מהיר, אינטואיטיבי ויחסוך לכם מקום על הסמארטפון: היכונו למהפכת הצ'אט בוֹט - TechNation - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מהיר, אינטואיטיבי ויחסוך לכם מקום על הסמארטפון: היכונו למהפכת הצ'אט בוֹט

צ'אט בוֹטים - תוכנות המבוססות על בינה מלאכותית - מאפשרות לבצע משימות כמו הזמנת טיסות, ארגון פגישות ומשחק בלאק ג'ק באמצעות הודעות קצרות ■ ערן יריב, מנהל הפיתוח במרכז המו"פ של מיקרוסופט בישראל: "מדובר באקו-סיסטם חדש שכולם יהיו בו - אם לבנק שלכם יש היום אתר ואפליקציה, מחר יהיה לו גם בוט"

5תגובות
ידיים של רובוט על מקלדת
Dreamstime

בסוף יוני עלה לכותרות שמו של סטודנט מסטנפורד, גו'שוע בראודר, 19, או יותר נכון - התוכנה שפיתח, צ'אט בוֹט (שירות דיאלוג מבוסס טקסט), ששמו DoNotPay, המתפקד כעורך דין וירטואלי לענייני חניה. הבוט משוחח עם המשתמש ומברר על ידי שאלות פשוטות פרטים לגבי דו"ח החניה שקיבל. אם הוא מוצא עילה מספקת - הוא מגיש בשמו ערעור לרשויות המקומיות. הבוט פועל בשלב זה רק בניו יורק ולונדון, אך הוא רשם הצלחה יתרה. בשנתיים האחרונות הגיש הרובוט 250 אלף ערעורים וזכה ב-160 אלף מקרים. בסך הכל חסך הצ'אט בוט למשתמשים כ-4 מיליון דולר בקנסות חניה.

ייתכן שמדובר במהפכה בראשיתה, בסדר גדול דומה לזה שאפליקציות הסלולר הכניסו לחיינו. קוראים לזה צ'אט בוטים - תוכנות שאפשר לצ'וטט אתן בטקסט מתוך המסנג'ר, ולבקש מהן לבצע משימות מגוונות, כמו להזמין פיצה או זר פרחים, לברר מה מצב חשבון הבנק או למצוא מקום מושלם לדייט.

היתרונות של בוטים על פני אפליקציות

בוט הוא קיצור למלה רובוט, והוא זכה לשם הזה משום שמהצד השני של הצ'אט אין בן אדם - אלא מכונה. פייסבוק פתחה באפריל את פלטפורמת המסנג'ר שלה לצ'אט בוטים ממפתחים חיצוניים, וכבר יש לה יותר מ–11 אלף צ'אט בוטים שונים. גם לטלגרם (תוכנת מסרים מיידיים) יש כמות גדולה של בוטים, אולי אף יותר מהמסנג'ר של פייסבוק. אמנם הבוטים הראשונים הם בוסריים לעתים, אך קצב הגידול והאימוץ שלהם מרשימים.

"זה מזכיר את האפליקציות הסלולריות בתחילת הדרך", אומרת רונה שגב, שותפה בקרן הון הסיכון TLV פרטנרס, קרן צעירה שעדיין לא עשתה השקעה בתחום הצ'אט בוטים, אבל לומדת את הנושא כטרנד דומיננטי בעולם הטכנולוגיה. "רק לפני שלושה חודשים הכריזה פייסבוק על פתיחת פלטפורמת המסנג'ר לבוטים, וכבר יש לה יותר מ–10,000 בוטים. לא אהיה מופתעת אם בעוד חצי שנה כבר יהיו 150–200 אלף בוטים בפייסבוק", היא מוסיפה.

.

שגב מזכירה כי מי שסללה את הדרך לאותם בוטים היא אפליקציית הצ'אט הארגוני Slack (סלאק), שאיפשרה למפתחים חיצוניים לשלב בוטים עסקיים באפליקציה. "מה שהבוטים הביאו לסלאק הוא אינטגרציה עם שירותים עסקיים אחרים - במקום לחפש מידע במערכת שירות הלקוחות הארגונית, או מערכת הבינה העסקית הקיימת, דבר שאינו פשוט לכולם לעשות, אפשר לבקש בשפה פשוטה מהבוט לשאוב את המידע הזה מתוך המערכות. באופן דומה, אפשר גם להזין נתונים לתוך האפליקציה באמצעות הבוט".

לדברי ערן יריב, מנהל הפיתוח במרכז המו"פ של מיקרוסופט בישראל, "אנחנו מאמינים שבוטים הם הפרדיגמה הבאה אחרי אפליקציות, וצופים שיהיו מיליוני בוטים בשנים הקרובות. זו פרדיגמה משלימה - ולא מחליפה, ולכן מדובר באקו־סיסטם חדש שכולם יהיו בו - מחברת התעופה ועד הסופרמרקט. אם לבנק שלך יש היום אתר ואפליקציה, מחר יהיה לו גם בוט. הבוטים הופכים את התקשורת עם המכונה לשיחה, וזה אפשרי כיום בזכות בשלות הטכנולוגיה של האינטליגנציה המלאכותית. אנחנו פתחנו את יכולות העיבוד שלנו למפתחים מצד שלישי, כך שהם יכולים לפתח בוטים בתחומים שלהם, כשהם נשענים על יכולת זיהוי הכוונה של המשתמש דרך השפה הטבעית שיש לנו. זה כרגע זמין למפתחים, ומאפשר ליותר אנשים לפתח בוטים".

.

מחקר גדול של אתר "ביזנס אינסיידר" מצא כי בוטים יכולים להיות שווים מיליארדי דולרים לחברות על ידי הגדלת הכנסות וחיסכון בהוצאות. בתחום ההכנסות, כל מודל שקיים בעולם האפליקציות יכול להיות תקף גם בצ'אט בוטים, כמו עמלה, פרסומות ומודל מנוי. עם זאת, הכותבים מתקשים להעריך את נפח הכלכלה הזאת, ומשתמשים כנקודת ייחוס בהכנסות של חנויות האפליקציות של גוגל ואפל.

מבחינת הכנסות שנתיות, כלכלת הצ'אט הבוט מוערכת בטווח הרחב של 6.3–32 מיליארד דולר בשנה. בתחום החיסכון בהוצאות, חוקרי ביזנס אינסיידר מצאו כי בענפים כמו פיננסים וביטוח, החיסכון של החלפת אנשי שירות ואנשי מכירות אנושיים בנותני שירות רובוטיים יכול להגיע ל–65 מיליארד דולר בארה"ב לבדה. בכל מקרה, בדומה לעולם האפליקציות, סביר להניח שרוב השירותים יינתנו בחינם.

.

דייט עם רובוט

הסיבה העיקרית לשימוש בבוט היא חיסכון בזמן. אם עד כה היה לוקח לכם כמה דקות להזמין משלוח אוכל לבית או למשרד, בעזרת הבוט זה עשוי לקחת רק 20 שניות. "הקמתי את תיקתוק (TicTuk) באמצע 2015 מתוך מחשבה להקים מערכת להזמנת אוכל דרך ווטסאפ", מספר תומר בן עזרא, היזם, המנכ"ל ואחד משני העובדים בחברה הצעירה. "עם הזמן ראינו שווטסאפ עושים בעיות ולא נפתחים לבוטים, אבל אחרי שפייסבוק שיחררו ערכת כלי פיתוח לבוטים במסנג'ר עלינו לאוויר עם בוט ראשון להזמנת מזון מרשת אגאדיר".

לדבריו, "תיקתוק היתה הצ'אט בוט הראשון בעולם שניתן להזמין דרכו אוכל מבלי לנווט אותך לאתר, או להשלים את השיחה עם נציג אנושי. בשבועות האחרונים התחלנו לעבוד עם פיצה האט, ויש עוד שלוש מסעדות שעולות בקרוב, בלי לעשות שיווק בכלל. כמו כן, אנחנו במגעים עם עוד עסקים בסינגפור, קפריסין ובעוד מדינה במערב אירופה.

"פתרנו הרבה בעיות בדרך, כמו איך מפרקים תפריט של מסעדה לזרימה של שיחת צ'אט, ובעיקר איך לסיים את התהליך הכי מהר שאפשר. היתרון של הצ'אט בוט הוא שהוא נוח ומהיר יותר מה–web או האפליקציה, ואם אני מצליח לגרום לבן אדם להזמין פיצה תוך 20 שניות עד דקה וחצי מהרגע שבו החליט להזמין אוכל, אז עמדתי במשימה. בהזמנה הראשונה אנחנו לוקחים מהמשתמש קצת יותר מידע, כמו כתובת ואמצעי תשלום, ואלה פרטים שלא צריך לחזור עליהם החל מההזמנה השנייה".

