הקרב על הרפורמה בבזק מתקרב להכרעה - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הקרב על הרפורמה בבזק מתקרב להכרעה

הרפורמה בתקשורת הקווית תגיע השבוע לוועדת הכלכלה, שם יוחלט אם תאושר כחלק מחוק ההסדרים ■ ראש אגף התקציבים: "מונופול שפרש תשתיות בחסות המדינה - מסרב לאפשר תחרות" ■ מקורות בבזק: "החברה היחידה שמקיימת את חובת הפרישה האוניברסלית היא בזק"

5תגובות
ראש אגף התקציבים באוצר אמיר לוי
מוטי מילרוד

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), תתכנס השבוע לדון ברפורמה בתקשורת הקווית, במסגרת הדיון על סעיפי פרק התקשורת בחוק ההסדרים.

הרפורמה ניצבת על שלוש רגליים: מכירת תשתיות בזק בידי מתחרות, מכירת טלפוניה של בזק בידי מתחרות ופתיחת התשתיות הפסיביות של בזק (צינורות באדמה) למתחרות. מבין אלה, רק הרפורמה באינטרנט יצאה לדרך ופועלת — בעוד בזק בולמת את שאר חלקי הרפורמה בגיבוי מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר.

באשר לתשתיות הפסיביות, מדובר לרפורמה שיצאה לדרך באופן רשמי באוגוסט 2015. עם זאת, עד כה בזק מסרבת בתואנות שונות לאפשר למתחרות סלקום ופרטנר לפרוש סיבים בתשתיות שלה. סלקום ופרטנר הגישו כל אחת עשרות בקשות לפרוש סיבים חדשים בצינורות של בזק, אך נענו בסירוב כמעט בכל המקרים.

מדובר למעשה בחסם בפני השקעות חדשות, שנובע מהמורכבות של חפירת תשתית חדשה באדמה. אמיר לוי, ראש אגף התקציבים באוצר, אמר בנושא באחרונה: "בא מונופול שפרש תשתיות בחסות המדינה, בשטחים ציבוריים, ומסרב לתת למתחרה שלו לעשות שימוש בתשתית. כלומר, מסרב לאפשר לציבור תחרות".

חוק ההסדרים בא להאיץ את הרפורמה ולסגור פרצות בחוק שבהן בזק נאחזת. למרות בקשת TheMarker, פילבר לא הציג נתונים המראים כמה ק"מ של סיבים כבר נפרשו, אם בכלל, במסגרת הרפורמה.

בכיר באחת מחברות הסלולר הסביר כי "מאז 2011, בזק לא השיקה מהירות גלישה חדשה. היא הבטיחה להשיק מהירות של 200 מגה, וזה לא קרה. אחרי שנתניהו קרא לאינטרנט בישראל 'טרקטור סובייטי', שאול אלוביץ', בעל השליטה בבזק, הבטיח שהחברה תהיה F35 ולא טרקטור סובייטי. זה לא קרה. זה נכון שאנחנו לא נפרוש את כל המדינה בסיבים, אבל ברגע שנציג ל–50 אלף לקוחות חבילה של 500 מגה גלישה או ג'יגה גלישה — בזק תצטרך להשקיע".

הרווחיות הפנטסטית של בזק

פילבר לא אוכף את הרפורמה

החלק של הטלפוניה ברפורמה תקוע בצורה משונה עוד יותר. הרפורמה קובעת כי בזק תצטרך למכור למתחרות שלה את שירות הטלפון במחיר מפוקח. משרד התקשורת קיים שימוע על המחירים, שיצא לדרך כבר בדצמבר 2015. ככל הידוע, עבודת המטה כבר הסתיימה, ונקבע מחיר סופי של 15 שקל לקו טלפון שבזק תתן למתחרה, ועוד אגורה לכל דקת שיחה.

אף שעבודת המטה ככל הנראה הסתיימה, משרד התקשורת לא מפרסם את החלטתו לגבי הרפורמה. ההחלטה לא לכלול את הטלפוניה במסגרת הצעדים לפתיחת השוק הקווי לתחרות מונעת מחברות קטנות להציע ללקוחות חבילה שכוללת אינטרנט וטלפוניה במחיר אחד — מוצר שבזק מציעה. בעת פרסום השימוע הסביר משרד התקשורת עצמו על חשיבותו: "המשרד רואה חשיבות רבה ביכולתן של ספקיות השירות להציע חבילת שירותים הכוללת שירות טלפוניה, וביישום מיידי של השירות".

