מעצמה מרחפת? הסטארט-אפים הישראליים שרוצים לכבוש את השמיים - TechNation - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מעצמה מרחפת? הסטארט-אפים הישראליים שרוצים לכבוש את השמיים

השימוש ברחפנים הופך בהדרגה משיגעון של חובבי צילום וספורט אתגרי - לכלי של חברות מסחר, תשתיות ותקשורת ■ סטארט־אפים ישראלים הבינו את הפוטנציאל הטמון בתחום: "התחום התבגר, ואנו צפויים לראות יותר ויותר כספים של משקיעים מגיעים אליו"

3תגובות
רחפן
Alex Brandon/אי־פי

אחרי ששימשו בשנים האחרונות בעיקר לצורכי פנאי, פעילות אקסטרים או צילום חובבני - מתחילות התעשיות המסורתיות לגלות את הרחפנים. הגילוי של הפוטנציאל הטמון בגאדג'ט החדש, מלווה בהתעוררות של סטארט־אפים שמפתחים מגוון פתרונות לשוק הצומח הזה. וכמו תמיד, ישראל לא נשארת מאחור.

אחד האנשים שנתן רוח גבית לשימוש ברחפנים בתחום המסחרי היה ג'ף בזוס, מנכ"ל אמזון, שכבר ב-2013 הודיע כי החברה תפתח כלים מעופפים על מנת להעביר ללקוחות מוצרים שהוזמנו באתר שלה. מאוחר יותר החלה גם גוגל עם פרויקט Wing, שהוקם במטרה לספק מגוון פתרונות אזרחיים. באחרונה אף קיבלה אלפאבית (חברת האם של גוגל) את אישור הבית הלבן לבצע ניסוי בארה"ב בכלים שהיא מפתחת.

מחקר שנערך בפירמת הייעוץ וראיית החשבון PwC מצא כי מי שיכולים להפיק את המירב מכניסת רחפנים לפעילותם העסקית יהיו פרויקטים במימון גדול, בתחומים כמו תשתיות וחקלאות, שיכולים לעשות שימוש ברחפנים על בסיס יומיומי. לפי הדו"ח, ענפי הביטוח והכרייה ימצאו שיש ביכולתם לשפר ביצועים של תהליכים על ידי איסוף של דאטה איכותי ונגישות מסוג חדש. כמו כן, בהמשך להכרזתו של בזוס מלפני כשלוש שנים, יועצי PwC צופים כי כל תעשיית השינוע והמשלוחים קצרי הטווח עתידה להשתנות לחלוטין.

אל ההתפתחויות האלה מצטרפת החלטת מינהל התעופה הפדרלי בארה"ב, שפירסם 
ב-22 ביוני קובץ תקנות סופי המסדיר את השימוש ברחפנים. על פי התקנות החדשות, מטיס רחפן לצרכים מסחריים לא יזדקק לרישיון טיס אלא להיתר ייעודי לרחפנים, שיותנה במבחן. "רישיון הטיס היה מחסום לשימוש ברחפנים, הסרתו היא התפתחות משמעותית בכל הקשור לרחפנים באמריקה", אמר לאתר The Verge דובר חברת Dji, המייצרת את הרחפנים הפופולריים בעולם לשימוש עצמי.

רחפן בניו יורק
Drew Angerer/אי־אף־פי

בישראל, אחראית רשות התעופה האזרחית (רת"א) על קביעת התקנות בנוגע לשימוש ברחפנים. בראש ובראשונה דורשת רת"א ממפעילי רחפנים לשימוש מסחרי, כיום בעיקר לצילום, קשר עין בין המטיס לבין הרחפנים. כמו כן, ההיתר הוא לטיסה בגובה של עד 100 מטר ועד טווח של 500 מטר מהמטיס, כשישנם מעט אזורים אסורים להטסת רחפנים, למשל מסיבות ביטחוניות או בשדות תעופה, וכן ברדיוס של 1,500 מטר מהר הבית. הסעיף הכי חשוב, לפי בני דוידור, ראש תחום הכטב"מים (כלי טיס בלתי מאויישים) ברת"א, הוא האיסור להטסת רחפנים מעל אנשים, למעט חברות שמוכיחות בטיחות בכמה צעדים שנבדקים על ידי רת"א.

