ניסן סלומינסקי נגד ענקיות האינטרנט: "אני מוכן להשבית את פייסבוק" - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ניסן סלומינסקי נגד ענקיות האינטרנט: "אני מוכן להשבית את פייסבוק"

נציגיהן של גוגל ופייסבוק שנמצאות במרכז המחלוקת לא הגיעו לדיון שהתקיים היום בנושא הגנה על הפרטיות ■ ישראל ממוקמת במקום השלישי בעולם בשיעור החדירה של הסמארטפונים

19תגובות
סמארטפון
iStockphoto

"אנחנו לא מוכנים לשלם את המחיר של איבוד פרטיותנו, אני מוכן להשבית את פייסבוק עבור זה. אני מוכן לוותר על נוחיות בשימוש בפייסבוק לתקופה מסוימת ולארגן מרד צרכני בכדי להשיב לנו את הזכות הבסיסית לפרטיות", כך אמר יו"ר ועדת החוקה, ח"כ ניסן סלומינסקי בדיון משותף לוועדת המדע והטכנולוגיה וועדת החוקה, בנושא ההגנה על הפרטיות באינטרנט ובטלפונים חכמים.

אזרחי ישראל חשופים למגוון אינסופי של חדירה לפרטיות שלהם – אבל החוק הישראלי לא ערוך להתמודד עם ההפרות הללו, כך עולה מהדו"ח שהוצג היום (ג') בדיון.

ישראל ממוקמת במקום השלישי בעולם בשיעור החדירה של הסמארטפונים, שהם הכלי העיקרי שבאמצעותו עוקבות חברות מסחריות רבות אחר המשתמשים וחודרות לפרטיותם.

אישה בתערוכה מביטה על מיצג של מכשירים דיגיטליים
בלומברג
כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

המחקר, שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת לבקשת ועדת המדע והטכנולוגיה, מציג תמונת מצב בעייתית בנושא חוק ההגנה על הפרטיות בעידן הסמארטפונים והאינטרנט.

המסקנה העיקרית מהמחקר היא שמאז חדירת הסמארטפונים לחיי היומיום, פרטיות האזרחים נפגעה, כיוון שהמכשירים הסלולריים מכילים מידע אישי רב על כל משתמש - מידע שנגיש לחברות השונות המפעילות בו את שירותיהן.

הבעיה, לטענת מבצעי המחקר, היא שהידע בנושא הגדרות פרטיות בקרב הציבור והמחוקקים אינו מספיק וקיים צורך חיוני בעדכון והידוק החקיקה בתחום ההגנה על הפרטיות.

נשים משתמשות בסלולרי

בדיון השתתפו גורמים שונים ביניהם איגוד האינטרנט, הרשות הלאומית להגנת סייבר, מומחים מהאקדמיה, המועצה להגנת הפרטיות, נציגי משרדי ממשלה וביניהם החינוך, הרווחה והמשפטים. עם זאת, נציגי חברות כמו גוגל ופייסבוק שנמצאות במרכז המחלוקת הודיעו כי נציגיהן לא הגיעו לדיון.

יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ אורי מקלב אמר כי "אנו מגלים שאין שום הגנה על הפרטיות במרחב הווירטואלי ולהפך, יש פגיעה מהותית מאוד בפרטיות שלנו, במיוחד בטלפון החכם שצמוד אלינו בכל רגע ביממה ומשמש אותנו לכל צורך. אין שום הסדרה בחוק לגבי המצב כיום, ועם כל הרצון שלנו להתקדמות טכנולוגית זה לא יכול לבוא על חשבון צנעת הפרט. אם הציבור היה יודע עד כמה הוא שקוף בפני תאגידי הרשת ובפני כמעט כל אפליקציה הוא היה נרתע. כל תחום מצריך גבולות ואנחנו מתחילים בוועדת המדע והטכנולוגיה בתהליך לשם הסדרת הנושא".

אילוסטרציה לתוכנת מחשב

הוא הוסיף כי "גם אם יציפו לנו באותיות מאוד ברורות את תנאי השימוש באפליקציה -  עדיין נשמר שם מידע. פייסבוק הוא לא תאגיד וולונטרי – הם רוצים להרוויח אנחנו רוצים הכל בחינם, והמחיר הוא פרסומות. גם בחלק המסחרי – צריך גבולות".

כיום, חוק הגנת הפרטיות קובע את המסגרת והכללים בנוגע להגנה על פרטיותו של אדם, וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו מגדיר את הזכות לפרטיות בקווים כלליים בלבד. גופים העוסקים בנושא ביניהם המועצה הציבורית להגנת הפרטיות והרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע (רמו"ט) הצהירו כי החקיקה בתחום ההגנה על הפרטיות לא מעודכנת ומותאמת לעולם בו אנו חיים היום.

ח"כ אורי מקלב
תומר אפלבאום

על פי המחקר של הכנסת, כ-74% מהמבוגרים בישראל דיווחו כי יש ברשותם מכשיר חכם החושף אותם ומאפשר לחברות מסחריות לדלות ממנו פרטים רבים אודות פעילותם.

הסמארטפונים מכילים מידע רב על כל משתמש - פרטי אנשי קשר, אמצעי זיהוי ביומטרים על חלק מהמכשירים, נתוני מיקום המכשיר, רישומי שיחות, תמונות וסרטוני וידאו, היסטוריית גלישה וחיפוש באינטרנט, סיסמאות כניסה אוטומטיות לחשבונות שונים ועוד. הבעיה הנובעת מכך היא שכל משתמש משאיר "עקבות דיגיטליות" בשכבות מידע שונות שנשלטות על-ידי גורמים שונים (גוגל, פייסבוק, אפל) וקשה לאבטח אותן לחלוטין.

החברות כורות מהמכשירים מידע אישי של משתמש - חסוי וגלוי כאחד - לרוב, למטרת פרסום ממוקד. השתתפות בסקר תמים למראה של חברה מסחרית בפייסבוק - כמוהו כמתן אישור לאותו מפרסם להיכנס לסמארטפון ולהוציא ממנו מידע.

גם כשמורידים למכשיר אפליקציה שימושית – נותנים לה למעשה אישור לגשת ישירות לחלק מהגדרות המכשיר ולמידע ששמור בו. כמובן שגם ליצרניות המכשיר עצמו, לחברות שפיתחו את מערכת ההפעלה שלו (אפל וגוגל) ולספקיות הרשת הסלולרית - יש את היכולת הפוטנציאלית לפגוע בפרטיות המשתמש.

בשנת 2014 ערך הפורום הבינלאומי המאגד רשויות להגנת פרטיות בעולם (ובהן רמו"ט) בדיקה שכללה 1,200 אפליקציות בתחומים שונים והממצאים שעלו הן ש-75% מהאפליקציות דרשו הרשאת גישה למידע אישי אחד או יותר. הנתונים שאותן אפליקציות ביקשו הרשאה אליהן הם: מיקום, זיהוי המכשיר, גישה לחשבונות אחרים, מצלמה ואנשי קשר.

ביחס לישראל עלה כי 70% מהאפליקציות לא הציגו מדיניות פרטיות טרם ההתקנה. רובן הפנו לאתר האינטרנט או לא התייחסו כלל לנושא. בנוסף, קיימת בעיית מודעות בקרב המשתמשים שלא קוראים תנאי שימוש ונוטים לאשר שימוש באופן כמעט אוטומטי. במקרים רבים ללא הסכמה - לא ניתן להוריד את האפליקציה ולכן גם משתמשים אחראיים נאלצים לוותר ולהסכים לתנאים.

מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה אל משרדי הממשלה ולגופים שלהם זיקה לנושא בבקשה למידע והתייחסות לנושא. תגובתה של רמו"ט לעניין היא שהם עוקבים אחרי השינויים הטכנולוגים והחברתיים ובהתאם מנסים לקבוע את סדר העדיפות של פעילותה הרגולטורית.

"פייסבוק לא סופרת את ישראל ואת כנסת ישראל בפעילות שלה"

יו"ר ועדת חוקה, ח"כ ניסן סלומינסקי אמר בדיון: "עצם זה שפייסבוק לא הגיעה לכנסת חרף הזמנתנו זה שערורייה. אנחנו לא מוכנים לשלם את המחיר של איבוד פרטיותנו, אני מוכן להשבית את פייסבוק עבור זה. אני מוכן לוותר על נוחיות בשימוש בפייסבוק לתקופה מסוימת ולארגן מרד צרכני בכדי להשיב לנו את הזכות הבסיסית לפרטיות. נלך על העניין הזה עד הסוף, ניאבק בפייסבוק ובגוגל שישיבו לנו את פרטיותנו".

פרופסור מיכאל בירנהק מהפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב הסביר: "האתגר הוא אתגר חברתי ראשון במעלה - איך מאפשרים את השימושים ברשתות האלו אך יחד לשמור על הפרטיות. ממשלת ישראל פנתה לאיחוד האירופי וקיבלה הכרה בכך שאין מספיק הגנה על הפרטיות, אך האירופאים התקדמו עם הגנת הפרטיות וישראל נשארה במקום. אני קורא לכנסת לקדם חקיקה".

עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל איגוד איגוד האינטרנט אמר כי "אנחנו חיים בעולם של כלכלת מידע. מעט מאוד אנשים מבינים את המורכבות של השימוש במידע הזה בעולם כזה. צריך להרים דיון – אנחנו לא יודעים עד הסוף על איזו עסקה אנחנו מסכימים. האם העסקה כדאית? האם זאת עסקה טובה? צריך לבדוק זאת.

"בהקשר של רגולציה. הייתי ראש רמו"ט – יש סמכויות מרשימות אך בפועל אתה מתמודד עם גופי ענק שחלקם יושבים בארץ וחלקם בחו"ל ופועלים על פי עקרונות אחרים. המחלקה שעוסקת בפרטיות בגוגל יותר גדולה מכל עולם המשפטי בארץ.

"הרגולטור צריך להתמודד עם גופים שמדיניות הפרטיות שלהם מנוסח ע"י אנשים מאוד מדויקים. אם נסתכל לתוך המילים הקטנות של פייסבוק – הם מוגנים. צריך לחזק את הרגולטור בסמכויות אכיפה וביכולת לשתף פעולה עם רגולטורים אחרים. ברמה הבינלאומית – פייסבוק לא סופרת את ישראל ואת כנסת ישראל בפעילות שלה – אז צריך לשתף פעולה יחד עם עוד גופים בעולם, זה כרגע לא קיים.

"חוק הגנת הפרטיות הוא משנת 1981 והיו תיקונים קטנים מאז. לא מדברים על מאגרי מידע פנימיים בסדר גודל כזה. החוק חייב לעבור איזון מחדש. צריך להגדיר מחדש מה מותר ומה אסור".

חוות דעת שפירסמה בנושא קבוצת עבודה של נציבות האיחוד האירופי, שחקרה את הנושא גיבשה מספר המלצות בנושא: ביחס למפתחי אפליקציות נקבע כי הם יחויבו לספק למשתמשים מדיניות פרטיות ברורה ונגישה, להבין כי הסכמה להתקנת האפליקציה לא מקנה להם גישה חופשית לעיבוד מידע אישי ולהגדיר משך זמן בו המידע יישאר אצל החברה, כמו גם תנאים למועד מחיקת המידע במידה והמשתמש לא פעיל.

בעקבות תחקיר של התוכנית "חי בלילה" הוזמן מגיש התוכנית נדב בורנשטיין לדיון: "חשוב לי להביע מורת רוח מהיעדרן של נציגי גוגל ופייסבוק. יש צביעות תאגידית גדולה  - מוקד הפעילות שלהן בינלאומי והם יודעים לעשות כסף בכל מקום בו הם פועלים. אבל כשרוצים לדבר איתן על תוכן – אפשר רק לחפש אותן, העמימות שלהן קיימת כי הם לא רוצים בסופו של דבר שנדע".

חייבים לעשות מעשה ולחייב את החברות האלו, שלא סופרות אותנו, לתת לנו יותר פרטיות. אחרת בעוד כמה שנים אנחנו נהיה במצב הרבה יותר חמור".

מנציג פייסבוק באירלנד נמסר כי "פייסבוק אינה עושה שימוש במיקרופון של המשתמש – כפי שנחשף בתחקיר חי בלילה. זה לא נכון. אנחנו מציגים מודעות על פי תחומי עניין של המשתמש. יש לנו גישה למיקרופון רק אם אתה מאשר זאת בהורדת האפליקציה וכשאתה משתמש באותו שירות – משתף מוזיקה, מקליט הודעה וכו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#