ירידה במספר ההשקעות החדשות של קרנות הון סיכון: הפעילות ביותר - UpWest, סינגולריטים ו-OurCrowd - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ירידה במספר ההשקעות החדשות של קרנות הון סיכון: הפעילות ביותר - UpWest, סינגולריטים ו-OurCrowd

קרנות הון סיכון ישראליות ביצעו 146 השקעות ראשונות בשנה החולפת, בהשוואה ל-210 ההשקעות הראשונות שבוצעו על ידן ב-2015 ■ עו"ד יונתן אלטמן: "רואים את התבגרות השוק. גם המשקיעים הזרים וגם המשקיעים הישראלים השקיעו בתמיכה בחברות צומחות"

3תגובות

2016 היתה שנה מגוונת בתעשיית החדשנות וההון סיכון הישראלית, עם שיא של 4.8 מיליארד דולר שגוייסו לסטארט-אפים, עלייה במספר גיוסי ההון הגדולים, לצד ירידה חדה בכמות עסקות האקזיטים וההנפקות בדומה למגמה בעולם. לכך מתווסף נדבך נוסף - דו"ח הקרנות הישראליות הפעילות ב-2016 שפירסמו היום חברת המחקר IVC בשיתוף עם משרד עורכי הדין עמית פולק מטלון ושות'.

הדו״ח מראה כי מספר ההשקעות החדשות (הפעם הראשונה שקרן משקיעה בחברה כלשהי, א"ר) הכולל ירד מ-440 בשנה הקודמת ל-341 בשנת 2016, ירידה של 23%. מתוך נתון זה - קרנות הון סיכון ישראליות ביצעו 146 השקעות ראשונות בשנה החולפת, ירידה של 30% בהשוואה ל-210 ב-2015, בעוד שהשקעות ראשונות של קרנות זרות ירדו ב-15%, מ-231 ב- 2015 ל-195 עסקות חדשות ב-2016.

השותפים בקרן ההון סיכון סטייג' וואן - מימין: טל סלובודקין, יובל כהן ויואב סאמט
אייל טואג

ב-IVC מציינים כי הנתונים משקפים ירידה במספר ההשקעות הראשונות לקרן בממוצע, בקרנות הישראליות והזרות גם יחד, ל- 2.7 ו- 1.5 בהתאמה - מתחת לממוצע ההשקעות הראשונות לקרן בחמש השנים האחרונות.

ניתוח של הסבבים בהן בוצעו ההשקעות הראשונות של קרנות הון הסיכון מראה כי סבבי A הם היחידים שצמחו ב-2016 לעומת 2015, עם עלייה של 14% מ-136 בשנת 2015 ל-155 ב-2016.  לעומת זאת, מצביע הדו"ח על ירידה של 43% בכמות ההשקעות בסבבי סיד, וצניחה של 46% בהשקעות ראשונות בסבבי B, במה שמכונה באחרונה כתופעת קראנץ' B. אפילו סבבים מאוחרים יותר - C ומעלה - הסתכמו בירידות של 18% במספר ההשקעות הראשונות שבוצעו בשנת 2016. נתונים אלו מצביעים רק על ההשקעות הראשונות של קרן בחברה - כך שנכנסה לראשונה לפורטפוליו החברות שלה, ולא לסך כל ההשקעות שנעשו בסבבים השונים.

יונתן אלטמן, יו"ר משרד עמית פולק מטלון וראש מחלקת ההיי-טק, מציין כי "ניתן לראות מהנתונים כי המשקיעים באופן כללי השקיעו פחות בחברות סיד ולפיכך נטו להקטין את הסיכון. אין לדעת אם מגמה זו תמשך, שכן 2016 היתה שנה של תהפוכות פוליטיות וחברתיות שנתנו אותותיהם בשווקים והשפיעו על כולנו בתהליכי קבלת החלטות אם באופן מודע ואם באופן לא מודע. יש לחכות ולהמתין להמשך שנת 2017 ולהבין אם מדובר במגמה".