בחברת הייעוץ השוו את את היקף ההשפעה של כניסת הרחפנים לשימוש למהפכת המחשוב של שנות ה-80 במאה הקודמת. "מהפכת המחשוב איפשרה לחברות בתעשייה הקיימת לארגן מחדש את אופי התפעול שלהן. כיום אנחנו עדים לשינוי זהה בהיקפו, כשטכנולוגיות בתחום הרחפנים משנות מודלים עסקיים ומעצבות מחדש תעשיות שונות, החל בחקלאות ועד קולנוע. בעתיד המאוד קרוב לקוחות מענפים רבים בתעשייה ירגישו את ההשפעה של רחפנים על תהליכים תפעוליים".

"ניתן לראות בשנים האחרונות כי טרנד השימוש ברחפנים חוצה אט אט את הקווים מעולם ההנאה והפנאי לעולם העסקי”, אמר גיא פרמינגר שותף וראש מגזר הטכנולוגיה ב-PwC ישראל. "העלויות הנמוכות יחסית שמסתכמות באלפי דולרים לכלי בודד, לשימוש מסחרי, בד בבד עם היציבות האפשרית, כושר הנשיאה והיכולת לבצע בפשטות הטסה, גם ללא טייס על הקרקע - הופכים את הטרנד הזה לבעל פוטנציאל רב לעולם העסקי".

כותבי הדו"ח ציינו כי הם מעריכים את שווי השוק של פתרונות מבוססי רחפנים ביותר מ–127 מיליארד דולר - סכום המגלם את כלל השירותים העסקיים וכוח העבודה שעשוי להיות מוחלף בעתיד הקרוב על ידי פתרונות הקשורים ברחפנים.

בדומה להרבה מגמות בענפי ההיי־טק השונים, נראה כי גם כאן הישראלים מבינים את הפוטנציאל הקיים בשוק הבתולי למדי הזה, ועשרות סטארט־אפים המספקים פתרונות מגוונים בתחום קמו בישראל בשנתיים האחרונות. באחרונה החלו אף כמה מהסטארט־אפים בתחום לתפוס כותרות, בין אם בשל סכומי גיוס גבוהים מבעבר ובין אם בשל זכיות בתחרויות בעולם.

"יש לנו כישראלים הרבה מה לתרום לענף", אומר גיל בן ארצי, שותף מייסד בקרן Upwest Labs, המשקיעה בסטארט־אפים ישראליים בשלבים מוקדמים, והשקיעה בין היתר בחברת אירובוטיקס (Airobotics), המפתחת רחפן אוטונומי עבור מתקנים תעשייתיים. "יש ידע רב שנצבר במשך השנים גם בהיי־טק המקומי וגם במסגרות הצבאיות. זהו תחום חדש יחסית עם עומק טכנולוגי, וישראלים לרוב חזקים באפיקים האלה".

עד כה מרבית גיוסי ההון בעולם לחברות העוסקות בטכנולוגיות לרחפנים היו בסכומים קטנים יחסית ובשלבים מוקדמים של המיזמים, דבר המעיד על כך שהשוק עדיין בראשית דרכו. מבדיקה שערכה חברת המחקר להיי־טק CB Insights על תחום הרחפנים ב-2015, עולה כי סכום ההשקעות הכולל בחברות היה 450 מיליון דולר - כ–67% מההשקעות היו בשלבים מוקדמים, החל מהשקעות אנג’לים ועד Round A. בהתחשב בשינויי רגולציה, ירידת מחירי החומרה והמשך הפיתוחים, ייתכן מאוד כי הסכומים שייזרמו לשוק הזה רק ייגדלו בעתיד הקרוב.

"זה ענף חדשני יחסית ומסוג התחומים שאינם פשוטים להשקעה", מסביר בן ארצי. "יש כאן פיתוח רב של חומרה והסביבה העסקית עדיין לא ברורה. הבסיס הוא ידע טכנולוגי - זה לא מספיק אבל זה יביא התפתחות. ייקח זמן, אבל זהו תחום שתופס תאוצה ואני מאמין שנראה הרבה חברות בתחום גדלות".

