חוק המאגר הביומטרי מקודם בהליך מזורז; "כאילו מדובר בעניין טכני" - TechNation - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חוק המאגר הביומטרי מקודם בהליך מזורז; "כאילו מדובר בעניין טכני"

שבוע לתום ההארכה שביקש משרד הפנים, בכנסת מאיצים את חקיקת המאגר הביומטרי בלי שימוצה הדיון בהשלכותיו ■ עדיין לא נקבעו ההרשאות לגופי ביטחון שירצו לגשת למאגר ■ התנועה לזכויות דיגיטליות: "המאגר נותן סמכויות מעקב דורסניות לממשלה ולמשטרה"

10תגובות
הפגנה נגד המאגר הביומטרי מול ביתו של שר הפנים, אריה דרעי, בשבוע שעבר
ליאור מזרחי

חוק המאגר הביומטרי מגיע לישורת האחרונה: שבוע לתום ההארכה שביקש משרד הפנים כדי לחוקק את החוק, הוועדה הממשלתית שדנה בנוסח החוק מבצעת הליך מואץ של חקיקה, שעשוי להשפיע על תוצאותיה.

לפני חודשיים החליט שר הפנים, אריה דרעי, על הקמתו של מאגר ביומטרי שיכיל תמונת פנים, אך הבחירה על הכללת טביעת אצבע בו תהיה לשיקולו של כל תושב. מאז ניסו גורמים שונים להשפיע על הוועדה המשותפת שדנה בחוק. הרשות לניהול המאגר הביומטרי המשיכה להתעקש על הוספתה של טביעת אצבע למאגר. התוצאה היא שהוועדה קבעה בהוראת שעה שתעודה חכמה שתונפק לתושב ישראל שאינו מסכים להכליל אצבע במאגר תהיה תקפה לחמש שנים בלבד, ולא לעשר.

"אנחנו רוצים הסכמה ברורה של התושבים"

אגירת טביעות האצבע תתבצע לפי הוראת שעה, שהיא חוק זמני, שתוקפו יפוג בעוד חמש שנים מיום כניסתו לתוקף. לאחר מכן תהיה לממשלה אפשרות לסגת מאגירת טביעות האצבע. ההוראה קובעת שיהיה ניתן לעצור את האגירה גם לפני תום חמש השנים.

בדיון שנערך בוועדה שלשום, דרשו חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה שתושבים שמגיעים למשרד הפנים יסכימו במפורש להכללת טביעת אצבע שלהם במאגר. טענה שחזרה כמה פעמים היתה שפקידי משרד הפנים, שאותם פוגשים תושבים שמגיעים להנפיק תיעוד חכם, אינם מקבלים את המידע המלא לגבי האפשרויות הקיימות להכללת טביעת האצבע במאגר, וכי התושבים נאלצים להסכים לכך בכתב — ולא מוסבר להם באופן מילולי מהו הליך ההצטרפות למאגר. על כך אמר יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "מאגר טביעות האצבע בעייתי, ואנחנו רוצים הסכמה ברורה. מרגע ששר הפנים החליט על וולונטריות, זה צריך להיעשות כך באופן אמיתי. הסכמה בכתב אינה נותנת מענה. אנחנו מצפים מפקידי ציבור שיסבירו עד הסוף. אנחנו מבקשים הסבר ברור ופשוט שהטביעות נכנסות למאגר, והטופס ישמש לגיבוי".

הקראתם של סעיפי הצעת החוק במתווה החדש הושלמה אתמול, ובתחילת השבוע הבא תצטרך הוועדה להצביע על אישור החוק לפני שהיא מעבירה אותו להצבעה במליאה. המשמעות היא שלחברי הוועדה תהיה הזדמנות אחת להגיש הסתייגויות לפני תום הפיילוט — כלומר מעט מדי זמן לדון בהן לעומק עד הבאת החוק להצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאה.

בעקבות הלחץ שמפעילים גורמים שונים, ובהם הרשות לניהול המאגר הביומטרי וגורמי הביטחון, שבראשם משטרת ישראל (שמבקשת גישה חופשית למאגר, מה שיסייע לה בזיהוי חשודים מהיר יותר), הוועדה עדיין לא הגיעה לנוסח הסופי של החוק, ולא קבעה מה יהיו ההרשאות שיינתנו לגופי ביטחון שירצו לגשת למאגר עצמו. הדיון בנושא ייערך בהמשך.

אחד הקשיים שהציבו ברשות הביומטרית ורשות האוכלוסין הוא הטענה שקשה לבצע זיהוי פנים לאורך שנים בטכנולוגיה הקיימת, ואילו טביעת אצבע אינה משתנה. לכן הם יכולים לעמוד בתכלית החוק לחמש שנים בלבד אם המאגר יכלול פנים בלבד. עוד נאמר בדיון שנערך אתמול כי בתקופת הוראת השעה, שבה יתקיים מאגר וולונטרי של טביעות אצבע, יבדוק ראש מערך הסייבר טכנולוגיות חלופות לאימות וזיהוי התושבים בכל שנתיים. ואולם עו"ד נעמה בן צבי, היועצת המשפטית של הממונה על היישומים הביומטריים במשרד ראש הממשלה, אמרה שכבר היום ניתן להשתמש רק בתמונות פנים לעשר שנים, ללא צורך בטביעות אצבע.

ניסויים, דחיות ותיקוני חקיקה: המאגר הביומטרי מ-2010 עד היום

האם המשטרה תוכל לאגור את הנתונים?

סוגיה חשובה שנידונה בוועדה בשבוע שעבר היא השימושים הנוספים שייעשו בטביעות האצבע בידי גורמים חיצוניים שיבקשו את הנתונים מהרשות. נשאלה השאלה אם המשטרה, לדוגמה, תוכל לאגור אצלה טביעת אצבע מזירת פשע שניתנה לה מהרשות. חברי הוועדה התנגדו לכך באופן גורף, ועל כך אמר קיש: "לא ייתכן שתעשו שימוש כלשהו בפרטים של מי שלא ביקש להיכלל. אעדיף לשלם יותר ולא לכלול את טביעות אצבעותי במאגר. לכן אני דורש הסרה מהחוק של הכללת הפרטים של מי שסירב, לרבות לצורך בדיקת מערכת ההשוואה. הכוונה היא שאחרי חמש שנים יימחק מאגר טביעות האצבע כולו — לא הוראת שעה ולא שום דבר אחר".

למרות המהירות שבה מנסה הוועדה המשותפת שדנה בחוק להעביר אותו, המתנגדים מבינים כי מקלב קשוב לבעיות שיכולות להתעורר לאחר הקמת המאגר, ופועל כדי שהמאגר, שמטרתו מניעת התחזות והרכשות כפולות, לא יפגע בזכות לפרטיות. בנוסף קבע מקלב בדיון בשבוע שעבר כי טביעות האצבע שיילקחו מהתושבים יימחקו בתוך חמש שנים מהמאגר.

"לא מתפקידנו לחלק ציונים לחברי הכנסת, אך מקלב ניהל את הדיונים בהגינות, וראינו שלהבדיל מדיונים שהתקיימו בנושא לפני כן, כאן היתה הקשבה", אמר ניר הירשמן, דובר התנועה לזכויות דיגיטליות. "מאידך גיסא, אנחנו מרגישים שחברי הכנסת לא הלכו עד הסוף. שמענו בהתחלה אמירות של 'לא תהיה אצבע במאגר' — ואמירה זאת התנדפה".

עמדות לדרכון ביומטרי
תומר אפלבאום

"נושא שישפיע על הדמוקרטיה בישראל"

אחת הסכנות הגדולות בקיומו של המאגר הביומטרי היא החשש שהוא ייפרץ או ידלוף, ושטביעות האצבע ייפלו לידי גורמים זרים. הדוגמה הטובה ביותר להשוואה היא פרשת דליפת האגרון ב–2006, שבה דלף לרשת מרשם האוכלוסין הישראלי, שמכיל את פרטיהם של 9 מיליון אזרחי ישראל (חיים ומתים). עד היום, אף שהמעורבים בפרשה נעצרו ואחד המדליפים הורשע וישב על כך בכלא, המרשם נמצא ברחבי הרשת ונעשה בו שימוש.

להירשמן, שמגיע עם חברי התנועה לזכויות דיגיטליות לכל דיון, חשוב להבהיר כמה פוגעני החוק כלפי אזרחי ותושבי ישראל: "מתייחסים למאגר כאילו מדובר בנושא טכני. זאת טעות, כי מדובר בנושא שיש לו השפעה מכרעת על הדמוקרטיה הישראלית. אנחנו רואים שהמאגר הביומטרי נותן סמכויות מעקב דורסניות לממשלה, למשרד הפנים ולמשטרה".

לא מעט פעמים נחשף כי עובדי מדינה השתמשו במאגרי מידע ממשלתיים שלא כדין ושלפו מידע על אזרחים. בדיקה שנערכה מראה כי 20% מעבירות המשמעת שעובדי מדינה מואשמים בהן הן שליפת מידע שלא כדין ממאגרי מידע ממשלתיים. תחקיר שערכה המשטרה מצא כי 80% מהשוטרים שעברו תחקיר ביטחוני בשנים האחרונות, העידו כי עשו שימוש לצרכים אישיים במאגר המידע המשטרתי.

"המאגר נותן יותר מדי כוח למדינה", אמר הירשמן. "הבעיה היא שמנסים למכור לאזרחים שזה ביטחון או פרטיות — כשלמעשה לא נקבל יותר ביטחון, וגם הפרטיות שלנו תיפגע. כשהמאגר ידלוף, פרטיהם של הפראיירים בינינו שנתנו טביעת אצבע יהיו ברשות הרבים".

מלשכת שר הפנים אריה דרעי נמסר: "לאחר תקופת מבחן ארוכה ולאחר שמיעת כל גורמי המקצוע החליט השר דרעי על הקמת מאגר שיאזן באופן מיטבי בין החובה להבטיח מניעת זיופי זהות של אזרחי ישראל לבין החובה להגן על פרטיותם. כדי שדיוני החקיקה בנושא ייערכו באופן ענייני, תוך התייחסות מהותית לטענות והסתייגויות מצד מתנגדי המאגר, הורה השר דרעי להאריך את תקופת המבחן למשך שלושה חודשים כדי שוועדות הכנסת השונות יוכלו לדון בנושא. ואכן הוועדה המשותפת בראשותו של ח״כ אורי מקלב ערכה שמונה דיונים בנושא, במהלכם הגיעו כל ראשי היחידות הרלוונטיות במשרד הפנים, רשות האוכלוסין והרשות לניהול המאגר הביומטרי, שמעו את כל ההסתייגויות ונתנו להם מענה במסגרת תיקונים להצעת החוק. לאור האמור לעיל, הטענה לפיה מדובר בהליך חקיקה מקוצר אינה נכונה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם