מדעי הסיכון: סטודנטים ינהלו קרן שתשקיע במיזמים של חבריהם ללימודים

פרש.פאנד היא קרן השקעות חדשה שתנוהל על ידי סטודנטים, עבור סטודנטים - בדומה למודלים קיימים בעולם שפיתחו קרנות ותיקות ■ הקרן תשקיע סכומים של 50-20 אלף דולר במיזמים טכנולוגיים בתחילת דרכם ■ המייסדים מקווים לסלול את הדרך לגיוון במשקיעי הון־סיכון

רותי לוי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מייסדי פרש.פאנד. מימין: זקי ג'מאל, הדי גולדשמידט, עודד בראל וניצן אדלרצילום: אמיל סלמן
רותי לוי

האם סטודנטים בירושלים יידעו לזהות את מובילאיי או אקס ליבריס הבאה? קרן השקעות חדשה תאפשר לסטודנטים להשקיע סכומים של 50-20 אלף דולר במיזמי היי־טק בתחילת דרכם (pre-seed), שהוקמו על ידי סטודנטים אחרים או בוגרים חדשים. מייסדי הקרן מקווים כי הפרויקט יעורר בסטודנטים הירושלמים תאבון לעולם ההון־סיכון, וישלים את המשבצת החסרה באקדמיה.

"בשלוש שנים של לימודי כלכלה וניהול לתואר ראשון הסטודנטים לא נוגעים בכסף, אלא לומדים מודלים מופשטים וישנים", הם מסבירים. "הסטודנטים לא יודעים על תוכניות האצה, או כיצד מגייסים הון ובונים צוות. שאיפות הקריירה המסורתית הן לחברת ייעוץ או בנק, ויש מעט מאוד ידע על עולם ההון־סיכון. בתארים אחרים רמת המודעות נמוכה עוד יותר, ולסטודנטים כמעט אין גישה לעולמות האלה".

לקרן קוראים פרש.פאנד  (fresh.fund) והיא פועלת כזרוע סטודנטיאלית של קרן tzvi.vc, שאותה מנהלים זקי ג'מאל והדי גולדשמידט. היקפה צנוע למדי - מיליון דולר בלבד - ואם התוכנית תתממש בהתאם לציפיות, היא תשקיע בשנה הראשונה בעשר חברות. 

את הכשרת הסטודנטים, לצד ג'מאל וגולדשמידט, יובילו עודד בראל וניצן אדלר מסיפטק (Siftech) - ארגון ללא מטרות רווח, שזוכה לתמיכת הרשות לפיתוח ירושלים, משרד ירושלים והמורשת, פרויקט Jnext, עיר אקדמיה וכן קרנות פילנתרופיות כמו קרן לישטאג וקרן פראט. בסיפטק מבטיחים כי את ההכשרה והפעילות בקרן ילוו מנטורים ובכירים מעולם ההיי־טק הישראלי, אנשי הון־סיכון, משפטנים ורואי חשבון. 

לא מדובר במודל חדש. קרנות המנוהלות על ידי סטודנטים צומחות בשנים האחרונות. לפי חברת המחקר Pitchbook, בארה"ב לבדה פועלות 44 קרנות כאלה, ומחציתן הוקמו בחמש השנים האחרונות. זרוע השקעות סטודנטיאלית היא הדרך של קרנות הון־סיכון ותיקות להיות יצירתיות, לפגוש מייסדי סטארט־אפים מוכשרים בתחילת דרכם היזמית, ולהכשיר דור חדש של שותפים. 

במאי האחרון פרסמה Dorm Room Fund, זרוע ההשקעות הסטודנטיאלית של קרן פירסט ראונד קפיטל מעמק הסיליקון, את רשימת התפקידים של בוגרי המחזור האחרון שלה — 20% מהם השתלבו בתעשיית ההון־סיכון. הבוגרים התברגו כשותפים זוטרים ואנליסטים בקרנות צמרת כמו בסמר ו–Openview. 

בין הקרנות הבולטות הנוספות שפועלות במודל ניתן למנות את Rough Draft Ventures — הזרוע הסטודנטיאלית של ג'נרל קטליסט. הסטודנטים בקרן השקיעו מתחילת 2013 ב–50 סטארט־אפים, שהספיקו לגייס עד כה 130 מיליון דולר בסבבי המשך. 

ב– University Venture Fund, אחת מהקרנות הסטודנטיאליות הוותיקות, שקמה ב–2004, הסטודנטים מנהלים השקעות בסך 18.2 מיליון דולר. 
לרעיון לייבא את המודל לישראל קדמה התנסות אישית — ג'מאל, קיבל השקעה מקרן סטודנטיאלית כשלמד לתואר ראשון בכלכלה התנהגותית באוניברסיטת הרווארד. 

הצלחת הקרן תימדד בסבבי ההמשך של החברות המושקעות

כ–100 סטודנטים כבר מתעניינים בתוכנית הירושלמית, אבל רק 15 מתוכם יזכו להיות חלק מוועדת ההשקעות של הקרן. הם מגיעים ממגוון מוסדות ברחבי העיר — האוניברסיטה העברית, מכללת הדסה, מכללת עזריאלי להנדסאים, בצלאל, מכון לב והמרכז האקדמי שלם. 25% מהם נשים ומספר הערבים, לצערם של המייסדים, הוא אפס. "אם הפלטפורמה שלנו תהיה דריסת רגל בתעשייה", מסביר בראל, "אז חשוב לנו לעשות את זה נכון. חלק מהחזון הוא לסלול את הדרך לגיוון במשקיעים ובמייסדים שנהנים מתמיכה — באופן שישקף את מגוון האוכלוסיות והרקעים בעיר".

לארבעת המייסדים יש ציפיות גדולות מהסטודנטים שישתתפו במיזם: "בתחילת הדרך ולפני ההשקעה, הסטודנטים יוכלו לאתר יזמיות ויזמים מוכשרים שלאו דווקא נמצאים על הרדאר", אמר בראל. "הם יוכלו להכניס עוד אנשים למעגל הזה, ולנתח את איכות העסקות ואת הפוטנציאל שלהן באמצעות הכלים והידע המקצועי שנקנה להם. אחרי ההשקעה, הסטודנטים יוכלו לעזור לחברות בפיתוח עסקי, איתור עובדים, מחקר שוק, גיוס הון, בניית מצגות ותוכנית שיווקית וכדומה".

ואת כל זה יעשו סטודנטים חסרי ניסיון אחרי הכשרה של 35 שעות?

ג׳מאל: "הסטודנטים באים ממגוון רקעים, והם בעלי מגוון יכולות שפיתחו בחיים, בצבא, ובתארים כמו אדריכלות, משפטים, כלכלה ורפואה. המגוון הזה מאפשר לנו לבנות נבחרת חלומות של משקיעי fresh.fund, שיודעים לבחון השקעות והזדמנויות מעולמות תוכן שונים. בעינינו זה יתרון. הסטודנטים נמצאים בעמדה ייחודית לזהות מגמות חברתיות בתחום הצרכנות, שחומקות לעתים קרובות מעיניהם של משקיעים אחרים. הם מחוברים לחדשנות ברמת השטח, ומנסים טכנולוגיות חדשות לפני כולם. והם גם מלאי אמביציה".

איזו רמת התחייבות תדרשו? מה יקרה בתקופות בחינות?

"אנחנו אומרים לסטודנטים שמדובר בשלוש שעות למפגשים ו–2–4 שעות עבודה נלווית בשבוע. נתחשב בצרכים שלהם כפי שמקום עבודה מתחשב בצרכים של עובדים — אבל בסופו של דבר אנחנו מחפשים סטודנטים שיהיו מחויבים גם במהלך תקופות של לחץ".

עם השקעה צנועה של 20–50 אלף דולר, איך תיבחן ההצלחה של הסטארט־אפים?

"במיזמי B2B (עסקים שמשווקים ומוכרים לעסקים), המדד יהיה התעניינות של גורם בתעשייה הרלוונטית, שבאה לידי ביטוי בנכונות לשלם עבור המוצר או להשתלב בפיילוט. במיזמי B2C (עסקים שמשווקים ומוכרים ישירות ללקוחות קצה), המדדים יהיו מספר משתמשים פעילים, קמפיין גיוס המונים מוצלח, רישום לניסיונות בטא וכדומה". 

ומה המדד להצלחה של הקרן?

"מעבר לשלב הבא בחיי המיזם — סבבי גיוס הון נוספים וצמיחה".

צילום: ענבל אורפז

שליחות לחזק את ההיי־טק בירושלים

המייסדים מודים כי הקרן שלהם מבקשת לתת מענה תחרותי לתוכניות יזמות יוקרתיות דוגמת Zell של המרכז הבינתחומי. תוכנית Zell מתקיימת רק 80 ק"מ מירושלים, אבל בוגריה משתלבים היטב בתעשייה הודות לחיבור עם שרשרת עשירה של בוגרים ומנטורים, שמסייעים להם בצעדיהם הראשונים. מ–Zell יצאו סטארט־אפים בפרופיל גבוה כמו Wibiya (נרכש על ידי קונדואיט), The Gift Project (נרכש על ידי איביי), LabPixies (נרכש על ידי גוגל), Wibbitz ו–Feex.

לא במקרה נולד המיזם החדש בתוך ועבור סצינת הסטארט־אפים הירושלמית. ארבעת המייסדים, בקושי בני 30, רואים בפיתוח התעשייה המקומית שליחות אישית, שגם תייצר להם אפשרות להמשיך ולגור בעיר, שבה לא היו עד לאחרונה אפשרויות תעסוקה רבות לצעירים שעוסקים בתחום. 

פרש.פאנד היא המשך להתעוררות של סצנת ההיי־טק הירושלמית של השנים האחרונות, ולסיפטק, השותפה להקמת הקרן, היה מקום מרכזי בהתעוררות הזאת. סיפטק הוקמה לפני ארבע שנים על ידי סטודנטיות, סתו ארז וענבר זיו, כפרויקט של אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה העברית. הפעולות הראשונות של הפרויקט היו ארגון אירועים קהילתיים ויצירת מקום מפגש שיוליד הזדמנויות חדשות. בהמשך גם הוקם אקסלרטור.

לפי נתונים של עמותת Made in JLM, המאגדת מידע על היזמות הטכנולוגית בעיר, כ–550 סטארט־אפים פועלים כיום בירושלים, בהשוואה ל–300 ב–2012. גם ההון שגייסו הסטארט־אפים הירושלמיים צמח באופן נאה — ביטוי לאמון המשקיעים בסצנה המתעוררת. ב–2012 גייסו 24 חברות בעיר 55 מיליון דולר. ב–2015 סכום הגיוס היה גבוה פי חמישה, והגיע לכ-252 מיליון דולר ב–58 חברות. 

במקביל, מספר גופי ההשקעה בסטארט־אפים הפועלים בעיר גדל: ב–2012 פעלו בירושלים שבע קרנות, כשהבולטת שבהן היתה JVP, שגם מפעילה חממה טכנולוגית בעיר הבירה. מאז, המספר הזה הוכפל, וכיום פועלות בעיר 14 קרנות השקעה — ובהן OurCrowd, Jumpspeed Ventures ו–PICO. מספר האקסלרטורים הפועלים בעיר, שמספקים תוכניות האצה לסטארטאפים ולחללי העבודה השיתופיים, גדל מאפס לשמונה בתוך שלוש שנים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker