הקנס על אפל: "יכול להביא למלחמה קרה בין אירופה לארה"ב"

החלטת האיחוד האירופי לקנוס את אפל ב13 מיליארד יורו מפצלת את דעת הקהל באירלנד ■ לאחר שבסוף השבוע פנו מאות מנכ"לים אמריקאים לאיחוד האירופי ודרשו לבטל את הקנס, עו"ד מתן לס, הפועל באירלנד, מרגיע: "אין לחברות זרות באירלנד סיבה לדאגה"

אלירן רובין
אלירן רובין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הפגנה נגד אפל בדבלין
אלירן רובין
אלירן רובין

קשה לזכור מתי עוררו ענייני מיסוי בינלאומי להט רב כל כך, כמו בפרשת הקנס שהטיל באוגוסט האיחוד האירופי על חברת אפל בשל פעילותה באירלנד. בסוף השבוע פנו 185 מנכ"לים אמריקאיים, החברים בלובי העסקי ראונדטייבל (Round Table), להנהגת האיחוד האירופי בדרישה לביטול הקנס.

לפני כשבועיים היה זה מנכ”ל אפל, טים קוק, שכינה את הפסיקה של האיחוד האירופי "זבל פוליטי" וטען כי האיחוד "נטפל לאירלנד”. ואולם באירלנד עצמה יש פער עמדות בין הממשלה לאזרחים. מצד אחד, הממשלה חוששת מהשלכות הקנס על אלפי החברות הבינלאומיות שהפריחו את כלכלת המדינה.

מנגד, דעת הקהל נוטה לכיוון גביית הכסף מאפל, משום שמדובר בסכום עתק שיכול, לפי הערכות, להוביל ליצירת מאות אלפי משרות ולשקם תחומים רבים שניזוקו מצעדי הצנע שהוכרזו באירלנד בעקבות המשבר העולמי ב-2008.

האיום שהשמיעו בכירי המגזר העסקי האמריקאי כלפי האיחוד האירופי הוא אקט לוחמני יוצא דופן. יש כבר מי שטוענים כי אם ההליכים נגד תכנוני מס של חברות במדינות האיחוד לא יופסקו ולא יימצא פתרון בקרוב, עלולה להיפתח חזית של ממש מול ארה"ב. "זה יכול להביא למעין מלחמה קרה בין אירופה לארה"ב", אומר מתן לס, עורך דין ישראלי־בריטי שעוסק בפעילות העסקית הזרה באירלנד. לדבריו, "אם ייכנס אלמנט של אי־ודאות לכלכלה האירית, יהיו לכך השלכות רחבות. זה לא בריא לאירופה".

מודל "האירי הכפול"

לפני שלושה שבועות פסקה הנציבות האירופית כי הטבות המס שאירלנד העניקה לחברת אפל אינן חוקיות, והורתה לחברה לשלם לממשלת אירלנד 13 מיליארד יורו, כתשלום מס רטרואקטיבי. לדברי הנציבות, הסכום שבו תחויב אפל יהיה נמוך יותר אם מדינות אחרות, ובהן ארה"ב, יורו לחברה לשלם להן יותר מסים.

עד כה קיבלה אפל יחס מועדף מאירלנד בכל הנוגע למיסוי, מה שנתן לה "יתרון משמעותי על פני חברות אחרות", נאמר בהודעת הנציבות. הקנס שהוטל על אפל הוא הגדול ביותר שהוטל אי־פעם בנושאי מיסוי, והוא נקבע בתום שלוש שנות חקירה של הנציבות האירופית בסוגיית המיסוי של אפל.

לס, שעובד באירלנד כדי לקדם בה את פעילותם של עסקים זרים בכלל וישראלים בפרט, טוען בשיחה עם TheMarker כי אירלנד תישאר אטרקטיבית לעסקים למרות הכל, גם מול השינויים במדיניות המס שמתכננת ישראל.

“העסקים רואים את אירלנד נלחמת לצדם", אומר לס. "אנחנו (באירלנד) מבינים שהעתיד שלנו זה להיות בית חם ותומך לעסקים, ואנחנו לא סוטים מהדרך הזאת. קל לראות את המספר הזה, 13 מיליארד, בצורה פופוליסטית, אבל כולם פה, כולל הדיון הציבורי ברחוב האירי - נגד זה (תשלום הקנס; א"ר). כמעט כל המפלגות מצהירות שהן לא רוצות את הכסף - וזה די מטורף. יש פה מצב עדין שבו מצד אחד, אם אפל אכן תשלם, האזרח האירי ירוויח כסף; עם זאת, בראייה לטווח הרחוק כולם מבינים את החשיבות של הישארות החברות הרב־לאומיות באירלנד, ולכן חשוב להילחם עבורן”.

לדבריו של לס מצטרף שיין נולן, סגן נשיא IDA - הסוכנות להשקעות זרות שפועלת בחסות משרד העבודה והתאגידים האירי. “אמרנו שוב ושוב שאנחנו לא מעניקים לחברות מסוימות תנאים מיוחדים, ובשל כך אירלנד מערערת על החלטת האיחוד. עם זאת, יש הרבה רעש בשבועות האחרונים בשל הפרשה - ואנחנו לוקחים זמן כדי להבהיר לכל הלקוחות והשותפים העסקיים כי היסודות שבנו את אירלנד כאטרקטיבית אינם מושפעים מהפסיקה”, ציין נולן.

אפל, מזכיר לס, השתמשה במודל להפחתת תשלומי מס המכונה "האירי הכפול", אך טוען כי כיום אין חברות שיכולות להגיע למתווה כזה של מיסוי. לדבריו, “אירלנד סגרה את המודל הזה. כיום באירלנד, בין אם אתה חנות בגדים או חברת טכנולוגיה בינלאומית, אתה משלם 12.5% מס. אנחנו הולכים למקום הרבה יותר שוויוני. אנחנו לא איי הבתולה או מלטה”.

מודל "האירי הכפול" הוא מבנה מס שמאפשר לחברה להעביר רווחים למקלטי מס. אפל הקימה בשנות ה-80 שתי חברות באירלנד, בתמורה להטבות מס. ההסדר איפשר לאפל לשלוח לאירלנד כספי תמלוגים ממכירת פטנטים שפותחו בקליפורניה.

מהלך זה איפשר לאפל רק את המס האירי בשיעור 12.5%, במקום 35% בארה"ב. ב-2004 נרשמו באירלנד, המונה פחות מ-5 מיליון תושבים, שליש מהכנסות אפל בעולם. החברה האירית השנייה שהקימה אפל באירלנד איפשרה לחברות זרות לרשום רווחים פטורים ממס באיים הקריביים. לחברה, שנקראת בולדווין הולדינגס (בולדווין הוא זן של תפוחים), אין משרדים או מספר טלפון, והדירקטור היחיד שלה הוא סמנכ"ל הכספים של אפל, שגר בקליפורניה.

מנכ"ל אפל, טים קוקצילום: בלומברג

אין חשש שאירלנד תאבד את האטרקטיביות שלה לטובת אזורים אחרים, למשל ישראל?

“ההחלטה הזאת לא מדאיגה חברות אחרות", אומר לס. "אפל מעסיקה 5,000 עובדים בעיר קורק, ובזמן החקירה החברה אפילו הודיעה שהיא תרחיב את הפעילות. לכן אין לחברות, ישראליות או אחרות, שום סיבה לדאוג.

“אני חושב שבסופו של דבר זה שם אותנו בכותרות - וזה יעשה לנו רק טוב. לעומת זאת, ישראל, שאני תומך נלהב של תעשיית ההיי-טק שלה, עושה מהלך הפוך ורק מנציחה את בעיית האי־שוויון". לפי התוכנית של שר האוצר כחלון, חברות היי־טק שהכנסותיהן השנתיות גבוהות מ-10 מיליארד שקל ישלמו מס חברות של 6% בלבד, ומס של 4% בלבד על חלוקת דיווידנדים. כמו כן, חברות שסך ההכנסות שלהן בשנה נמוך מ-10 מיליארד שקל - וגבוה מסכום מסוים, שעדיין לא נקבע - ישלמו מס חברות של 12%, ומס של 4% על הדיווידנדים.

"יכול להיות שההחלטה של כחלון יוצרת תחרות לאירלנד, אבל השאלה היא לאן ישראל רוצה להגיע. מה היעד? חברות בינלאומיות משקיעות בישראל לא בגלל שיעור המס - אלא בגלל ההון האנושי והחדשנות. אני לא חושב שהורדת מס לחברות תעודד את סוג ההשקעה שישראל מחפשת. אם כבר, אז להוריד לכולם - ולא ליצור אי-שוויון".

לשם השוואה, לס מציין כי אירלנד אטרקטיבית לחברות רב-לאומיות לא רק בגלל מסים, אלא בגלל דברים אחרים כמו שפה, תרבות ואוכלוסייה צעירה וגשר גיאוגרפי בין אירופה לארה”ב.

האם זה יגרום לכך שסטארט־אפים לא יגיעו לאירלנד?

לס: "זה לא רלוונטי לסטארט־אפים. מדובר בתכנון מס שהיה קיים לפני 20 שנה, ולא קיים יותר".

עו"ד מתן לסצילום: Marc O'Sullivan

"חוקרים את אירלנד - כי היא מדינה קטנה"

כיום ממוקמים באירלנד המטות האירופיים של יותר מ-1,000 חברות בינלאומיות, ובהן יותר מ-700 חברות אמריקאיות. על פי לשכת המסחר האמריקאית, החברות האלה מעסיקות כ-140 אלף עובדים ומכניסות לקופת אירלנד כ-3 מיליארד יורו ממסים בשנה. באירלנד כ-1,500 סטארט־אפים - 1,200 מהם בבירה, דבלין, והשאר בעיקר בערים גאלוויי וקורק.

לדברי נולן, “לאירלנד יש מבנה ברור ושקוף של מיסוי, וכעת גם לאפל ולאירלנד יש רשות לערער על ההחלטה של הנציבות. עמדתנו כי הבסיס של פסק הדין לוקה מיסודו, לא השתנתה”.

לס מתלונן כי הפסיקה נטפלת דווקא לאירלנד, משום שהיא מדינה קטנה. “יש מכבש של לחצים מצד מדינות כמו צרפת וגרמניה", הוא אומר. "אין ספק שצרפת עושה דברים דומים עם הטבות מס, אבל חוקרים רק אותנו. המדינות החזקות לא אהבו את זה שהמס אצלנו נמוך, והיות שהן לא יכולות להכריח אותנו להוריד את המס, הן באו מהדלת האחורית".

לדברי לס, “אין לנו פה הרבה. אין אוצרות טבע. היכולות שלנו הן השפה, המטבע והאנשים. החוזק הוא ביכולת להעניק לחברות הללו מה שהן רוצות. גרמניה וצרפת לא שם - הן מקשות על החברות הבינלאומיות. באירלנד אנחנו שואבים חברות בינלאומיות, גדולות וקטנות".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker