דרושים: עמירם לוינים - TechNation - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דרושים: עמירם לוינים

בקשה מהדרג הפוליטי והצבאי העליון: אנא מנו מפקדי צבא יצירתיים, נועזים וחושבים; זהות מפקדי הצבא תכריע את גורל המערכה הבאה

תגובות

במלחמה זו פיקדתי כמילואימניק על כוח מסוים בגיזרה המערבית בלבנון, ונחשפתי לתוכניותיו של הצבא ולביצועיו בפועל. מה שבלט עוד לפני הכניסה עצמה ללבנון והועצם במהלך השהייה בשטח, הוא היעדר המחשבה, היצירתיות והתעוזה. זהו לדעתי גדול הליקויים במלחמה (הרבה יותר משמעותי מהבעיות הלוגיסטיות של מים, מזון וכדומה).

לשם השוואה: לפני כעשר שנים, בהיותי מפקד פלוגה ביחידה מובחרת שעמדה לפעול בלבנון, הגעתי לאלוף פיקוד הצפון דאז, עמירם לוין, לאישור תוכניות. במקום לעבור את מסכת השאלות הצפויות וה¿מכסתחות¿ של מפקדים בכירים ("יש לך מספיק חובשים?"), האלוף לוין ניתח את התכנית ודחף לשיפורים מהותיים וליותר יצירתיות בפעולה. על בסיס הערותיו והרוח שהוא שידר לנו, אכן שיפרנו את התוכנית, ופעולה זו היתה מוצלחת ביותר.

יתרה מכך, רוח המפקד גרמה לכך שלקראת פעולות נוספות הפעלנו יותר מחשבה ויצירתיות והסרנו את מחסומי הכסת"ח המלאכותיים שהיו קיימים. רוח זו של עמירם לוין ושל פקודו, מפקד יק"ל דאז, ארז גרשטיין ז"ל, הניבה תוצאות מצוינות בתקופתם. החיזבאללה נחלש מאוד ולא הצליח כמעט לחדור לרצועת הביטחון (שלא לדבר על מדינת ישראל עצמה). רמת האבידות של צה"ל היתה נמוכה באופן יחסי - סביב 20 הרוגים בשנה. עד כמה שזה נשמע רע, מחיר זה הינו מתקבל על הדעת תמורת הגנה על מיליון אזרחי הצפון.

יצירתיות ומחשבה חסרות, כאמור, במלחמה הנוכחית. התוצאות בהתאם. סטירת הלחי שספגנו במלחמה זו עשויה להוות ברכה גדולה לעם ישראל. בעבר ידענו להתעשת ממצבים של כשלון. דווקא בגלל תכונת הביקורת העצמית שלנו, אנו לא נותנים לעצמנו לטאטא בעיות מתחת לשטיח.

המפתח לשיפור הוא זהות המפקדים בצבא והרוח שהם משדרים. כל התקציבים בעולם אינם מועילים אם הנהגת הצבא מורכבת מאנשים לא נכונים. ישנם מפקדים איכותיים ביותר המפוזרים בכל שדרות הפיקוד בצבא, אולם קיימים גם מפקדים בינוניים.

כל מי ששירת בסדיר ובמילואים נחשף לשני זנים של קצינים בכירים:

א. הסחבק המסתדר: אלה קצינים אשר מצליחים להתקדם בשל קשרים טובים. הם דואגים להתחכך עם האנשים הנכונים, מכינים מצגות טובות, מדברים יפה. בדרך כלל אינם מקשיבים לפקודיהם ואינם פתוחים לביקורת כלל ועיקר. אנשים אלה רואים בצבא קריירה טובה, ולעתים קרובות הם מונעי קידום ואגו. עיקר המרץ של קצינים אלה מכוון כלפי הדרגים הבכירים יותר.

ב. הערכי והחושב: מפקדים אלה מונעים על ידי הערך של קיום עם ישראל. את כל מרצם ומוחם הם מקדישים לשיפור מתמשך של שיטות פעולה ושל כוחותיהם (יצירת יחידת אגוז, למשל). הם פתוחים לרעיונות חדשים ואינם חוששים מהתמודדות עם ביקורת בונה. הם בדרך כלל סולדים מפוליטיקה פנימית ואף אינם טובים בכך. עיקר המרץ של מפקדים אלו מכוון כלפי חייליהם. עמירם לוין מסמל בעיני מפקד מסוג זה.

אמנם חלוקה זו היא גסה ופשטנית ואילו המציאות יותר מגוונת, אך כל לוחם קרבי יודע לזהות את סוג מפקדיו. בשנים האחרונות, הפרמטרים למינויים הפכו לפעמים למעוותים. המפתח להצלחת צה"ל בהתמודדות במלחמה הקרובה (שכיום כולם מבינים שתגיע בטווח לא ארוך) הוא למנות בצה"ל מפקדים מהסוג הנכון, ויש הרבה כאלה. צריך לקדם מפקדים מהסוג ה"עמירם לויני" בכל שדרות הפיקוד של צה"ל (ואולי להחזיר את עמירם לוין עצמו לפיקוד על הצבא - חישבו איזו רוח הוא היה מפיח בצבא).

ישנם הרבה מאוד לקחים מהמלחמה האחרונה, אולם לדעתי זהו גדול הלקחים. זהות מפקדי הצבא תכריע את גורל המערכה הבאה.

אולמרט וחלוץ: אנא התעלמו מכל חשבון פוליטי. דאגו לכך מייד. קיומנו כאן תלוי בהחלטות שלכם.

המחבר שירת כמפקד פלוגה ביחידה מובחרת בשנות ה-90'. במלחמה האחרונה שירת כמפקד על כוח מילואים בלבנון. באזרחות כיהן כמנכ"ל חברת היי-טק במשך כשבע שנים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם