נראה אתכם מבקשים מקוקה קולה לחשוף את המתכון הסודי - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
רג-טק

נראה אתכם מבקשים מקוקה קולה לחשוף את המתכון הסודי

חברת הטכנולוגיה שהתקשורת הגרמנית שונאת, שרת הצללים שרוצה להציץ באלגוריתם החיפוש של גוגל, ומדוע בקנדה אינטרנט הוא מצרך בסיסי?

5תגובות
דונלד טראמפ (מימין), עם מייק פנס, שריל סנדברג, לארי פייג' וג'ף בזוס
Drew Angerer/אי־אף־פי

מה לאפליקציית סמארטפון ולרשות הסחר הפדרלית? למה שהחלטת בית משפט בהמבורג תעניין סטארט־אפ תל אביבי שמפתח תוסף לדפדפן? מתי פלטפורמת תכנים חברתית שמפותחת במערב צריכה להיות מוטרדת מהחוק בסין? מי באמת קובע את חוקי האינטרנט — מדינות או חברות ענק? ואם אלגוריתמים כפופים לחוק, האם הם גם יוכלו להצביע בבחירות? 

טכנולוגיות ושירותים אינטרנטיים ישראליים מגיעים לעתים לעשרות מיליוני משתמשים בעולם, וחשופים לשינויים הרגולטוריים המשפיעים על הטכנולוגיה, על המידע ועל המסחר האלקטרוני ברחבי העולם. במדור השבועי החדש ב-TheMarker נביא לכם עדכונים חמים על התפתחויות בתחום ייחודי זה, שבו לעתים הרגולציה מנסה להדביק את הקצב של הטכנולוגיה, ולעתים הטכנולוגיה נדרשת להשתנות לפי שינויי הרגולציה.

1. חוסם הפרסומות שמו"לים בגרמניה לא מצליחים להסיר

חברת אייו (Eeyo), שפיתחה חסם פרסומות לגלישה באינטרנט, מרגיזה כבר כמה שנים את המו"לים בגרמניה. החברה מציגה את עצמה ככזו שמנסה "לשנות את הדרך שבה פרסום עובד באינטרנט", ולשם כך חושפת את המשתמשים שלה רק לפרסומות שעומדות בקריטריונים ספציפיים שהיא קבעה. בין היתר, החברה קבעה כי פרסומות צריכות להיות סטטיות וללא אנימציה או קול, אסור להן לכסות תכנים של האתר, אסור להן להיות מוצבות באמצע העמוד, ובשום אופן אין לקטוע את רצף הקריאה של הטקסט. על פרסומת גם להציג בבירור את עובדת היותה פרסומת.

החברה מאפשרת למו"לים שעומדים בקריטריונים להיכנס לרשימה לבנה (Whitelist) של חברות שהפרסומות שלהן מוצגות בפני המשתמשים שלה, ודורשת מהמו"לים הגדולים 30% מההכנסות מפרסומות שנצפו על ידי משתמשיה. אד־בלוק פלוס (AdBlock Plus), מוצר הדגל של החברה — הכולל שירותי ערך נוספים, ובהם הגנה מפני נוזקות וחסימת "עוגיות" המשמשות למעקב ואגירת מידע על המשתמש — ניתן להורדה בחינם ומותקן בכ–10 מיליון דפדפנים בגרמניה.

בשנים האחרונות אייו מנצחת שוב ושוב בבתי המשפט ענקיות תקשורת כמו אקסל שפרינגר, זידויטשה צייטונג (SZ) ודי צייט (Die Zeit). כולן טענו כי המודל העסקי שלה פוגע בתחרות הוגנת וביכולתן לייצר הכנסות. ואולם פסק הדין שניתן בשבוע שעבר, ובו ניצחה החברה את שבועון החדשות הגרמני המשפיע "דר שפיגל" ("Der Spiegel"), היה שונה מהשאר.

"ההסבר הקבוע שניתן בבית המשפט היה שזו בחירה של המשתמש להתקין את התוכנה, ומותר לו לעשות זאת על המחשב שלו", אומר עו"ד אריאל יוספי, מנהל שותף של מחלקת הטכנולוגיה והרגולציה בהרצוג־פוקס־נאמן. "הפעם בית המשפט נכנס גם להסברים טכניים. הוא מסביר כי מכיוון שהפרסומות והתוכן המקורי לא יושבים על אותו שרת, ובעל האתר מטמיע את הפרסומות באמצעות צדדים שלישיים — אד־בלוק אינה פוגעת בתוכן מקורי". 

לקריאה נוספת: כאן

איור : רעות אילוז

2. בקנדה מגיע לכולם אינטרנט מהיר 

נציבות הרדיו, הטלוויזיה והתקשורת בקנדה (CRTC) הכריזה בשבוע שעבר כי הגישה לפס רחב היא שירות תקשורת בסיסי שלו זכאי כל אזרח, והורתה לספקי האינטרנט במדינה להרחיב את שירותיהם לאזורי פריפריה כפריים ולאזורים מבודדים. הנציבות אף קבעה מהירויות מינימום שעל החברות לספק ללקוחות — 50 מגה־ביט לשנייה בהורדה ו–10 מגה־ביט לשנייה בהעלאה.  

כיום לכ–2 מיליון בתי אב בקנדה, כ–18% מהאוכלוסייה, אין גישה לאינטרנט מהיר. המטרה של הנציבות היא כי עד 2021 המספר יירד לפחות ל–10% וכי בתוך עשר שנים המדינה כולה תהיה מחוברת. "שירותי האינטרנט חיוניים והכרחיים לחיים ולהצלחה", אמרו בנציבות. כדי להבטיח שהמשימה תושלם בהצלחה, הנציבות תדרוש מהספקים להקים קרן של 750 מיליון דולר במשך חמש שנים, שבה יוכלו להשתמש כדי לממן את הקמת התשתיות הדרושה.

בישראל, אגב, תנאי הרישיון של ספקיות התשתית בזק ו–HOT מחייבים אותן להגיע לכל הבתים — אך תשתית HOT אינה מגיעה ל–237 יישובים בישראל, ועיקר הפגיעה היא ביישובים ערביים. משרד התקשורת לא הטיל לאורך השנים עיצומים על HOT בגין אי־עמידתה בחובתה לפרישת התשתיות.

3. האלגוריתמים בבריטניה אינם מעל החוק

המודלים העסקיים של חברות הטכנולוגיה נתונים למתקפה גוברת והולכת. ביולי החלה הנציבות האירופית בחקירה של פלטפורמת הפרסום והמכירות של גוגל; פייסבוק מתמודדת עם האשמות שלפיהן נתנה במה לידיעות בדויות שהשפיעו על תוצאותת הבחירות; ולפני חודשיים חברת התחבורה השיתופית אובר (Uber) הפסידה בתביעה על תשלום שכר מינימום וימי חופשה לנהגים בבריטניה, לאחר שהשופטים לא קיבלו אתת הטענה שלה כי היא "ספקית אפליקציה ולא שירות מוניות". בימים אלה הבריטים בוחנים כיצד ניתן לפקח על "הנוסחאות המתמטיות ששולטות כיום בחיינו", כלומר האלגוריתמים שבבסיס חברות הטכנולוגיה.

"האלגוריתמים הם חלק מהעולם שלנו והם אינם מעל החוק, אך מכיוון שהם אינם שקופים קשה לפקח עליהם ביעילות", הסבירה בשבוע שעבר צ'י אונווירה (Chi Onwurah), שרת הצללים לענייני תעשייה, בראיון ל"גרדיאן". שר צללים הוא איש מהאופוזיציה, כיום ממפלגת הלייבור, הממונה על ידי מפלגתו לעקוב אחרי פעילותו של אחד ממשרדי הממשלה. אונווירה היא מהנדסת שעסקה בפיתוח רשתות תקשורת לפני כניסתה לפוליטיקה.

ב"גרדיאן" מסבירים כי בעבור חברות ההיי־טק, אלגוריתמים נחשבים סוד מסחרי כמוס, וכל הצעה שתבקש מהן למסור אותו לידי גורמים ממשלתיים צפויה לעורר סערה. בענף השוו את הדרישה מגוגל לשתף את אלגוריתם החיפוש שלה לבקשה מקוקה קולה לחשוף את המתכון הסודי למשקה הדגל שלה.

"אם אנשים היו נעשים חולים אחרי שתיית המשקה, גם לקוקה קולה היתה האחריות לשתף את הציבור במה עשוי לגרום לכך", השיבה אונווירה. "גוגל ושכמותה טוענות שהתוצאות שלהן הן בסך הכל תמונת מראה לחברה, והן לא באחריותן. אבל גוגל, פייסבוק ואובר צריכות לקחת אחריות על התוצאות הלא מכוונות של האלגוריתמים ועל למידת המכונה (machine learning) שמניעים את הרווחים שלהן. נכון, הן מסוגלות להביא לתועלת עצומה ולפתח אפליקציות נהדרות, אבל אנחנו צריכים ממשלה עם ידע טכני כדי למזער את הנזקים הנלווים לכך. הדרך לעשות זאת היא פתיחת האלגוריתמים לרגולציה, וחקיקה שתיתן לצרכנים שליטה טובה יותר על המידע שלהם ועל הכנסות הפרסום שנוצרות ממנו".

החומרים נאספו בסיועו של עו״ד אריאל יוספי, מנהל שותף של מחלקת הטכנולוגיה והרגולציה בהרצוג-פוקס-נאמן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#