"עד לפני 10 שנים היי-טק וערבית לא השתלבו במשפט אחד" - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
הוועידה הכלכלית של החברה הערבית

"עד לפני 10 שנים היי-טק וערבית לא השתלבו במשפט אחד"

בפאנל בנושא קידום האוכלוסיה הערבית בהיי-טק הישראלי, הציגו נתונים מעודדים על עלייה בהיקף הסטודנטים שלומדים מקצועות שיובילו להיי-טק, אבל גם קשיים משמעותיים: היעדר פתיחות לנשים ערביות ומחסור במימון וחממות טכנולוגיות

3תגובות
ועידה כלכלית חברה ערבית
רמי שלוש

“תעשיית ההיי-טק כיום מתחילה להבין שהיא צריכה את החברה הערבית יותר ממה שהחברה הערבית מבינה שהיא רוצה לקחת בו חלק”, כך אמר היום פז הירשמן, מנכ”ל משותף בארגון צופן, הפועל לחיבור בין היי-טק לחברה הערבית. הדברים נאמרו בפאנל על סוגיית קידום האוכלוסיה הערבית בהיי-טק הישראלי בהנחיית טלי חרותי-סובר, שהתרחש במהלך הוועידה הכלכלית של החברה הערבית שערך היום TheMarker בנצרת.

הירשמן הוסיף כי הוא רואה שהחברה הערבית מביעה אמון בהיי-טק: “יש עלייה של 50% בסטודנטים שלומדים מקצועות שיביאו אותם להיי-טק. זה מעיד על אמון, כי היתה עלייה מ-30 עובדים לכ-900 שעובדים בנצרת. זה דבר דרמטי”.

בכנס נכח גם אבי חסון, יו”ר רשות החדשנות (לשעבר המדען הראשי). חסון פתח עם מספר נתונים וציין כי אם מסתכלים על החברה הערבית, שמהווה 21% מהאוכלוסיה - יחסה בהיי-טק הוא נמוך. עם זאת ציין כי כשרואים את המגמה רואים נתונים מעניינים. “במוסדות האקדמאים המספרים מעודדים. לפני מספר שנים 9% מהסטודנטים בפקולטות היו מהחברה הערבית. היום זה כבר 14% מלימודי מדעי המחשב. אלו בשורות טובות, היות שהמוסדות האקדמיים הם שער הכניסה המרכזי להיי-טק. תעשיית המו”פ מחפשת את יוצאי המוסדות הללו”, אמר.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

“חייבים להבין שיש פה הזדמנות פז. הון אנושי הוא חסם מרכזי - אין לנו מספיק עובדים. לפני מספר שנים דיברנו על דחיפת האוכלוסיה אבל היום החברות הרב לאומיות מחפשות את כוח האדם האיכותי. חדשנות אוהבת גיוון - וככל שנגוון - כך ייטב”.

בניגוד לאופטימיות של חסון והירשמן אמרה אמאל חוארי איוב - מייסדת חברת מטאלו תרפי, כי “כאשר יזם מגיע למצב שהוא רוצה להקים סטארט-אפ הוא חושב כיצד הוא ישיג את כל הכלים למימון, ומה שאני רואה באחרונה זו ירידה בכמות היזמים הערבים שפונים למדען ולחממת NGT. להרבה אקדמאים יש רעיונות יפים. אין מספיק גופים שיכולים לעזור ליזמים להגיע לשלב של בשלות. בביו-טק לפחות אין גופים כאלו”, אמרה.

“יש חממה טכנולוגית אחת שנמצאת בחברה הערבית - זה לא מספיק, כי היא יכולה לקבל רק מספר מצומצם של חברות. הרבה פרויקטים נשארים בחוץ. מלבד זאת, למדען הראשי אין שלוחות בישובים הערביים והגישה אליו מעט מסובכת. אין משרד שיושב בנצרת שהוא כתובת ליזמים. היינו שמחים שתהיה גישה נוחה יותר עבורנו בישובים הערביים”.

ועידה כלכלית חברה ערבית
רמי שלוש

נביל ארמלי - עיתונאי כלכלי בערוץ הלא TV, אמר כי “עד לפני 10 שנים ההיי-טק וערבית לא השתלבו במשפט אחד. הייצוג של הערבים לא היה קיים בהיי-טק והיום אנחנו סביב כ-2%”. עם זאת הלין כי למרות שמקבלי ההחלטות הבינו את החשיבות הכלכלית של שילובם של ערבים בהיי-טק, ללא תוכנית חומש ייעודית להיי-טק בחברה הערבית - אי אפשר יהיה להגיע ל-5% או 6% מהעובדים בענף.

“מערכת החינוך הערבית והתשתיות לא מותאמות לזה. אין מימון, אין קרנות ולכן אין אקו-סיסטם של חדשנות. החלטה 922 לא כוללת התייחסות ספציפית לתחום. צריך לקבל החלטה אסטרטגית למינוף ופיתוח ההיי-טק בחברה הערבית”. בתשובה לשאלה שהופנתה אליו אודות כשלונה של קרן אל בואדר, אמר ארמלי כי אל-בואדר כמעט חיסלה את היזמות בחברה הערבית כי "פעלה במודל לא נכון, שלא הותאם לסביבה בה פעלה”.

חסון הגיב לדברי ארמלי וטען כי הוא מציג תחושה שהגענו למצב שלא ניתן לשפר יותר. “הגענו לדברים דרמטיים בשנים האחרונות גם ברמת הידע וגם ברמת הכסף. בית הגידול שלי הוא ההיי-טק, לפני 20 שנה לא היה סטארט-אפ ניישן, יש מנגנון של הבשלה. הכסף לא יעשה את ההבדל - וכעת בסוגייה זו לא צריך לחכות 20 שנה. אפשר ורצוי להגדיל את ה-3% ובשביל זה לא כולם צריכים להיות יזמים בהכרח. אני מעולם לא הייתי יזם. הנושא נמצא במוקד תשומת הלב ומנהלי החברות הרב לאומיות מודעים לו. אך עם זאת, לא הכל ייפתר על ידי הממשלה”, ציין. 

נושא נוסף שעלה בפאנל הוא שילובן של הנשים בתעשייה. עולא בכר סלאמה מנכ”לית חברת סיבאנא מדיקל, שהשתתפה גם כן בפאנל, הביעה חשש ממצבה של אוכלוסייה זו. “נשים במגזר הערבי סובלות מעצם היותן נשים, וכן מהיותן ערביות. החברה מוכתבת על ידי קודים גבריים. גבר נמדד על ידי הכנסה וסטטוס חברתי, ואישה נמדדת לפי יכולתה לנהל משק בית ולגדל ילדים. זה החסם התרבותי הגדול ביותר”, ציינה.

סלאמה הציעה לכוון ילדות בבתי הספר כבר מגיל צעיר ללימודים של תחום הביוטכנולוגיה והייטק. “צריך להבהיר לתלמידות שחמש יחידות מתמטיקה זה לא למי שרוצה ללמוד רפואה. יש עוד הזדמנויות. עובדתית, יש צעירות שמשתלבות בבית הספר בתחומי הביו-טכנולוגיה אבל שם זה מסתיים. רובן עוברות ללימודים אקדמאים בתחומי מדעי החברה והרוח.

“אלו שהמשיכו לאקדמיה נתקלות בישובים הערביים במחסור במקומות עבודה בתחומי הביו-טק. אני מציעה לתמרץ את תלמידות התיכון שימשיכו לכך גם באוניברסיטה על ידי השתתפות בששכר לימוד. תתמרצו את החברות הגדולות שיש להם סניפים של מחקר ופיתוח - תזיזו סניפים לישובים הערביים. אנחנו צריכות שייפתחו לנו את הדלת”, אמרה סלאמה.

חסם נוסף עליו הצביעה הוא היעדר תשתית תחבורה תומכת בישובים הערביים. “אלו שלא מוצאות עבודה בישובים הערביים נדרשות לצאת לערים הגדולות וכאן הן נתקלות בתחבורה בעייתית. צריך לשפר את כל המערכת הכללית כדי לנצל את הפוטנציאל. אנחנו כאן ויכולות לתרום לכלכלה ולפריון”.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#