עתיד המאגר הביומטרי יוכרע היום; אזרחים יוכלו לסרב לתת טביעות אצבע

לפי מתווה החוק, שיעלה לאישור מליאת הכנסת, תושב ישראל יקבל תעודת זהות או דרכון חכמים בתוקף לעשר שנים רק אם יסכים שטביעת אצבעו תישמר במאגר - אחרת התוקף יהיה חמש שנים ■ הדיון בשימוש שגורמי הביטחון יוכלו לעשות במאגר יתבצע בנפרד

רפאלה גויכמן
רפאלה גויכמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מאגר ביומטרי בראשל"צ
צילום: תומר אפלבאום

הוועדה המשותפת לוועדות החוקה, הפנים והמדע והטכנולוגיה של הכנסת, הדנה בחוק המאגר הביומטרי, תתכנס היום בפעם האחרונה לפני פקיעת תוקפו של הפיילוט. ההסתייגויות שהוגשו יוצגו בוועדה, ולאחר מכן חבריה יבציעו על מתווה החוק החדש. בהמשך, יעלה החוק להצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.

בחודשיים האחרונים התקיימו שבעה דיונים בוועדה, שבהם הביעו רוב חברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה מורת רוח מהמאגר הביומטרי ואף קראו לבטלו. ואולם במשך הדיונים חברי הוועדה הגיעו לפשרות שנכללו במתווה החוק החדש. המאבק הציבורי נגד הקמת המאגר הביומטרי רשם הצלחות חשובות, ובהן הגבלת השימוש במאגר ובפרטים שייכנסו אליו.

כשדיוני הוועדה יצאו לדרך בסוף דצמבר 2016, קבע שר הפנים, אריה דרעי, כי הכללת טביעות האצבע במאגר תהיה רשות ולא חובה, אבל גורמים במשרד הפנים וברשות לניהול המאגר הביומטרי התעקשו כי יש צורך גם בהכנסת טביעת האצבע למאגר. אותם גורמים הערימו קשיים, וטענו בפני הוועדה כי בטכנולוגיה הקיימת תושבים שיבחרו לא להכליל טביעת אצבע במאגר, אלא רק תמונת פנים — לא יוכלו לבצע זיהוי מדויק, שכן הפנים משתנים אבל טביעת האצבע לא. הפשרה שהושגה היא שתמונת הפנים תהיה חובה והשיקול לגבי טביעת האצבע יהיה ברשותו של התושב.

המשמעות על פי החוק החדש שכנראה יאושר היום, היא שכאשר תושב יבקש להנפיק תעודת זהות חכמה או דרכון חכם, פקיד משרד הפנים יפרט את האפשרויות העומדות בפניו: תעודה חכמה בתוקף ל–10 שנים תינתן רק אם יסכים שטביעת האצבע שלו תישמר במאגר הביומטרי שבידי משרד הפנים. אם יבחר לא להכליל את טביעת האצבע במאגר אלא המידע ישמר רק על שבב שנמצא בתוך התעודה ומאפשר זיהוי מידי שלו — תוקפן של תעודות יהיה לחמש שנים.

אגירת טביעות האצבע תתבצע לפי הוראת שעה, שהיא חוק זמני, שתוקפו יפוג בעוד חמש שנים מיום כניסתו לתוקף. לאחר מכן תהיה לממשלה אפשרות לסגת מאגירת טביעות האצבע. ההוראה קובעת שיהיה ניתן לעצור את האגירה גם לפני תום חמש השנים.

אמנם במדינות שונות בעולם אכן קיימים מאגרים ביומטריים ממשלתיים, אבל ברובן אלה מאגרים של דרכונים, כך שאדם שאינו מעוניין שהמדינה תחזיק בתמונת הפנים שלו או טביעת האצבע יכול לא לספק זאת, במחיר של אי־יציאה מהארץ.

לאחר שיאושר חוק המאגר הביומטרי השבוע, ישראל תצטרף לרשימת מדינות יחסית מצומצמת, הכוללת את פקיסטן, עיראק ופורטוגל, שבהן הנפקת תעודת זהות ביומטרית שהמידע שבה נאגר במאגר ביומטרי הוא חובה. שאר המדינות שהתחילו להשתמש ביישומים ביומטריים על התעודות זהות או הדרכונים שהן מנפיקות, אינן מחייבות את תושביהן להנפיק תעודה חכמה.

"אסור להסכים למדינת משטרה"

בתום דיוני הוועדה, ח"כ יוליה מלינובסקי היתה מהראשונים להגיש הסתייגויות בנושא בשם סיעת ישראל ביתנו. חברי הסיעה ביקשו להגביל את השימוש של המשטרה במאגר. לפי המסמך שהגישו, שוטר יוכל להוציא פרטים מהמאגר רק באישור נשיא בית המשפט המחוזי או שופט שהוסמך על ידו, במטרה לצמצם את הקלות שבה ניתן לגשת למידע שבו. הסתייגויות נוספות הן שתהיה שקיפות מלאה בעת הנפקת התעודות הביומטריות והמידע יונגש לכל תושב בשפות שונות.

"הטענות על אי־יכולת הפקידים להעביר את המידע בעל פה לתושבים המגיעים לחתום על איסוף פרטיהם במאגר אינן מקובל עלי", אומרת מלינובסקי. "יואיל בטובו משרד בפנים להקליט הסברים בשפות שונות, ולהשמיעם".

מלינובסקי הוסיפה כי "ההתקדמות הטכנולוגית הכרחית, אך במקביל, אסור להסכים 'למדינת משטרה', שבה יתאפשר לעקוב אחרי האזרחים בכל רגע נתון תוך, פגיעה קשה בזכויות הפרט ובלי איזונים ראויים בין ביטחון לבין הזכות לפרטיות".

ח"כ תמר זנדברג (מרצ) מסרה כי "הדיון ממש לא מוצה, ומה שחסר זה העיקר — לא הוכחה נחיצות המאגר, ונשארו רק ספקולציות על למה בכלל צריך אותו ומה יקרה אם ידלוף. החוק אינו סביר ואינו מאוזן. יש אגירה של פריטים ביומטרים כולל טביעות אצבע, והניסיון לשכנע אותנו שהופחתו חלק מהסכנות מטעה ואינו מספק".

התנועה לזכויות דיגיטליות מסרה: "נגמרו התירוצים. לאחר שלוש שנים וחצי של ניסוי שהוכיחו מעל לכל ספק כי אין צורך במאגר ביומטרי, הכנסת עומדת לחוקק חוק שיפגע בחופש הפרט ובדמוקרטיה, ויסכן את הביטחון האישי של האזרחים. לא מנסים לפתור כאן שום בעיה. מטרת המאגר הביומטרי היא אחת — לעקוב אחר אזרחי ישראל שלא לצורך. אם יעבור החוק, תעתטר התנועה לזכויות דיגיטליות לבג"ץ, במטרה למחות את חרפת המאגר מספר החוקים של ישראל. אנו קוראים לציבור לנצל את ההישג של המאבק, שמאפשר שלא לתת את האצבע למאגר, ולמי שנתן את האצבע, לנצל את זכותו החוקית ולבקש את מחיקתו".

מהוועדה המשותפת נמסר כי "הוועדה קיימה שבעה דיונים ארוכים וממצים, שבהם נשמעו חברי הוועדה, הארגונים השונים וגורמי הממשלה הרלוונטיים. אחד ההישגים המשמעותיים היה החלטת הוועדה כי שימושי המשטרה במאגר יובאו בנפרד בתקנות, ולא ניתן יהיה להביא שום תקנות ללא אישור הכנסת.

"הוועדה עסקה רבות בחשש מדליפת המאגר, ואף קיבלה דיווח שלפיו ראש הממשלה ערך בדיקה בנושא. הוועדה קבעה כי בשנתיים הקרובות יערוך ראש מערך הסייבר חיפוש אקטיבי לטכנולוגיות שיאפשרו מאגר פנים בלבד, וכן כי תידרש הסכמה מפורשת לטביעת האצבע. כמו כן, יהיה ניתן לבטל את טביעות האצבע שניתנו בכל עת. בנוסף, עמדה הוועדה על כך שלא יהיה ניתן להאריך את הוראת השעה ללא אישור הוועדה ומליאת הכנסת".

עמדות לדרכון ביומטריצילום: תומר אפלבאום

המאגר הביומטרי הגדול בעולם נמצא בהודו - והוא התנדבותי

הודו מפעילה את המאגר הביומטרי הגדול בעולם, ולפי ממשלת הודו כיום נמצאים במאגר 1.11 מיליארד הודים. המידע שקיים במאגר הביומטרי כולל תמונה, שם מלא, כתובת, טביעות אצבע וסריקת קשתית העין — כשלצד אלה קוד בן 12 ספרות, שרק דרכו ניתן להגיע למידע. אמנם המאגר הוא התנדבותי — אבל ההיענות אליו גדולה מהצפוי.

במדינה, שהיא השנייה הגודלה בעולם מבחינת גודל האוכלוסייה, הרשויות התקשו להגיע לחלקים גדולים באוכלוסייה, החיים בעוני וניתוק, ללא תעודות מזהות בסיסיות כמו תעודת לידה או רישום למוסדות כמו בתי ספר, בנקים, מרפאות ועוד. עקב חוסר במרשם אוכלוסין תקין, ומאחר שההודים אינם מחזיקים בתעודות זהות באופן קבוע — לממשלה אין כל יכולת לזהות אזרחים.

לפיכך, החליטה המדינה ב–2008 לפנות לפתרון טכנולוגי כדי להגיע לכלל האוכלוסייה ולספק להם שירותים, ובהם תוכנית לאומית של קצבאות שיחולקו לתושבים כדי להילחם בעוני. הודו ייסדה את פרויקט אדהר (Aadhaar) לרישום כלל אוכלוסיית הודו הבוגרת במאגר מידע ממשלתי. נראה כי הפרויקט הוכתר כהצלחה, שכן מתוך כ–1.3 מיליארד הודים - יותר ממיליארד נכנסו למאגר, לפי הרשויות.

מנגד, הפרויקט זוכה כיום לביקורת קשה עקב פגיעה בפרטיותם של האזרחים. ציוץ של אחת החברות שלוקחות חלק בפרויקט חשף כי כל אדם אקראי המתהלך ברחוב בהודו יכול להיות מזוהה בתוך שנייה, באמצעות השימוש באדהר. "הודים באופן כללי עדיין לא הבינו את המשמעות ותמצית מושג הפרטיות", אמר אחד מחברי הפרלמנט בהודו בשבוע שעבר בעקבות אותו ציוץ.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker