בעולם מתחוללת מהפכת מידע - וישראל עוד לא החליטה אם היא מעוניינת להצטרף - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בעולם מתחוללת מהפכת מידע - וישראל עוד לא החליטה אם היא מעוניינת להצטרף

בבריטניה הורידו את שיעור התמותה בניתוחי לב, ובארה"ב נמנעו הונאות ב-70 מיליון דולר: בדלויט חישבו את התרומה של שימוש חדשני בנתונים ובמאגרי מידע לצמיחה הכלכלית של המשק, במטרה לשכנע גם את הרגולטור הישראלי להצטרף למהפכה

2תגובות

באוגוסט 2013, עם השקת קמפיין החיסון נגד פוליו, ביקש משרד הבריאות וקיבל פטור ממכרז כדי לפתח אפליקציה המאתרת סניפים של טיפת חלב. הפטור ניתן לפי תקנת "התקשרות דחופה למניעת נזק של ממש", והוא איפשר למשרד להתקשר עם חברת מטריקס לטובת "פיתוח דחוף" — בתוך ארבעה חודשים ובעלות של 118 אלף שקל. 

הסדנה לידע ציבורי, גוף מתנדבים שמנגיש מידע ציבורי, הוציאה גרסה משלה לאפליקציה. היא פותחה בתוך שני ימי עבודה, לא היו לה עלויות — מלבד זמנם של כמה מתכנתים המתנדבים בסדנה — והיא גם טובה יותר מזו הממשלתית. משרד הבריאות שילם למטריקס סכום משמעותי מכספי משלם המסים, בגין עבודה שניתן לעשות בזמן קצר בהרבה, ולעתים אפילו בחינם. 

המקרה הזה ממחיש כי כאשר מידע ציבורי זמין לציבור, יזמים פרטיים ומפתחים עצמאיים יכולים לייצר ממנו פתרונות וחידושים באופן מהיר יותר, טוב יותר וזול יותר מהממשלה. אלא שהממשלה לא מרבה בפרסום מידע כזה באופן וולונטרי, ומדיניות המכרזים הנוכחית מונעת ממנה להתקשר עם סטארט־אפים, שלרוב לא עומדים בתנאי הסף המאפשרים לגשת למכרז.

ישראל מפגרת בזמינות של מאגרי מידע. מספר מאגרי המידע הפתוחים בכל מדינה ב-2015
ישראל 300; מקסיקו 438; נורבגיה 468; שוויץ 1,848; גרמניה 14,126; צרפת 14,740; בריטניה 26,585; ארה"ב 158,558; קנדה 244,512
מיטאפ: 'המשקיעות הראשונות שלי'. 21/5 רעננה
להרשמה

קשה לאמוד את המחיר שההתנהלות הזאת גובה מהציבור במישרין, וממדינת ישראל בעקיפין. ואולם, ייתכן שניתן להסביר חלק מהפיגור בתוצר לנפש בישראל לעומת המדינות המפותחות בביורוקרטיה, בתשתיות טכנולוגיות מיושנות, ובקיבעון של ממשלת ישראל בכל הנוגע לחשיפת מאגרי המידע לטובת האזרחים. מבחינת כמה ממשרדי הממשלה, מידע נתפש ככוח שהפצתו ברשות הרבים תגרום להם לוותר על יתרונם היחסי, ותחשוף אותם לביקורת הציבור. 

זה לא חייב להיות כך. לפי מחקר חדש שפירסמה באחרונה פירמת הייעוץ וראיית החשבון דלויט (Deloitte), פתיחת מאגרי מידע ושימוש חדשני בנתונים עשויים להיות כלי מצוין להגדלת הפריון ולצמצום הפער בין ישראל לארה"ב (כ–45% כיום), ויש לו פוטנציאל להוסיף 54 מיליארד שקל לתוצר הלאומי. את המחקר מימנה גוגל (Google). 

בדלויט ניתחו את האופן שבו 150 חברות המייצגות את כלל המשק הישראלי אוגרות ומעבדות מידע, ואת היישומים החדשניים הנובעים מהתהליכים האלה. החוקרים פיתחו מדד ייחודי לחדשנות מבוססת מידע (DDI: Data Driven Innovation) ובחנו את השפעת ההצלחה במדד זה על התוצאות הפיננסיות של החברות. ניתוח הממצאים העלה כי קיים קשר חיובי מובהק בין רמת ה–DDI של החברות לבין מידת ההצלחה שלהן. החוקרים מצאו כי מנהלים בחברות מצליחות משקיעים הרבה יותר בתשתיות נתונים כדי להפיק תובנות חדשות. הם שמים דגש רב על ניהול המידע וטיובו, ומוכנים להעיד כי המידע הפנימי של החברה מדויק ומקיף, יותר ממנהלים בחברות פחות מצליחות. 

המסקנה של החוקרים היתה כי שיפור במדד ה–DDI של החברות במשק הישראלי יוביל לעלייה של כ–5% ברמת הפריון הכללי. כלומר, הגדלת הערך הכולל של הסחורות והשירותים שמיוצרים בשעת עבודה אחת בישראל מ–37 דולר כיום — ל–39 דולר.

שלי תשובה

לדברי שלי תשובה, ראש מגזר ההיי־טק בדלויט, דווקא הענפים המסורתיים צפויים ליהנות מהפוטנציאל הטמון ב–DDI יותר מענפי ההיי־טק. "הסיבה לכך היא חסמים של ידע, מימון ויכולות ניהוליות הקיימים בפניהם כיום, לצד השימוש המוגבל שלהם במידע". מנגד, בדלויט טוענים כי החברות האלה מתקשות להתגבר על החסמים במימוש חדשנות מסוג זה, ואינן צפויות לשנות את התנהגותן בעתיד הנראה לעין, דבר המחייב התערבות ממשלתית.

ישראל צריכה עוד מסלקות פנסיוניות  

כחלק מהמחקר נעשתה סקירה השוואתית של המדיניות הקיימת במדינות שונות בנוגע לפתיחת מאגרי מידע, והתועלת הכלכלית הנלווית לה. לפי דלויט, הערך הכלכלי של פתיחת מאגרי מידע עשוי להגיע למאות מיליוני שקלים בשנה עבור המשק הישראלי. מאגרים כאלה יכולים לכלול מידע על תאונות דרכים, עלויות בנייה, צריכת אנרגיה, פשיעה ופירוט על הוצאות ופעולות הממשלה. 

לישראל יש כמה דוגמאות להתגאות בהן בהקשר זה: פרק שקיפות המחירים בחוק המזון, שנכנס לתוקף בתחילת השנה, מחייב את רשתות השיווק הגדולות לחשוף את מחירי המוצרים שלהן לפי סניפים, ובפרישה ארצית. יזמים פרטיים כמו מייסופרמרקט ופרייסז פיתחו פתרונות טכנולוגיים שיודעים לקרוא את המידע הזה ולהנגישו לצרכן.

התרומה של שיפור מדד החדשנות מבוססת מידע, לפי דלויט: עלייה של 5% בפריון, צמצום פער הפריון בין ישראל לארה"ב ב-3%, תוספת של 54 מיליארד שקל לתמ"ג, תוספת של 18 מיליארד שקל להכנסות המדינה ממסים.

דוגמה נוספת היא הרפורמה שביצע אגף שוק ההון במשרד האוצר ב–2012 בנוגע לחשיפת המידע המצוי בידי הגופים המוסדיים. במסגרת הרפורמה הוקמה "המסלקה הפנסיונית", המכילה את כל החסכונות הפנסיונים של גופי הביטוח, הפנסיה והגמל. הקמת המסלקה פילסה את הדרך למיזמים חדשים, שצורכים את המידע ומאפשרים לייעל ולשכלל את שוק החיסכון הפנסיוני, שלקה שנים בקיפאון ובחוסר שקיפות.

Wobi למשל, פיתחה מערכת שמייבאת את כל המידע מהמסלקה ומנתחת את נתוני הלקוח. אם נמצא שהלקוח משלם דמי ניהול גבוהים ביחס לשוק, היא מציעה לו 
אלטרנטיבות זולות. 

ואולם, למרות הדוגמאות החיוביות, ישראל מפגרת אחרי מדינות OECD בכל הקשור לזמינות של מאגרי מידע, פתיחתם והנגשתם לציבור. בעוד המדינות המובילות בתחום מנגישות לעתים מאות אלפי מאגרי מידע לציבור דרך פורטל המידע הממשלתי (data.gov), בישראל יש גישה ל–300 מאגרי מידע בלבד. יתרה מכך, רק 50% מהמאגרים הם "קריא מכונה" — כלומר, ניתנים לקריאה אוטומטית על ידי המחשב — התנאי הבסיסי לכך שחברות עסקיות יוכלו להשתמש בהם ולייצר מהם ערך. לעומת זאת, 90% מהמאגרים בארה"ב הם נגישים, וכך גם 95% מהמאגרים בבריטניה. 
 

בממשלה עדיין משתמשים בפקס ובנייר

לפני כשלושה שבועות נשלחה לתקשורת הודעה הנוגעת לקידום מדיניות של הנגשת מאגרי מידע. "אנחנו תורמים את התוכנה ואת האינטליגנציה המלאכותית למהפכות כבירות", הצהיר ראש הממשלה, בנימין נתניהו. "אתם רואים את זה בכבישים עם מערכות ניווט, ברפואה, בחקלאות, במים. אך יש מקום אחד שבו לא רואים את זה — בשירותי הממשלה לאזרח. אז הגיע הזמן שה'סטארט־אפ ניישן' תגיע גם ל'סטארט־אפ גברמנט'". 

"אנחנו הולכים לחייב את משרדי הממשלה לשתף ביניהם את המידע", המשיך הציטוט. "האזרח לא יצטרך לרוץ מאשנב לאשנב, תהיה לו רק תחנה אחת. זה אחד מהשינויים הגדולים שאנחנו עושים מתוך משרד ראש הממשלה. מהפכה גדולה". 

דוגמאות לשימושים חדשניים מבוססי מידע בעלי ערך כלכלי:
1.  Zillow | נדל"ן: האתר מעריך את שווים של למעלה מ-110 מיליון נכסים ברחבי ארה"ב ואת גובה דמי השכירות שלהם. הוא עושה זאת על ידי עיבוד וניתוח כמויות מידע אדירות המפורסמות על ידי גופים פרטיים וממשלתיי. מדד הערכת שווי Zestimate כבר נכנס ללקסיקון היומיומי של אנשי נדל"ן ובעלי נכסים בארה"ב. 
2. בריזומטר | איכות הסביבה: האפליקציה מנגישה מידע לגבי זיהום אוויר בזמן אמת לפי מיקום גיאוגרפי עד לרמת הרחוב, כדי לסייע למשתמשים להתאים את פעילותם (ספורט/ טיול/ אחר). היא מסתמכת על מידע שנאסף בתחנות ניטור איכות אוויר הפרוסות ברחבי ישראל, ועל בסיס מודלים שפיתחה, מחשבת מהי רמת זיהום האוויר במיקום המבוקש.
3. BillGuard | אשראי: החברה פיתחה גישה המאפשרת לזהות הונאות, טעויות וחיובים לא מאושרים בכרטיסי האשראי של הצרכנים. היא מבצעת ניתוחים על מאגרים פתוחים של חברות האשראי עם מיליוני תלונות מקוונות של צרכנים לגבי חיובי האשראי שלהם. כך, היא מצליחה לנטר את החיובים הבעייתיים ולהודיע עליהם בזמן אמת למחזיקי כרטיסי האשראי. ב-2014 היא איתרה יותר מ-70 מיליון דולר של חיובים חשודים. ב-2015 היא נמכרה לפרוספר מרקטפלייס ב-40 מיליון דולר.
4. Cancer Research UK | בריאות: הארגון בנה מאגר מידע הכולל מידע על עשרות אלפי חולי סרטן המאפשר לרופאים להשוות את המטופל למטופלים דומים לו מבחינת הגנום ומאפשר בעצם להימנע מטיפולים שאינם מתאימים, לחזות אחוזי הצלחת טיפול בצורה טובה יותר ולחסוך בעלויות בטווח הארוך.
5. UK Health Care| בריאות: ב 2005- מידע אודות שיעור התמותה כתוצאה מניתוחי לב הפך להיות זמין בבריטניה. מחקרים ניסו לבדוק את ההשפעה שהייתה לחשיפת המידע הזה על תוצאות של ניתוחים. המסקנה הייתה כי שיתוף המידע הביא לירידה בשיעור התמותה. ההערכות הן שהערך הכלכלי של הירידה בשיעור התמותה, או החיים שניצלו, בזכות חשיפת המידע גבוה מ 400- מיליון פאונד לשנה.
6. עיריית סן פרנסיסקו ו-Yelp | מזון: סן-פרנסיסקו משתפת פעולה עם חברת Yelp האמריקנית, המפעילה את אפליקציית המלצות העסקים הפופולרית, ומוסרת לה מידע בנוגע לממצאים של ביקורות תברואה שהיא עורכת במסעדות ברחבי העיר. כך, לצד ביקורות והמלצות על המסעדות השונות באתר של Yelp ניתן למצוא גם את הציון שהמסעדות קיבלו בביקורת התברואה. משום שהאתר של Yelp פופולרי ביותר, המהלך הזה מאפשר לתושבים להתעדכן על בעיות תברואה במסעדות שונות בעיר ומעודד מסעדות לפעול בהתאם לתנאי תברואה נאותים.

להגדלת התמונה לחצו כאן >>

ואולם, מקריאת הדו"ח של דלויט נראה כי לא בטוח שצריך להתרגש מההחלטות האלה: שבע שנים לפני ההצהרה של נתניהו, התקבלה החלטת ממשלה הקובעת כי יש לפתוח לציבור הרחב מאגרי מידע בעלי ערך כלכלי, וב–2012 ישראל אף הצטרפה ליוזמה העולמית לממשל פתוח (לקידום שקיפות ופתיחות של ממשלות כלפי אזרחיהן).

