ההיי-טק הרוסי צולע: ״דוברי הרוסית בישראל יכולים לעזור לנו לפרוץ בעולם״

ראש סוכנות החדשנות של מוסקבה ביקר בתל אביב במסגרת אירועי DLD ■ התחומים הבולטים בסטארט-אפים ברוסיה הם ביוטק, תחבורה וטכנולוגיה לענף הבנייה ■ "בהשוואה לשאר העולם חסרים לנו פארקי מדע, קרנות הון סיכון ואנג'לים"

אלירן רובין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אלכסיי פרבוצ'ייבצילום: יוני דגן
אלירן רובין

סן פרנסיסקו, ניו יורק, לונדון ותל אביב ידועות כמרכזי החדשנות העולמיים שבהם פועלת סצנת סטארט־אפים בועטת. גם ברלין, פריז, דבלין ושנז’ן מצטרפות לרשימה הרחבה יותר. מי שבדרך כלל אינה חלק מהמשחק היא בירת רוסיה - מוסקבה.

על אף גודלה (12 מיליון איש), ואיכויותיהם המוכרות בעולם של המהנדסים הרוסים, נראה כי מוסקבה אינה שותפה עדיין בחגיגת היזמות העולמית. כך למשל, כאשר כל העולם מתקשר דרך פייסבוק, ברוסיה מאוד פופולרית "אודנוקלאסניקי" (Odnoklassniki) - רשת חברתית שהגיחה לעולם שנה לפני פייסבוק, וזכתה להצלחה מטאורית בשנותיה הראשונות במרחב דובר הרוסית; בזירת מנועי החיפוש מככב ברוסיה מנוע פופולרי בשם יאנדקס; בנוסף לכך, בשנים האחרונות שמה של רוסיה נקשר יותר ויותר עם הונאות דרך הרשת האפלה.

מבקרי פסטיבל DLD לחדשנות בתל אביבצילום: ניר קידר

כדי לפרוץ את הגדרות שנוצרו סביב תעשיית ההיי־טק של רוסיה, מבקר בימים אלה בישראל אלכסיי פרבוצ’ייב, ראש סוכנות החדשנות של מוסקבה. פרבוצ’ייב, שמכהן ארבע שנים בתפקיד, השתתף בוועידת החדשנות האורבנית שערכה עיריית תל אביב־יפו במסגרת אירועי DLD.

“אם מסתכלים על השוק הסיני והשירותים הסיניים, חלקם מאוד פופולריים, כמו עליבאבא. הם גלובליים, וזה נהדר. אצלנו יש עדיין מעין מלחמה קרה - אבל בתחום הטכנולוגיה. יש הרבה מרכיבים תרבותיים שמקשים על חברות רוסיות להיות גלובליות, וזה מה שאנחנו מנסים לשנות”, אמר פרבוצ’ייב ל-TheMarker.

לפי פרבוצ’ייב, ברוסיה פועלים כיום כ-4,000 סטארט־אפים, אם כי לטענתו הסטטיסטיקה אינה מדוייקת ולפעמים קשה להגדיר לגמרי מהו סטארט־אפ. התחומים הבולטים במדינה, לדבריו, הם ביוטק, תחבורה וטכנולוגיה לעולם הבנייה. לשם השוואה, בישראל קיימים כיום יותר מ-5,000 סטארט־אפים. כמו כן, על פי נתוני הבנק העולמי, שיעור ההשקעה במחקר ופיתוח מהתמ”ג ברוסיה הוא כ-1.1% בלבד (נכון ל-2014). ממוצע ה-OECD הוא 2.5% ובישראל ההשקעה כיום היא כ-4.5% מהתמ"ג - מהגבוהות ביותר בעולם.

פרבוצ'ייב, בגילוי לב מפתיע, אומר כי הסביבה העסקית במוסקבה דורשת שיפור. "הבעיה היא שהאקו־סיסטם במוסקבה לא מעודדת סטארט־אפים והיא מעט מבודדת. חסרים לנו מתחמי עבודה ופארקי מדע. בהשוואה לעולם, אין לנו מספיק קרנות הון סיכון ואנג'לים. אנחנו רואים שאנשי העסקים ושכבת האוליגרכים מתחילים לאט לאט להתעניין בטכנולוגיה - כי גז ונפט כבר לא ממש אטרקטיביים. אנשים מחפשים אפיקי השקעה חדשים.

"יש גם בריחת מוחות - ולהשאיר אותם אצלנו זה אתגר גדול. אין ממש דרכים למנוע יציאת מוחות מלבד ליצור סביבה עסקית תומכת מבית. מצד שני, מוסקבה עצמה השתנתה במונחי איכות חיים. אנשים שעזבו את המדינה חוזרים כיום לגור במוסקבה. הקשרים המשפחתיים חשובים לנו, ורואים אנשים שחוזרים למוסקבה אחרי שעבדו שנים בחברות אמריקאיות. הם מעידים על כך שהחיים בעיר נוחים יותר מבעבר. גם התרבות הצעירה וההיפסטרית חדרה - והיא מביאה רעיונות ליוזמות מבפנים".

לדברי פרבוצ'ייב, במוסקבה יש כיום כ-20 תוכניות האצה בלבד - בעוד בגוש דן יש 80 תוכניות כאלה. "אנחנו מנסים ליצור עוד מתחמים כאלה. גם אם מדובר בהייפ - הוא מייצר תרבות מסוימת שאנחנו מחפשים. מוסקבה מאוד 'ירוקה' בתחום הזה, ואין לנו עדיין את התרבות שהכרחית להקמת חברות יזמיות - אף שיש לנו מהנדסים ומדענים מצוינים. כשצעיר מסיים את התיכון או האוניברסיטה ברוסיה, הוא רוצה לעבוד בחברה גלובלית - לא לפתוח מיזם משלו, ואת זה אנחנו רוצים לשנות”.

לטענת פרבוצ'ייב, ישראל ניצלה את חולשותיה והפכה אותן ליתרונות. “בישראל, בגלל הגודל, מי שרוצה לגדול חייב לצאת החוצה. אנחנו רוצים להביא את הסטארט־אפים שלנו לגופים גלובליים. אנחנו מבינים היום שאי־אפשר להתקדם בתוך גבולות רוסיה, זה יהיה בזבוז כסף. ואם אנחנו רוצים להוציא אותם החוצה, אז צריך לציית לחוקים שונים וגלובליים. יש פער גדול בינינו לבין העולם - והשאיפה שלנו היא לסגור אותו”.

לטענתו, קשה לחברות רוסיות לצמוח מחוץ לרוסיה - ולכן לישראל יש תפקיד חשוב. “הרבה מוחות טובים עזבו את רוסיה ומדינות חבר העמים בשנות ה-90 ועובדים כיום בהיי־טק הישראלי. אנחנו רואים את ישראל כתופעה: הסטארט־אפים צומחים פה באופן מעורר השראה, ובגלל שיש פה הרבה דוברי רוסית ורוסים לשעבר, ישראל תהווה חלון שיפתח את רוסיה לשוק הגלובלי”.

במשך השיחה הסכים פרבוצ’ייב כי רוסיה אינה חלק מחגיגת היזמות העולמית. “יש לנו הרבה דברים טובים בפנים, אבל הם לא חשופים לעולם. אנחנו חייבים לקדם את מוסקבה, לבנות קהילה יזמית חזקה ולמתג אותה באופן חדש”, אמר. “ועידה כמו DLD היא משהו שאנחנו רוצים לקדם. אני רוצה ליצור תוכניות שיתופי פעולה עם תל אביב”, סיכם פרבוצ'ייב.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker