למה גוגל בכלל צריכה חברת בינה מלאכותית נטולת הכנסות? - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למה גוגל בכלל צריכה חברת בינה מלאכותית נטולת הכנסות?

אחרי מאבק תמחור מול פייסבוק, רכשה גוגל ב-2014 את דיפ מיינד ■ חברת הבינה המלאכותית מבריטניה אמנם אינה צפויה להניב הרבה הכנסות בעתיד הקרוב, אבל החברה האם, אלפאבית, מקווה שהיא תספק לה יוקרה, טאלנטים וידע רב ערך

5תגובות
דמיס האסאביס, מנכ"ל דיפ
מיינד
בלומברג

המשרדים של דיפ מיינד שוכנים בבניין אפרורי וחסר ייחוד ליד תחנת קינגס קרוס של הרכבת התחתית בלונדון. מבחוץ, המבנה אינו נראה כמו דבר ששתיים מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, פייסבוק וגוגל, נאבקו ביניהן כדי לרכוש.

גוגל ניצחה ורכשה את דיפ מיינד בעבור 400 מיליון ליש"ט (660 מיליון דולר) בינואר 2014. אבל למה בכלל היא רצתה לרכוש את חברת הבינה המלאכותית (AI) מבריטניה? גוגל גם ככה התקדמה מאוד במחקר של תחום הלמידה החישובית ובת הדוד הטרנדית של התחום — הבינה המלאכותית. אז מה הערך שדיפ מיינד מספקת לה?

השאלה הזאת נהפכת כיום לבוערת יותר. לפני אוקטובר 2015, ההכנסות העצומות של גוגל מפרסום סיפקו חממה נוחה לפרויקטים נטולי הכנסות כמו דיפ מיינד. ואז גוגל הקימה מבנה־על תאגידי שנקרא אלפאבית, שתחתיו יכולות לחסות רק חברות רווחיות. אבל קביעת הערך של דיפ מיינד אינה סוגיה פיננסית פשוטה. השווי שלה מורכב הרבה יותר.

היתרון המיידי ביותר שדיפ מיינד מעניקה לגוגל ולאלפאבית קשור לקרב האסטרטגי שמנהלות חברות הטכנולוגיה בשדה הבינה המלאכותית. גוגל מגייסת טאלנטים ומונעת מחוקרים לעבוד בחברות כגון פייסבוק, מיקרוסופט ואמזון. במשרדיה עובדים 400 מדענים בתחום מדעי המחשב ומדעי המוח, ויש מי שמדבר על הגדלת מספרם ל–1,000.

תוכנת אלפא־גו של דיפ מיינד ניצחה במשחק גו את לי סדול, אלוף העולם, במארס 2016
אי־פי

תרומה נוספת היא יוקרה. מאז שנרכשה התנוססה דיפ מיינד פעמיים על עמוד השער של "נייצ'ר" — כתב עת אקדמי נחשב. שערי הגיליונות המדוברים מקשטים את לובי הכניסה למשרדי החברה. השער הראשון עסק במשחק וידיאו מבוסס AI, והשני היה קשור לתוכנה שלמדה איך לשחק במשחק האסיאתי העתיק גו. התוכנה, שנקראת אלפא־גו, כיכבה בכותרות בכל העולם כשניצחה במארס 2016 את לי סדול הדרום קוריאני, אלוף העולם.

אבל דיפ מיינד מכוונת גבוה יותר. דמיס האסאביס, מנכ"ל החברה ואחד ממייסדיה, מתאר את החברה כסוג חדש של ארגון מחקרי, שמשלב את הראייה ארוכת הטווח של האקדמיה עם "האנרגיה והמיקוד של סטארט־אפ טכנולוגי" — וזאת בלי להזכיר את הבסיס הכלכלי של אלפאבית שיעמוד לרשותה. האסאביס ייסד את החברה ב–2010 עם מוסטפה סולימאן ושיין לג. האסאביס ולג הכירו במעבדות המחקר של מדעי המוח ביוניברסיטי קולג', לונדון, וסולימאן הוא חבר ילדות של האסאביס.

יעד החברה, לדברי האסאביס הוא "לפענח את האינטליגנציה", כלומר, יצירת בינה מלאכותית רב־תפקודית שיכולה לחשוב באופן נרחב ויעיל כמו בן אדם. הרכישה על ידי גוגל קסמה לדיפ מיינד מכמה סיבות. הראשונה היא הגישה לטכנולוגיה ולכוח המחשוב של החברה. סיבה נוספת היא הרווחיות של גוגל: קונה חלש יותר היה ככל הנראה מעוניין לרכוש את דיפ מיינד כדי להרוויח כסף. במצב הקיים יכול האסאביס להתמקד במחקר ולא בפרטים הקשורים לניהול החברה. הישארות החברה בלונדון, הרחק מהמטה של גוגל בעמק בסיליקון, מאפשר לו לשלוט בפעילותה.

על־אדם מתוצרת דיפ מיינד

אם האסאביס יצליח ליצור בינה מלאכותית רב־שימושית, ברור שיהיה לזה ערך עצום לגוגל. זה בעצם ייתן לחברה עובד דיגיטלי שניתן יהיה לשכפל שוב ושוב כדי שיוכל לטפל בכמה בעיות. נכון שהמטרה המחקרית של דיפ מיינד אינה, או לפחות עדיין לא, לפתח מודל עסקי. גם לוחות הזמנים שמציבה החברה ארוכים מאוד — האסאביס אומר שהחברה עובדת לפי מפת דרכים ל–20 שנה.

כמתואר

דיפ מיינד מעוניינת לפתח סוגים חדשים של אלגוריתמים של בינה מלאכותית, שלדברי האסאביס, יספגו השראה מאופן הפעולה של המוח האנושי. אך גם אם דיפ מיינד לא תצליח לעולם להגיע לבינה מלאכותית ברמה של מוח אנושי (או של על־אדם, ליתר דיוק), התוכנה החישובית שהיא מפתחת, לצד פיתוחים אחרים, תוכל לסייע בכל מקרה לאלפאבית. זה כבר קרה. ביולי הכריזה החברה כי התוכנה החישובית שלה מצאה דרך שבעזרתה אפשר להפחית את צריכת החשמל במרכזי הנתונים של גוגל בכשתי חמישיות. התוכנה למדה על אופן פעילות המרכזים באמצעות בחינה של רישומי הפעילות, והצליחה לייעל את התהליכים באמצעות הרצת התהליכים שוב ושוב בהדמיה.

דיפ מיינד משתמשת בטכנולוגיה שלה גם כדי שתוכל לפתור בעיות שאינן קשורות לצורכי גוגל. סולימאן כבר הודיע על שאיפותיו להשתמש ביכולות של דיפ מיינד כדי לנהל תשתיות אנרגיה, לשפר את מערכות הבריאות ולהגדיל את הנגישות למים נקיים.

החברה התחילה לפעול בתחום הבריאות. בנובמבר היא קיבלה את הזמנת העבודה הראשונה שלה בתשלום במסגרת הסכם לחמש שנים עם רויאל פרי לונדון, קרן של שירותי הבריאות הלאומיים של בריטניה, כדי שתעבד 1.7 מיליון תיקים רפואיים. מוקדם יותר השנה קיבלה דיפ מיינד גישה לרשומות רפואיות משני בתי חולים בלונדון: מיליון סריקות רשתית, שהחברה יכולה לפענח כדי לזהות מצביים ראשוניים של בעיות ניווניות בעין; והדמיות של סרטן בראש ובצוואר. אם אלה יוזנו למערכות של דיפ מיינד, התוכנה שלה תוכל להבחין בין רקמות סרטניות לבריאות באמצעות בינה מלאכותית.

חששות מפני הפרת פרטיות

מתכנתים טובים ומחשבים רבי עוצמה חיוניים מאוד ליישומים העסקיים של בינה מלאכותית. אבל גם הגישה לנתונים מהעולם האמיתי חשובה מאוד. אלפאבית מחזיקה בכמויות עצומות של מידע. אבל דיפ מיינד תצטרך להשיג הרבה יותר מידע בכל אחד מהתחומים שבהם היא רוצה לצמוח. לדוגמה, במסגרת פרויקט שערכה קבוצת חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד בראשות אנדרו זיסרמן, חוקר בתחום הראיה הממוחשבת, ועסק בקריאת שפתיים, סיפק ה–BBC לחוקרים מאות אלפי שעות של קטעי קריינות מארכיון החדשות, שבלעדיהם לא היו יכולים לאמן את מערכות הבינה המלאכותית.

האסאביס מפחית בחשיבות של רכישת מידע על ידי דיפ מיינד בעתיד. לטענתו, מספיק שמהנדסים אנושיים יבנו הדמיות של בעיה שצריך לפתור, ואז דיפ מיינד תפעיל את סוכני הלמידה. אבל לא ככה פועלות רוב מערכות הלמידה החשיבות שקיימות כיום. גם תוכנת אלפא־גו למדה לשחק גו ממאגרים שכללו מיליוני מהלכים מתוך 160 אלף משחקים ששיחקו בני אדם — וזאת לפני שהתוכנה החלה לשחק נגד עצמה ולהשתפר. אך אם דיפ מיינד צריכה לאגור כמות כה עצומה של נתונים אישיים, יהיה עליה להתמודד עם חששות הצרכנים בנוגע לגישה התאגידית למידע.

אם היא תצליח לפתור את הבעיות האלה, דיפ מיינד יכולה להעניק לאלפאבית ערך עצום של פיתוח חדש לחלוטין: מפעל לאלגוריתמים. היא תהפוך להרבה יותר מרק חטיבת המחקר של ענקית הטכנולוגיה בתחום הבינה המלאכותית ומאגר טאלנטים. הנתונים שדיפ מיינד מעבדת יכולים להישאר הרכוש של המוסדות שמהם היא לוקחת אותם (מה שאמור להפחית את החששות הקשורים בפרטיות), אבל התוכנה שלומדת מהמידע הזה תהיה שייכת לאלפאבית. דיפ מיינד עשויה לא להניב לעולם הכנסות משמעותיות — אבל הידע שהיא תורמת לתחום התוכנות הלומדות עשוי להצדיק את מלחמת התמחור שהכניסה אותה לחממה של אלפאבית.

תחרות הסטארט-אפים הגדולה בישראל. $250,000 השקעה לזוכה
להרשמה


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#