"למרות החרך שנפתח, הממשל בישראל עדיין סגור במהותו", נכתב. "בסקירה שפורסמה ב–2014 ובחנה את עמידת ישראל בהתחייבויותיה ליוזמת הממשל הפתוח העולמית, נמצא כי מתוך 13 התחייבויות — שמראש העמידו יעדים צנועים — מימשה ישראל רק שתיים באופן מלא, ושלוש נוספות באופן משמעותי". 

כיום, החוק בישראל אינו מתייחס לפרסום מידע יזום על ידי גופים ציבורים, למעט החובה החלה על כל משרד ממשלתי לפרסם דו"ח אחת לשנה, הכולל מידע מועט, ואינו מופץ באופן דיגיטלי. למעשה, בממשלה אין כל מדיניות סדורה של איסוף ושימור מידע בצורה יעילה. לראיה, העילה העיקרית שמספקת הממשלה לדחיית בקשות לחופש מידע היא חוסר יכולתה של המערכת לשחזר ולאחזר את המידע. 

מדובר בפספוס של מהפכה המיושמת במדינות רבות בעולם. איסוף שוטף של מידע, אחסונו בצורה דיגיטלית ושליפתו כחלק שגרתי בתהליך קבלת החלטות יכול לשפר את היעילות של תוכניות ממשלתיות, להפחית את הונאת הסקטור הציבורי, להפחית את הניצול לרעה של קצבאות והטבות ממשלתיות אחרות, ולייעל את גביית המסים. 

מחסור חריף במומחי מידע

המחקר של דלויט טוען כי המעורבות הממשלתית הדלה גורמת לכך שההשקעה הפרטית ב–DDI נמוכה מהרמה הרצויה מבחינה חברתית. "הדרך למימוש הפוטנציאל הכלכלי היא על ידי גיבוש מדיניות שיוצרת סביבה המעודדת חדשנות וצריכת מידע", מסביר תשובה. "ההנחה היא שמימון ציבורי לתמיכה בהטמעת DDI קטן משמעותית מהתועלת הכלכלית הצפויה כתוצאה מהשקעה זו". התמיכה הממשלתית, לפי תשובה, יכולה להתבצע על ידי מתן מענקים כספיים או הטבות מס. 

דרך נוספת שמציינים בדו"ח היא בצורת מתן שירותים טכנולוגיים, כמו שירותי ענן המחשוב הממשלתי. "למדינה יש חוות שרתים מתקדמת ומאובטחת וענן עם מקום אחסון רב. מתן הרשאה לעסקים קטנים להשתמש בהם עשויה לאפשר להם ליישם טכנולוגיות חדישות הנדרשות להטמעת DDI בעסק, כמעט ללא עלות", נכתב. "ההרשאה יכולה להינתן גם לתוכן שבענן וגם לכלים הקיימים בו, כמו תוכנות ניתוח נתונים". 

התרשים מציג היצע וביקוש למאגרי מידע בבריטניה, לפי כמות מאגרים זמינים ומספר ההורדות שלהם. המאגרים המבוקשים ביותר הם בתחומי חברה ותחבורה. המאגרים הרבים ביותר הם בנושאי איכות סביבה והוצאות ממשלה

אפשרות רביעית שדלויט מציעה למדינה היא תמיכה בעסקים קטנים בעזרת הפצה של גרסת דמו לתוכנות נבחרות, שמאפשרות שימוש במידע ועיבודו להטמעת DDI. הפצה כזאת תאפשר לעסקים להתנסות ביכולות שניתן להפיק מהתוכנות.

לבסוף, המחקר של דלויט נוגע בבעיית המחסור באנשים בעלי מומחיות במדעי המידע. מדובר בתופעה כלל עולמית שצפויה להחמיר בשנים הקרובות. בארה"ב, למשל, מומחים בתחום המידע מהווים רק 0.5% משוק העבודה, ולפי נתוני OECD, קיים פוטנציאל צמיחה משמעותי ליצירת מקומות עבודה בתחום זה. לפי דו"ח של מקינזי, עד 2018 יהיה מחסור עולמי של 140–190 אלף מומחי מידע. 

היעדר כישורי ניהול מידע וניתוחו מהווים חסם משמעותי באימוץ DDI בתחומי המדע, הבריאות ובמגזר הציבורי. בדלויט סבורים כי על הממשלה לדאוג לייסד מסלולי הכשרה ייעודיים ללימודים הרלוונטיים, או להקים מערכי הכשרות מקצועיות במסגרת שירות התעסוקה. פעילות דומה מתבצעת באנגליה, באוסטרליה ובצפון קרוליינה שבארה"ב

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#