האינטרנט של הדברים: כולם מדברים על זה - מעט מבינים

שלומית הרט, מנכ"לית גרטנר ישראל: "כשאנחנו מדברים על IoT אנחנו מתכוונים לאקו-סיסטם שלם, המחבר מספר שכבות של טכנולוגיה. זה לא רק חפצים, אלא תקשורת שצריכה להשתנות כדי שהמכונות והמוצרים ידברו זה עם זה"

אלירן רובין
אלירן רובין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

תחום האינטרנט של הדברים - IoT - נכנס בסערה אל תעשיית ההיי-טק העולמית והישראלית. החל מצמידי פיט-ביט ועד סנסורים למדידת בקרים במפעלים, מפיתוח השבב עצמו ועד לאבטחת הרשת איתה הוא מתקשר.

“מדובר בתחום ענק שנמצא בהתהוות, וכיום ישנם מיליארד חפצים מחוברים”, ציינה שלומית הרט, מנכ"לית גרטנר ישראל היום (ד’) במהלך פאנל בתחום ה-IoT במסגרת כנס החדשנות של TheMarker ובנק הפועלים.

פאנל "האינטרנט של הדברים" IoT בגנס חדשנות
פאנל "אינטרנט של הדברים" בכנס חדשנותצילום: תומר אפלבאום

“כשאנחנו מדברים על IoT אנחנו מתכוונים לאקו-סיסטם שלם, המחבר מספר שכבות של טכנולוגיה. זה לא רק חפצים, אלא תקשורת שצריכה להשתנות כדי שהמכונות והמוצרים ידברו זה עם זה, מחשוב שייתמוך בהכל, אכסון, אפליקציות ואנליטיקה. כאשר מעל כולם מביט תחום אבטחת המידע. הרבה שחקנים ירוויחו פה הרבה כסף. גודל השוק הוא 481 מיליארד דולר”.

יוסי פייט, נשיא חברת טליט ציין כולם מדברים על IoT אבל מעט מאוד מבינים במה מדובר. החברה פועלת בתחום טכנולוגיית חיבור של התקנים ממחושבים לתשתית האינטרנט. “המעבר של חברות מסורתיות לשימוש בטכנולוגיות IoT הוא המשמעותי ביותר”. פייט ציין כי החברה מכרה השנה מוצרים ב-400 מיליון דולר.

לשאלה כיצד חברת תקשורת מסוגלת לעשות כסף ממהפיכת ה-IoT ציין גיל רוזן, סמנכ"ל שיווק וחדשנות בבזק, כי ההחברה גילתה את עצמה מחדש בתחום זה. “היכולת להביא את העירייה לחסכון בשעות הפעלת התאורה במקומות שונים בעיר על ידי פיזור של סנסורים, שווים עבורה כסף. כך גם עבור פינוי אשפה ודברים נוספים”, ציין.

“מאז שהתחלנו להיכנס לעיר החכמה והבית החכם, מדהים לראות כמה מוצרים יש. בעולם הישן מדברים על מחשבים, בין אם שולחני או בכיס. עכשיו מדובר על סנסורים שחשים את העולם בתנאים שאנחנו אולי לא נצליח להיות בהם”.

“לחברות הטלקו יש היום יתרון כי הם נוגעים בשטח בהמון משתמשים”, הוסיף גיא בר נר, מנהל פעילות IOT, אינטל ישראל. “המפעילים יכולים להיות אלה שמחברים את כל הטכנולוגיות הרלוונטיות מהסנסור ועד האנליטיקס. יש הרבה הזדמנויות עסקיות לגופי הטלקום”. אינטל, ציין בר נר עשויה להכניס השנה מפעילות ה-IoT של החברה כ-3 מילארד דולר.

ינון דולב, מנהל תכנית הסטארט-אפים של GE Digital, הוסיף כי יש הרבה כסף שחברות מוכנות לשלם עבור הוכנולוגיות הללו. “אנחנו עושים 5 מיליארד דולר רק מתוכנה - זה מפתיע אבל זה נכון. אנחנו גם לא מוכרים פחות מכונות”, ציין.

“באה חברת חשמל שרוצה טורבינות אבל היא רוצה גם מערכת שתדע להגיד מתי המערכת תשבות. כל השבתה עולה המון כסף וזה שווה לה להשקיע בזה. מי שלא משקיע באנליטיקס מת - הוא יהיה הבלקברי הבא. אף אחד לא היה עושה את זה לולא היה שם כסף”.

כניסת החיבוריות אל העולם התעשייתי, וכן אל רכבים ובתים חכמים הולידה גם את הצורך באבטחה של המערכות הפתוחות לאינטרנט. “ישראל מצטיינת בסייבר ואנחנו רואים מספר חברות כבר בתחום אבטחת תשתיות קריטיות ורכב”, ציינה הרט. לפני כשבוע השיק ראש השב”כ לשעבר את החברה החדשה שייסד יחד עם חברת וולקספאגן לאבטחת רכבים חכמים. מספר ימים קודם לכן חברת Claroty גייסה 32 מיליון דולר לצורך פיתוח של אבטחת סייבר למפעלים ותשתיות קריטיות אחרות כמו אסדות נפט וחברות חשמל.

ההערכות הן כי ישנן כ-300 חברות ישראליות בתחום ה-IoT. חן לופסקו מנכל"ית אינגדן ישראל ציינה מדובר בנתון שקשה לכמת. “יש פה המון אלמנטים: חומרה, אנליטיקס, תוכנה וקישוריות. לכן אני גם ממליצה לסטארט-אפים הצעירים, להסביר באופן ברור מה הם עושים. חלק ניכר מצרכני הטכנולוגיה הזו אינם אנשי טכנולוגיה. לומר End to End Solution לא עוזר הרבה”.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום