תרבות האקזיטים? צניחה של 50% במספר הסטארט-אפים שנרכשו ב-2016

השנה נמכרו חברות ישראליות בסכום כולל של 3.5 מילארד דולר - לעומת 7.2 מיליארד ב-2015 ■ ראש מגזר היי-טק ב-PwC: "יש פה לא מעט מקריות. מדד האקזיטים תנודתי - בשנה הבאה אנחנו עשויים לראות קפיצה משמעותית"

אלירן רובין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מימין לשמאל: גיל צימרמן, רון זלקינד וצחי שפסה - מייסדי CloudLock שנמכרה לסיסקו
אלירן רובין

ההיי-טק הישראלי מסכם שנה. לאחר שנתיים שבמהלכן נרשמו שיאים בסכומי האקזיטים, 2016 ננעלת בצניחה בסכום האקזיטים הכולל - מ-7.2 מיליארד דולר ב-2015 ל-3.5 מיליארד דולר השנה. כך עולה סיכום מוקדם של פירמת הייעוץ וראיית החשבון PwC בישראל. כותבי הדו"ח מציינים גם כי ב-2016 היתה עצירה מוחלטת בהנפקות שהסתכמו בעשרות מיליוני דולרים לעומת הנפקות בשווי 3.4 מיליארד דולר בשנה שעברה.

לפיכך, בשנת 2016, הסכום הכולל של האקזיטים בהיי-טק הישראלי (מיזוגים-רכישות והנפקות IPO) עמד על סך של 3.5 מיליארד דולר, ירידה של 67% לעומת 2015 (10.69 מילארד דולר). השנה התבצעו 55 רכישות של חברות ישראליות - נמוך בהשוואה לשנת 2015, שבה היו 70 אקזיטים. הממוצע של עסקת אקזיט בשנת 2016 עמד על 66 מיליון דולר לעומת 153 מיליון דולר בשנת 2015 ו-97 מיליון דולר ב-2014  - שנה שבה מספר העסקות היה דומה.

למרות הירידה החדה במספר העסקות, ב-PwC מרגיעים וטוענים שאין מדובר במשבר. "האמת אינה כה דרמטית", הדגיש רובי סולימן, ראש מגזר היי-טק בפירמת הייעוץ. "אותם הרוכשים מצויים בשוק הישראלי, וחלקם אף הגבירו את נוכחותם, הריביות עדיין נמוכות וחלופות ההשקעה הקיימות לא השתנו". 

סולימן מסביר כי לתנודתיות יש כמה סיבות: הראשונה היא מקריות. "מכיוון שאנחנו שוק קטן אנחנו תלויים בעסקות לא רבות, ועסקות בודדות יכולות לשנות את המאזן מקצה לקצה. סיבה נוספת שנשמעת, אם כי לדעתי אינה מדוייקת, היא שייתכן שאחרי הגלים הגדולים של הרכישות בשנתיים האחרונות - אולי הידלל המלאי של החברות למכירה עד שנבנה שוב חברות גדולות".

הסיבה השלישית היא שאין מספיק רוכשים. "כיום אותה קבוצה של כמה עשרות רוכשים חוזרת על עצמה ומרכיבה את מרבית האקזיטים", אמר סולימן. "מבחינת משקיעים, מצבנו טוב יותר, יש יותר גופי השקעה מגופים שששים לרכוש חברות. כמו כן, הסינים מעלים הילוך ואני חושב שנראה יותר רכישות של גופים מסין".

סולימן הוסיף כי בולטת העובדה שהרוכשים הגדולים השנה שונים משמעותית מאלו בשנה הקודמת. "עובדה זו תומכת בתיאוריה כי אותם הרוכשים הגדולים של שנות 2014 ו-2015 לוקחים פסק זמן". במונחים כספיים, 88% מהרכישות בשנת 2015 הן לא של רוכשים שביצעו רכישות בשנת 2016.

רובי סולימן, ראש מגזר היי-טק בפירמת הייעוץ וראיית החשבון PwC בישראלצילום: יח"צ

עובדה נוספת שאינה מצויינת בדו”ח ומעידה דווקא על צמיחת התעשייה היא המשך מגמת גיוסי ההון הגדולים בחלוף השנה האחרונה. מספר רב של חברות דיווחו השנה על גיוסי הון של עשרות מיליוני דולרים ואף יותר בסבב אחד - שלעיתים בחלקו כלל גם מרכיב מכובד של גיוס חוב. גיוסים אלה תורמים לבנייתן של חברות מקומיות גדולות, שייתכן שאינן ממהרות לאקזיט, מוכרות כבר בעשרות מיליוני דולרים ומעסיקות מאות עובדים. בשבועות הקרובים ייתפרסם דו"ח הגיוסים השנתי,  ולפי ההערכות, הוא צפוי לשבור את השיא של שנה שעברה, אז הסתכמו הגיוסים ב-4.4 מיליארד דולר.

סולימן התייחס למגמה זו וציין כי “יש הרבה כסף זמין להשקעות להיי-טק הישראלי. קרנות ההון-סיכון הישראליות והזרות, משקיעים אסטרטגים, אנג'לים ושאר גופי השקעה נוכחים בשוק עם יכולות השקעה משמעותיות, ככל הנראה, יותר מאי פעם".

ירידת האקזיטים, כמו גם ההנפקות של חברות הטכנולוגיה הישראליות, מקבילה גם למגמה זהה בעולם. ב-2016 כמעט ולא נראו הנפקות גדולות של חברות טכנולוגיה בארה"ב, וחדי הקרן המשיכו לגייס הון לפי שווי עולה אך נשארו פרטיות. בשוק ההון צופים כי בשנה הקרובה נראה מספר הנפקות משמעותיות בעולם, דבר העשוי להשפיע גם על החברות הישראליות.

"אנחנו בשוק מאוד תנודתי וייתכן שבשנה הבאה נראה סכומים שונים לגמרי", אומר סולימן. “היות שלא היו הנפקות השנה, אני חושב שנראה יותר עסקות בשנת 2017, והסכום יהיה גדול יותר. הכל בהנחה שאין משבר גדול בפתח - מה שאנחנו לא צופים".

מבחינת חלוקה לתחומים, בדומה לשנת 2015, גם בשנת 2016, רוב האקזיטים היו במגזר המחשוב והתוכנה לתאגידים. במקביל, מגזר מדעי החיים הצטמצם משמעותית לכ-15% מסך האקזיטים.

השנה, הרכישות הגדולות נעשו על ידי אורקל שרכשה את ראבלו ב-430 מיליון דולר, סיסקו שרכשה את קלאוד-לוק ב-293 מיליון דולר ואת ליבה סמיקונדקטורס ב-320 מיליון דולר, וסוני שרכשה את אלטייר ב-212 מיליון דולר.

ב-PwC הקדישו חלק נכבד לעסקת פלייטיקה (Playtika) שנמכרה השנה לקונצורסיום חברות סיני ובהובלת ג׳יאנט אינטראקטיב - בסכום של 4.4 מיליארד דולר. על אף היותה אחת מהעסקות הגדולות של ההיי-טק הישראלי, עסקה זו לא נכללה בדו"ח סיכום השנה, מכיוון שהחברה כולה נמכרה כבר בשנת 2014 לחברת סיזרס האמריקאית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker