"אם נחנך את השוק, בעוד 5 שנים יהיו בישראל חברות בשווי 10 מיליארד דולר" - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אם נחנך את השוק, בעוד 5 שנים יהיו בישראל חברות בשווי 10 מיליארד דולר"

מנהלי קרן ההון סיכון אלף מאמינים שאנשי תעשיית ההיי-טק הישראלית שינו גישה ומתחילים לחשוב לטווח הארוך ■ מייקל אייזנברג, שותף בקרן שצירפה אליה באחרונה שותף בן 26 בלבד: "אנשים כבר מדברים על בניית עסק גלובלי שיהיה קיים בחגיגות ה–100 לישראל"

33תגובות

הרבה גבות הורמו באפריל האחרון כשקרן ההון סיכון אלף (Aleph) הכריזה על צירוף שותף חדש. קרנות הון סיכון ישראליות אמנם ממעטות לצרף שותפים חדשים, אך לא זה היה מקור הפליאה. כשלוש שנים לאחר הקמת הקרן הודיעו שני השותפים המייסדים, אדן שוחט ומייקל אייזנברג, על צירופו של אהרון רוזנסון.

עד אותו רגע לא היה רוזנסון האמריקאי מוכר בתעשיית ההון סיכון הישראלית, ולרגל ההצטרפות לקרן כשותף שווה, הוא היגר מניו יורק לישראל. הפרט המרכזי שמשך את תשומת הלב היה גילו הצעיר — 26 — חריג בתעשייה שבה מרבית בעלי התפקידים הבכירים הם בני 40 ויותר.

כשפגשנו את השותפים במשרדי הקרן במתחם WeWork בשרונה בתל אביב, הם הגיעו בקוד לבוש שמתאים לתלמידי קולג׳ אמריקאים, ולא לאנשי הון סיכון — ג׳ינס וסווטשירט אפור. המסר כלפי חוץ ברור — אנחנו למען היזמים, ולא בצד של בעלי ההון המרובעים.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

זה גם המסר שהקרן מנסה להעביר ליזמים הישראלים בשנות פעילותה — תמיכה בקהילת היזמות לטובת הכלל. הקרן עושה זאת במפגשים שהיא עורכת למנהלים של חברות צומחות, האקתון (מרתון מפתחים) לפיתוח כלים ליזמים, ופרסום טבלת אקסל עם פרטי קשר והעדפות השקעה של המשקיעים הפרטיים (אנג׳לים) בישראל.

מייקל אייזנברג (מימין), אדן שוחט ואהרון רוזנסון
אייל מריליוס

שוחט ואייזנברג בחנו לא פחות מ–150 מועמדים לפני שבחרו ברוזנסון. "כשהקמנו את אלף ידענו שיהיה שותף שלישי בשותפות שווה. זה מספר טוב בעינינו שמייצג נכון את ההזדמנויות בישראל", אומר שוחט.

המטרה היתה למצוא שותף שירחיב את רשת הקשרים והפרספקטיבה של השותפים בישראל. “מתוך 150 המועמדים שבחנו הבאנו שלושה לישראל. לקחנו אותם לסנפלינג ולחדר בריחה כדי להכיר את האנשים", מספר אייזנברג. "אחד מהשלושה היה אהרון, שהגיע דרך מגייסת שטענה שיש לה בחור צעיר להכיר לנו. היא מיד ציינה שהוא עוד לא בן 26, אך להגדרתה, אין לו כפתור כיבוי. יצאנו לארוחת צהריים במנהטן, ואחרי זה התקשרתי לאדן ואמרתי לו שנראה לנו שיש מישהו. זה היה לפני חצי שנה, ומאז בילינו לא מעט יחד”.

"צעיר עם ראש רענן זה טוב ליזמים"

רוזנסון אמנם מוגדר שותף שווה בקרן, אך באלף מסרבים לשתף פרטים לגבי חלוקת ההכנסות מהרווחים שיגיעו מאקזיטים של חברות שבהן הקרן השקיעה לפני שהצטרף לקרן וכעת יהיה מעורב גם בפעילותן.

לדברי אייזנברג, בקרנות כמו בנצ'מרק שממנה הגיע לאלף, אשר בהן לכל השותפים חלקים שווים, אין בעיה שמאפיינת קרנות רבות בישראל של הכשרת דור חדש של שותפים משקיעים. במבנה שבו פועלת הקרן, כל שותף מעורב בכל חברות הפורטפוליו ולא רק בחברות שבהן הוא הוביל את ההשקעה בהן. ״כשלא לחוצים לבצע עסקה כי שותף מסוים כבר שנה וחצי לא השקיע בחברה, יש יותר כנות אינטלקטואלית״, אומר רוזנסון.

אייזנברג מזכיר שגם הוא החל את דרכו בהון סיכון בגיל 24. "אני די בטוח שלהיות צעיר עם ראש רענן שמחובר לטרנדים זה טוב ליזמים. תמיד צחקתי שמארק צוקרברג לא היה יכול לעבוד במשרד ראש הממשלה, כי דרושה השכלה אקדמית מסוימת ונדרש גיל מסוים. אנחנו חיים בתקופה שמשתנה כל כך מהר, שיש יתרונות לצעירים", הוא מציין. שוחט מוסיף כי ניסיון בקרן אמריקאית מקנה ניסיון שלא נלמד בקרן ישראלית.

הגיוסים של החברות הבולטות שבהן השקיעה הקרן, במיליוני דולרים
פעילותה סכום הגיוס
JoyTunes אפליקציית נגינה המתקשרת
עם כלים אמיתיים 5
Colu שימוש בטכנולוגיית בלוקצ'יין
ליצירת מטבעות מקומיים 12.1
Lemonade פיתוח טכנולוגיה
בתחום הביטוח 13
Nexar בטיחות בדרכים – הסמארטפון
מזהיר מנהגים מסוכנים 14.5
Windward פיתוח טכנולוגיה לניתוח תנועת
כלי שיט בים 15.8
Meerkat אפליקציית שידור שמתמקדת
ברשתות חברתיות 17
Freightos מערכת לתמחור אוטומטי ומהיר
בתחום השילוח המסחרי 18.6
HoneyBook פלטפורמה מקוונת
לארגון אירועים 32
WeWork מפעילה בניינים עם חללי
עבודה משותפים 150

לפני שהצטרף לאלף, רוזנסון עבד ארבע שנים בקרן ההון סיכון האמריקאית אינסייט ונצ'ר פרטנרס (Insight Venture Partners). מאז 1995 גייסה הקרן 13 קרנות והיא מנהלת הון מצטבר של 13 מיליארד דולר. הקרן מתמחה בהשקעה בחברות תוכנה בשלבי צמיחה, ופורטפוליו ההשקעות שלה כולל שמות נוצצים כמו טוויטר ועליבאבא, וגם את וויקס הישראלית, שבה אייזנברג השקיע בתקופה שהיה שותף בבנצ'מרק.

במטה בניו יורק רוזנסון היה חלק מצוות השקעות שמנה 40 מתוך כ–100 עובדים בקרן וליווה מגוון חברות טכנולוגיה. השאיפה של הקרן היא להיחשף לכלל ההשקעות בעולם בתחום התוכנה.

"היתה לי שם הזדמנות לדבר עם אלפי חברות החל מהשלב שבו הן עדיין לא מייצרות הכנסות ועד חברות שהיו אחרי הנפקה", אומר רוזנסון. "הכרתי המון חברות בכל מיני שלבים — היו כאלה שהצליחו וכאלה שלא. היינו אחד המשקיעים הפעילים ביותר בחברות בשלבי צמיחה. כך קיבלתי חשיפה לסט נתונים גדול של מה עובד ומה לא, ואיך עוזרים לחברות לצמוח”.

החברה הבולטת שבה רוזנסון היה שותף להשקעה היא דוקרס (Dockers) מתחום הקונטיינרים הווירטואליים. בסך הכל הוא חתום על שמונה עסקות, בסבבי השקעה ראשונים ושניים. כמו כן, הוא ליווה כיועץ חברות שבהן הקרן השקיעה ברכישות אסטרטגיות שביצעו כדי לצמוח. "צברתי ניסיון רב בזמן קצר, במודל של אינסייט ונצ'ר מקבלים יותר חשיפה", מסביר רוזנסון את היכולת שלו להפוך לשותף בקרן מובילה בגיל צעיר.

רוצים לעזור בבניית חברות ענק

לרגל ההצטרפות לקרן עלה רוזנסון לישראל. ב-2011 הוא שהה שנה בישראל, כשלמד בישיבת דרכי נועם בירושלים, לאחר סיום לימודיו בבית הספר למינהל עסקים וורטון באוניברסיטת פנסילבניה.

באלף, ציונות אינה מלה גסה. ״לכולנו היו הזדמנויות לעבוד בקרנות אמריקאיות״, אומר אייזנברג, שבעצמו עלה מארה״ב. ״החלטנו שאנחנו רוצים לעשות את זה כאן ושחברות ישראליות יצליחו וישאירו חותם על העולם. אנחנו מחויבים כחברה לבנות מדינה״.

קרן אלף התחילה להשקיע לפני שלוש שנים, אז גייסה 140 מיליון דולר. אייזנברג הגיע אליה אחרי תקופה בקרן בנצ'מרק ושוחט הגיע מקרן ג'נסיס, שם היה מיוזמי הג'אנקשן, שהיה גוף חלוצי שהוקם כדי ללוות סטארט־אפים צעירים ולספק להם חלל עבודה — רגע לפני שהתחילה אופנת האקסלרטורים שמאז צברה תאוצה. מאז הקרן השקיעה בעשר חברות, שש מתוכן גייסו כבר סבב גיוס הון שני ומעלה.

אחד הרעיונות המרכזיים שעל בסיסו הוקמה אלף היתה הקמת חברות טכנולוגיה גדולות בישראל. ההכרזה על הקרן היתה חודש בלבד לאחר רכישת ווייז על ידי גוגל במיליארד דולר, ולא היה ברור אם חברות ישראליות יכולות להיבנות רק לאקזיט.

אבל בשלוש השנים שחלפו מאז הוכיחו עשרות יזמים ישראלים שהם יכולים לבנות חברות גדולות עם מכירות של עשרות מיליוני דולרים בשנה ולהעסיק מספר עובדים משמעותי.

״ישראל נמצאת בתור הזהב השני שלה״, טוען שוחט. ״העסקה של ווייז קרתה בזמן שגייסנו את הכסף ולא היה ברור שאפשר לבנות חברות גדולות בישראל. עכשיו זאת כבר עובדה. בנינו קרן שיכולה לשרת את המטרה הזאת. הקרן גויסה ל–12 שנים (בהשוואה לשבע־עשר שנים בדרך כלל), מתוכן תקופת השקעות של שש שנים, כדי לסמן ליזמים שיש לנו סבלנות, ונמצא את התמיכה והמשקיעים הכי טובים כדי לבנות חברה גדולה״.

״באחרונה קיבלתי מייל ממשקיע בעמק הסיליקון שכתב: ׳אנחנו מחפשים השקעות של עד 50 מיליון דולר — בבקשה תזכרו אותנו׳. מייל של שורה אחת. משקיעים בשלבי צמיחה שממוקדים בעמק הסיליקון ובניו יורק טסים לישראל כדי להתחרות על סבבי השקעה שניים ושלישיים, כי שם יש הרבה תחרות. בשלב הזה עושים השקעות לפי מאזן ודו״ח רווח והפסד״, אומר שוחט.

שלב ההשקעות שבו ממוקדת אלף הוא סבב גיוס הון מוסדי ראשון (Round A) שבו היא נכנסת לראשונה כמשקיעה בחברות. השקעה יוצאת דופן של אלף היא בחברת חללי העבודה המשותפים WeWork. ״אנחנו רוצים להרוויח פי 100 על ההשקעה באחת החברות האלה״, אומר אייזנברג. ״לפני ארבע שנים וחצי עשיתי את הסיבוב הראשון ב–WeWork ששווה כיום 16 מיליארד דולר. גם ישבתי בחדר כשעשינו בבנצ׳מרק את ההשקעה הראשונה בסנאפצ׳ט ובאובר לפני חמש שנים. אף אחד לא ידע אז שהן יהיו חברות של 10 מיליארד דולר.

״אף פעם לא היתה בעיה אובייקטיבית לבנות חברה של 10 מיליארד דולר בישראל. היתה בעיית גישה. אנשים מאמינים בזה עכשיו — שיש חיבורים, מימון ושווקים. התעשייה הזאת מחנכת אנשים לחשוב לטווח הארוך וזה משנה את המדינה. לראשונה אנשים מדברים על בניית עסק גלובלי שעדיין יהיה קיים בחגיגות ה-100 של ישראל. אתה יכול לעשות כיום הכל מישראל בזכות האינטרנט. במקום שיירות ונוודים שהיו בזמן המלך שלמה, יש לנו כבלי אינטרנט״.

"לעזור ליזמים לספר את הסיפור שלהם"

עם זאת, באלף מסמנים כמה אתגרים בדרך להקמת חברה בשווי 10 מיליארד דולר. ״צריך יותר מהנדסים — להוריד את החסמים ולהכניס מהנדסים ומנהלים מנוסים בדרג ביניים. חברות כמו איביי, פייפאל וסיסקו הכשירו דורות של מנהלי ביניים״, אומר אייזנברג.

עוד תחום שדורש שיפור, לפי אייזנברג, הוא יכולת סיפור הסיפורים של יזמים ישראלים (story telling). ״בונים ביזנס מסיפור טוב למשתמשים ולתקשורת. זו יכולת לא מוערכת מספיק בישראל. חלק נולדים עם זה וחלק לומדים את זה, אנחנו משתפרים בזה — זה קריטי לחברות. לדעתנו, אנחנו יכולים לעזור ליזמים לספר את הסיפור שלהם טוב יותר״, אומר אייזנברג.

״סיפור שמבוסס על נתונים עוזר לגייס כסף בשביל לצמוח. זה הכרחי להתרחבות הבינלאומית של החברות הישראליות. הסיפור צריך להיות אמיתי בשביל להבין איך לתקשר את הערך שהחברה שלך מייצרת״, מוסיף רוזנסון.

״בשקף האחרון במצגת למשקיעים באסיפה השנתית היה כתוב שהשלמנו רק 1% מהדרך. יש עוד הרבה עבודה וישנו צורך לחנך את השוק כדי שבעוד חמש שנים יהיו חברות בשווי 10 מיליארד דולר", מסכם שוחט. "בסוף היום ישראל מיוחדת מאוד, זה הקיבוץ החדש במובן מסוים, קהילה שכולם בה רוצים לעזור. צריך לספק את החלל וההזדמנות לעזור זה לזה, זה ייצור את החברות״.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#