מדריך מקוצר: האם צריך לפחד מהמאגר הביומטרי?

התומכים והמתנגדים מסכימים כי תיעוד חכם הוא הכרחי, אך לגבי נחיצותו של מאגר ביומטרי - הדעות חלוקות. כך למשל, טוענים המתנגדים כי לא קיים מאגר שלא ניתן לפרוץ אליו, וכי כשהמאגר ייפרץ - פרטיהם של מיליוני ישראלים יהיו חשופים

רפאלה גויכמן
רפאלה גויכמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הפגנה נגד המאגר הביומטרי, ב–2013
הפגנה נגד המאגר הביומטרי, ב–2013צילום: תומר אפלבאום

מה יכלול המאגר הביומטרי?

המאגר יכלול תמונת פנים של כל תושב, ואם התושב בחר בכך — גם את טביעות האצבע של שתי האצבעות המורות. המאגר המוצע יוצא דופן בכך שאין עוד מדינה דמוקרטית שבה קיים מאגר ביומטרי של צילום פנים יחד עם טביעות אצבע של כלל התושבים, ושההצטרפות אליו תהיה חובה אם החוק יעבור. המידע אמור להישמר במאגר שלא לצד מידע מזהה כמו שם או מספר תעודת זהות. הקישור בין הנתונים הביומטריים לזהות מחזיק התעודה מבוצע על בסיס מספר מזהה ייחודי מוצפן לכל זהות.

האם ההחלטה על הקמת המאגר היא סופית?

את ההחלטה קיבל שר הפנים, אריה דרעי. החלטתו אמורה להיות סופית, אבל היא טעונה שינוי של החוק הקיים כדי להסדיר את פעילותו של המאגר. החוק החדש אמור להיכנס לתוקף במארס הקרוב.

על בסיס מה החליט דרעי להקים את המאגר?

ההחלטה על הקמת המאגר התקבלה לאחר ניסוי של שלוש שנים וחצי, שבהן הצטרפו לפרויקט תיעוד לאומי חכם יותר ממיליון ישראלים. לפי הרשות לניהול המאגר הביומטרי, המטרה העיקרית של המאגר היא למנוע זיוף מסמכי זהות וגניבת זהות, אבל עדיין לא סופקה על ידי הרשות הוכחה רשמית כי המאגר אכן פותר בעיות אלה.

מה יכללו התעודות החכמות?

בתעודות הזהות ובדרכונים החכמים יישמרו התמונות של מחזיקיהם — וגם טביעות האצבע, אם סופקו — על גבי שבב מוצפן. הדרכון החדש יהיה דומה לנוכחי, ואילו תעודת הזהות החדשה תהיה דומה לכרטיס אשראי.

למה ישמשו התעודות החכמות?

בשירותי הממשלה (כמו המוסד לביטוח לאומי, רשות המסים ומשרדי הממשלה) עוברים בהדרגה לשימוש ביישומים ביומטריים, והציבור יוכל להשתמש בתעודות החכמות כדי לקבל שירותים. בעתיד צפוי שגם בעלי עסקים פרטיים יטמיעו מערכות טכנולוגיות המבוססות על זיהוי ביומטרי.

על מה מסתמכת ההתנגדות להקמת המאגר?

התומכים והמתנגדים מסכימים כי תיעוד חכם הוא הכרחי, אך לגבי נחיצותו של מאגר ביומטרי — הדעות חלוקות. המתנגדים גם טוענים כי לא קיים מאגר שלא ניתן לפרוץ אליו, וכי כשהמאגר ייפרץ — פרטיהם של מיליוני ישראלים יהיו חשופים.

"74 מדענים ומומחי אבטחת מידע ניסחו דו"ח שנשלח לראש הממשלה, וחתמו על עצומה שהמאגר הביומטרי מסוכן ואין בו צורך, ושקיימים פתרונות טובים יותר", מסביר ניר הירשמן, דובר התנועה לזכויות דיגיטליות. היועץ המשפטי של התנועה, עו"ד יהונתן קלינגר, מוסיף כי דרעי אמנם היה קשוב לטענות התנועה, אבל אין הוכחה לצורך במאגר. לדבריו, "התפישה של תומכי המאגר הביומטרי לגבי נחיצותו מבוססת על השערות והערכות, ולא על עובדות. הם בונים טיעון שרק המאגר הביומטרי יכול למנוע תרחיש של הרכשה כפולה (מצב שבו שני אנשים שונים מוציאים אותה תעודת זהות; ר"ג), אבל בפועל אין נתונים לקיומה של התופעה, אלא רק חששות. המאגר כרגע פותר בעיה שלא קיימת. ישראל אינה ארה"ב, שבה אדם יכול להיות זר בסביבה שלו".

למי תהיה גישה למידע שבמאגר?

על פי החוק, הגישה למאגר תוגבל רק לבעלי תפקידים החיוניים להחזקתו מבין עובדי הרשות לניהול המאגר הביומטרי. עם זאת, המשטרה תוכל לבקש להשוות נתונים שבידיה מול אלה שבמאגר לטובת חקירות וזיהוי חשודים וקורבנות.

האם תהיה חובה להנפיק תעודת זהות ביומטרית?

אם יאושר חוק המאגר הביומטרי, כל מי שמנפיק דרכון או תעודת זהות חדשים יחויב להנפיק תעודה ביומטרית ולהצטרף למאגר. על פי קביעתו של דרעי, מי שלא יסכים לצרף את טביעות האצבע למאגר — תוקפה של התעודה יהיה חמש שנים במקום עשר. מי שבידיו תעודה ישנה, "טיפשה", לא יחויב להחליפה מיד, ויוכל לחכות לפקיעת תוקפה. בעקבות החלטת השר שמסירת טביעות האצבע אינה חובה, מי שמסר את טביעות אצבעותיו במשך הניסוי יוכל לבקש למחוק אותן מהמאגר.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker