור שאריקסון היא חברה של תשתיות סלולר, שלקוחותיה הן מפעילות הסלולר — ולכן סביר שהיא תהיה מוטה לטובת הפתרון הסלולרי. ימים יגידו מי ינצח, וייתכן מאוד ששתי הרשתות ייחיו במקביל.

5. תחליף לרשת הקווית

יום לפני פתיחת התערוכה, פורסמה הכרזה מעניינת של החברות סמסונג ו–Arqiva על פרישת רשת 5G לצורכי ניסיון במרכז לונדון — במקביל לניסויים דומים בסין, יפן ודרום קוריאה. זה לא דור 5 סלולרי, אלא ניסוי מסקרן אחר. מנכ"ל Arqiva, סיימון ברספוד־וילי, הסביר כך: "מטרת הניסוי עם סמסונג היא להדגים את הפוטנציאל האדיר של FWA (Fixed Wireless Access) כאלטרנטיבה לסיב אופטי קווי, ואספקת מהירויות אולטרה־גבוהות לבתים פרטיים ולעסקים".

FWA היא גישה שלפיה רשתות אלחוטיות יוכלו בעתיד הקרוב להחליף לחלוטין את הצורך בחיבור קווי לבית הלקוח. החברות שפעילות בתחום מבטיחות לספק לבית הלקוח מהירות גלישה דמיונית של 1 ג'יגה ביט לשנייה — מה שאפשרי היום רק באמצעות סיב אופטי עד הבית. סמסונג מסרה כי בניסוי מוקדם, שהחל בדצמבר 2016, החברה הדגימה קצב של 1 ג'יגה ביט עד מרחק של 500 מטר בסביבות שונות". במקביל, גם מפעילת הסלולר האמריקאית ורייזון מקיימת ניסוי דומה ב–FWA ב–11 ערים, שבהן אטלנטה, דאלאס, ניו ג'רזי ומיאמי. השירות פועל בתדר גבוה, שמשמעו קצבים מהירים אבל מרחק שידור קצר.

לא ברור אם החזון של רשתות אחלוטית מהירות יהפוך למציאות, אבל אם כן — יש כאן הזדמנות גדולה והזדמנות ענקית. ההזדמנות הגדולה היא של חברות כמו בזק, שיוכלו לפשט ולהוזיל את הפרישה שלהן, ולחבר בניינים מרוחקים או אזורים קשים מבחינה טופוגרפית, באופן אלחוטי ומבלי לחפור באדמה. ההזדמנות הענקית היא של חברות הסלולר — שיוכלו להתחיל להתחרות ברצינות מול החברות התשתית הקווית גם בתחום האינטרנט הביתי. כך, אולי יצליחו לחסל את המונופול של חברות התשתיות לבתים.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker