"הגנב" הגדול ביותר: מה קורה כשמוותרים על וואטסאפ

האם כדאי לוותר על וואטסאפ? מלי אלקובי ביצעה ניסוי מעניין ■ "הוואטסאפ יוצר אשליה של קשר, אבל פוגע בתקשורת הבין־אישית"

אמיתי זיו
מלי אלקובי
מלי אלקוביצילום: עופר וקנין

הטלפון הנייד הוא עובדה קיימת — כך אנשים מתקשרים ועובדים כיום. רק מעטים יכולים לוותר על הטלפון הנייד לחלוטין, וגם הם נדרשים להתארגן מחדש ולהתאים את אורח חייהם לשינוי. אבל גם אם אינכם נמנים עם אלה שבחרו בחיי נזירות דיגיטליים, סוגית ריסון מקומו של הסמראטפון רלוונטית מאוד עבורכם. כך לפחות חושבת מלי אלקובי, מחברת הספר: "גיבורי־על והורמונים: להתנתק מהמסך. להתחבר שוב לחיים".

את הספר כתבה אלקובי, יועצת לאיזון בין העבודה לחיים הפרטיים, בעקבות ניסוי שערכה על עצמה בחודשים האחרונים. במסגרת הניסוי היא התנתקה כליל מהאפליקציות החברתיות שבנייד שלה. "יצאתי מוואטסאפ ומפייסבוק", היא מספרת, "את הוואטסאפ הסרתי מהטלפון ואת הפייסבוק בעלי נעל בסיסמה שלא ידעתי". לדבריה, אף שתקופת הניסוי נתחמה ל–1 ביוני עד 1 בספטמבר, היא החליטה להפוך אותו לאורח חיים קבוע. "בגלל המסקנות שלי לא חזרתי לווטסאפ. לפייסבוק אני נכנסת במינון נמוך, מהמחשב, ולצרכים עסקיים בלבד".

בעקבות חוויותיה, מסמנת אלקובי את וואטסאפ בתור גנב תשומת הלב הגדול ביותר: "היו לי 17 קבוצות פעילות, שזה לא הרבה בשביל נער בן 16, אבל עבורי זה היה דבר מרכזי ומציק. בוואטסאפ, בגלל שזה קל, אנשים שולחים לך כל מחשבה שעולה על דעתם, גם אם זה בשעות משונות. כיום, אף שאני זמינה בסמס, מספר התכתובות ירד ב–90%.

"ברור שיש כאן הפסד, אבל מבחינתי, בסופו של דבר הרווח גדול מההפסד. בגלל תופעת ה–FOMO (הפחד לפספס — Fear of Missing Out) בטלפון הנייד, אתה לפעמים מחמיץ אינטרקציה אישית. אתה מפסיד זמן עם עצמך. הווטסאפ מפחית קשר טלפוני ושיחות פנים מול פנים, ויוצר אשליה של קשר בלי שאתה באמת יודע מה קורה בחיים של האנשים. ואני עוד לא מדברת על בני נוער, שאצלם המסכים כבר פוגעים ביכולת לחוות אמפתיה.

"גם לחברים שלי הייתי צריכה להסביר שאני יוצאת מוואטסאפ, לא בגלל שאני רוצה להתנתק מהם — להפך. אגב, מההתנסות שלי גילתי שאנשים, אף שהם לא אוהבים לדבר בטלפון, מתאהבים מחדש בשיחות הקוליות אחרי זמן מה".

אלקובי מחילה את כללי ריסון הסמארטפון גם בתוך התא המשפחתי שלה: "יש לי ילד בן 19 ותאומים בני 13 וחצי, ויש לנו חוקים בנושא. כשהילדים היו יותר קטנים, קבענו שב–17:00 נסגרים כל המסכים. כיום הם גדלו וזה זז ל–19:00, וזה תקף לכולם — הורים וילדים. כל אחד עושה בשעות האלה מה שהוא רוצה: שומע מוזיקה או כל תחביב אחר. לאחרונה אני לא לוקחת את הטלפון אתי גם בשבתות, וגילתי שזה אחלה".

אלקובי מצטטת שורה של מחקרים ונתונים, שלפיהם דווקא בעידן המידע והתקשורת הזמינה אנשים בודדים יותר: "ב–1987 אנשים דיווחו על שש שעות יומיות של תקשורת פנים מול פנים וארבע שעות יומיות של תקשורת אלקטרונית, בעיקר טלוויזיה; ב–2007 זה כבר היה שעתיים של פגישות פנים מול פנים ושמונה שעות ביום של צריכת מדיה. אני מניחה שכיום המצב קיצוני יותר. בינתיים אנשים מדווחים על ירידה של 30% במספר החברים שהם יכולים לדבר אתם כשהם חווים מצוקה, ומספר האנשים שגרים לבד הוכפל ב–20 השנים האחרונות".

התמכרות ללייקים

עטיפת הספר "גיבורי על ןהורמונים"
עטיפת הספר "גיבורי על ןהורמונים"צילום: הוצאת מנדלי מוכר

עם זאת, לאלקובי ברור כי המאבק בוואטסאפ ובפייסבוק לא עתיד להיות קל, בעיקר בגלל הדרך שבה אנחנו בנויים: "מערכת החיפוש האנושית — חיפוש אוכל או מידע כדי לשרוד — משחררת הורמון עונג בשם דופמין בעת שאנחנו נחשפים למידע חדש. כשהמידע הוא לא צפוי אז רמת הדופמין גבוהה. לכן, כשאנחנו מפרסמים פוסט או סטטוס ולא יודעים כמה חברים ישתפו או יעשו לייק, זו ממש חוויה של התמכרות — התמכרות ללייקים. ככה צריך להתייחס לזה אם רוצים לנצח".

אז מה עושים?

"אני ממליצה להסיר את כל מה שמושך אותך להסתכל בטלפון מלכתחילה, שזה קודם כל וואטסאפ. מלבד זה, אני ממליצה להסיר את כל האפליקציות שאתה לא חייב במכשיר: תשאיר ווייז או פנגו. אבל פייסבוק? תיגש מהמחשב. זה קצת כמו אדם שרוצה לרזות ומוציא את הקולה מהבית — שלא תהיה לא אפילו אפשרות לשתות. אפשר גם לכבות את כל ההתראות והפושים ולעבור לרענון ידני לפי דרישה, כי כשיש התראה הדופמין מטריף לך את המוח וקשה מאוד לעמוד בפיתוי. כל אחד צריך למצוא את הכללים ואת האיזונים שלו".

ומה לגבי עבודה? אם אני חייב להיות זמין למייל לצורכי עבודה?

בחן את עצמך: עד כמה מסכים מסיחים את דעתך

"אז תשאיר את המייל. גם לי יש מייל בטלפון, אבל אני בודקת ידנית אם נכנסו מיילים. המעסיק צריך לדעת שגם הוא מרוויח: מרוויח עובד אפקטיבי יותר ומפוקס בעבודה, עובד שתורם יותר, כי בישיבות הוא לא מרוכז בטלפון. ההסחה פוגעת בריכוז ובאפקטיביות ומובילה ליותר טעויות — ולהפך".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker