האינטרנט ומקום העבודה - הייטק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האינטרנט ומקום העבודה

על המעסיק להפנים כי השימוש בכל אמצעי התקשורת המקוונת, ולאו דווקא בדוא"ל, כורך בחובו סכנות שיש להתמודד עימן, הן טכנולוגית והן משפטית

קריסטין אקסמית, לשעבר מהנדסת תוכנה ב-CIA, ניהלה בלוג. ב-13 ביולי 2006 פירסמה קריסטין את עמדתה על עינויים לפי אמנת ג'נבה, בה עקצה את מעסיקיה ושרים בממשלה (לדברי דובר ה-CIA בניגוד למדיניות המוסד). קריסטין פוטרה והבלוג שלה נסגר.

כבר הכרנו את הסיפורים על דברי דוא"ל שהביכו את שולחיהם, עד כדי פיטוריהם מעבודתם. נזכיר את Jonas Blank שעבד במשרד עורכי דין ניו יורקי ידוע ודיווח בעליצות בדוא"ל כי אינו עושה דבר מלבד "לזבל לאחרים את השכל" או את פול טריפלהורן (Paul Tripplehorn) עוזר הסנאטור האטצ'יסון (Hutchinson) מטקסס שמכתב הפרידה שלו מחברתו והביך את הנוגעים בדבר.

כעת נבקש להדגיש, כי הדוא"ל אינו אמצעי התקשורת המקוון היחיד החושף את הגולשים ומעסיקיהם לסכנות. ניקח לדוגמה את תופעת הבלוגים (היומנים האישיים המקוונים - blog). בשנה שעברה בארה"ב לבדה הועלו לרשת יותר מעשרה מיליון בלוגים.

בלוג יכול לשמש כל עסק כמכשיר יעיל ולגיטימי לקידום מטרות עסקיות רצויות. בלוג יכול לשמש לתקשורת בלתי אמצעית עם לקוחות וספקי העסק. הבלוג אף יכול להוות צינור מידע לא פורמלי מהעסק לתקשורת. בלוג שאינו פתוח לציבור יכול לשמש ככלי לתקשורת פנים ארגונית, כמעין יומן עבודה לעדכון חברי פרויקט העובדים עליו בצוותא אף ממקומות שונים. בלוגים כשלעצמם הינם תופעה מבורכת בעסקים ולהם יתרונות רבים.

מנגד, אותם בלוגים טומנים בחובם סכנה אמיתית לעסק. כך, למשל, ניהול הבלוג גוזל זמן מהגולש המנהל אותו וזמן זה נגזל לעתים מהזמן אותו משקיע העובד בעבודתו (במיוחד כאשר מדובר בבלוג אישי שאינו חלק מהמערכת העסקית הכוללת). בשל חוסר הפורמליות ועקב הכמות העצומה של הבלוגים ברשת, יכולת המעקב והשליטה של המעסיק בבלוגים היא מועטה ומתעורר חשש משמעותי לזליגת מידע ארגוני-פנימי למתחרים. בלוגים המקושרים עם עסקים שונים עלולים, אף מתוך טעות וחוסר תשומת לב, להטיל על העסק חבויות וחובות שכלל לא תיכנן ליטול על עצמו.

בדומה, גם מערכות ההודעות המיידיות (דוגמת "מסנג'רים" למיניהם ולאחרונה אף ה-Skype הפועלת בטכנולוגית ה-VOIP) מהוות ביטוי של טכנולוגיה שעלולה לסכן מעסיקים. מערכת זו מאפשרת תקשורת פרטית בין שני אנשים או יותר באמצעות המחשב האישי באופן מקוון ומיידי. אותם יתרונות וחסרונות שנאזכר ביחס לדוא"ל ולבלוגים חלים גם כאן, ואולי אף ביתר שאת בשל הפרטיות בה מתנהלות שיחות שכאלו.

על המעסיק להפנים כי השימוש בכל אמצעי התקשורת המקוונת, ולאו דווקא בדוא"ל, כורך בחובו סכנות שיש להתמודד עימן, הן טכנולוגית (על ידי חסימה ופיקוח) והן משפטית (על ידי הכוונה נכונה).

הדרך הנכונה להתמודד עם מצב כזה הינה בקביעת ואכיפת מדיניות מסודרת. הסדרת החובות והזכויות של העובדים בשימוש בדוא"ל, בבלוגים, במערך ההודעות המיידיות, בתקשורת באינטרנט ובכל אלמנט דומה אחר, תוך קביעת כללי התנהלות נאותים ופיקוח, היא היא הדרך הנכונה לפעול. מדיניות זו צריכה להתעדכן מעת לעת ולהיות ברורה ונהירה לעובדים.


מסקר שפורסם לאחרונה עולה כי חלק משמעותי (יותר מרבע מהמעסיקים) פיטרו לאחרונה עובדים עקב שימוש לא ראוי במייל (26%), במערכות ההודעות המיידיות (2%) או בבלוגים (2%)
על המדיניות להבהיר את ההתייחסות הזהירה המחוייבת ביחס לשמו הטוב ותדמיתו העסק, להדגיש את העקרונות המנחים את העסק בפעילותו, להתייחס לטיפול במידע, בסודות מסחריים ובסימני המסחר (הרשומים ושאינם רשומים) של העסק, להזכיר את הזהירות שיש לנקוט בכל הודעה שייתכן שיש בה כדי לפגוע בצדדים שלישיים (בין אם אנשים פרטיים או עסקים מתחרים) והחובה להמנע מהשמצות או פגיעות אחרות באחרים.

על המדיניות להבהיר מה היקף העבודה והזמן שניתן להשקיע בבלוג (או בכל אמצעי אחר), אילו סוגי הודעות אינן מקובלות על העסק וכדומה. על המדיניות להבהיר, כי העסק עשוי לפקח על כל התקשורת של העובדים ושעליהם להיות מודעים לכך ולהימנע מלהפר את מדיניות העסק. על העובדים להיות מודעים לכך שאינם זכאים להגנת פרטיותם בכל הכרוך באמצעי תקשורת במסגרת העסק. על העובדים להיות מודעים לכך שעבירה על המדיניות תחשוף אותם לדין משמעתי. עם זאת, על הפיקוח להעשות בזהירות רבה ורק להגנה על אינטרסים חיוניים של העסק. כלומר, גם אם הדבר מותר והודגש, אין לנצל לרעה את זכות הפיקוח.

בהערת סיום נזכיר את התופעה שלאחרונה רווחת בארה"ב, והיא פיטורי עובדים שעברו על מדיניות החברה ביחס לתקשורת מקוונת. מסקר שפורסם לאחרונה (ב-11.7.2006) עולה כי חלק משמעותי (יותר מרבע מהמעסיקים) פיטרו לאחרונה עובדים עקב שימוש לא ראוי במייל (26%), במערכות ההודעות המיידיות (2%) או בבלוגים (2%). גל זה של פיטורין הינו תוצאה של גל תביעות כנגד מעסיקים עקב מיילים ששלחו העובדים. למשל, 24% מהחברות המשתתפות בסקר קיבלו צווי בית משפט לחשיפת הדוא"ל של עובדיהם. כ-15% מהן נתבעו עקב כך.

מרביתנו נהנים מדי יום מהנגישות והקלות הרבה בשימוש באינטרנט ובאמצעי התקשורת המקוונים עד שאנו שוכחים את הנזקים שהם עלולים לגרום. על העובדים לזכור, כי על אף הפרטיות המסויימת שיש בשימוש באמצעי התקשורת המקוונים מהמחשב האישי שלנו, הרי זו פרטיות מדומה. למעשה ההתקשרות נעשית באמצעות ציוד של המעסיק, במהלך זמן שהמעסיק משלם עליו ואולי אף תוך הטלת חבות על המעסיק עצמו. במצב שכזה, מן הראוי שכל אחד ואחד מאיתנו יזהר בעת השימוש במערכות אלו. על המעסיקים להפנים כי טמינת הראש באדמה לא תועיל, ועליהם להתמודד עם הסכנות שמציגה רשת האינטרנט באופן ישיר, על מנת שיוכלו אף להינות מהיתרונות אותם היא מציעה.

הכותב מתמחה בדיני קניין רוחני ואינטרנט. ניתן לקרוא עוד באתר http://www.y-law.co.il 


אין לראות באמור חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם בעל מקצוע ולפעול בהתאם להנחיותיו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#