ינשוף בכל סמארטפון ועוד בלופים של סטארט-אפיסטים שמרגיזים את הרשויות בארה"ב - TechNation - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
רג-טק

ינשוף בכל סמארטפון ועוד בלופים של סטארט-אפיסטים שמרגיזים את הרשויות בארה"ב

היזם צ'רלס יים כבש את המשקיעים בתוכנית הריאלטי האמריקאית "שרק טנק" כשהציע בדיקת 'ינשוף' ניידת שמתחברת לסלולרי - והפך לכוכב ■ בשבוע שעבר רשות הסחר הפדרלית שמה לזה סוף

תגובות
צילום מסך

בתוכנית הריאליטי האמריקאית "שרק טנק" (Shark Tank) מקבלים יזמים הזדמנות להציג את הרעיונות שלהם בפני חמישה אנשי עסקים עשירים, ולבקש מהם השקעה בתמורה למניות בחברה. לאורך העונות, השופטים בקושי הסכימו על אילו מהרעיונות טובים, אך כשהגיע היזם צ'רלס יים ב–2013 והציג את הברת'ומטר (Brethometer) הם לא הצליחו להשתלט על התרגשותם. 

הברת'ומטר הוא מכשיר המתחבר לסמארטפון ומתפקד, לכאורה, כ"בדיקת ינשוף" המתריעה על ריכוז האלכוהול באוויר הנשיפה. הוא מלווה באפליקציה שמאפשרת להזמין מונית ונותנת למשתמשים הערכה לגבי הזמן שנותר להם עד לפיכחון. יים קבע למכשיר תג מחיר של 99 דולר, וכשהגיע לתוכנית הוא עוד לא מכר יחידה אחת ממנו. הוא ביקש השקעה של 250 אלף דולר, ויצא עם מיליון דולר בתמורה ל–30% מהחברה. המשקיעים חגגו את ההשקעה החדשה בכוסות שמפניה, ובתוך מספר חודשים מכירות המוצר הגיעו ל–1 מיליון דולר. בפרסומים של המוצר נכתב כי הוא עבר בדיקות מעבדה מחמירות וכי רמת הדיוק שלו "דומה לזו של מוצרים דומים המשמשים את כוחות הביטחון". 

מאז התוכנית, החברה של יים גייסה כ–5 מיליון דולר — בין השאר מיצרנית הרכיבים האלקטרוניים הטייוואנית פוקסקון ומקרן ההון־סיכון וולדן ריוורווד, שהיתה בין המשקיעות בחברת השבבים הישראלית אלטייר שנמכרה בשנה שעברה לסוני. למיזם היתה רק בעיה אחת — הברת'ומטר לא באמת עובד, לפחות לא לפי החלטה שקיבלה רשות הסחר הפדרלית (FTC) בשבוע שעבר. 

ABC News
כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

FTC קבעה כי החברה הפריזה ברמת הדיוק של המוצר, ויצרה סיכון למשתמשים, שקיבלו לפיו החלטות לגבי כשירותם לנהוג אחרי שתיית אלכוהול. חמור מכך, לפי התלונה, החברה עצמה ערכה ניסויים בתחילת 2015 שגילו כי המוצר רגיש ללחות ולטמפרטורה, וכי החיישנים שלו מידרדרים באופן משמעותי לאורך זמן — אך היא לא עצרה את מכירותיו. 

הרשות חייבה את החברה להפסיק את מכירת המוצר, שנמכר בשתי גרסאות ב-49 וב-99 דולר, ולהסיר את האפליקציה שמלווה אותן מחנויות האפליקציות. בנוסף, החברה חויבה להודיע לצרכנים על בעיות הדיוק של המכשיר ועל זכותם לקבל את כספם בחזרה. לפי התלונה, מאז שהושק ובמשך שנתיים נמכרו יחידות ב–5.1 מיליון דולר. אם סך ההחזרים לא יעלה על מיליון דולר, החברה תשלם את ההפרש כקנס ל–FTC.

בחודש שעבר סיימה הרשות הליך מנהלי נגד חברת אורהלייף שפיתחה אפליקציה למדידת לחץ דם, והצהירה כי הוא "דומה למד לחץ דם ביתי רגיל". מבדיקה של ה-FTC, עלה כי לחץ הדם שנדגם מהאפליקציה לא היה מדויק, וכי אי דיוק כזה עלול לסכן אנשים עם לחץ דם גבוה.

לדברי אריאל יוספי, מנהל שותף של מחלקת הטכנולוגיה והרגולציה בפירמת הרצוג פוקס נאמן, ״החשיפה הטלוויזיונית של ברתו’מטר הופכים אותו, בעיני ה–FTC, לסיפור משמעותי שיכול ללמד לקח את התעשייה — שנסחפת אחר רעיונות טובים שיש בהם לא מעט גוזמה. בפרסומי ה–FTC הדגישו את המרחק הגדול שקיים בין בדיקות המעבדה הסטריליות שבוצעו לברתו'מטר לבין התנאים המשתנים שבהם הצרכנים נתקלו בשטח. בנוסף, ב–FTC רואים בחומרה את העובדה שהחברה השתהתה בהפסקת שיווק המוצר גם אחרי שלמדה שהפרסום שלה מטעה".  

בבלוג באתר ברת'ומטר נכתב בתגובה: "הסדר הפשרה הנוכחי לא פוגע בהישגינו ביצירת התקני בריאות לצרכנים. עצרנו את הייצור המקורי של המוצר ב–2015, לפני ועדת החקירה של ה–FTC. אנחנו עומדים מאחורי המוצר החדש שלנו, מינט, שנועד לבדיקת גופרית בנשימה כאינדיקציה לבריאות השיניים ומאחורי הטכנולוגיה החלוצית שלו". 

להרחבה: לחצו כאן

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#