אחד התחומים שסומנו על ידי משקיעים, וצוין בדו"ח שפירסמה PwC כתעשייה שיכולה להרוויח הכי הרבה ומהר מכניסתם של רחפנים - הוא תשתיות לסוגיהן: אנרגיה, כבישים, מסילות רכבת, מנהרות, אסדות גז ונפט. פוטנציאל השוק הזה הוערך ב–45.2 מיליארד דולר. התעשייה השנייה בדירוג היא התעשייה חקלאית, עם שוק הנאמד ב-32.4 מיליארד דולר.

כותבי הדו"ח מסבירים כי לא רק שמדובר בחיסכון בזמן, אלא בחיסכון גדול בכסף. כדוגמה הם מציינים את הטיפול בטורבינת רוח, שהתשלום עבורה נאמד בכ-1,500 דולר לתחנה (מגדל). "בדיקה זהה על ידי רחפן תוריד את העלות בכ-50%", נטען בדו"ח. עוד צוין כי באופן דומה ניתן לחסוך גם בבדיקות של גשרים ומנהרות, שם השימוש באנשים המומחים לכך לרוב יקר מאוד. בשלב מתקדם יותר, רחפנים יוכלו גם לתקן תקלות באותם אתרים, כשהם נתמכים על ידי תעשייה צומחת אחרת - מדפסות תלת מימד - שיוצמדו לרחפנים.

תחום מעט שונה, שגם בו יש יתרון ליכולת לטפס לגובה, הוא תקשורת. כך, חברת התקשורת האמריקאית AT&T פירסמה באחרונה כי היא משתמשת ברחפנים כדי להרחיב את כיסוי הרשת האלחוטית שלה.

אירובוטיקס: אין צורך במפעיל לרחפן

אחד הסטארט־אפים הישראליים שייצר עניין רב בתחום באחרונה הוא אירובוטיקס. החברה הודיעה לפני כחודש על השלמת שני סבבי גיוס בסכום כולל של
 28 מיליון דולר.

אירובוטיקס הוקמה ב-2014 על ידי רן קראוס ומאיר קליינר, והיא למעשה גלגול שלישי של מיזם שהחל ב–2012. תחילה פיתחו השניים מוצר לצילום באמצעות רחפנים, מאוחר יותר עברה החברה שינוי וייצרה מצנחים לרחפנים על מנת שלא יתרסקו. החברה עברה גלגול נוסף וכעת היא מספקת מוצר הכולל רחפן, מערכת לטיסה אוטונומית ותחנות עגינה וטעינה.

אירובוטיקס
אירובוטיקס

אירובוטיקס פונה לחברות העוסקות בהפעלה, מיכון ואבטחת מתקנים כמו מפעלי תעשייה, נמלי ים, ומכרות, ואחת הלקוחות שלה היא חברת כיל. "המערכת שלנו מאפשרת לשלוח את הרחפן למגוון משימות. היא מבטלת את הצורך בשימוש מפעיל לרחפן, החלק היקר ביותר בתחום התפעול של רחפנים, ובכך מוזילה משמעותית את הוצאות הלקוח", מסביר קראוס.

הערכה שמספקת אירובוטיקס כוללת החלפת סוללות באופן אוטומטי, על ידי זרוע רובוטית שנמצאת בתוך התחנה ומתוכננת לטפל ברחפן מיד שהוא חוזר לבסיסו. החברה מעסיקה כיום 70 עובדים, כולם בישראל.

עוד חברה ישראלית בתחום היא איירסקורט (Airscort), המפתחת גם היא תחנות עגינה, אם כי קומפקטיות יותר מאלה שמייצרת אירובוטיקס, ומשמשות רחפנים אוטונומיים. החברה נמצאת כעת במחזור הראשון בישראל של האקסלרטור Mass Challenge.

חברה ישראלית נוספת שהתפרסמה באחרונה בשל זכייתה בתחרות שאירגן בלוג הטכנולוגיה טק־קראנץ' בישראל, היא ארבה רובוטיקס (Arbe Robotics). החברה שהוקמה ב-2015 מפתחת מכ״ם זול, קל משקל, בעל צריכת אנרגיה נמוכה.

הפיתוח של ארבה מתאים למספר רב של תעשיות, גם לחובבים וגם לעסקים. "למי שרוצה להטיס רחפן כדי לצלם סלפי, המערכת תעזור לא להיתקל בכבלי מתח גבוה או בעצים שנמצאים בשטח. בסביבה העסקית המסחרית יספק המכ"מ יכולת טיסה אוטונומית מלאה, שתתמוך במשלוחים, סיורי גבולות ועבור שדות חקלאיים. המכ״ם שלנו מאפשר לזהות כל מכשול קטן בטווחים של מעל קילומטר, גם בתנאים קשים", מסביר מנכ"ל החברה קובי מרנקו. ארבה מעסיקה כיום 12 עובדים וגייסה עד כה מיליון דולר.

דרונומי
רחפן אוטונומי של דרונומי, אתר בניה של תדהר

סטארט־אפ ישראלי נוסף בתחום התשתיות הוא דרונומי (Dronomy). החברה מפתחת רחפנים אוטונומיים לעולם הבנייה, כאשר תכנון המשימה מבוצע בפשטות על גבי טאבלט. הרחפן ממריא, טס, מצלם ונוחת באופן אוטונומי. מהתמונות מפיקים מודלים תלת ממדיים ומדידות של אתר הבנייה, וכן תיעוד מסודר, מפורט ותכוף של האתר.

החברה הוקמה על ידי אורי אפק (מנכ"ל) וד"ר גיא רז (סמנכ"ל פיתוח), בוגרי תלפיות עם ניסיון במערכות אלקטרואופטיקה, עיבוד תמונה ותלת ממד. מוצר החברה נמצא כעת בגרסת אלפא אותה מנסים ומדגימים בארץ ובחו"ל באתרי לקוחות פוטנציאליים. עד היום גייסה החברה 1.5 מיליון דולר ונמצאת בעיצומו של סבב גיוס נוסף.

אפק הוא דוגמה לדרך שבה עובר ידע שמצטבר בתעשייה המקומית, במקרה זה בזירה הצבאית, אל האזרחית. הרקע להקמת דרונומי החל כבר בשירותו הצבאי בחיל האוויר שם היה מעורב בפיתוח יכולת טיסה אוטונומית למזל"טים.

3rdeye - כך זה נראה מלמעלה
3rdeye

כמה יזמים נוספים שמנצלים את היכרותם עם התעשייה הביטחונית הקימו ב–2010 את 3rdEye. החברה החלה מפיתוח של מוצרים מבוססי סנסורים לגילוי איומים תוך כדי תנועה."המטרה היא לאפשר לכלים אוטונומיים להגיע לתחומים נוספים כמו אבטחה במתקנים אזרחיים — באופן שחוסך כוח אדם, בטוח ויעיל יותר בביצוע משימות", מסביר ליאור סגל, מנכ"ל החברה ואחד ממייסדיה, יחד עם יואל מוטולה וגיל ברק.

באופן דומה מציינים ב-PwC כי השימוש על גבי רחפנים של טכנולוגיות המשלבות מערכות לומדות, שיודעות לזהות בזמן אמת מה מצולם, בדומה למערכות שמפותחות כיום לרכבים אוטונומיים, הוא פתרון שנראה יותר ויותר. שווי הפתרונות הכולל לשוק הביטחון, על פי הדו”ח, נאמד ב-10.5 מיליארד דולר.

משלוחים ימיים באמצעות רחפנים

פתרון מעניין נוסף מגיע גם הוא על רקע הניסיון הצבאי של היזם, אם כי לא בשל יכולות טכנולוגיות יוצאות דופן אליהן נחשף, אלא להפך. הסטארט־אפ אירמדה (Airmada) הוקם על ידי הישראלי דן דנאי, חובל בחיל הים, ובוריס ליפצין, שאותו פגש בלימודיו ב-MIT. בחורף האחרון השתתפה החברה באקסלרטור המוביל Ycombinator.

כקצין בספינות הטילים, מסביר דנאי, הוא הבחין באי־היעילות בשילוח ימי, בעיקר במשלוחים של חבילות מהחוף. "כדי לשלוח אספקה, מסמכים או חלפים, מנמלים לאזורי עגינה, חברות הספנות סוחרות את שירותן של סירות מנוע. משלוחים אלו יקרים וגוזלים זמן רב לספינות שלא פעם נאלצות להתעכב בעגינה בהמתנה למשלוח", מתאר דנאי.