פילבר אינו אוכף את הרפורמות התחרותיות על בזק ו–HOT מכיוון שהוא מאמין שכך הן ישקיעו יותר ברשת — ואינו סבור כי סלקום ופרטנר יכולות לתרום למפת ההשקעות. הוא התארח בשבוע שעבר בכנס של אלטיס, החברה האם של HOT, ואמר: "יש בישראל תחרות אגרסיבית בשוק המובייל, שהובילה לירידת מחירים משמעותית. המחירים בישראל הם מהנמוכים בעולם. ברמת מחירים כזאת קשה לחברות להשקיע.

"התחרות כבר קיימת בישראל, ועכשיו אנו צריכים לדאוג שיהיו גם יותר השקעות. HOT היא חברת תקשורת משמעותית מאוד, ומהווה עמוד שדרה חשוב. אני רואה בשתי קבוצות התקשורת הגדולות (בזק ו–HOT, א"ז) את המנוע, שיצעיד את ישראל להיות בין המדינות הראשונות בעולם שייכנסו ב–2020 לעולם ה'אינטרנט של הדברים' באמצעות בתים חכמים, ערים חכמות ומכוניות חכמות".

נושא עיכוב התחרות בידי משרד התקשורת נמצא בבדיקה של משרד מבקר המדינה, וטיוטת הדו"ח בנושא אמורה להתפרסם בשבועות הקרובים. בזק היא חברת התקשורת מהרווחיות בעולם, אך מול זאת רמת ההשקעות שלה ברשת נמוכה משל חברות דומות בעולם. ביום שלישי השבוע תדווח בזק לבורסה על תוצאותיה ברבעון השלישי של 2016, שצפוי להיות רבעון חזק נוסף לחברה.

משרד התקשורת סירב להגיב לדברים.

שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת
אמיל סלמן

כחלון מתעקש לא לפצל מחוק ההסדרים

בתוך כך, בזק פועלת לשכנע את חברי ועדת הכלכלה של הכנסת להתנגד להכללת הרפורמה בשוק התקשורת הקווית בחוק ההסדרים, שתועלה לדיון ראשוני בוועדה מחרתיים. שרון פליישר, סמנכ"לית הרגולציה של בזק, החלה להיפגש עם ח"כים מהוועדה, ובכוונתה להיפגש עם כולם בכמה הימים הקרובים. בזק שוכרת דרך קבע את משרד הלובינג אימפקט — שנציגתו, הלוביסטית אורלי בן שמאי, היא שמארגנת את הפגישות.

החלטת הממשלה מאוגוסט שאישרה את חוק ההסדרים קובעת כי המשך חקיקת סעיף הרפורמה הקווית בבזק ייערך בתיאום בין משרדי האוצר והתקשורת. פילבר פנה באחרונה ליו"ר ועדת הכנסת, ח"כ יואב קיש (הליכוד), בבקשה שיפצל את הסעיף מחוק ההסדרים.

בסופו של דבר, הוסכם בין שר האוצר, משה כחלון (כולנו), יו"ר הכנסת, ח"כ יולי אדלשטיין (הליכוד) ויו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן (הליכוד) כי הסעיף לא יפוצל מחוק ההסדרים — אלא יעבור לוועדת הכלכלה, וזאת בעקבות התעקשות של כחלון. ועדת הכלכלה התבקשה להצביע על הסעיף עד תחילת דצמבר, על מנת לכלול אותו בחוק ההסדרים שיועלה במליאה ב–21 בדצמבר. בוועדת הכלכלה 13 ח"כים, ולאופוזיציה יש בה רוב. ההצבעה על הרפורמה צפויה להיערך בעוד כמה שבועות.

ביטן, חבר ועדת הכלכלה, אמר אמש ל–TheMarker כי הוא מתכוון לקיים הידברות בנושא עם כבל, יחד עם נציגי משרדי התקשורת והאוצר. ההערכה היא שרוב הח"כים יתקשו להתנגד לרפורמה. עם זאת, לא מן הנמנע שיוצע להכניס בה שינויים, בהתאם למו"מ בין משרדי האוצר והתקשורת.

מלשכתו של כבל נמסר: "אין שום לחצים על כבל, לא מצדה של בזק ולא מצד אף חברה. כל השחקנים בשוק התקשורת יודעים שאי אפשר ללחוץ על ח"כ כבל. אם מישהו ינסה — הוא ייהדף לאלתר".

בעניין פתיחת התשתיות הפסיביות, מקורות בבזק מסרו כי "מדיניות משרד התקשורת, שלא השתנתה, היא לחייב את HOT לאפשר למפעילים חסרי תשתית לעשות שימוש בתשתיות שלה — ואילו סעיף זה לא רק שסוטה ממדיניות זאת, אלא מביא לתוצאה הפוכה. במקום ש–HOT תאפשר לאחרים שימוש בתשתיותיה, בזק מחוייבת לפתע לאפשר ל–HOT לעשות שימוש בתשתיות שלה.

"מסך עשן נוסף הוא השימוש בטענת ה'הדדיות', שלפיה כל אחד מבעלי הרישיונות בשוק יאפשר לאחרים לעשות שימוש בתשתיותיו. אלא שהחברה היחידה שמקיימת את חובת הפרישה האוניברסלית ומגיעה לכל פינה במדינה היא בזק, ולרוב אין לה צורך לבקש כל שימוש בתשתיות של חברה אחרת. חמור מכך, HOT, שלכאורה פרוסה בחלק נכבד מהארץ, עשתה זאת בחלק מהמקומות באופן שלא מאפשר טכנית להחיל עליה את הדרישה".

בבזק הוסיפו כי "בניגוד לתמונה שהאוצר מנסה לצייר, הסעיף אינו רלוונטי כלל למפעילים חסרי תשתיות (כמו סלקום ופרטנר), מאחר שהם זכאים לעשות שימוש בתשתיות של בזק כבר היום, מכוח הוראות השוק הסיטוני".

פורום הערים הגדולות: "הצורך בהאחדת תשתיות הוא חיוני ומובהק"

פורום ה–15, שמאגד ומייצג את כל הערים הגדולות בישראל (להוציא ירושלים), הוציא מכתב תמיכה חד־משמעי בפרק התקשורת בחוק ההסדרים, בכל הקשור לשימוש בתשתיות בזק לטובת "השחלת" סיבים של כל החברות. המכתב ממוען לשר האוצר, משה כחלון; לשר לענייני התקשורת, צחי הנגבי; ולאיתן כבל, יו"ר וועדת הכלכלה — והוא נשלח לקראת הדיון השבוע בוועדת הכלכלה.

על המכתב חתום רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב יפו ויו"ר הפורום. כך הוא מסביר: "במסגרת התוכנית הכלכלית ל–2017–2018, נקבע כי על מנת לעודד את הגברת התחרות בשוק התקשורת, יוכל מפעיל פנים־ארצי לבצע שימוש בתשתית הפסיבית של מפעיל אחר, באופן המאפשר להשחיל בה כבלים מתכתיים או אופטיים. זאת, במטרה לאפשר שימוש מיטבי בתשתיות החפורות הקיימות לשם שדרוג רשתות התקשורת בישראל.

"בשמי ובשם פורום ה–15, אבקש לברך על ההסדר האמור. הסדר זה יוביל לניצול מיטבי של תשתיות התקשורת הקיימות של חברת בזק, שאת רובן הקימה המדינה לפני ההפרטה. ההסדר יאפשר הימנעות מהקמה מיותרת של תשתית נוספת בקרקע, על כל המשתמע מכך, ומפתיחת כבישים ומדרכות שלא לצורך. האינטרס הציבורי בדבר האחדת תשתיות התקשורת הוא חיוני ומובהק. מדובר בפתרון נכון ויעיל, המאפשר שימוש במשאבים קיימים במקום ביצוע חפירות ועבודות הנדסה אזרחיות, הגורמות למטרד משמעותי לציבור הרחב. בנסיבות העניין, קיים משנה חשיבות להחלת ההסדר בין חברות התקשורת לבין עצמן באופן הדדי, שיוביל לשימוש אופטימלי במשאבים, למקסום התועלת הציבורית ולמזעור הפגיעה בתושבי הערים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#