המבקר צפוי להכריע: אלה הכוחות שבולמים את התחרות בשוק הקווי

משרד המבקר מגבש דו"ח על מדיניות משרד התקשורת כלפי בזק, לאור מה שנראה כרגולציה מקלה לטובת מונופול התקשורת ■ ההוראה לשר הנגבי להימנע מכל החלטה מהותית הנוגעת לבזק עשויה לרמוז כי הדו"ח צפוי להיות חריף במיוחד

אמיתי זיו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אמיתי זיו

אף שדו"ח מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, על משרד התקשורת והתנהלותו מול בזק יתפרסם רק בעוד כמה שבועות, לא קשה לנחש מה יכתוב המבקר על הרפורמה בשוק הקווי.

הבדיקה שערך המבקר בנושא מדיניות משרד התקשורת כלפי בזק החלה כבר ברבעון השני של 2016, לאור מה שנראה כרגולציה מקלה ונוחה במיוחד כלפי מונופול התקשורת הגדול של ישראל, בהובלת מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר. פעולות הביקורת כללו פגישות עם חברות התקשורת השונות ועם אנשי משרד התקשורת, וכן איסוף מסמכים.

השר צחי הנגביצילום: אוהד צויגנברג

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהוא גם שר התקשורת, מיודד עם בעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ'. אף שהחברות ביניהם נחשפה בעיתונות, סירב נתניהו מלפסול עצמו מקבלת החלטות הקשורות לבזק, ולבסוף היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, חייב אותו לעשות זאת. ביוני נאלץ נתניהו לחתום על מסמך ניגוד עניינים שפוסל אותו מלדון בכל הקשור לבזק, החברות הבנות והמתחרות הישירות של בזק — מרבית שוק הטלקום. למרות זאת, נתניהו לא ויתר על תיק התקשורת וממשיך לאחוז בו. כפתרון, נקבע כי השר צחי הנגבי יהיה השר לענייני בזק, שיחתום על המסמכים במקום ראש הממשלה.

שלשום, בצעד חריג, הורה המבקר לשר הנגבי להשעות כל החלטה מהותית הנוגעת לבזק — בדגש על מבנה הקבוצה והסרת חובת ההפרדה המבנית בבזק. על פי הדיווח, "המבקר מבקש מהנגבי להימנע מכל החלטה בנושא שינויים מבניים משמעותיים בבזק עד לקבלת טיוטת דו"ח מבקר המדינה לגבי הרפורמה בשוק התקשורת הנייחת".

מה יכתוב המבקר?

רפורמת הפס הרחב (המוכרת גם כרפורמת השוק הסיטוני) קובעת כי חברות התשתית, בזק ו–HOT, ימכרו את התשתיות שלהן למתחרות — שיוכלו בתורן למכור לצרכן חבילה שלמה, וכך תקטן התלות של הצרכן בדואופול התשתיות. הרפורמה על בזק כוללת שלושה שינויים עיקריים: היא צריכה למכור את תשתית האינטרנט שלה למתחרות; למכור את שירות הטלפוניה שלה למתחרות; ולפתוח את התשתיות הפיזיות שלה למתחרות. הרפורמה הזאת אמורה לחול גם על HOT.

בפועל, לא קרה הרבה. בפברואר 2015, בתקופה שבה אבי ברגר כיהן כמנכ"ל משרד התקשורת, התחילה הרפורמה באינטרנט, שבזכותה מתאפשר כיום ללקוחות להזמין אינטרנט (ספק ותשתית) מספקית האינטרנט בלבד: ספק אחד, מחיר אחד. כעת כ–360 אלף לקוחות מחוברים באופן זה לאינטרנט, וזוכים לשלם מחיר נמוך יותר.