לדברי דנאי, אירמדה מבצעת משלוחים ימיים אוטונומיים במחירים נמוכים ובאופן מהיר יותר. ההתמקדות בזירה הימית מאפשרת לחברה להשתמש בטכנולוגיות קיימות ולבצע שירותים בצורה בטוחה, ובאישור הרגולטור, היות שמדובר במשימה קלה באזור פתוח עם מעט סכנות ומכשולים בטיחותיים. בימים אלה, מפעילה אירמדה משלוחים בתעלת פנמה, באישור ובשיתוף הרשויות.

בתחום המשלוחים פועלת גם חברת Flytrex שפתחה פתרון קצה למשלוחים בעזרת רחפנים. החברה מפתחת רכיב חומרה שמותקן על גבי הפלטפורמות המרחפות, ומחבר אותן לרשת סלולרית באמצעות כרטיס SIM שמאפשר לקבל מידע מהרחפן בזמן אמת על מיקומו, מהירותו, גובהו ומדדים נוספים. סביב זה בנו בחברה מערכת שקשורה לשליטה ברחפנים בזמן אמת בזירה שהיא אוטונומית, כך שמפעילי החברות יישבו בחדרי בקרה וייצפו ברחפנים דרך המערכת. החברה מספקת גם מעטפת ביטוחית ורגולטורית. המוצר פועל בחמש מדינות. "גם בישראל התחלנו לעבוד על כך שנהיה הגוף הראשון שיספק משלוחים. להערכתנו תוך פחות משנה נראה רחפנים מבצעים משלוחים", אומר יריב בש, מנכ"ל החברה.

"גם אם לא נראה אותם מניחים לנו את החבילה בחצר מחר בבוקר, תחום הרחפנים התבגר, ואנחנו צפויים לראות את כספי המשקיעים מגיעים יותר ויותר לתחום", אומר בן ארצי. "אני לא יודע כמה שנים ייקח עד שנראה שימוש בסביבה עירונית בטכנולוגיה הזו, אבל אנחנו כבר רואים את השימוש שלה בתעשייה - ואותנו, המשקיעים, זה מעניין יותר. עם העלייה בשימוש, גם הרגולציה תשתנה והתחום יחווה צמיחה".

מקום שני בתחרות GIA בבייג'ין

הפופולריות הגואה של הסטארט־אפים הישראליים בתחום הרחפנים בעולם קיבלה שלשום ביטוי נוסף, כאשר חברת אריאל גארד (AerialGuard), שפיתחה מערכת ניווט אוטונומית לכלים בלתי מאוישים, זכתה במקום השני בגמר התחרות הבינלאומית GIA, שנערך בבייג'ין, ובפרס של 200 אלף דולר.

החברה, שהוקמה ב–2015, פיתחה תוכנה שמאפשרת לרחפנים, מזלט"ים או מסוקים לבצע משימות מורכבות באזורים רוויי מכשולים, בצורה אוטונומית, על ידי שימוש בסוגים שונים של סנסורים בו זמנית. מייסדי החברה הם איתי אור, המשמש מנכ"ל החברה, ונדב אייל. בחברה מועסקים שישה עובדים. "התחרות היתה חוייה מעצימה שרק הוכיחה לנו שיש צורך אמיתי בטכנולוגיה הישראלית שלנו, שיודעת להפוך באמצעים פשוטים יחסית, כל רחפן לרחפן חכם", אמר אור.

במקום הראשון בתחרות זכתה ניניספיצ' (NiNiSpeech) הישראלית, שמציעה פתרונות דיגיטליים לתחום הפרעות התקשורת. זוהי השנה השנייה ברציפות שסטארט־אפ ישראלי זוכה במקום הראשון, לאחר שבשנה שעברה זכתה דיא־קרדיו, שמפתחת תוכנה בתחום פענוח אולטראסאונד לב. את התחרות אירגנו קרן ההון סיכון הירושלמית JVP וחברת הייעוץ הסינית שנג'ינג 360.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם