המשימה של צה"ל: לנצל את המידע שבידיו כדי להתייעל כמו חברה עסקית - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המשימה של צה"ל: לנצל את המידע שבידיו כדי להתייעל כמו חברה עסקית

באיחור של כשני עשורים אחרי רוב המגזר העסקי, צה"ל מכניס לשימוש מערכות ממוחשבות שפיתח לניהול ארגוני ■ המטרה העיקרית: למנוע בזבוז של כספים וכוח אדם ■ הבונוס: אנשי מילואים וצעירים לקראת גיוס יוכלו לתקשר עם הצבא דרך האינטרנט - במקום בפקס

3תגובות
חיילי מילואים בשנה שעברה
תומר אפלבאום

חיילי המילואים מכירים את התסריט הבא: צו הקריאה מגיע, מזמן לשבוע אימונים בדרום, וכמובן התאריך לא נוח - אם זה בגלל הבר מצווה של הילד או נסיעה לחו"ל שנקבעה מראש.

אז מתחיל מסע ביורוקרטי מייגע הכולל מילוי טפסים, מרדף אחרי פקסים שהולכים לאיבוד, וניסיון נואש להשיג את קצין הקישור, שזמין לפניות טלפוניות במספר מצומצם של שעות.

כל זה אמור להשתנות כבר בשנה הקרובה. המילואימניק יוכל לגשת למחשב, לעלות מול הגורם המטפל בו בפייסבוק, במייל או אפילו בווטסאפ - ולהסדיר את העניין תוך כמה דקות.

בארבע השנים הקרובות מתכנן צה"ל לערוך מהפכה טכנולוגית שתשפיע לא רק על המילאומיניקים, אלא גם תייעל את ניהול משאבי האנוש והלוגיסטיקה של הגוף הגדול במדינה, שגם נהנה מתקציב ממשלתי נדיב ביותר. התוכנית, בראשותו של אל״ם אריק קלינמן, קיבלה את השם "מינהלת 2020" - לפי השנה שבה המערכת תיושם באופן מלא. עד 2020 ינוהלו כל החיילים בשירות פעיל, חיילי המילואים, מועמדים לשירות ביטחוני, וכל קליע רובה או טנק על גבול מצרים - תחת מערכת מסווגת אחת אחודה.

למתווה הטכנולוגי החדש יש כמה מטרות: לאפשר העברת תמונת מצב עדכנית לדרג מקבלי ההחלטות באופן המהיר ביותר, להיות זמינים אונליין לכל מי שמקבלים שירות מצה"ל ואינם משרתי סדיר או קבע, לחסוך כסף ולהכניס טכנולוגיה חדשה ומתקדמת יותר לשורות הצבא.

התוכנית נהגתה ב-2014 לאחר מבצע צוק איתן, ומי שמוביל אותה הוא אגף התקשוב. האגף אחראי כיום לא רק על הקשר הפנים־צה"לי, אלא גם על תפעול מערכות טכנולוגיה שנמצאות בשימוש הצבא, וכן על פיתוח אמצעים חדשים לשליטה בכל מערכות המידע בצה"ל ולאבטחתן. בצבא התחילה לחלחל ההבנה כי לאגף התקשוב תפקיד מרכזי לא רק בזירה המבצעית, אלא גם בגזרה הניהולית, וכי הצבא חייב ליישר קו עם השינויים הטכנולוגיים המתרחשים מחוצה לו.

חטיבת לוט"ם
דובר צה"ל

בפני הקמת המינהלת עמדו כמה אתגרים. ראשית, עד כה צה"ל לא היה יכול לקיים קשר עם גורמים חיצוניים באמצעות מערכת הדואר האלקטרוני שלו, מפני שהרשת הצה"לית היתה סגורה. באחרונה הבינו בצה"ל שיש הכרח לקיים את המגע הזה מחוץ לרשת המסווגת.

סא"ל לירון גרשון, ראש ענף מערכות מידע רשומת וניהול משאבי אנוש (מרו"ם), מספרת: "הצבא עובד ב'רשת האדומה' (רשת פנים־צה"לית מוצפנת ומאובטחת, הפועלת על כל המערכות שבהן מידע מסווג; ר"ג), וכשמפקד או חייל עובדים במערכות הפנים־צה"ליות, הם מנותקים לחלוטין מרשת האינטרנט. לעומתם, אנשי מילואים, מועמדים לשירות ביטחוני או גמלאי צה"ל מתנהלים ברשת האזרחית, והמטרה שלנו היא להנגיש בעבורם שירותים רבים". לדבריה, "התוכנית 'משא"ן בשחור', שבה כל המערכות פועלות על רשת אינטרנט שאינה מסווגת, מיועדת בעבור אותם אנשים, ומנגישה להם שירותים. בנוסף היא מיועדת גם לחיילים בסדיר, לאנשי קבע ולאזרחים עובדי צה"ל".

אתגר משמעותי נוסף היה ההתמודדות עם התנהלותם הסגורה של הזרועות השונות. עד 2014 לכל זרוע היה בית תוכנה משלה, שהחזיק וניהל את המידע במערכת משלו. כדי להתכונן למשימה מסוימת ולהביא תובנות והערכות לוגיסטיות, למשל, היה צריך לגשת לכל זרוע בנפרד כדי לשלוף את המידע הזה - מה שהוביל לעבודה כפולה ולהוצאות כפולות.

לצד השדרוג הטכנולוגי, קיימת תוכנית הגנת סייבר, שתפקידה לשמור על המידע שעליו אחראית מינהלת 2020 רחוק מהישג ידם של גורמים עוינים. כדי לשמור על המערכות, דואגים למתן הרשאות ספציפיות לכל מערכת, מיישמים מערכות הגנה חזקות ועורכים תקיפות מדומות כדי להבטיח שלא יהיה ניתן לחדור אליה.

המערכת תסייע למצות את יכולות החיילים

בצה"ל הבינו כי אימוץ מערכות שקיימות בעולם האזרחי יכול להתאים לצורכי הצבא. אחד המהלכים הגדולים בפרויקט זה הוא אימוץ מערכת ERP של חברת SAP, המשמשת לריכוז ועיבוד נתונים בארגונים, כמו נתוני כוח אדם, שכר, תקציב, לוגיסטיקה ותפעול.

"הרעיון שעולם הלוגיסטיקה, משאבי האנוש וניהול המערכת ברמה המטכ"לית יושבים במקום אחד הוא משהו שהצבא לא היה רגיל לו, וזוהי יכולת שתציב את הצבא כמה צעדים קדימה", אומרת גרשון.

גרשון מסבירה על החלק הראשון בתוכנית 2020: "בתוכנית משאבי האנוש אנחנו מבקשים להביא לשיפור משמעותי של תהליכים, מרמת המפקדים וסגלי משאבי האנוש ועד לרמת הפרט. אנחנו רוצים למכן כמה שיותר את הצבא ולייעל את השירות, כך שיהיו פחות ניירת וביורוקרטיה".

לדבריה, "ההתנהלות בצה"ל שונה מזו של גופים אזרחיים - בעיקר סביב ניהול משאבי אנוש. בגוף אזרחי מתפנה משרה, מגישים אליה מועמדות, מתמיינים אליה ומחליטים על אדם אחד שיאייש את המשרה. בצבא זה לא עובד ככה. מדי שנה מסיימים אלפי בני נוער את התיכון ובמקביל הם מתמיינים לצה"ל ואנחנו צריכים לעשות את החיבור הטוב ביותר בין ההעדפות שלהם והכישורים שהם צברו, לבין התפקידים הקיימים. חשוב למצות את היכולות של כל החיילים".

סא"ל איתן שטמר, ראש ענף מיקור חוץ (מח"ץ), מנצח על בניית המערכות שאחראיות על הקשר בין צה"ל לגורמי חוץ. לדברי שטמר, "יצרנו מענה עם הגנה מתאימה". בקרוב יעלו לאינטרנט אתרים למועמדים לשירות ביטחון ולאנשי מילואים. אחת מהמערכות שנמצאות כבר באוויר היא "מתגייסים ברשת" — שנמצאת בניסוי (פיילוט) ואמורה להיכנס לשימוש בקרוב.

"לצד המערכות, אנחנו משלבים יכולות מעולם מתן השירות, כמו מוקדי פניות ומערכות לניהול פניות. את הכלים האלה אנחנו משלבים באתרים שלנו — למשל לאפשר צ'ט לחייל מילואים שפונה לגבי החזרי הוצאות שלא קיבל".

בחלק השלישי של התוכנית יעברו מערכות ניהול הלוגיסטיקה שינוי מהותי. לצה"ל יש מספר גדול של מחסנים הפרושים בכל הארץ, מספר הפריטים שהמחסנים צריכים לתפעל הוא עצום, וכך גם מספר האנשים שמתפעלים את החיל הוא גדול מאוד, לצד מספר משתמשים לא מבוטל. סא"ל עדי לטבק, ראש ענף מערכות לוגיסטיקה מבוססת רשת, אחראי על איחוד המערכות הלוגיסטיות הרב־זרועיות למערכת אחת שתתעד את כל המוצרים, תקטלג אותם באופן דיגיטלי ותקל את השליטה על תחום הלוגיסטיקה, בעיקר למקבלי ההחלטות. הפרויקט נמצא עדיין בתהליכי עבודה, והובל על ידי ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה היוצא, אלוף קובי ברק.

