כנס החדשנות

"בינה מלאכותית תיכנס לכל תחום בחיים - אבל לא תוכל לחזות את המשבר הכלכלי הבא"

בכנס TheMarker דנו בסוגיות האתיות של התחום, וגם בקשיים היומיומיים שהוא מביא: "יומיים אחרי שהצעתי לאשתי נישואין שאלתי אם היא הופתעה - וגיליתי שלא. הסיבה היתה שכל הפרסומות בטאבלט שלי היו עבור טבעות"

אלירן רובין
אלירן רובין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אלירן רובין
אלירן רובין

בינה מלאכותית תיכנס לכל תחומי החיים שלנו. זה התחיל עם החיפוש בגוגל, וכיום זה כבר ברפואה, בפרסום וברכבים”. כך אמר היום (ד’) רועי ששון, מנהל תחום ניתוח דאטה בחברת אאוטבריין, בפתיחת הפאנל בנושא AI בכנס החדשנות של TheMarker, הנערך בחסות בנק הפועלים.

נושא הבינה המלאכותית תופס תאוצה, והמפגש עם המכונה הלומדת כבר הרבה יותר שכיח מכפי שנדמה לנו. במקביל, אנחנו עדים בשנה האחרונה לפעילות הגוברת של ענקיות הטכנולוגיה בתחום, המלווה ברכישות של סטארט-אפים בתחומים שונים, בהם הבנת שפה טבעית וראייה ממוחשבת.

“האינטרקאקציה האחרונה שלי, ובמידה מסויימת המעט מביכה, עם בינה מלאכותית היתה כאשר הצעתי נישואים לאשתי. יומיים לאחר מכן שאלתי אם היא הופתעה, וגיליתי שלא. הסיבה היתה שכל הפרסומות בטאבלט שלי היו עבור טבעות. גם זה בינה מלאכותית”, ציין ששון.

אחת השאלות המרכזיות שנידונו בפאנל עסקה בהחלפת האדם על ידי מחשבים במשימות רבות, כמו במקרה של זברה מדיקל, סטארט-אפ ישראלי שפיתח מערכת שיודעת לזהות אנומליות בקבצי דימות בתחום הרפואה: “אנחנו רואים בהרבה מקרים שהמחשב משיג תוצאות טובות מרופאים", אמרה ד”ר ויקטוריה פסוב-מאזו, מפתחת אלגוריתמים בכירה בחברה. "לפעמים ישנן תגובות מרופאים שחוששים למקומם, אבל המטרה שלנו היא לעזור לרופא להיות יעיל יותר. מחשב יכול לסרוק מיליוני מאמרים, אבל אדם לא. זה יכול להיות כלי עזר לרפואה”.

צילום: גלי איתן

ד”ר עופר לביא, מנהל קבוצת למידה חישובית במעבדות המחקר של יבמ, ציין כי בכל שנה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארה"ב מציגה את המקצועות שעשויים להיעלם. “בין המקצועות שצפויים להיעלם ב-2010-2020 אפשר לציין חקלאים ונותני שירות במרכזי שירות. אולם, אנחנו לא רואים את הבינה המלאכותית כ'אדם מול מכונה' - אלא כמשהו רבוד יותר, בעל שכבות אינטילגנציה שיש רק למחשב ושהאדם יוכל להשתמש בו. בכל מקרה, המחשב לא מחליף את האדם.

ד”ר לימור לחיאני, מנהלת שיתופי פעולה עם חברות וסטארט-אפים במיקרוסופט, ציינה כי “מחקרים מראים שקיים אמנם חשש מאוטומציה של רובוטים שיחליפו אנשים, אבל זה לא אומר שמחר לא יהיו רופאים. אנחנו צריכים לחשוב איך תורמים לרופאים והופכים אותם לטובים יותר. זהו  תהליך הדרגתי של למידה. במקום מסוים אנחנו לוקחים חלק בהחלפה שלנו על ידי מכונות. האם גם נעבוד פחות? זה מעלה שאלה גדולה באשר למקום שתופסת עבודה בחיים שלנו. לגבי הטענה שבינה מלאכותית לא תהיה בעלת יכולות וכישורים כמו האדם - זה לא צריך אולי להיות אחד לאחד. זה יהיה משהו שייתן חוויה אחרת וזה בסדר”.

פרופ’ מרים ארז, ראש מרכז הידע לחדשנות וחוקרת פסיכולוגיה ארגונית בטכניון, אמרה כי “בסך הכל כולנו יצורים חברתיים ויש לנו הוכחות לכך שאדם מעדיף לדבר לאדם. ראינו סרטון של מלצר רובוט - אני לא יודעת כמה אנשים היו רוצים לראות רובוט במקום איש שירות בשר ודם במסעדה. ישנם תחומים עם היבט חברתי, ומעניין יהיה לראות כיצד זה ישפיע עליהם. ישנו אתגר - האם המחשב יכול לדוגמה להתחשב בהרבה מקרים שהם יוצאים מהכלל”.

ששון ציין כי ישנן כיום שתי מגבלות מרכזיות למכונות: הראשונה היא קריאת סיטואציה חברתית. “אם מסתכלים על מה אנשים קוראים ומה יש להם בפייסבוק רואים פער גדול. מחשב בעצם מוגבל רק למידע שאתה מזין לו. הנקודה השנייה היא שמחשבים עובדים טוב כשיש להם המון מידע. אני לא צופה שבינה מלאכותית תחזה את המשבר הכלכלי הבא - כי היו מעט כאלה יחסית במאות השנים האחרונות”.

מה הדבר הבא?

אחד האתגרים הגדולים כיום בענפי הבינה המלאכותית השונים הוא הבנת שפה טבעית. לביא, שזה מרכז פעילותו, ציין כי מעבר למה שאנחנו יודעים על תמונה וקול - תחום ה-NLP הוא היעד הבא. האתגר הוא  מעבר לפיזיקה של הקול. אנחנו מדברים על המשמעות של הבנת הטקסט”, ציין.

לחיאני הוסיפה כי NLP יהפוך לכלי הממשק שלנו עם טכנולוגיה: “עד היום אספנו המון דאטה באינטרנט, ואז עברנו למשימות פשוטות באפליקציות - האינטראקציה היתה די מכאנית. הבנה של שפה טבעית תביא לשינו בחיבור למחשב. לא נצטרך לחשוב איך המחשב רוצה שאני אחפש משהו - אלא נדבר חופשי. האינטרנט יהפוך למעין מוח שנוכל לדבר איתו - והניצנים לזה הם הבוטים. צריך לשים לב שבהתפתחות של בינה מלאכותית יש שיעור חשוב לנו כבני אדם. אבל מסביב לפאניקה יש תהליך שהאנושות עוברת בעצמה וזה מעניין”.

פרופ' ארז סיכמה כי צריך לחשוב כיצד מחלקים את האחריות בין הטייס האוטומטי לטייס האנושי. “יש פה גם מרכיב של אתיקה - אולי מבחינת כדאיות כלכלית המחשב משתלם יותר, אבל יש מרכיבים נוספים מלבדה”.  

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker