משרד הביטחון: "שוקלים צמצום הפיקוח על יצוא אזרחי של רחפנים" - TechNation - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משרד הביטחון: "שוקלים צמצום הפיקוח על יצוא אזרחי של רחפנים"

בדיון ראשון בנושא בכנסת טענו היזמים המקומיים כי הגבלות משרד הביטחון על ייצוא פוגעות בהם ביחס לעמיתהם בעולם ■ משרד הכלכלה: "הקריטריונים של משרד הביטחון לקביעת טכנולוגיות צבאיות - אנכרוניסטיים"

תגובות
דיון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת
דוברות הכנסת

ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה היום (ג') דיון תחת השם "רחפנים - השמים הם כבר לא הגבול". הדיון, ראשון מסוגו בכנסת, עסק בחסמים והזדמנויות בתחום הרחפנים במישור האזרחי. לפני כחודשיים פירסמנו כי סטארט-אפים רבים בישראל נתקלים בקושי מיוחד: הרחפנים והציוד הנלווה להם מוגדרים בישראל "ציוד ביטחוני", ולכן חלים עליהם הכללים הייחודיים של היצוא הביטחוני. כך, למעשה, נשחק יתרונה היחסי של ישראל בתחום המל"טים שהוסב בעת האחרונה לחדשנות בתחום הרחפנים.

במהלך הדיון עלו טענות קשות מצד חברות מסחריות העוסקות בטכנולוגיית הרחפנים, על חסמים מצד רשות התעופה האזרחית בדמות רגולציית יתר שלא מותאמת לשוק, ומגבלות קשות עוד יותר מצד משרד הביטחון על יצוא רחפנים וטכנולוגיה הקשורה בהם.

יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב, פתח את הדיון ואמר כי "נושא הרחפנים כבר מזמן לא רק ביטחוני, התחום היום הוא לא פחות אזרחי - וזו מגמה הולכת וגוברת ולא רק בנושאי הפנאי והספורט, אלא גם ברפואה, תחבורה, חקלאות, גופי ההצלה ובמיקוד גבוה בתחום המסחרי".

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

אורי אפק, מייסד ומנכ"ל חברת dronomy, אמר בוועדה: "אנחנו אמורים להשיק את המוצר בחודשים הקרובים בארה"ב. הכאב הגדול שלנו הוא הפיקוח על היצוא הביטחוני של הרחפנים האלה. בניגוד לכל מדינה בעולם, בישראל יש פיקוח על התחום האזרחי, ולא רק זה אלא שכל כלי טיס נחשב לכלי לחימה - והפיקוח עליו חמור הרבה יותר. המתחרים שלי מסיימים לפתח ומוכרים מיד, בעוד אני צריך לעבור רגולציה של יצואן ביטחוני. לוקח שלושה חודשים לכתוב בקשה ולקבל היתר, וכן 30 יום לוקח לקבל היתר מכירה לכל לקוח. לצד זה, חצי מהעולם סגור לי, חצי מהשוק אסור עלי למכירה ואם אקבל אישור זה רק לאחר עוד שלושה חודשים".

רן קליינר, מנכ"ל חברת "עם הרוח", אמר: "אני למעלה מעשרים שנה בתחום, גם בחיל האוויר. כשכתבו את הנהלים והתקנות זה היה תחום צבאי. ההתפתחות לתחום האזרחי היתה מפתיעה, ולא נערכו לה. עכשיו מנסים להתאים זאת, אבל צריך מחשבה מערכתית. המצב גורם לחברות לצאת מהארץ. פספסנו את תחום ייצור הרחפנים, כעת מדובר על הטכנולוגיה, וגם כאן זה מתחיל לברוח".

מדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת הובאו דבריו של עמירם הלוי, מנהל תחום פיקוח יצוא דו שימושי במשרד הכלכלה, שטען כי "הקריטריונים המופעלים על ידי משרד הביטחון בהגדרתו אילו טכנולוגיות הן צבאיות, הם אנכרוניסטיים ומבוססים על רשימות מתורגמות ומיושנות, וכפועל יוצא מכילות דרישות מחמירות על טכנולוגיות שהן כיום מוצר מסחרי אזרחי שגור".

יורם זיפלינגר, ראש היחידה לאכיפה ושיתוף פעולה בינלאומי במשרד הביטחון, הגיב על הטענות: "הפיקוח זה הערכת סיכונים, אנחנו מנסים לנקוט במירב המאמצים כדי למנוע זליגת מידע לחו"ל, לגורמים עוינים או לא מורשים. מתקיימת עבודה, אנחנו מתייעצים, יש על שולחן ועדת החוץ והביטחון הצעה לצמצם את הפיקוח על כטב"מים ורחפנים. על פי ההצעה, עד רמה מסוימת הייצוא יהיה לא מפוקח. הפיקוח יחל ממכשירים בעלי טווח שליטה מסוים, מתחתיו לא יידרש פיקוח".

ליאור יקותיאלי, מוביל תחום שיתוי פעולה טכנולוגיים-גלובליים בדלויט, הציג סקירה בתחום הרחפנים: "עם התפתחות התחום הצבאי, מדינת ישראל תפסה מקום מרכזי בתחום הרחפנים. ההשקעות בתחום זה ב-2015 הגיעו ל-855 מיליון דולר בארה"ב, אירופה, סין וישראל. ב-2014 עמד על הסכום על 94 מיליון בלבד. שווי שוק הרחפנים המסחריים מוערך כיום ב3- 4 מיליארד דולר בשנה, והצפי שיעלה ל-5- 6 מיליארד דולר בשנה עד שנת 2020. בשנים הקרובות צפויים להיות יותר רחפנים מסחריים מאשר מטוסים מאוישים".

רחפן


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#