"הצבא צריך שתהיה לו היכולת לרכוש פריט מרמת הקליע, חלקי חילוף או אפילו טנק, ולדעת איך להביא אותו לאחרון החיילים בסוף שרשרת האספקה", אומר לטבק. לדבריו, בניית המערכת נעשתה על ידי מגוון אנשים, שרובם מגיעים מתוך אגף התקשוב, בניסיון לחסוך עלויות — חיילי סדיר, קצינים, עתודאים ואזרחים עובדי צה"ל. 75% מהעובדים על פיתוח המערכת ובנייתה היו מהצבא, והשאר מחברות חיצוניות.

הפרויקט האחרון בתוכנית הוא מערכת שמאחדת את כל הפרויקטים לכדי מערכת אחת, שעיקר תכליתה לתת תמונת מצב של כל המשאבים שנמצאים בידי צה"ל. תחת פיקודה של סא"ל כרמית אחנין, ראש ענף תכלית, נמצאת בין השאר מערכת תנופ"ה (תמצית נתונים לפיקוד הבכיר), שמתחברת לכל שאר המערכות ומעניקה תמונת מצב מדויקת, ויכולה גם לנתח מגמות לאורך זמן.

"נפקדים ועריקים, למשל, זה משהו שמעניין מאוד את הבכירים, וזאת סוגיה שסגן הרמטכ"ל עוסק בה באופן אישי", אומרת אחנין. "עד לאחרונה, אם רצו להבין את נושא העריקים, היו שולחים כל זרוע בנפרד לחפש ולהביא נתונים, ואז לנתח אותם. הבעיה היא שכל אחד סופר אחרת, יש לו שפה אחרת או רואה את האירוע אחרת. המערכת הנוכחית מרכזת הכל במקום אחד, בשפה אחת. עכשיו אפשר להגיד לא רק כמה עריקים יש בצה"ל - אלא גם באילו יחידות התופעה נפוצה יותר, באילו אזורים בארץ זה קורה יותר, מה הרקע של כל חייל - אולי יש דפוס אחד מסוים שחוזר על עצמו שניתן לנתח ולטפל בו נקודתית.

"אפשר גם להלביש על המערכת הזאת נתוני תקציב, מלאי, שכר וחימוש. פעם היו עובדים על כל קטגוריה כזאת הרבה אנשים. עכשיו יש רצפת ייצור אחת. אפשר לנהל את הידע ברמה אפקטיבית".  

חיסכון של מאות מיליוני שקלים בשנה

מינהלת 2020 הוקמה על רקע מסקנות ועדת לוקר וגיבושה של התוכנית הרב־שנתית "גדעון", ואמורה לעזור לצה"ל להתייעל ברמה התקציבית וגם המבצעית. ההחלטה להכניס מערכת אזרחית תחסוך פיתוח ותחזוקה של מערכות רבות, ואמורה לאפשר לנתב חיילים לעיסוקים מעניינים יותר. בצה"ל יצטרכו להתאמץ כדי להימנע מכך שגורלו של הפרויקט יהיה דומה לזה של פרויקט מרכב"ה, שאותו התחילה לבצע ממשלת ישראל כבר בתחילת שנת 2000. הפרויקט הממשלתי, גם הוא מבוסס על מערכת ניהול ארגונית של SAP, עלה למשלם המסים יותר מ-600 מיליון שקל בתהליך, שעל פי גורם פנימי היה מסורבל ובזבזני בכסף וגם בזמן.

באופן כללי, הטמעה של מערכת בארגון ובקרב העובדים בו (או המשרתים בו, במקרה של צה"ל) אינה עניין כה פשוט. משרד הביטחון בחר שלא לספק את הנתונים הכספיים המדויקים ואת החיסכון הצפוי כתוצאה מפרויקט מינהלת 2020. לפי מקור בכיר באגף התקשוב, החיסכון שתביא המערכת החדשה לצה"ל מסתכם במאות מיליוני שקלים בשנים הבאות, אך עדיין מוקדם לקבוע אם ההערכה מציאותית.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "הבחירה ב-SAP היתה במסגרת מכרז של אגף החשב הכללי במשרד האוצר בעבור כלל משרדי הממשלה, שאליו הצטרפה מערכת הביטחון בשל המחירים הנמוכים שהתקבלו בו. בניגוד לנטען, הטמעת מערכות SAP בצה"ל נחשבת להצלחה גדולה, שהביאה לניהול טוב יותר, לשקיפות ולהתייעלות בהיקפים ניכרים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#