ההיי-טק הישראלי עלול להפסיד מהמלחמה של טראמפ בזרים, אבל יש גם מי שיוכל להרוויח - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ההיי-טק הישראלי עלול להפסיד מהמלחמה של טראמפ בזרים, אבל יש גם מי שיוכל להרוויח

תוכניתו של נשיא ארה"ב להגביל את אשרות העבודה תגביר את הביקוש דווקא לעובדים זרים המשתכרים היטב ■ מנגד, הוראתו לחסום כניסת מוסלמים ממדינות שונות מעוררת חוסר ודאות בקרב ערביי ישראל

8תגובות
דונלד טראמפ בבית הלבן
JONATHAN ERNST/רויטרס

ההצהרות הגורפות שהשמיע בימים האחרונים נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, בנושא אשרות עבודה לזרים מעוררות סימני שאלה וחששות בקרב עובדי ענף ההיי־טק הישראלי ושלוחותיו מעבר לים. שלשום פורסם כי הממשל האמריקאי מגבש צו נשיאותי שיגביל את אשרות העבודה שעליהן נשענות חברות הטכנולוגיה בארה"ב לצורך גיוס עשרות אלפי עובדים מדי שנה.

״מדיניות ההגירה שלנו צריכה להיות בנויה כך שתשרת בראש וראשונה את האינטרס האמריקאי״, נכתב בהצעת חוק, כך לפי עותק שפירסם אתר "בלומברג". ״אשרות עבודה לעובדים זרים צריכות להינתן באופן שיגן על זכויות האזרח של עובדים אמריקאים ותושבים שומרי חוק, ותוך הגנה על עובדים אמריקאים — העובדים הנשכחים שלנו — והמשרות שבהן הם מחזיקים״.

הצעת החוק של טראמפ נוגעת למגוון סוגים של אשרות עבודה, ובהן H–1B ,L–1 ,E–2. נראה כי ההנחיות החדשות מכוונות אל אשרות מסוג H–1B, הנוגעות בעיקר לעובדים מהודו, המגויסים למחלקות הטכנולוגיה של התאגידים הגדולים. אשרה זו גם מכסה כ–4,000 עובדים ישראלים בארה"ב — ואולם חשש גדול יותר מתייחס לשינוי והקשחה אפשריים של התנאים למתן אשרת L1, שהיא רלוונטית יותר לעובדי ההיי־טק הישראלים בארה"ב שמחזיקים בה — כ–7,000 עובדים.

לדברי עו"ד תומר ורשה, מומחה להגירה ואשרות, ככל ממשל שמחזק את הלאומיות, גם בארה"ב צפויה להתבצע סדרת פעולות שיצמצמו נוכחות של עובדים זרים, לטובת עובדים אמריקאים.

"עדיין קיימות משרות שאמריקאים לא יכולים לאייש, כמו מומחים זרים ותפקידי מפתח הדורשים מומחיות וידע מסוימים. אבל אנו כבר יודעים שכאשר ממשל מעוניין להקטין נוכחות של כוח עבודה זר ולחזק כוח עבודה מקומי, יש צפי להקשחת קריטריונים ותנאים, לצמצום תקנים ולמתן תמריצים להעסקת מקומיים במקביל להגברת הנטל על מעסיקים שיעסיקו זרים. אמנם טראמפ משדר לישראל מסרים של בת ברית וייתכן שאין לו כוונה לפגוע דווקא בעובדים ישראלים, אבל סביר להניח שהגזרות יהיו רוחביות, וייתכן שגם עובדים ישראלים עלולים להינזק מכך", ציין.

מי שעוד עלולים להיפגע משינויים בתנאי הקבלה של אשרת H–1B הם סטודנטים ישראלים שלומדים במוסדות אקדמיים בארה״ב, אומר עו"ד ליעם שוורץ, מומחה לדיני הגירה. "אם הצו הנשיאותי החדש יצמצם את האפשרות להשיג אשרת H–1B, האפשרות של כל הישראלים שמסיימים תואר בארה"ב להישאר בה — תרד לטמיון. אין ויזה אחרת שתאפשר להם לעבוד מעבר לאותה שנת הכשרה שניתנת להם לאחר הלימודים. ללא ויזה הם יחויבו לחזור לישראל", הוא מוסיף.

אשרות H-1B שניתנו ב 2014- לפי מקצוע

לפי ההערכות, מרבית הישראלים בארה"ב משתמשים בויזה מסוג L1 — הניתנת לעובד שמועסק בחברה בישראל במשך שנה לפחות, ומועבר לארה״ב לצורך עבודה באותה חברה. לצורך קבלת האשרה, שתקפה ל–6 שנים, נדרשים ידע ייחודי ומשרה ניהולית. אשרה זו גם מקנה אישור עבודה לבן הזוג ואשרת שהייה לכל בני משפחתו. כמו כן, קל יותר להסב אשרה מסוג זה לגרין קארד.

יוני לייטרסדורף, מנכ"ל הסטארט־אפ indeni, שנמצא בעמק הסיליקון בארה"ב עם גרין קארד שהמיר מאשרת L1, אומר: "במבט ראשון נראה שהאמירה האחרונה של טראמפ היא ניסיון להכות בחברות הטכנולוגיה המתנכלות לו, לדעתו. עוד לא ברור איך יישמו את זה, אבל באופן אישי אני מתכנן לטוס לישראל — ותוהה אם יעשו לי בעיות כשאגיע חזרה לסן פרנסיסקו". עם זאת הוסיף לייטרסדורף כי חברות סטארט־אפ הן שונות מהבחינה הזאת: "עליהן להוכיח שהן יצרו מקומות עבודה חדשים; יזם שעובר לארצות הברית כדי להרחיב את החברה שלו לא מתחרה עם אף אמריקאי על מקום עבודה".

אשרת H–1B נמצאת בשימוש בקרב חברות אמריקאיות לצורך העסקת עובדים זרים בתפקידים שונים בתחומי המדע והטכנולוגיה, והיא מאפשרת התניידות בין מעסיקים — כלומר, עובד שמחזיק באשרה זו יכול לעזוב את מקום העבודה שבזכותו קיבל את האשרה, ולעבור למעסיק אחר בארה"ב. והיא אינה מוגבלת למעסיק בודד התנאי לקבלת אשרה זו הוא תואר ראשון במקצוע רלוונטי לתפקיד המיועד, והיא מוענקת לתקופה ראשונית של 3 שנים עם אופציית הארכה ל–3 שנים נוספות.

אשרת H–1B מוענקת מדי שנה לכ–65 אלף איש מכל העולם. עו"ד צבי קן־תור, ממשרד קן־תור עכו המתמחה בדיני ניוד עובדים, מסביר כי בשנים האחרונות מגישות חברות הודיות בין 10,000 ל–30 אלף בקשות כל אחת לקבלת אשרות H–1B. "העובדים שלהן זולים יותר מעובדים אמריקאים, ועם אותם כישורים", ציין.

לדברי קן־תור, כרגע ישנה הרבה אי־ודאות סביב החלטות הממשל האמריקאי, ואולם אם המכסה הכללית של אשרות לעובדים זרים לא תקטן — ישראלים יוכלו דווקא להגדיל את סיכוייהם לקבל אשרה. "אם טראמפ מתכוון להגביל את מספר העובדים הזרים מהודו בלבד אך לשמור על מכסת האשרות הכללית, עשוי להתפנות מקום לעובדים ישראלים. כמו כן, אם הממשל יטיל הגבלות על העסקת עובדים זרים על ידי העלאת שכר המינימום, למשל, הדבר יכול לסייע לעובדים ישראלים ואירופיים בעוד שמי שמציעים כוח עבודה זול יותר יושפעו לרעה. מנגד, אם המכסה הכללית של אשרות לעובדים זרים תקטן — זה כבר סיפור אחר", אומר קן־תור.

הדרך אל האשרה אשרות העבודה שממשל טראמפ שוקל לשנות

בלבול גם בחברה הערבית בישראל

תוכניתו של טראמפ למנוע כניסת מוסלמים ממדינות מסוימות לארה"ב מעוררת שאלות ודאגה גם בקרב עובדים בעלי אזרחות כפולה או שמוצאם של הוריהם הוא מאותן מדינות "אסורות". קן־תור אומר כי בכמה פורומים, ובהם איגוד עורכי הדין לענייני הגירה (AILA), "יש הרבה מבוכה. מדובר בצו נשיאותי זמני לארבעה חודשים, שבמהלכם צפויים האמריקאים לקבוע נוהלי ביטחון — והתחזית שלי היא שהנהלים יחולו בהמשך על מדינות נוספות". קן־תור הוסיף כי תיתכן החמרה בבידוק בעלי השכלה טכנולוגית.

