פינגווינים בירושלים? רשות החדשנות לומדת את נושא הקוד הפתוח

איך ממסחרים תוכנה בלי קניין רוחני? ברשות החדשנות בוחנים תמיכה בחברות שהקוד שפיתחו זמין לציבור הרחב ■ סגן מנהל הרשות: כיום אסור לנו לתמוך בחברות שהמודלים שלהם מבוססים על קוד פתוח, אך אנחנו בוחנים את שינוי המדיניות"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית (לשעבר המדען הראשי) מעוניינת להרחיב את היצע המענקים שלה לחברות ישראליות, כך שתוכל לתמוך גם בחברות קוד פתוח, ומבקשת מגופים בעלי ידע וניסיון, בהם חברות היי-טק, אקדמיה ומשקיעים - למסור מידע ולהביע עמדה לגבי מדיניות הסיוע.

הרקע לבחינת הנושא הוא השימוש ההולך וגובר בקוד פתוח בתחום התוכנה. אלא שברשות החדשנות לא יודעים כיצד לתמוך בחברות כאלו, מאחר שמרכיב נכבד מפעילותן או מהקניין הרוחני שלהן מבוססים על פתיחת הקוד לציבור.

צחי שנרך, סגן מנהל רשות החדשנות וראש מערך הטכנולוגיות, מסר כי היות שהרשות פועלת מכוח חוק, אחת מאבני היסוד הנדרשות למתן תמיכה לחברות היא ההוכחה כי הקניין הרוחני של חברה יהיה שייך לה. כמו כן הוסיף שנרך כי "כמי שדואג לכך שכספי המסים יגיעו לחברות שישפיעו על הכלכלה הישראלית - אנחנו רוצים שהקניין הרוחני יהיה בישראל".

"כיום כל העברה או שיתוף של הקניין הרוחני בחברות שאנחנו תומכים בהן - למשל דרך אקזיט, מחייב אישור שלנו, והוא כרוך לעיתים בקנס שיכול להיות עד פי שישה מהמענק שניתן לחברה", הסביר שנרך.

למעשה, חברת תוכנה שמעוניינת לעבוד במודל של קוד פתוח, מעבירה את הקניין הרוחני שלה לחזקת הכלל. "לנו אסור לתמוך בחברות שהמודלים שלהם מבוססים על קוד פתוח. מה שאנחנו בוחנים זו האפשרות לשנות את המדיניות. עם זאת, יש הרבה מודלים של עבודה ואנחנו רוצים ללמוד כיצד ניתן יהיה להשקיע בצורה המיטבית", ציין.

בין היתר מבקשת הרשות ללמוד על דפוסי הצמיחה הכלכלית של חברות בעקבות העמדת קוד, או תוצר אחר שהינו תוצאה של תכניות מו"פ (מחקר ופיתוח), לשימושו החופשי של הציבור. נושא נוסף שבדקים ברשות נוגע לאבחנה בין תרחישים ומודלים עסקיים המצדיקים סיוע של רשות החדשנות לתוכניות מו"פ בתחום הקוד הפתוח, וכאלה שאינם מצדיקים סיוע כזה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker