2016 בהיי-טק הישראלי: מה קרה לשכר - ומהם המקצועות המבוקשים ביותר

השנה החולפת היתה מאתגרת לתעשיית ההיי-טק, עם פיטורים בחברות רב-לאומיות ובחברות ישראליות גדולות, והאטה בגיוס כוח אדם ■ עם זאת, השכר עלה ומספר המשרות גדל

רותי לוי
רותי לוי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רותי לוי
רותי לוי

השנה החולפת היתה שנה מאתגרת להיי־טק הישראלי, עם ירידה חדה בסך האקזיטים והיעדר הנפקות בוול סטריט, כחלק ממגמה של ירידה במספר ההנפקות של חברות טכנולוגיה בעולם. עם זאת, זאת היתה גם שנת בגרות לתעשייה עם סבבי גיוס פרטיים גדולים, עשרות מיליוני דולרים כל אחד, של חברות צומחות שמייצרות עסקים משמעותיים ומקומות עבודה, ולא נמכרות בעודן צעירות.

2016 התאפיינה גם בתנודתיות בגיוס כוח אדם. לאחר השיא בגיוסי עובדים שנרשם ב- 2015, הרבעונים הראשונים של השנה הנוכחית נראו קודרים, עם ירידה דרמטית בשיעור העובדים העוזבים מרצון — דבר המלמד על זהירות ואפשרויות מעבר מוגבלות. כמו כן, חלה ירידה בשיעור המועסקים החדשים, דבר שמצביע על האטת קצב הגיוס, והסתמכות גדולה יותר על עובדים מתוך החברה. בנוסף, חברות הסיטו את גיוסי כוח האדם שלהן למשרות פיתוח, על חשבון השקעה בשיווק ובפיתוח עסקי.

השנה נרשמו גם גלי פיטורים בחברות הרב־לאומיות כמו HPE, אינטל, סיסקו, ופריסקייל סמיקונדקטורס, ובחברות ישראליות גדולות, כמו נייס וורינט. ואולם, בשורה התחתונה, מספר המשרות הפתוחות בפני עובדי ההיי־טק צמח — ואתן גם השכר, בעיקר עבור אלה שעוסקים בפיתוח תוכנה צד שרת ובטכנולוגיות מידע (IT).

השינוי הממוצע בשכר ענפי ההיי-טק

דו"ח שהפיצה חברת אתוסיה להשמה בהיי־טק ובביוטק מעלה כי מספר המשרות בהיי־טק גדל ב–2016 ב–8.5%, לעומת גידול של 10% ב–2015. 10% מהגיוסים בתעשייה היו לתפקידים חדשים, ולא להחלפת עובדים שעזבו את תפקידם. השכר בענף צמח ב–5% לעומת 6.1% ב–2015. בסקר השתתפו 190 חברות גדולות ובינוניות וסטארט־אפים, המעסיקים יחד יותר מ–120 אלף עובדים.

לאחר שבשנים האחרונות המשיך מרכז הכובד של ההיי־טק להתרחק מחברות החומרה ותשתיות התקשורת, והביקוש שלהן לעובדים ירד — זוכה גם תחום החומרה לעדנה מסוימת, כחלק מההתעוררות בעולם השבבים הקשורים ל–IOT (אינטרנט של הדברים), מפתחי שבבים נהנו מעליה משמעותית של 7.3% בשכרם. המסקנה המרכזית של אתוסיה מהסקר היא שלמרות הרבעונים הקודרים של תחילת השנה — הרבעון האחרון של 2016 מסמן אופטימיות רבה.

אייל סולומון
אייל סולומוןצילום: חזי רגב

לדברי אייל סולומון, מנכ"ל אתוסיה, "את הרבעונים הראשונים ליוו האי־ודאות הגוברת שיצרו הברקזיט והבחירות בארה"ב, והגיוסים נעצרו. בעקבות כך, 35% מהחברות שינו את יעדי הגיוס שלהן במהלך השנה ו– 32% מהחברות לא עמדו ביעדים שהציבו לעצמן. ברבעון האחרון אנחנו רואים הרבה תנועה בשוק וחזרה לגיוס מסיבי. נראה שחלק מהחברות מנסות לפצות על הזמן שאבד, לעתים תוך התפשרות ויצירת פתרונות יצירתיים למצב הקיים. למשל, תקן של מפתח בכיר הוחלף לא פעם לשני תקנים של מפתחים מתחילים; בנוסף, משרות רבות הוקפאו עקב אי־ודאות — ואז נפתחו מחדש, בתדירות שכמוה לא ראינו בשנים האחרונות".

הטרנדים הטכנולוגיים העולמיים מכתיבים את הביקוש לעובדים גם בישראל. מקצועות הפיתוח, הובילו השנה את העליות בביקושים ובשכר ובפרט פיתוח צד שרת, טכנולוגיות מידע (IT) ומובייל. המקצועות המבוקשים ביותר לגיוסי עובדים בתחומים אלה היו מפתחי ג'אווה צד שרת, אנשי DevOps, מומחי דאטה, ומפתחי סייבר.

שיעור המשרות בכל שפת פיתוח

באתוסיה מציינים כי הביקוש הגבוה מתרכז במפתחים עם חמש עד שמונה שנות ניסיון. מי שסבלו מהשנה התנודתית הם אנשי מכירות, משאבי אנוש, תפעול וגם בדיקות תוכנה שנהנו מעלייה של 2%–5% בלבד בשכר הממוצע. העוסקים בפיתוח עסקי ובניהול שיווק אף חוו ירידה בשכר הממוצע.

ההאטה בגיוסי העובדים וגלי הפיטורים של השנה הנוכחית הביאו לזהירות ובקרב עובדי ההיי־טק, שמיתנו את העזיבות מרצון. ב–2016 רק 10% מהעזיבות היו בהחלטת העובד, לעומת 13.5% בשנה קודמת. בנוסף, הזמן הממוצע שנדרש לאיוש משרה עלה מארבעה שבועות ב–2015 לשישה ב–2016 — גם כן לאור חוסר הוודאות והשינויים ביעדי הגיוס במהלך השנה.

השינוי ברמת הביקוש לעובדים

באתוסיה מעריכים ששנת 2017 תתאפיין בתנופת גיוסים נרחבת וכי השוק יחזור למצבו בשנים קודמות. בין היתר בשל עלייה חדשה בביקושים מצד חברות מסורתיות בתחום הבנקאות, רכב, ביטוח ועוד שהבינו שהן חייבות להיכנס לעולמות הפיתוח הטכנולוגיים כדי להישאר רלוונטיות. 

סולומון מסמן מספר נורות אזהרה לשנה החדשה: "יש משהו שעלול להטריד לא מעט חברות מקומיות בשנה החדשה, והן המגבלות שהממשל הסיני צפוי להטיל על השקעות של סינים מחוץ למדינה שלהם. אלו עשויות לצמצם את ההון הסיני המוזרם לשוק הישראלי וייתכן שמגבלות סיניות יביאו לירידה בקצב האקזיטים. בנוסף, ישנם לא מעט סימני שאלה באשר למצב הכלכלי. ראשית, לא ברור מה עתידו של גוש האירו אשר משפיע באופן מהותי על ענף ההיי-טק הישראלי, בין היתר בכל הקשור לבחירות הצפויות באיטליה ויציאתה של בריטניה מהגוש. בנוסף, ישנם שינויים רגולטוריים שצפויים להיכנס לתוקף. גם תחילתה של תקופת הנשיאות של דונלד טראמפ מביאה איתה שאלות באשר ליכולת ההוצאה לפועל של תוכניותיו ומידת ההשפעה על הכלכלה האמריקאית והעולמית בכלל".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker