לזה שוקה לא ציפה: הטכנולוגיה שתשנה את ענף הביטוח - TechNation - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לזה שוקה לא ציפה: הטכנולוגיה שתשנה את ענף הביטוח

החדשנות בתחום הביטוח עוד בחיתוליה, אך סטארט־אפים מתחילים לספק מודלים חדשים לענף המסורתי ■ "השינוי המיוחל לא יבוא מחברה שמכוונת ישירות לתחום הביטוח. הטכנולוגיה חשובה יותר", טוען הראלד רוזנברג, ראש תחום החדשנות בענקית הביטוח מינכן־רה

תגובות
משרדי האקסלרטור הג'אנקשן בתל אביב. "אנחנו ממוקדים במודל עסקי שיביא להורדה בהוצאות של חברות הביטוח ולצמיחה של העסקים בתחום"
תומר אפלבאום

השורשים של תעשיית הביטוח נמצאים אי שם בעת העתיקה. למעשה, תחום הביטוח כבר הופיע בתקופת חמורבי. אז, סוחר שקיבל הלוואה למימון משלוח שילם למלווה סכום נוסף תמורת הסיכון שהמלווה לקח על עצמו במקרה שלא יקבל החזר בשל גניבה או אובדן של המשלוח בים. מלכי פרס העתיקה היו הראשונים לבטח את אנשיהם, ועשו זאת באופן רשמי באמצעות רישום ביטוח במשרדים ממשלתיים.

עם השנים תעשיית הביטוח השתנתה. את הדחיפה הגדולה יש לזקוף לזכותם של שני כמרים, רוברט וולאס ואלכסנדר וובסטר. השניים היו הראשונים לרתום את מדע הסטטיסטיקה וניהול הסיכונים לטובת הקמת קרן הפנסיה הראשונה — קרן האלמנות הסקוטיות. הם הראשונים שחישבו את לוחות התמותה של הכמרים, וכך יכלו לחשב את גובה הפרמיה שיש לגבות וכמה לשלם לכל אלמנה כדי שהכסף שנאסף יספיק לממן אותה לכל חייה.

ואולם נראה כי בעשרות השנים האחרונות התעשייה נעצרה: רמות הריבית הגבוהות והרווחים הגבוהים שרשמה תעשיית הביטוח לא דחפו אותה לנסות ולהשתנות. בעקבות זאת, ובין היתר בשל הריבית האפסית שהביאה לפגיעה פיננסית קשה בהן — חברות הביטוח הבינו כי הגיע הזמן לשוב ולהתחדש.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

החדשנות בתחום הביטוח מגיעה כמה שנים לאחר רפורמות דומות שראה עולם הבנקאות, כאשר אלפי סטארט־אפים בעולם ומאות בישראל פיתחו מוצרים שונים, שחלקם מערערים את הפעילות הבנקאית בעוד אחרים אומצו על ידי הבנקים. תעשייה זו זכתה לכינוי פינטק (טכנולוגיית פיננסים). כעת נראה שהגיעה שעתו של ה–Insurtech (טכנולוגיית ביטוח).

כמתואר

גם הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר, הופיעה לפני כשבועיים בכנס ענפי, ואמרה: "אנחנו בעידן האבן בתחום הביטוח, לא רק בישראל אלא בכל העולם. יתרה מכך, אנחנו בפיגור לעומת התעשייה הפיננסית, שבה אנחנו יכולים כבר שנים להעביר כספים ולקנות ניירות ערך דרך הסמארטפון". סלינגר קראה לענף הביטוח לאמץ חדשנות דיגיטלית ולהקים חממות כמו בתעשיית הפינטק. "אנחנו כרגולטורים מוכנים להסיר חסמים ואפילו לתת הקלות בדרישות ההון לגופים המאמצים תפישה דיגיטלית מלאה ומודלים חדשניים לניהול הסיכון הביטוחי", ציינה.

לפני כחודש פירסמה חברת הייעוץ והמחקר גרטנר מאמר ובו המלצה לחברות הביטוח להתחיל ולחקור את החדשנות הפונה לתחום הביטוח, כדי לשדרג את האסטרטגיה הדיגיטלית שלהן. כיום, על פי גרטנר, 64% מ–25 חברות הביטוח הגדולות בעולם כבר השקיעו בדרך כלשהי בסטארט־אפים בתחום. במחקר שערכה לפני כשנה פירמת הייעוץ וראיית החשבון PwC, שבו נבדקו השקפותיהם של מנהלים בכירים בתעשיית הפיננסים בנושא הפינטק, נטען כי למרות המאמצים שנעשו בשנים האחרונות, ההתפתחות הטכנולוגית בענף השירותים הפיננסיים בחיתוליה.

קרן JVP שבפורטפוליו שלה מספר חברות ממוקדמות טכנולוגיות Insurtech לקחה את הטרנד צעד אחד קדימה ויחד עם ענקית הביטוח העולמית AXA הן מובילות תחרות סטרטאפים ראשונה מסוגה בישראל בתחום. עד עתה נרשמו עשרות סטרטאפים וההרשמה עדיין פתוחה, כשההכרזה על הזוכה תתקיים בפברואר. המנצח יזכה בהשקעה של מיליון דולר מקרן JVP ותבחן אפשרות להשקעה נוספת מ-AXA Ventures, והצטרפות ל Kamet – זרוע החדשנות של Ventures  AXA לחברות early stage הפועל בפאריס. החברות שנרשמו מגיעות ממגוון תחומים: ביג דאטה, IOT, ניהול והערכת סיכונים, סייבר, בריאות ועוד.

אחד השמות הבולטים בתעשיית הביטוח העולמית הוא מינכן־רה (MunichRE) הגרמנית, ונסחרת בשווי של 29 מיליארד יורו. באחרונה נקשר שמה של מינכן־רה באימוץ ובהשקעה בסטארט־אפים המציעים חדשנות לתחום.

כמתואר

על פי מאגר המידע של CB Insights, ממאי האחרון חתמה החברה על שבע עסקות עם סטארט־אפים. בין היתר, החברה חתמה על שיתוף פעולה עם שני סטארט־אפים ישראליים, סייף ביונד ונקסט אינשורנס, המציעים כלים דיגיטליים לחברות הביטוח הגדולות וללקוחות הקצה.

"להפוך את החוויה השלילית לחיובית"

בראיון שנערך במשרדים בתל אביב של הג'אנקשן, האקסלרטור של שהפעילה קרן ג'נסיס וכיום מפעילה קרן F2 Capital, מסביר הראלד רוזנברג, ראש תחום החדשנות במינכן־רה, את השינויים שעובר התחום, ומה ענקית בסדר גודל עולמי מחפשת בישראל. "הצעד הראשון הוא שינוי במודל העסקי. תחשבו שכ–30% מכל דולר שנכנס הולכים כיום על הוצאות, בשל הצורה שבה מוכרים ביטוח. רק מהמעבר לפלטפורמות דיגיטליות אתה חוסך המון", הוא מציין. בתקופות של ריבית אפסית והפסדים של חברות הביטוח, מעבר לפלטורפומות דיגיטליות יכול לתרום לרווחיות בצורה מהותית.

רוזנברג מודה כי כיום מרבית האינטראקציה של לקוח עם חברת הביטוח היא שלילית — רק כאשר קורה לו משהו. "בעזרת טכנולוגיות שונות אנחנו מתכוונים ליצור קשר עם הצרכנים בצורה חיובית", אומר רוזנברג.

הראלד רוזנברג (משמאל) ופטריס כהן
עופר וקנין

כיצד תעשו זאת?

"זה בדיוק מה שאנחנו מחפשים כאן. אתן דוגמה מתחום הסייבר, אף שזה לא חייב להיות רק סייבר, כי בגדול אפשר ליישם את אותו הדבר גם בתחום הבריאות. כאשר אדם שמבוטח דורש כיום את הפיצוי שמגיע לו בגין פגיעה כלשהי, הוא רוצה את מלוא הסכום ולא שקל פחות. חברת הביטוח תנסה מצדה להרוויח כמה שקלים, ולכן הלקוח תמיד יראה בביטוח גוף נתעב".

לדבריו, "אם נוכל לגרום לאדם שיש לו ביטוח מפני תקיפות סייבר לעדכן גרסה ובכך להיות מוגן יותר או שנבקש ממנו לבצע כמה פעולות כדי לאבטח בצורה טובה יותר את המכשירים שלו — נוכל להודיע לו כעבור שנה שאנחנו מורידים לו את הפרמיה. היכולת לעקוב אחרי הלקוח הופכת אותנו למעורבים יותר ומאפשרת לנו להציע דברים חיוביים — ובכך בעצם משתנה החוויה השלילית מול גופי הביטוח".

מחשוב לביש יפחית את פרמיית הבריאות

כמתואר

אחד מענפי הביטוח שעשוי לחוות שינוי בקרוב הוא ביטוח הבריאות. בעקבות כניסתו של המחשוב הלביש, הכולל צמידים ושעונים שמנטרים את בריאות האדם באופן אובייקטיבי ותמידי, יש הנחה כי המוצר הביטוחי יותאם אישית ללקוח. למשל, אדם שאוכל נכון, פעיל ספורטיבית ומדדיו תקינים — יזכה לפרמיה זולה יותר לפי ההערכות בשוק.

גישה זו עוררה דיונים על פרטיות והעלתה ספק לגבי מידת העניין של חברות הביטוח להתאים לכל אדם פרמיה אישית. ואולם לטענת רוזנברג, ההנחה שלפיה חברות הביטוח מעוניינות לחדור לנו לפרטיות שגויה. "אני חושב שזה תרחיש קיצוני. זה ממש לא החלום שלנו כגופי ביטוח לדעת הכל על האדם. אם זה יקרה, המודל העסקי של ביטוח ייעלם. המטרה היא למצוא קבוצה של מבוטחים בעלת אפיון סטטיסטי דומה. כך בעצם התחיל כל תחום הביטוח. אם נגיע למצב שכל אחד יצטרך חבילה מותאמת אישית, יהיו המון נשים וגברים שיישארו ללא ביטוח. חייבים להשאיר משהו לאקראיות. אם בעתיד נדע הכל על עתידו של אדם מסוים, למה לבטח אותו?"

פטריס כהן, מנהל הפעילות המקומית של מינכן־רה לאיתור סטארט־אפים, טוען כי "כיום חברות ביטוח שואלות את המבוטח שאלות מסוימות, שחלקן ספציפיות, ולא תמיד הוא יודע לענות עליהן. הסיכון שאנחנו רוצים לקחת הוא של אנשים שבורחים מהממוצע. במקום לשאול אותך על מצב בריאותך, אני אשאל אילו תרופות אתה לוקח. זה מידע טוב עבורי. אם יש לי דאטה ממכשיר כלשהו, אני אוכל לעשות אנליזה אובייקטיבית למצב הבריאותי של הלקוח. טכנולוגיה היא הדרך להשיג את זה, אבל יהיה חייב להיות לזה גבול מסוים".

ברק רבינוביץ'

אם אתה יודע הרבה מאוד על אדם מסוים, זה יאפשר לך לתמחר טוב יותר מוצרים פנסיוניים, לא?

רוזנברג: "זה נכון כל עוד כולם קונים את המוצר. אבל אם אנחנו נדע — גם אתה כמבוטח תדע על הסיכונים השונים שלך ותוכל לחשב אם כדאי לך לרכוש ביטוח כזה, אחר או לא לרכוש כלל. אם יש הסתברות גבוהה שאדם ימות בגיל צעיר, למשל, הוא לא יעשה ביטוח סיעודי או בריאות, כי זה מיותר. במקרה כזה אולי רק מי שחי מעבר לכך וכך שנים ירכוש פוליסה, ולכן המחירים רק יעלו, ובסופו של יום כולם יצטרכו לשלם את המחיר של האדם האחרון שחי — אבל כאן הדיון נהיה פילוסופי מדי".

עם כניסת הטכנולוגיה לתחום יתווספו לכם עוד מתחרים, כמו גוגל או פייסבוק?

רוזנברג: "אם גוגל תקפוץ לתחום הביטוח, היא ללא ספק תהיה מתחרה גדולה. השאלה היא למה לה בכלל לעשות את זה. בגוגל יודעים המון על הלקוח, אבל אנחנו יודעים טוב יותר איך לגשת אליו. אנחנו רוצים להכיר טוב יותר את המשתמשים, וזה חלק ממה שאנחנו מחפשים. כמו כן, לגוגל יהיה הרבה מה להפסיד אם היא תיכנס לתחום, ואני לא רואה סיבה שהיא תעשה את זה, כי אז היא תפסיד את הנייטרליות שלה ברשת".

שימוש בטכנולוגיית בלוקצ'יין (שמטרתה לאפשר סביבה עסקית שקופה יותר והסרת גורמים מתווכים) מעניין אתכם?

רוזנברג: "התחום עוד טרי, ולכן אנחנו עדיין לא יודעים להגיד כמה גדולה תהיה ההשפעה של בלוקצ’יין על תחום הביטוח. בתחום הפיננסי קל לראות את זה, בשל העברות תשלומים. אנחנו לא בטוחים אם זו מהפכה או של ממש או לא. עם זאת, יש לנו קבוצה שחוקרת את התחום במינכן ומשתפת פעולה עם חברות ביטוח שונות, כדי לבדוק כיצד ניתן לנצל את הטכנולוגיה בתחום החוזים. אנחנו ממוקדים במודל עסקי שיביא להורדה בהוצאות ולצמיחה של העסקים בתחום".

בביטוחים קיימת בעיה של הונאה. אתם יודעים מה הכמות?

רוזנברג: "אין לזה תשובה ברורה, יש רק השערות. זה תלוי מאוד בתרבות — ולא אציין איפה יש יותר ואיפה פחות. אני יכול להעריך שמדובר בשיעור דו־ספרתי. הרי כיום כשאתה כותב את הפוליסה, אתה מרמה. כששואלים אדם מה המשקל והגובה שלו, והוא יודע שאם הוא יזייף מעט הוא יזכה לפרמיה זולה יותר — הוא ירמה.

"חייבים להבין שבכל מה שקשור לתשלום תביעות פיצויים — זה לא שאנחנו נגד. אנחנו נגד תשלום פיצויים למי שלא מגיע לו, כי זה מה שמעלה את הפרמיה של כולם".

ישראל יכולה להוביל את תחום הביטוח־טק

עד כה חברת מינכן־רה בחנה חמישה סטארט־אפים מקומיים, ולשם כך שיתפה פעולה עם קרן F2 קפיטל, שאותה מנהלים ברק רבינוביץ' וג'וני סאקס, יוצאי קרן ג'נסיס. רבינוביץ' מסביר כי החיבור בין הקרן לענקית מגרמניה "מושתת על כמה מרכיבים. ראשית, שוק הביטוח העולמי הוא שוק ענקי של טריליוני דולרים. שנית, ישראל חזקה בתחומים כמו סייבר, ביג דאטה ורחפנים, שיכולים לתרום מאוד לענף הביטוח.

"הם עובדים אתנו כדי למצוא פתרונות ללקוחות שלהם — חברות הביטוח עצמן, שנדרשות לכיסויים עבור התקפות סייבר או ביטוח צד ג' לרחפנים. יותר ממיליון רחפנים נקנו כמתנות בחג המולד האחרון, למשל, ולישראל יש הרבה מה להציע בתחום. האקטוארים צריכים מודלים חדשים, ולכן נדרשים שיתופי פעולה עם סטארט־אפים שיודעים לבנות דאטה רלוונטי עבורם".

שיתוף הפעולה של הג'אנקשן עם מינכן־רה מתחיל כבר בסינון החברות שנכנסות למחזורים של האקסלרטור. מתוך חמישה סטארט־אפים שנבחרים, שניים יהיו רלוונטיים גם לתחום הביטוח. כהן, נציגה של מינכן־רה בישראל, נפגש עם השניים שנבחרו פעם בשבוע כדי להוליד פיילוט עם חברות הביטוח.

"יש פה משהו מיוחד", אומר רוזנברג לאחר כמה פגישות עם יזמים ישראלים. "האנשים פה שונים זה מזה, ונראה שמשהו שקשור ברקע הצבאי משפיע על הקמת הצוותים. מבחינה טכנולוגית ומבחינה עסקית, אתם חושבים גלובלי כבר מהיום הראשון — וזה הבדל גדול. לא הרבה בעמק הסיליקון ובעולם חושבים באופן כזה. אתה רואה בעיניים של אנשים שיש להם חזון, והם חיים את החלום שלהם".

האם ישראל, שוק קטן בתחום הביטוח, יכולה להביא שינוי לעולם?

רוזנברג: "אני חושב שהשינוי לא יבוא מחברה שמכוונת ישירות לתחום הביטוח. זה חייב לבוא מפרספקטיבה טכנולוגית, שתשתלב בעולם הביטוח. אם חברה מישראל, וגם משווקים אחרים בעולם, רוצה לתקוף את עולם הביטוח, היא הולכת על מסלול צר מאוד — וכנראה מפסידה לא מעט בדרך. הטכנולוגיה חשובה יותר. יש חברות שלא מודעות לפוטנציאל שיש להן בתחום הביטוח, ולכן אנחנו נפגשים עם סטארט־אפים ובודקים אתם אפשרות לשינוי המודל העסקי.

"החזון שלי מתחלק לאנשים פרטיים ותאגידים. באשר לתאגידים, אני שואל את עצמי למה שיהיה בכלל ביטוח בעתיד, למה לא רק למצוא שותפים שידאגו לכך שהכל נעשה כפי שהוא אמור להיעשות. אם המכונה לא עובדת, אתה תהיה אחראי לזה שהיא תעבוד שוב על פי תחזית שהמערכת נתנה לך לפני שבוע. במקום להחזיק בביטוח למכונית — אנשים מעדיפים לדעת שהכל בה פועל כמו שצריך. התמונה גדולה יותר מכך".

מה היא חברת החלום שאתם מחפשים?

רוזנברג: "אנחנו רוצים לבדוק אילו חברות לוקחות חלק מהאקוסיסטם ולהבין את מה שקורה בהן, מי מושך בחוטים ובאילו חוטים. מבחינת טכנולוגיה, אנחנו מחפשים סייבר כמובן, בינה מלאכותית, תוכנות לדאטה אנליטיקס וטכנולוגיות בתחום הבריאות — Digital Health. אנחנו מחפשים חברות שיודעות לתת מוצר ביטוחי, לדוגמה איך לבטח רחפנים, שזו טכנולוגיה חדשה. עד כה פגשנו אחת כזאת.

"אנחנו פה בעיקר כדי לבנות גשרים. אנחנו מביאים אלטרניטיבה למודל הבסיסי של השקעה. לדוגמה, אנחנו רואים שיש פה המון חברות סייבר שמכוונות אל אותם פתרונות של אנטי־וירוס, ושם התחרות גבוהה. בזה, למשל, אנחנו יכולים להיות מתווכים ל–5,000 הלקוחות שלנו. הסיכון עליהם".

איך אתה חושב שייראה ענף הביטוח עם כל השינויים הטכנולוגיים?

רוזנברג: "התחום ללא ספק ישתנה. נראה לא מעט קונסולידציה בתחום, כלומר מיזוגים ורכישות של חברות. חלק מהארגונים שקיימים כיום יהיו שחקנים גדולים יותר בעתיד, לצד חברות חדשות".

"טכנולוגיה יכולה לשמש גם לרעה ולהעלות מחירים"

כשמסתכלים על תחום ותיק שבו הטכנולוגיה פורצת דרך, הנטייה היא לחשוב איך הרגולציה שפעלה עד כה תסתדר עם השינוי. האם, למשל, צריך לשנות את האופן שבו ניתנים רישיונות לסוכני ביטוח בעולם שבו יהיו סוכנים דיגיטליים?

עו"ד אריאל יוספי, מנהל שותף במחלקת הטכנולוגיה והרגולציה בהרצוג־פוקס־נאמן, מחדד כי "הטכנולוגיות לא באות להחליף את המודלים הקיימים, אלא מוסיפות דברים חדשים שלא היו. למשל, בתחום איסוף המידע הפרטי: אם הטלפון שלי יודע מתי לקחתי את האוטו לשדה התעופה ועליתי על טיסה, אפליקציה יכולה להציע לי שלל הצעות — לביטוח, לחניון ולבית שלי שנמצא ריק. הרגולציה צריכה להתמודד עם השינוי כדי לאפשר את התייעלות הביטוח.

יוספי מוסיף כי "עם החשיפה בא אתגר הפרטיות. תיאור של הוזלת הפרמיה על בסיס זה מידע זה נחמד, אבל אותה טכנולוגיה יכולה לשמש גם לרעה ולהעלות מחירים. מי שלא מוכן להתקדם או לחשוף מידע יכול להיות מופלה לרעה, כי הסיכון לגביו יהיה גדול יותר. האתגר הוא למצוא איזון בין היתרונות של שיתוף מידע לפגיעה בפרטיות. לכן, יש צורך במגבלות על השימוש במידע, ובראש ובראשונה צריך לתת שליטה לבעל המידע — מה המידע הנאסף ולאילו מטרות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#