"בלי שתהיה לכם קצת ענווה כאומת סטארט־אפ - אחרים ישיגו אתכם" - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"בלי שתהיה לכם קצת ענווה כאומת סטארט־אפ - אחרים ישיגו אתכם"

הבלוקצ'יין דועך, הצ'אט־בוטים הם הדבר החם הבא ו"אין סיבה לכל כך הרבה אקסלרטורים - במשבר הכלכלי הבא חצי מהם ייעלמו" ■ דייויד בראון, מייסד ומנכ"ל משותף ברשת האקסלרטורים הגלובלית טק־סטארס, מזהיר את היזמים הישראלים מפני ביטחון עצמי מופרז מדי

13תגובות
האקסלרטור של טק־סטארס בישראל
לירון אראל

"יש 3,000 אקסלרטורים בעולם, עשרות בישראל ואני לא חושב שיש סיבה לכמות כל כך גדולה" — כך אומר דייויד בראון, מייסד ומנכ"ל משותף ברשת האקסלרטורים הגלובלית טק־סטארס (Techstars), הנחשבת לאחד הגופים המובילים בעולם בתחום. "מימון האקסלרטורים הוא קל מדי. כל אחד יכול לפתוח אקסלרטור — כל מה שצריך זה לבנות אתר, לפתוח משרד, להביא כמה מדריכים וחברות. זה קל מאוד להתחיל את זה, אבל קשה לעשות את זה בצורה טובה".

דייויד בראון
שרה סלמון

לדברי בראון, "סטארט־אפים צריכים את התוכניות הללו, זה עוזר להם — אבל צריך לעשות את זה נכון. אני הקמתי חברה לפני כמה עשרות שנים והבאתי אותה למכירות של עשרות מיליוני דולרים בלי הדרכה וללא הון חיצוני. זה לקח לי 15 שנה, ואני יודע שזה יכול היה להתבצע בחמש שנים".

אקסלרטור — תוכנית האצה בעברית — הוא שם כולל למגוון תוכניות שנועדו לקדם בתוך תקופה קצרה סטארט־אפים באמצעות ליווי והכוונה. לרוב, התוכניות, שמשתתפות בהן עד עשר חברות, נמשכות במחזור של שלושה חודשים, שבמהלכם היזמים שוהים במתחם ייעודי.

בתקופה זו היזמים נחשפים לתכנים בתחום היזמות, מקבלים חבילת שירותים מקצועיים וליווי של מנטורים, בהם משקיעים ומומחים טכנולוגיים, שיווקיים ועסקיים. בסיום כל מחזור של אקסלרטור נערך "דמו דיי" (Demo Day), שבו מציגות החברות את המוצרים שלהן בפני משקיעים.

"כולם עשו את זה כי זה היה קל"

לאקסלרטורים יש מגוון מודלים עסקיים. טק־סטארס לוקחת 6% ממניות החברה עבור מחזור שאורך שלושה חודשים תמורת השימוש באקסלרטור, ומשקיעה כ–120 אלף דולר בכל חברה. את המחזור הראשון שלה בעולם ערכה טק־סטארס ב–2007, רגע לפני המשבר הכלכלי. מאז התרחבה פעילותה וכיום היא מנהלת 29 תוכניות ב–17 מדינות. עד כה עברו בתוכניותיה השונות 900 סטארט־אפים שגייסו 3 מיליארד דולר. 107 מהחברות נמכרו, 98 מהן כשלו ונסגרו.

בראיון שהתקיים לפני כשבוע במתחם האקסלרטור Rise בתל אביב, שהקימה החברה ומפעילה עבור בנק ההשקעות ברקליס, שהקים את האקסלרטור, התייחס בראון לכך שסצנת האקסלרטורים פורחת בעולם בארבע השנים האחרונות.

למרות הפריחה, בראון שמר על זהירות וציין כי העולם לא חווה משבר כלכלי משמעותי בשנים האחרונות. "סביר להניח שכשמשבר כלכלי יקרה, וזה יקרה, מחצית מהאקסלרטורים שקיימים כיום ייעלמו", אמר. "כבר עכשיו רואים אקסלרטורים רבים שנסגרים אחרי שנתיים־שלוש, מפני שאף אחת מהחברות שפועלות בהם לא קיבלה מימון או עשתה אקזיט. האקסלרטורים מזכירים קצת את תקופת הפריחה של E–Trader (מסחר אלקטרוני בבורסה) ב–1999. כולם עשו את זה כי זה היה קל".

"הצלחת סטארט־אפ היא כמעט נס"

האקסלרטור Rise השלים עד כה מחזור אחד בישראל שבו נטלו חלק עשרה סטארט־אפים, שמונה מהם נכנסו לפעילות עם בנק ברקליס. מיכל ביניש, סמנכ"לית התפעול של ברקליס בישראל, מעידה כי גם היא לא היתה אופטימית כשהחלה התוכנית. "לא פשוט להקים אקסלרטור באזור שסביבו, ברדיוס של 10 ק"מ, פועלים 60–70 אקסלרטורים".

עבור ברקליס או סיטי, המפעילים תוכניות דומות בישראל, מהווה האקסלרטור חלון וגישה לאותם הכלים שיהוו את עתיד הבנקאות — או אף יאיימו עליו.

לאחר שבשנה האחרונה דובר בעיקר על כלים טכנולוגיים מבוססי בלוקצ'יין — מערכת מבוזרת ומאובטחת להעברת תשלומים ללא צורך בגורם מתווך (בנק למשל) — אנשי טק־סטארס וברקליס מצננים את הטרנד ומסמנים כיוונים חדשים.

לירון רוז, מנהל האקסלרטור בישראל, טוען כי אם בשנה שעברה מרבית הסטארט־אפים שהגישו מועמדות פיתחו והציעו מוצרים לתשלומים ובהם סטארט־אפים מבוססי בלוקצ'יין, ב–2017 מורגש באזז סביב צ'אט־בוטים ופתרונות חווייתיים עבור שכבת דור ה–Y — ילידי שנות ה-80 וה-90. "ככל ששכבת הגילים הזאת נכנסת לכוח העבודה, התאגידים ירצו לחדור לקבוצת המטרה הזאת, שדי קשה לחדור אליה", ציין.

 האקסלרטור של טק־סטארס
לירון אראל

"הצלחה של סטארט־אפ היא כמעט נס, המון דברים צריכים להסתדר מלבד רעיון מדהים וטכנולוגיה", אמרה ביניש. "אני חושבת שאנשים הבינו שהיות שבלוקצ'יין הוא אתגר בפני עצמו — סטארט־אפים כאלה זקוקים ליותר מנס אחד כדי להצליח. אני חושבת שזאת הסיבה שהרבה סטארט־אפים חזרו לטכנולוגיות שמרניות ופשוטות יותר. אנחנו יודעים שהעתיד יהיה מבוסס על בלוקצ'יין, אבל אף אחד עדיין לא פיצח איך זה יעבוד מבחינת תשתית, במיוחד לא עבור בנקים. אפשר לחדש על בסיס הטכנולוגיה הקיימת".

השיח על טכנולוגיית הבלוקצ'יין, שהואץ בשנה האחרונה, היה חלק מעלייתם של כלים שאיימו לשבש את פעילות הבנק המסורתית. לדברי ביניש, גל זה כבר מאחורינו. "לפני כמה שנים היתה בהלה לגבי עתיד הבנקים, כולם חשבו שהם הולכים להיעלם — וכרגע זה קצת נרגע. אני חושבת שגם כיום, עם כל הסטארט־אפים שמדברים על טכנולוגיה משבשת (Disruptive), עדיין בסוף כל עסקה יש חשבון בנק — וכך זה יישאר למשך כמה שנים טובות. אף אחד גם לא מתנדב לקבל על עצמו רגולציה כל כך מורכבת".

"היזמים שאנחנו פוגשים כיום כבר לא מנסים להרוס את העולם ולבנות אותו מחדש, הם התבגרו", הוסיף רוז. "הם צריכים לעבוד ביחד עם התשתיות הקיימות ולהתאים את עצמם לדור הזה".

"הישראלים חושבים שהם יודעים הכל"

תעשיית הסטארט־אפים עברה שינויים רבים בשנים האחרונות. בראון מעריך כי הפערים בעולם מצטמצמים: "מדינות שכיום לא נראות חזקות מספיק במונחים של גיוסי הון ובניית אקו־סיסטם של חדשנות — יהיו בעוד חמש שנים חזקות כמו שארה"ב חזקה כיום".

על השאלה אם ישראל כ"אומת הסטארט־אפ" צריכה להתחיל לדאוג, השיב בראון: "אני לא חושב. יש לכם יתרון התחלתי על מדינות רבות שרוצות לגדול. יש לכם יזמים טבעיים". עם זאת, הוא הוסיף כי "ישראלים באמת חושבים שהם יודעים הכל, ואם לא לומדים לפתח קצת ענווה כאומת סטארט־אפ, אחרים ישיגו אתכם.

"ביטחון זה דבר נפלא, אבל כדאי לשמור בו־זמנית על ענווה וגם להיות בטוח בעצמך. הדבר הזה קשה במיוחד ליזמים ישראלים. אם יש משהו שיכול להכשיל יזמים בדרך לבניית מערכת סטארט־אפיסטית תוססת, זה ביטחון עצמי מופרז. מצד שני, עדיף שיהיה ביטחון עצמי מחוסר ביטחון".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#