חפשו את השר: לאן נעלמו רכיבי המפתח בדיון על בזק - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חפשו את השר: לאן נעלמו רכיבי המפתח בדיון על בזק

בדיון המשותף לוועדת הכלכלה ולוועדת ביקורת המדינה של הכנסת הציג מנכ"ל משרד התקשורת רפורמה - שכל גורמי המקצוע מתנגדים לה פה אחד ■ אי אפשר להתעלם מכך שלצד גורמי המקצוע, נוכחותם של אנשי מפתח ועובדות חשובות נעדרה

5תגובות
הממונה על הרשות להגבלים עסקיים מיכל הלפרין
מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר 
ראש אגף התקציבים באוצר אמיר לוי
אמיל סלמן

אם שני אנשים אומרים לך שאתה שיכור - לך לישון, כך אומרת המימרה, והיא נכונה שבעתיים בכל הקשור ליוזמה הבהולה לביטול ההפרדה המבנית בבזק.

מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, ישב בדיון משותף לוועדת הכלכלה וועדת ביקורת המדינה של הכנסת והציג רפורמה שכל גורמי המקצוע מתנגדים לה פה אחד.

הממונה על התקציבים באוצר, אמיר לוי, מסביר כי הרפורמה עשויה לפגוע בתחרות שנים קדימה, ומזכיר את אישור המיזוג שניתן בזמנו לרשת קלאבמרקט. הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין, הסבירה כי מצב התחרות בשוק התקשורת הקווי בכי רע, וכי אף שהרשות מאמינה ברפורמת השוק הסיטוני וביכולתה לספק בשורה צרכנית של ממש, בזק עושה ככל שביכולתה כדי לעכב אותה ולהערים קשיים.

מבקר המדינה, יוסף שפירא, בהופעה נדירה בוועדה, ביקש ממנכ"ל משרד התקשורת לדחות את הרפורמה ולהמתין עד שיתפרסם דו"ח הביקורת החריף שעוסק במשרד התקשורת, ביחסים המיוחדים שלו עם בזק ובסוגיית ההפרדה המבנית באופן ספציפי.

אפילו חברי כנסת מהקואליציה לא הגיעו לתמוך ברפורמה - אף לא אחד. ופילבר? בשלו. מדבר על אולימפיאדת טוקיו 2020 והצורך בעידוד השקעות ברשת הקווית בישראל.

הדיון בכנסת היה חשוב, אבל נשאר פרווה. האם באמת יש בעיה בתשתיות הקוויות בישראל כך שנגיע לפקק תנועה וירטואלי בעוד שנתיים־שלוש, כפי שמאיים פילבר? אין לכך שום ראיה, והוא לא הגיע לכנסת עם מסמך הנדסי שיוכיח זאת. לפיכך, אי־אפשר שלא לתהות האם בזק, חברת הטלקום הרווחית בעולם, באמת זקוקה לתמריצים כדי להשקיע ברשת?

יתרה מזאת, בדיון לא הוצג הדיל שהוצע לבזק, ושהיא מיהרה לאמץ. על פי הנתונים הגלויים, בזק כבר מגיעה ל-70% ממשקי הבית בישראל עם תשתית סיבים. אז מה משמעות ה"התחייבות" שלה להגיע עוד שלוש שנים ל-76% פרישה?

פילבר טוען שבזק תידרש להשקעות של עוד מיליארד דולר. מאיפה הגיע המספר הזה? איפה העבודה הכלכלית? וכיצד ישפיע כל העסק הזה על הצרכן?

מהדיון נעדרו עוד שני רכיבים. לראשון קוראים צחי הנגבי. הגיע הזמן לדבר על זה שהשר שממונה על שוק התקשורת (מרביתו) אינו שחקן במגרש. מלבד כמה בורקסים שהנגבי טעם במטות החברות, הוא לא מתווה מדיניות, לא מתבטא, וספק אם הוא מתעניין בשוק התקשורת. המנכ"ל פילבר היה ונשאר רגולטור העל של הענף, וזה לא מצב תקין.

הנעדרת השנייה היא מנכ"לית בזק, סטלה הנדלר. כפי שהעיר בצדק יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), היה ראוי שהיא תגיע לדיון בכנסת ותיתן מענה להאשמות כבדות המשקל בנוגע לתפקידה של בזק במניעת תחרות בשוק התקשורת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#