ואולם הרפורמה הזאת הצליחה באופן חלקי בלבד. לאור החיסכון הפוטנציאלי של עשרות שקלים בחודש לקו, היו אמורים מרבית הלקוחות לעבור לשיטת החיבור החדשה. מתלונות של משתמשים עולה כי קיימים קשיים תפעוליים וטכניים שונים, שעוצרים את יישום הרפורמה.

יתר הסעיפים ברפורמה בשוק הקווי אינם פועלים כלל. בדצמבר 2015 פירסם פילבר שימוע שאמור לכלול גם את מוצר הטלפוניה ברפורמה בפס הרחב. פילבר פירסם מתווה מקל מאוד לבזק ומחירים של שירותי טלפוניה הגבוהים בכ–40% ממה שקבע קודמו. פילבר הצדיק את התמחור המקל לבזק בכך שהוא מעדיף להגיע לתוצאות מהר ולהשלים את הרפורמה, במקום "להתכתש עם בזק בבתי משפט".

בשימוע הוא הסביר כי "בחלוף יותר משנה ממועד החלטת השר (גלעד ארדן; א"ז), לא ניתנים עדיין שירותי טלפוניה סיטונית על ידי החברה לספקיות השירותים, חרף הצורך הקיים לכך בשוק התקשורת הנייחת נוכח חשיבותו של השירות לפיתוח התחרות בשוק זה… המשרד רואה חשיבות רבה ביכולתן של ספקיות השירות להציע חבילת שירותים הכוללת שירות טלפוניה וביישום מיידי של השירות".

שאול אלוביץ'צילום: אייל טואג

ואולם עד ליום זה, הטיפול בשימוע לא הסתיים והלקוחות לא נהנים ממוצר טלפוניה מוזל או חבילות תקשורת שכוללות טלפון.

מי זנח את HOT?

עוד קודם לכן, באוגוסט 2015, פילבר הכריז על כך שבזק מחויבת לספק גישה פיזית לתשתיות שלה באדמה, כך שהמתחרות (סלקום, פרטנר ואחרות) יוכלו להשחיל דרך התשתיות של בזק סיבים באופן זול וקל. אלא שלמרות השלמת הרפורמה כביכול, החברות הקטנות לא מצליחות להיכנס לתשתיות בזק. "מטרטרים אותנו", מסר שלשום בכיר באחת מהחברות ודיבר על קשיים ליישם את הרפורמה מול בזק. בפועל, ק"מ ספורים של סיב נפרשו במסגרת הרפורמה והיא כעת כישלון מוחלט.

מנכ"ל פרטנר, איציק בנבנישתי, שכיהן עד לפני כשנתיים כמנכ"ל בזק בינלאומי, התייחס שלשום לבעיית הגישה לתשתית בזק ותקף את הפסיביות שמשרד התקשורת נוקט כלפי הרפורמה: "לפני חצי שנה הכרזנו על הכוונה שלנו לפרוש רשת סיבים עצמאית ברחבי ישראל. הבענו רצון להשקיע סכומים משמעותיים בשדרוג התשתית ברחבי המדינה. גייסנו אנשים לפרויקט האדיר הזה והתחלנו כבר ברכש. התגובה לתוכניות שהגשנו למשרד התקשורת היתה כתף קרה". התבטאות חריגה זו של בנבנישתי חריגה ומראה על ייאוש מצד החברות הקטנות לקבל סעד ממשרד התקשורת, גם כשהדבר נוגע לפרויקט השקעה בתשתית.

לבסוף, גם HOT אמורה להיות חלק מהרפורמה בשוק הקווי. ב–14 בינואר השנה פירסם משרד התקשורת שימוע שאמור היה להכליל גם את HOT ברפורמה במתכונת דומה לבזק. זהו חלק חשוב ברפורמה כי הוא יאפשר לספקיות הקטנות לבחור בין שתי חברות תשתית ובכך להתגבר על חלק מהקשיים שמערימה כביכול בזק. בהודעה לתקשורת שפורסמה עם השימוע נכתב: "התהליך צפוי להיות מהיר — ההחלטה תתקבל ברבעון הראשון של 2016".

פילבר אף צייץ בחשבון הטוויטר שלו כי "קודמיי טיפלו במשך שנתיים בשוק סיטוני בבזק וזנחו את HOT". למרות זאת, ההחלטה בנושא לא התקבלה עד היום.

כל נושא גרירת הרגליים במשרד התקשורת לגבי הגברת התחרות בתקשורת הקווית כבר פורסם כאן באפריל. פילבר הגיב בזעם, וכתב לאחד הגולשים בטוויטר כך: "אם כל ההליכים התקועים לטעמך משיקוליים קונספירטיביים יושלמו במפתיע עד יום העצמאות, יש מצב להתנצלות ממך?" שבועות ספורים לאחר מכן החליף פילבר ניגון וטען כי הדחייה בהחלטות במשרד התקשורת היא בגלל זהבה גלאון, יו"ר מרצ, שהציפה את בעיית ניגוד העניינים של נתניהו בשוק התקשורת. כאמור, גם בעיה זו נפתרה כבר לפני כמה חודשים עת מונה הנגבי לתפקיד, אך הישגים אין.

בזק: לחבר או לפרק?

מי מרוויח מהתארכות התהליכים במשרד התקשורת? קודם כל בזק. בזק רושמת רווח נקי של 3.6 מיליון שקל בכל יום שחולף בלי תחרות, כולל שישי ושבת. מבחינתה, כל רפורמה היא פגיעה בהכנסות וברווח. גם HOT נהנית מהקיפאון הקיים.

מבקר המדינה יוסף שפיראצילום: אמיל סלמן

ומי הם המפסידים מכך? חברות התקשורת הקטנות, שבאחרונה, פנו לבית המשפט בדרישה כי משרד התקשורת יאכוף את הרפורמות שלו עצמו בשוק התקשורת הקווית. לבסוף, גם הצרכנים הם בצד המפסידים מהמצב הנוכחי. להערכת משרד התקשורת עצמו, הרווחיות העודפת של בזק גבוהה ממיליארד שקל בשנה — סכום שחלקו לפחות היה יכול לחזור לצרכן אילו היתה תחרות משוכללת בשוק.

לתוך הקלחת הזאת נכנסת גם השאלה המשמעותית לגבי עתידה של בזק: עוד בתקופה שבה משה כחלון היה שר התקשורת נקבע כי בזק תוכל למזג את החברות הבנות שלה (בזק בינלאומי, yes ופלאפון, שכיום פועלות כחברות נפרדות) — לחברה אחת. נקבע כי "ההפרדה המבנית" שקיימת כיום תוסר בתנאי אחד: שתחל תחרות בשוק הקווי. אלא שזו כאמור לא החלה — לא בטלפוניה, לא בתשתיות הפאסיביות ויש ספקות לגבי מידת הצלחתה באינטנרט.

פילבר מעוניין מאוד לבטל את חובת ההפרדה המבנית בבזק. לטענתו, אם בזק תחסוך, היא תוכל להפנות יותר כסף להשקעות תשתית. פילבר אף הכליל את ביטול ההפרדה המבנית בבזק בתוכנית העבודה שפירסם ל–2016, עם תאריך יעד לסיום הרפורמה כבר בחציון הראשון של השנה.

ביטול ההפרדה המבנית בבזק הוא בוננזה עבור החברה בגלל חיסכון בהנהלות כפולות, נדל"ן כפול, מוקדים כפולים וכדומה. גורמים יודעי דבר מעריכים את החיסכון הנובע לבזק בעקבות ביטול ההפרדה בכ–600 מיליון שקל בשנה.

על היוזמה של פילבר לבטל את מגבלת ההפרדה המבנית בבזק הגיב שלשום בזעם מנכ"ל פרטנר ואמר: "משרד התקשורת מחזיק בתפישה מעוותת, שלפיה מתן הקלות למונופול יעודד אותו להשקיע. תראו לי עוד תחום במשק שבו מישהו היה מעלה בדעתו להעלות הצעה כזו. בתחום המזון? בתחום הבנקאות? בכל תחום אחר מילת המפתח היא תחרות. יצירת תנאים שיבטיחו את טובת הצרכן. אין עוד מקבילה לחברה כמו בזק, ששולטת באופן כל כך דומיננטי בשוק שלם, ובמקום הגבלות זוכה לעוד ועוד הקלות".

פרטנר וסלקום מקדמות מודל חלופי של הפרדה מבנית בבזק שבסופו בזק תחולק לשתי חברות (במקום ארבע, כפי שמוצע כיום). חברה אחת תהיה חברת התשתיות, שתניח סיבים באדמה ותמכור את הגישה לבית הלקוח לכל חברה של שירותי התקשורת שתחפוץ בכך בתעריף אחיד ולא מפלה. החברה השנייה תהיה בזק־שירותים, שתמכור שירותי טלפוניה, אינטרנט, טלוויזיה וכדומה, אך גם היא תצטרך לקנות במחיר זהה קווים מבזק־תשתיות. המודל הרגולטורי הזה קיים כיום בבריטניה, שבה הוא חל על חברת הבזק המקומית, BT, וכן באוסטרליה, בשוודיה ובמקומות נוספים. יש היגיון רב בהצעה זו.

בזק: "פועלים בתנאי תחרות חריפים"

השר הנגבי מסר בתגובה: "מאז שהממשלה הטילה עלי אחריות מיניסטריאלית בנושאים הקשורים לפעילותה של בזק, בין היתר, אני מקיים דיונים, מפגשים וסיורים לשם לימוד תחומי הפעולה שבאחריותי. בין הנושאים שהוצגו לי מצויה סוגיית ההפרדה המבנית בבזק, שלגביה מתקיימים במשרד התקשורת דיונים מקצועיים זה כמה שנים. אני נמצא בשלב מקדמי של גיבוש המדיניות שלי, וסיורי בבזק, שבו אשמע את עמדת החברה בנושא, נקבע מזמן ליום 15 בנובמבר. ראש הממשלה כלל לא היה מעורב בנושא זה, וכל ניסיון לקשור אותו לסוגיה הנדונה משולל כל יסוד".

מבזק נמסר: "בזק פועלת בתנאי תחרות חריפים ותחת מגבלות רגולטוריות המוטלות עליה ללא הפסק ופוגעות בה, ובעיקר בצרכנים. במקום שהמתחרים של בזק יפעלו לפיתוח שירותים חדשים ולהחזרת אמון הצרכן בהם, הם מעדיפים לתלות את האשם בקשייהם בבזק. במקום שישקיעו בתשתיות ובשירותים הם מתבססים, בחסות הרגולטור, על תשתית בזק ותולים בה את עתידם.

"ניסיון העבר בעולם מוכיח כי הסתמכות על רפורמת השוק הסיטוני כמאיץ תחרות שגויה. רפורמה כזו יושמה רק באירופה, בניגוד ליתר העולם, וגם שם היא כשלה עד כדי כך שכיום היא עומדת להתבטל. הטענה כי עוצמתה כביכול של בזק היא הבעיה המרכזית בשוק התקשורת הישראלי מוטעית מיסודה.

"בזק עומדת בכל מחויבותייה, לא כל שכן בנושא השוק הסיטונאי. מעבר לכך, משרד התקשורת התחייב עוד בתקופתו של השר כחלון לבטל את ההפרדה המבנית בבזק במקביל להפעלת השוק הסיטוני, ואי־מימוש התחייבות זו היא דריסה ברגל גסה של מחויבות המדינה. נראה גם שהרגולטורים מעדיפים שלא לעמוד בהתחייבויותיהם השלטוניות כלפי בזק, שהיו מיטיבות עם הצרכנים ומחזקות את התחרות בשוק".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker