מנכ"ל משרד התקשורת: ביטול ההפרדה המבנית בבזק - בשולי הבקשה לשינוי בעל השליטה - TechNation - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מנכ"ל משרד התקשורת: ביטול ההפרדה המבנית בבזק - בשולי הבקשה לשינוי בעל השליטה

על פי מכתב ששלח פילבר לממונה על התקציבים באוצר, המשרד רואה בבקשת בזק לביטול חובת ההפרדה התאגידית "בקשה להעברת אמצעי שליטה" ■ עוד הוא מבקש לקדם מתווה להאצת שדרוג התשתית הקווית - שטרם הוצג לציבור

3תגובות
שלמה פילבר
אמיל סלמן

מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, מתכונן לקראת הדיון מחר (ב') בכנסת, שיעסוק בביטול ההפרדה המבנית בבזק, ומבהיר את עמדתו לגבי המהלך שהניע לביטול חלקי של חובת ההפרדה המבנית. זאת, במסגרת מכתב תשובה שנשלח היום (א') לממונה על התקציבים במשרד האוצר, אמיר לוי.

טענתו המרכזית של פילבר, היא שהמכתב שהוציא לבזק בסוף השבוע הקודם, כלל לא עוסק בביטול ההפרדה בבזק, אלא באישור לשינוי בעל השליטה (מיזוג yes). במכתב הציע לבזק דיל הכולל את ביטול ההפרדה התאגידית - בתמורה להאצת תוכנית ההשקעות של החברה.

לדבריו, "המשרד רואה בבקשת בזק לבטל את חובת ההפרדה התאגידית, בדגש על מיזוג החברות בזק ו-yes, כבקשה להעברת אמצעי שליטה בעיקר, ובשולי הדברים הקלה בחובת ההפרדה המבנית הקבועה ברישיון החברה".

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

עוד הוסיף פילבר, כי הבקשה לביטול ההפרדה המבנית הוגשה לאחר שרשות ההגבלים העסקיים ורשות המסים דנו בבקשה וקבעו את כללי המיזוג, הן בנוגע לתחרות והן בנוגע ל"נכס המס" שלו זכאית בזק. לטענתו, ביטול ההפרדה הוא במסגרת מדיניות השרים הקודמים והוועדות הקודמות, שדנו בעתיד שוק התקשורת. "נטל ההצדקה לסטייה מהמדיניות הקיימת מוטל עליכם".

פילבר מסביר כי בין היתר עמדה לנגד עיניו "הצעת מתווה להאצת שדרוג התשתית הקווית בישראל שהצגתי בפני הנוכחים והשר". יש לציין כי מתווה זה, היקפו, והתוכנית ההנדסית שלו, טרם הוצגו לציבור.

אמיר לוי, הממונה על התקציבים
מיכל פתאל

לסיכום דבריו, אמר פילבר כי "ככלל, שימוש בתמריצים לעידוד השקעות הוא כלי רגולטורי מרכזי והוא נעשה גם על ידכם (האוצר, א.ז.) עם חברת IBC ונהוג גם במדינות שונות בעולם. המשרד זיהה צורך חיוני של סגירת פערים בנושא תשתית התקשורת בישראל בפרק זמן קצר יחסית של 4-3 שנים, דבר שיכול להתקיים רק באמצעות תמריצים ישירים לחברות התשתית".

הפער בתשתית התקשורת הקווית בישראל, אותו הזכיר פילבר, טרם הוכח על ידו, וכמוהו גם ההנחה שחברות התקשורת הקווית - שתיהן מהריווחיות במשק הישראלי - זקוקות לתמריצים על מנת להשקיע.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#