למרות הירידה במימון לרעיונות חדשים (שלבי הסיד) ובהשקעות בכלל, אלטמן טוען כי הדו"ח הינו תעודת בגרות לשוק ההיי-טק הישראלי. "הירידה במספר העסקות ב-2016 לעומת 2015 בארץ דומה למה שאנו רואים בשוק האמריקאי, בו יש התייצבות ואף ירידת שוויים של חברות. למרות כמות עסקות נמוכה יותר, ההיקפים רחבים יותר. גם המשקיעים הזרים וגם המשקיעים הישראלים השקיעו בתמיכה בחברות לא רק בשלבי הפיתוח אלא בחברות שהוכיחו מוצר עובד ומודל עסקי ברור, והשקיעו בתהליכי צמיחה של החברות במונחים של שיווק ומכירות וחדירה לשווקים. זה ללא ספק גם מציב בפני הקרנות צורך לייצר ערך לחברות במגוון רחב ושונה של נושאים שיצריכו חשיבה והשקעה".

ירידה במספר ההשקעות החדשות של קרנות הון סיכון

בדומה לשנים הקודמות, גם ב-2016 הגיעו לראש רשימת הקרנות הפעילות ביותר שלוש קרנות הון סיכון הנחשבות לקרנות קטנות יחסית, המשקיעות סכומים נמוכים בשלבים מוקדמים ובאופן מסורתי נוטות להשקיע במספר חברות גדול יותר. קרן אפווסט לאבס (UpWest Labs), קרן מיקרו המנהלת כ-9 מיליון דולר, ביצעה שש השקעות ראשונות בסבבי סיד, בנוסף לשתי השקעות בסבבי A. קרן סינגולריטים, המנהלת 152 מיליון דולר בשלוש קרנות, חילקה את שמונה ההשקעות הראשונות שלה בשנת 2016 באופן שווה בין סבבי סיד וסבבי A. בשנה שעברה בלטה הקרן של משה חוגג עם 14 השקעות חדשות. קרנות אוור קראוד (OurCrowd), בה משקיעה הקרן במקביל לציבור משקיעים רחב, גם הגדילה את הפורטפוליו שלה ב-8 חברות חדשות. אלטמן התייחס לגופים אלו ומסר כי מדובר קבוצת משקיעים מגוונת שמתבגרת גם בשלבים המוקדמים. לדבריו, "יש תנועה של כסף, גם בשלבים המוקדמים, ממקורות שלא היו בעבר".

מה שאולי מעניין יותר אלו שאר הקרנות הגדולות יותר, המשקיעות מסורתית פחות בשלבי הסיד, ובכל זאת ביצעו השקעות בחברות חדשות ועל פני שלבים מגוונים. בין הקרנות האלה נמצאות JVP הירושלמית שמנהלת 1.1 מיליארד דולר והשקיעה ב-6 חברות חדשות ב-2016, וכן הקרנות ורטקס, וינטאג׳, לייטספיד ובסמר שהשקיעו בחמש חברות פורטפוליו חדשות כל אחת. הקרנות הישראליות מאגמה וסטייג' וואן השקיעו ב-5 חברות חדשות ב-2016 וסקויה קפיטל ובלאמברג קפיטל השקיעו ב-4.

טל סלובודקין, שותף בקרן הישראלית סטייג' וואן, הוסיף כי "עולם הון הסיכון קשה מאוד למדידה בצורה שנתית, אלא במגמות רב שנתיות. כמות עסקות הסיד שהגיעו לדלת שלנו היו גבוהות יותר מבשנת 2015, כך שאי אפשר להסיק על האטה ברצון של יזמים להקים חברות. כמו כן, ייתכן שמאחר שבשנים הקודמות היתה גאות בשלב הסיד - אז יש עלייה סביב ה-A, ויכול להיות שנראה תזוזה לסבבים אחרים בשנים הבאות".

קובי שימנה, מנכ"ל חברת IVC, מסר כי "קרנות שונות נוקטות באסטרטגיות שונות להשקעה בשוק הישראלי. יש קרנות שמתמחות בשלב מסוים – מוקדם או מאוחר בדרך כלל - בעוד שקרנות אחרות מפזרות את ההשקעות שלהן על פני שלבים שונים. עם זאת, לא כל מי שמצהיר על עצמו כמשקיע בשלב מסוים, בהכרח עושה השקעות ראשונות רק באותו השלב".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#