רונה שגב
יורם רשף

הצ'אט בוטים של תיקתוק הם דוגמה טובה לפוטנציאל של הקטגוריה. הרי לא סביר שמשתמש יתקין עוד ועוד אפליקציות של כל מסעדה שהוא אי־פעם ירצה להזמין ממנה אוכל, אבל עוד איש קשר בצ'אט? זה לא יכול להזיק.

במה אנשים משתמשים יותר - בבוט בפייסבוק או בבוט בטלגרם?

"קל יותר לפתח לטלגרם. זו סביבה ידידותית מאוד לפיתוח והיא קיימת כבר שנה וחצי לפני פייסבוק, אז יש לה ותק", אומר בן עזרא. "אנחנו מפרסמים לינקים לשתי האפשרויות, ומרבית האנשים משתמשים במסנג'ר של פייסבוק. עם זאת, שיעור האימוץ של טלגרם הוא גבוה יותר ממה שחושבים, זה די חזק בארץ".

ישי טנצר, מנכ"ל בית התוכנה איניטק (initech), מתנסה בשנה האחרונה בפיתוח בוטים בכמה תחומים. אתרי דייטינג, לדבריו, יכולים להיעזר בבוטים במגוון שימושים: "בבניית הפרופיל של המשתמש וגם במאצ'ינג — במציאת בן זוג לדייט ובבחירת המקום לצאת אליו בדייט. בסיטואציה כזאת הצ'אט בוט יכול לשאול את המשתמש: 'באיזה עיר הדייט?', והמשתמש עונה. אחר כך הבוט שואל 'איזה סוג של מקום בילוי תרצה, פאב, מסעדה, בית קפה?, ואחר כך, 'מה התקציב?', ובסוף התהליך הקצר הבוט אומר לך: 'אלה חמש האפשרויות שלך — צריך עזרה להזמין מקום?'".

לטנצר לא חסרות דוגמאות, יומיומיות יותר או פחות, לשימושים נוספים בשירות. "אם יש לי פיצוץ בצינור ליד הבית בחצות אני נאלץ לחכות 20 דקות על הקו של חברת הגיחון. אולם אם היה לתאגיד המים צ'אט בוט - הייתי יכול לסיים את הדיווח בתוך 20 שניות. או בבתי מלון, תחשבו כמה פשוט להזמין חדר באמצעות בוט, או כשאתה כבר אורח - להזמין שירות חדרים או לברר מתי חדר הכושר פתוח".

.

אשליה של שיחה אמיתית

בשבועות האחרונים נרשם אקזיט ראשון של חברת צ'אט בוט ישראלית. מיקאן (Meekan), שהוקמה על ידי אייל יבור, מתי מריאנסקי וליאור יבור, ועוסקת בתיאום פגישות בין מספר משתתפים באמצעות צ'אט בוט לפלטפורמת סלאק, נרכשה על ידי Doodle (דודל) השווייצית. סכום העסקה לא נמסר, אולם ככל הנראה מדובר בכמה מיליוני דולרים.

לדברי מריאנסקי, "מיקאן הוקמה לפני שלוש שנים, כשרצינו לפתור את הבעיה שנוצרת כאשר לפחות שלושה אנשים רוצים לקבוע פגישה. פיתחנו אפליקציה סלולרית לאנדרואיד, ל–iOS של אפל ולאאוטלוק, אבל המשתמשים לא הבינו את הגישה שלנו ולא הצלחנו לפצח את זה. לפני חצי שנה החלטנו לעבור לרובוט - רצינו מקום אחד שבו ניתן יהיה לדבר על הפגישה ולקבוע אותה, להגדיר במלים כלליות - 'אני רוצה לקבוע עם אמיתי לקפה, בבוקר באזור המרכז', בוט שמדברים אתו והוא מבין.

"בן לילה השתנה המצב של החברה. הבוט יודע להסתכל ביומנים של המשתמשים ולמצוא זמן פנוי שמתאים לכולם. הוא לומד את הרגלי המשתמשים ויודע אם מישהו מעדיף למשל פגישות בבוקר. הוא גם לומד אם מישהו מעדיף רווחים גדולים בין הפגישות או אם הוא רואה שיום רביעי פנוי באופן קבוע לאחד מהמשתתפים, אז הוא לא ינסה לקבוע שם פגישות, אלא יסיק שזה 'יום משפחה'".

הפתרון של מיקאן מגיע מהצד הפתוח יותר של הצ'אט בוטים, כאלה שתסריט השיחה בהם גמיש ומבוסס על שיחה חופשית ושפה טבעית. מריאנסקי מסביר כי "הרובוט הוא דף חלק, אין בו תפריטים או כפתורים. מטבע הדברים אנשים גם מקללים אותו ואפילו מבקשים ממנו להכין סנדוויץ'. בהתחלה היינו מעלים למשתמש הודעת שגיאה כשהוא כתב שטויות, אבל הבנו שזה מבאס אותם ולכן יצרנו בנק שלם של תשובות כדי שתיווצר אשליה של שיחה אמיתית. אם המשתמש כותב לבוט 'תקבע לי פגישה בירח', אז הוא עונה שצריך יותר מרובוט אחד לשם כך.

לדברי מריאנסקי, "לרובוט של מיקאן יש אופי שנכתב ממש כמו שכותבים דמות בתיאטרון - הוא חננה כזה, וכשיצא הסרט "מלחמת הכוכבים" הוא התחיל לצטט משפטים משם. הוא גם אוהב את "ביג לבובסקי". אבל בסוף זה רק 'סמול טוק', והבוט תמיד ינסה להחזיר אותך למה שהוא טוב בו - שזה לקבוע פגישות. כשהוא מצליח לקבוע פגישה הוא מתלהב מאוד. יש גם עניינים תרבותיים שהיינו צריכים לקחת בחשבון: אם אתה מבקש מהבוט פגישה דחופה, האם הוא צריך לדרוך על פגישות קיימות? או כשאתה אומר לו Next Wednesday, הכוונה שונה בין משתמש גרמני או אמריקאי".

תסתכלו על האפליקציות שלכם ותחשבו כמה מהן ניתן להמיר בצ'אט. צ'אט בוט הוא פלטפורמה קלאסית לבירור יתרה בבנק וביצוע פעולות בסיסיות, אפשר לחשוב על צ'אט בוט להזמנת מונית, להפעלת מערכת החניה הסלולרית ועוד. כיום, רוב הבוטים הם מתחום התוכן והמדיה. יש כבר מגוון בוטים לאתרי חדשות, כמו הבוטים של בלוג הטכנולוגיה Techcrunch, של מגזין "טיים", של נשיונל ג'אוגרפיק ושל CNN. היתרון של הבוטים האלה על פני אפליקציות הוא שהקורא לא רק מקבל התראות על חדשות וכתבות - אלא גם יכול לבקש כתבות בתחומי עניין ספציפיים. בוטים הם גם דרך מצוינת להפיץ קטעי מוזיקה עבור מוזיקאים או להפיץ פודקאסטים - תחומים שעוד לא קיבלו את הטיפול הראוי בפלטפורמות הקיימות.

בבלוג הטכנולוגיה VentureBeat הוזכרה זווית נוספת בתופעה: "הבוטים יכולים להיות קטגוריה חזקה במדינות כמו הודו, שבהן למשתמש יש בדרך כלל סמארטפון זול והוא עושה שימוש רק בכמה אפליקציות ליבה. גם אם החיבור לאינטרנט אטי, או שהאתרים לא מותאמי מובייל - הבוטים יכולים להיות פתרון טוב לגישה לרשת".

מייסדי מיקאן - אייל יבור, מתי מריאנסקי וליאור יבור

איפה מוצאים בוֹטים?

משום שהצ'אט בוטים עדיין צעירים בעולם, קיימים חילוקי דעות בנוגע לאופן שבו הם צריכים לעבוד - מהי צורת התקשורת האידיאלית? ומהו המודל העסקי האידיאלי עבורם? אחת מהשאלות שעמן מתמודדים המפתחים היא עד כמה צריך הבוט להיות צמוד ל"עץ שיחה" עם תפריטים, לעומת בוט שמצויד באינטליגנציה מלאכותית (AI) ומבין שפה טבעית (NLP).

לדברי בן עזרא, "אני פחות מאמין בבוטים כמו סירי, שמבוססים על שפה טבעית ועושים אתך שיחות נפש. אני מאמין בבוטים שמפשטים את החיים, וזה קשה עם טכנולוגיות של שפה טבעית. בעולם רואים הרבה יישומים כאלה בהשקעות של מיליוני דולרים, וזו באמת טכנולוגיה מגניבה, אבל לא מפותחת מספיק בינתיים. אם הבוט נועד להזמין אוכל - שיידע לעשות את זה ולעשות את זה מהר".

שגב טוענת בדיוק להפך. "בעיני, רק לתרגם מערכות IVR (ניתוב שיחות) לפורמט טקסטואלי־ויזואלי זה פספוס של העולם הזה במידה רבה. בהרבה תחומים זה גם מורכב מדי להסתמך על "עץ שיחה" מובנה, ושם אפשר להסתמך יותר על AI. לא צריך שזה יהיה 100% מדויק, מספיק להגיע ל-80% דיוק. במקום לעשות קליק ועוד קליק, פשוט תגיד מה אתה רוצה, 'תביא לי סלט יווני גדול עם שומשום', למשל".

לדברי טנצר, "אני חושב שמה שאנחנו רואים זה השלב הראשון במהפכת הבוטים. כעת אנחנו בשלב המידע והשירותים הבסיסיים, אבל השלב הבא הוא שירותים מורכבים יותר מבוססי AI. לשוחח עם הבוטים במסנג'ר זה שלב ראשון, אבל הדבר הבא זה בוטים חכמים שיבינו שפה אנושית בכתב ובעל פה. זאת הגישה שמיקרוסופט ושאר ענקיות הטכנולוגיה מנסות לקדם עם העוזרות האישיות (סירי, קורטנה, אלקסה וגוגל נאו) - יש השקעה רבה מצד החברות הגדולות בפיתוח ושיפור כלים של לימוד מכונה, העניין הוא לתת ערך מוסף. יש כבר דרך לתת פקודות מדויקות בטקסט ולקבל מענה - קוראים לזה תכנות".

אתגר נוסף הוא החשיפה לבוטים. לדברי טנצר מדובר בנקודת תורפה בשלב זה: "אין מקום אחד מרכזי שאפשר לקבל בו דירוג אמיתי על הבוטים". כוונתו לכך שממלכת הבוטים עדיין לא פיתחה חנות אפליקציות מוסדרת, עם מנגנון חיפוש טוב, שכולל דירוגים. מנגד, קיימות כבר כמה יוזמת פרטיות לא רעות של בוטים לגילוי בוטים.

הצ'אט בוֹט כאיש מכירות

בוטים הם גם פתרון טוב למי שחרד לפרטיות שלו; בניגוד לאפליקציות שמבקשות הרשאות גישה לנתוני GPS, גלריה, אנשי קשר וכדומה, בעת השימוש בבוט המשתמש מספק למכונה רק נתונים מינימליים ועל פי שיקול דעתו. "הבוט בפייסבוק הוא לא בפרופיל שלך, הוא בפרופיל העסק שממנו אתה צורך שירות", מסביר טנצר.

נושא שלישי שאינו לגמרי פתור הוא המודל העסקי - עדיין לא פוענחה הדרך להרוויח כסף מההמצאה החדשה. "אני משתמש כבד בסלאק", אומר טנצר, "ועושה שימוש בהרבה בוטים שם - כאלה שאנחנו פיתחנו וכאלה שאחרים פיתחו - ועל אף אחד מהם אף פעם לא שילמתי אגורה". בהקשר זה יש לציין שגם מיקאן, שנמכרה בסכום מכובד והגיעה לקהל משתמשים גדול, לא גבתה כסף על שירותיה. לדברי שגב, "זה מה ששאלו גם בתחילת הדרך בעולם האפליקציות, ולאט לאט גילו שאנשים מוכנים לשלם עליהן. אם בוט נותן לך ערך רב ופתאום הוא מאיים להיעלם - אולי כן תהיה מוכן לשלם עבורו 10 דולרים בחודש".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#