חסן אבו־שעלי, יזם חברתי ומייסד חשוב (Hasoub), מיזם לקידום יזמות טכנולוגית בחברה הערבית, אומר כי ההנחיות החדשות מעוררות חשש ממשי בקרב אזרחים ישראלים מהחברה הערבית שמעוניינים לעבוד או ללמוד בארה"ב. "הוזמנתי להרצות באוניברסיטת סטנפורד. כעת אני מחכה לוויזה — אבל חושש שההחלטות הללו עלולות לעכב את האישור. אני גם חושב לעשות תואר בארה"ב בהמשך, וההחלטה הזאת די מדאיגה", אומר אבו־שעלי.

אתמול פירסמה שגרירות ארה"ב בישראל הודעה באתר האינטרנט שלה, שבה נכתב כי אזרחים ישראלים ילידי סוריה, עיראק, לוב, תימן, איראן, סומליה או סודן אשר מחזיקים בוויזה תקפה לארה"ב יוכלו להיכנס לארה"ב — אם אין להם דרכון בתוקף של אותן מדינות. כמו כן, מסרה השגרירות כי תמשיך לטפל בבקשות לוויזה של ישראלים ילידי מדינות אלה.

סוגיה נוספת שעלתה על הפרק עם הכרזותיו של טראמפ היא הכנסתה של ישראל לרשימת המדינות הזכאיות לאשרה מסוג E2, המאפשרת כניסה לארה"ב לצורך עבודה, ללא הגבלות. האשרה ניתנת לבעלי ידע מיוחד, למשמשים בתפקידי ניהול או אמון ולגורמים נוספים. ההסכם עשוי להקל על חברות ישראליות, בעיקר סטארט־אפים, אשר עד כה לא עמדו בדרישות המחמירות לקבלת אשרות עבודה.

ב–2012 חתם הנשיא דאז, ברק אובמה, על הכללתה של ישראל בקבוצת המדינות הזכאיות לאשרה זו, אך הדבר עדיין לא יושם ונמצא בהליכים. קן־תור מציין כי למרות מהלכיו האחרונים של טראמפ הסיכוי לביטול ההחלטה שניתנה בזמן ממשלת אובמה אינו גבוה. “אובמה חתם על זה ב–2012 במסגרת חוק —לא כצו נשיאותי — וכדי לבטל חוק צריך לפנות לקונגרס. ההיי־טק הישראלי יצר יותר מקומות עבודה בארה"ב מכל מדינות מערב אירופה, ויש לכך אהדה בארה"ב.

עזיז קעדאן, מנכ"ל הסטארט־אפ מיינד ליפט שעובדיו מפוזרים בין ניו יורק לישראל, אומר: "עד היום לא עיכבו אותי בנמל התעופה, ואני חושש שלאט לאט יתחילו לבדוק כל מוסלמי ויתחילו להיווצר בעיות. אני שמח לראות שמי שסביבי, ומנכ"לים של חברות יוצאים נגד המדיניות הזאת שמייצרת שנאה", הוא מוסיף.

סיכוי לרווח בענף הטכנולוגיה לרכב

בתוך כך, החלטתו של טראמפ להשקיע בתחומי התשתיות והתחבורה עשויה להיטיב עם תעשיית הטכנולוגיה לרכב שפורחת באחרונה בישראל.

קייטי תומפסון, ראש תחום תעשיית התחבורה במשרד עורכי הדין האמריקאי מוריסון פורסטר, ולשעבר יועצת משפטית לשר התחבורה בממשל אובמה, אומרת כי "טראמפ מתעניין בהשקעה של טריליון דולר בתחום התחבורה בעשור הקרוב, וכן באימוץ חדשנות בתחומים הקשורים לענף. ייתכן שנראה שינוי רגולטורי בתחום".

כיצד חברות ישראליות יכולות להשתלב בתוכניות הללו?

תומפסון: "יש בארה"ב צורך עז בשדרוג תשתיות קיימות בתחום התחבורה, אבל קשה לחזות אם הנשיא והקונגרס יקבלו החלטות משמעותיות בנושא. אם יושקעו מאמצים בתחומים אלו, ההזדמנויות לגיוס קרנות פרטיות ופיתוח פרויקטים יזכו לפריחה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#