ריסקיפייד - החברה הישראלית שמאבטחת רכישות מקוונות בבלאק פריידי

ריסקיפייד מתל אביב, שהוקמה ב-2013, פיתחה מנגנון שמנתח דפוסים של הונאות ברשת בין השאר מגלה החברה כי כרטיסי אשראי ישראליים הם בעלי סיכון גבוה לגניבה בידי האקרים - בשורה אחת עם כרטיסים המונפקים במדינות כמו ברזיל, מלזיה ומקסיקו

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מקים ריסקיפייד, עידו גל
מקים ריסקיפייד, עידו גלצילום: אייל טואג

חברה קטנה מתל אביב צפויה לאבטח ביממה הקרובה כ-2% מסך הסחר האלקטרוני בבלאק־פריידי, שצפוי להגיע לכ-3 מיליארד דולר בארה"ב לבדה. החברה, ריסקיפייד (Riskified), יושבת בקומה השישית של בניין ברחוב קלישר בתל אביב. עד סוף 2016 הם צפויים לאבטח רכישות של כ-4 מיליארד דולר. ריסקיפייד, שהקימו היזמים עידו גל ואסף פלדמן ב-2013, פיתחה מנוע לומד (Machine Learning) לניתוח דפוסים של ביצוע הונאות ברשת.

המערכת עושה זאת על ידי תיוג שוטף ומצטבר של עסקות כ"טובות" או "לא טובות". החברה משרתת לקוחות בינלאומיים כמו חברת האופנה ברברי, חברת הנעליים פוט לוקר, חברת ציוד הסקי ברטון, חברת הכרטיסים ויה־גוגו וחברות תעופה. דו"ח חדש שערכה והועבר ל-TheMarker מספק הצצה לפרופיל ההונאות ברשת.

לפי הדו"ח, אף ששיעור הונאות האשראי שמבוצעות מישראל נמוך ביחס לעולם, כרטיסי אשראי של ישראלים נמצאים ברמת סיכון גבוהה בשל גניבה של האקרים. למעשה, כרטיסי אשראי ישראליים הם חלק מרשימת הכרטיסים עם הסיכון הגבוה ביותר להונאה, בשורה אחת עם מדינות כמו ברזיל, מלזיה, מקסיקו וסינגפור. הכרטיסים הבטוחים ביותר הונפקו באוקראינה, איטליה, רוסיה, צ'כיה ובאיים הקריביים.

אם בוחנים את המדינות שמהן מבוצעת העסקה, הצרכנים הבטוחים ביותר בעולם נמצאים ככל הנראה בדנמרק, פינלנד, נורבגיה, צ'כיה ובאיים הקריביים. המדינות שבהן מתבצעות הכי הרבה הונאות הן ונצואלה, מרוקו, אינדונזיה, מלזיה ומקסיקו.

ריסקיפייד מעסיקה כיום כ-130 עובדים, כמעט מחצית מהם מפתחים. גל, המנכ"ל, הוא בוגר חלוצת ההונאות המקוונותפרוד סיינס (Fraud Science), מסיפורי ההצלחה של הסייבר־פינטק הישראלי, שנרכשה ב-2008 ב-170 מיליון דולר על ידי ענקית התשלומים פייפאל. פרוד סיינס הצמיחה את המתחרה הישירה של ריסקיפייד - פורטר (Forter) הישראלית, שיזמיה גם כן מילאו בה עמדות מפתח. המייסד השני של ריסקיפייד, פלדמן, הוא בוגר תכנית ה-Media Lab של אוניברסיטת MIT, שם הוא חקר את תחום האשראי.

בפברואר השנה החברה גייסה 25 מיליון דולר מקרן הצמיחה הישראלית קומרה קפיטל, קרן ההון־סיכון ג'נסיס, וזרוע ההשקעות של תאגיד התקשורת היפני NTT.

"לנו יש הרבה יותר מידע על המשתמש"

 שיעור ניסיונות ההונאה בעסקות אשראי

להגדלה לחצו כאן

ריסקיפייד מנתחת התנהגות צרכנים כדי להבדיל בין ניסיונות הונאה להזמנות לגיטימיות, במטרה לצמצם את מספר העסקות הנדחות. "מצאנו כי עסקות רבות נדחות למרות שהן לגיטימיות, בשל החשש להונאה", אומר גל. גל מספר כי אחד מסוחרי האופנה העילית הגדולים בעולם נטה בעבר לדחות אחת מכל חמש עסקות אשראי שנעשו מישראל, וכיום, לאחר השימוש במערכת, הוא דוחה אחת מכל 25 עסקות בלבד.

בניגוד לחשש בחנויות רבות, דווקא בימי הקניות הגדולים כמו בלאק פריידי וסייבר מאנדיי - שיעור ההונאות מסך הקניות יורד מכ-2.2% ל-0.6%. הסיבה לכך, מציינים בריסקיפייד, היא שחגיגות הקניות האלה מזמנות הרבה יותר קונים לגיטימיים. בשנה שעברה 0.5% מהמסחר עבר דרך ריסקיפייד, והשנה החברה מצפה שהנתון יעלה ל-2%.

"כ-0.5% מהמחזור העסקי של עסקים מקוונים הולך לניהול סיכונים ולהפסדים מהונאות", אומר גל. "אך הבעיה חמורה יותר - שכן עסקים דוחים 4%-5% מהעסקות, ולפעמים מפספסים דווקא את העסקות השוות ביותר - שהן כשרות לחלוטין".

"איך זה קורה?", גל שואל ומשיב: "בעל עסק עם פעילות דיגיטלית צריך להחליט בתוך שניות אם מדובר בעסקה לגיטימית או לא. אבל כל מה שיש לו כדי להכריע זה שם, כתובת, טלפון, דואר אלקטרוני ומספר כרטיס אשראי. כשמישהו מזמין ציוד ב-20 אלף שקל ורוצה משלוח בתוך לילה לחדר במלון - זה נראה מחשיד. אבל אולי זה בכלל ישראלי שנמצא לילה בניו יורק ורכש הרבה מוצרי אלקטרוניקה, שבארץ הם יקרים יותר.

"לנו יש הרבה יותר מידע על המשתמש. אנחנו יודעים כמה מוצרים הוא בדק באתר, באיזה אופן בדק אתרים אחרים, וכמה זמן צפה באותה נעל או מצלמה. אנחנו יודעים לזהות מספר מאפיינים - שעל פיהם המערכת נותנת ציון לכל פרופיל. לאחר מכן, כשהמשתמש מכניס הזמנה, אנחנו מוסיפים על זה עוד מידע. לדוגמה, מהאי־מייל אנחנו יכולים לדעת עוד נתונים - כמו רשימות חברים ופעילות ברשתות חברתיות".

מלבד ניהול סיכונים, ההצעה של ריסקיפייד כוללת מנגנון ביטוחי כלפי בעלי החנויות ששוכרים את שירותיה. החברה מבטיחה להעלות את אחוזי האישור הקיימים של בתי העסק, ובכך מחוללת שינוי עסקי משמעותי עבורן. אם עסקה שאושרה על ידי המערכת תתברר כהונאה בכל זאת - ריסקיפייד תחזיר את הכסף.

רוב ההונאות מתבצעות במחשב - ולא בנייד

נתונים נוספים שריסקיפייד מציגה על בסיס לקוחותיה לאורך השנים מלמדים על התחומים הבעייתיים ביותר מבחינת הונאות: כ-10% מהעסקות משוק השעונים היו נסיונות הונאה. בשוק נעלי הספורט - 5.8% מהעסקות הן כאלה, ואחריהן מכנסי ג'ינס (3.2%), תיקים (2.4%), ומעילים (2.1%). בהלבשה תחתונה ניסיונות ההונאה הן בשיעור של 1%.

גם סוג המכשיר שממנו מתבצעת הקנייה מלמד על כוונות הרוכש. מרבית ההונאות מתבצעות דרך המחשב, והרוכשים בסמארטפון מתגלים ככנים יותר. בשוק האופנה העילית נמצא כי קנייה מהמובייל בטוחה יותר - רק 1% מהרכישות דרך הסמארטפון היו ניסיונות הונאה, לעומת 4.3% מהרכישות באמצעות המחשב.

הנעל שעברייני האשראי מחבבים ביותר היא ככל הנראה נייקי של שחקן ה-NBA לברון ג'יימס, ש-42.6% מהרכישות שלה התגלו כניסיון הונאה - פי שמונה מהניסיון לגנוב נעלי סקוני. מותגי הנעליים הבאים בסדר יורד הם טימברלנד, סופרה, וטומס. בחברה מציינים כי "יש מתאם גבוה בין טרנדים אופנתיים להונאות".

בעולם התעופה מצאה החברה כי ישנן פי שניים יותר הונאות בכרטיסים לטיסות פנימיות וברכישות של כרטיס בודד לעומת רכישה של כמה במקביל. כמו כן, יש פי 10 יותר הונאות בכרטיסים לטיסות שנוחתות בהודו מאשר בטיסות לנורבגיה. בתחום התרבות והבידור מצאה ריסקיפייד כי הופעות היפ־הופ הן המועדות ביותר להונאות עם 12% נסיונות. במוזיקת עולם יש הכי פחות ניסיונות - 0.5%.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker