המבחן של הנגבי בבזק: האם יהיה בובה של נתניהו או יחסוך מיליארדים לצרכנים - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המבחן של הנגבי בבזק: האם יהיה בובה של נתניהו או יחסוך מיליארדים לצרכנים

השר בלי תיק, צחי הנגבי, יצטרך להתמודד עם כך שבכל ענפי התקשורת חלה ירידה במחירים בשנים האחרונות מלבד בתשתיות הפס הרחב - תחום שבו קיים דואופול של בזק ו–HOT ■ בזק היא מהחברות הרווחיות ביותר בישראל ואחת מחברות התקשורת הרווחיות בעולם

15תגובות
ראש הממשלה ושר התקשורת, בנימין נתניהו והשר צחי הנגבי
אוליבייה פיטוסי

אם לא יהיו הפתעות של הרגע האחרון, בימים הקרובים ימונה השר בלי תיק, צחי הנגבי, לשר התקשורת לענייני בזק. הוא ימונה לתפקיד בשל ניגוד העניינים שבו נתון שר התקשורת, בנימין נתניהו, עקב יחסי חברות קרובים עם בעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ'.

הנגבי מקבל על עצמו תיק גדול, שמקיף את מרבית שוק התקשורת: בזק והחברות הבנות (פלאפון, yes, בזק בינלאומי), HOT ועוד. הוא יצטרך להכריע לגבי כמה רפורמות חשובות שתקועות כבר ארבעה חודשים, לטענת מנכ"ל משרד התקשורת, עקב תסבוכת ניגוד העניינים של נתניהו. למעשה, הרפורמות האלה יושבות על שולחן המנכ"ל שלמה פילבר מאז מונה לתפקיד ביוני 2015.

היה עדיף שנתניהו יוותר על התפקיד (למה בכלל להתעקש להחזיק בתיק ריק מתוכן?) והנגבי ימונה לשר תקשורת במשרה מלאה. אך משהמעשה נעשה, יש לקוות שהנגבי לא יהיה שר בובה ועט להשכיר של נתניהו, אלא ייקח את התפקיד ברצינות. אם ימהר ללמוד את התחום וישקול באופן חף מהטיות את ההחלטות כבדות המשקל שעל שולחנו, הוא יוכל להשפיע בסוגיות חשובות ששוות לאזרחים מיליארדי שקלים.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

הדואופול הקווי
של בזק ו–HOT

באופן מקרי, בסמוך לכניסתו הצפויה של הנגבי לתפקיד, פירסם משרד התקשורת את הדו"ח השנתי הנוגע להכנסות של חברות התקשורת. הדו"ח קצר, שלושה עמודים, אך מצביע בבירור על מה שדורש טיפול דחוף בשוק התקשורת.

הדו"ח מלמד כי קיים מתאם חזק בין מספר השחקנים בכל ענף בשוק התקשורת לרמת התחרות בו. כך למשל, בתחום אספקת האינטרנט יש ריבוי שחקנים — יותר מעשרה — וההכנסות בתחום זה ירדו בשנתיים האחרונות ב–2.5%, אף שהציבור משדרג באופן תדיר את קצב הגלישה.

מנכ"לית בזק, סטלה הנדלר
אלי דסה

בתחום הטלפוניה הסלולרית ישנן חמש מפעילות בעלות תשתית ועוד כמה מפעילות וירטואליות. בענף הסלולר ירדו המחירים ב–11.8% בשנתיים — בזכות התחרות העזה בענף. גם בטלפוניה הבינלאומית, תחום בו גם התחרות היא בינלאומית — עם פתרונות כמו שיחות באפליקציות החינמיות ווטסאפ וסקייפ — ירדו המחירים ב–17.3% בשנתיים.

למעשה, בכל ענפי התקשורת חלה ירידה במחירים, חוץ מבענף אחד: התשתיות בפס הרחב. בתחום הזה ישנן רק שתי שחקניות — דואופול שחולק את השוק — בזק ו–HOT. בענף זה זינקו ההכנסות (המחירים) ב–12.5% בשנתיים. אם כן, ברור שזהו תחום שסובל מבעיה תחרותית וצריך לטפל בו במהירות.

הדואופול הקווי משפיע לא רק על מחירי האינטרנט אלא גם על מחירי הטלפון הקווי. אמנם בענף זה ירדו המחירים ב–5.6% בשנתיים, אך בזק נהנית מרווחיות חריגה. כמה חריגה? בדו"ח ועדת חייק, העריך סמנכ"ל הכלכלה הקודם במשרד התקשורת, ד"ר אסף כהן, את הרווחיות העודפת של בזק עקב מחירי הטלפון המפוקחים ב–3.5 מיליארד שקל לשנים 2008–2010 — יותר ממיליארד שקל בשנה. מאז אותה קביעה שניתנה ב–2011 לא השתנו מחירי בזק לטובת הצרכן, כך שהרווחיות החריגה נמשכת ואת המחיר כולנו משלמים בחשבון הטלפון שלנו.

מבין שתי חברות התשתית, המפתח לתחרות נמצא בעיקר בצד של בזק. בזק היא מונופול מוכרז בתחום האינטרנט ובתחום הטלפוניה. על פי דו"ח נוסף של אגף כלכלה מאותו היום, מדהים לגלות שבזק מגדילה את נתח השוק שלה בטלפוניה בשנתיים האחרונות, גם במגזר הפרטי וגם במגזר העסקי.

בזק - בראש כל השוואת רווחיות

גם הדו"חות של בזק לבורסה מספרים על עוצמתה הגדולה ועל הרווחיות הפנטסטית. למשל, חלוקת דיווידנדים היא אחד הפרמטרים המובהקים שמצביע על רמת רווחיות גבוהה.

בין 2013–2015 חילקה בזק דיווידנד בהיקף מצרפי של 6.7 מיליארד שקל. מבין כל החברות הנסחרות בתל אביב, רק טבע, חברה עם עסקים חובקי עולם, חילקה דיווידנד גדול יותר. מי שחילקה דיווידנד דומה היא כיל, חברה שנהנית מגישה בלעדית למשאב טבע, שהרווחיות החריגה שלה הובילה להטלת מס רווחיות עודפת, המכונה 
מס ששינסקי.

אלא שאם נבדוק את שיעור הדיווידנדים ביחס למחזור, למשל, נגלה כי בזק רווחית יותר אף משתי אלו. לשם השוואה, מס ששינסקי מחושב לפי שיעור התשואה על הנכסים הקבועים. מדרגת המס הראשונה בששינסקי נקבעה על שיעור תשואה של 14% ומדרגת המס השנייה נקבעה על שיעור תשואה של 20%. אם נכיל את אותו חישוב על בזק נגיע לשיעור תשואה של 37% — הרבה מעבר לשיעור שהוגדר על ידי ועדת ששינסקי השנייה כשיעור רווחיות עודף. אגב, 37% נוגע לקבוצת בזק, בחברת בזק הקווית — אותו החישוב מגיע לשיעור תשואה של 45%.

הרווחיות הפנטסטית של בזק
סך חלוקת הדיווידנדים ב– 2015-2013 , במיליוני שקלים
טבע
כיל
בזק
דלק רכב
קבוצת דלק
בנק הפועלים
הראל השקעות
אלביט
דלק קידוחים
אבנר
ישראמקו
הפניקס
12,982
6,677
6,676
1,677
1,560
1,293
863
616
536
536
527
525
הרווח התפעולי ביחס להכנסות בהשוואה
לחברות מובילות במדד ת"א 100 , 2015 סודהסטרים
פרטנר
פלאפון
פורמולה מערכות
סלקום
אלביט
שטראוס
כיל
קבוצת דלק
טבע
בזק — סך הכל
אורמת
בזק קווי
אבנר
דלק קידוחים
ישראמקו
2%
3%
5.4%
6%
7%
9%
11%
14%
16%
17%
26%
28%
49%
67%
67%
79%

מדד רווחיות שני שניתן לעשות בו שימוש הוא הרווח התפעולי ביחס להכנסות (בניכוי חברות פיננסים ונדל"ן המתאפיינות בפרמטרים פיננסיים שונים מחברות תשתית ושירותים). בחברת בזק הקווית, כמעט 50% מכל שקל שנכנס הופך לרווח (תפעולי). רק חברות חיפוש והפקה של נפט, שפועלות תחת סיכון עסקי ענק — כמו ישראמקו, דלק קידוחים, ואבנר — עוקפות את בזק. בכלל הקבוצה של בזק, שיעור הרווח הוא 26%, ועדיין תקדים אותה רק עוד חברה אחת: אורמת.

גם אם משווים את בזק לחברות דומות בעולם — כ–15 חברות מערב אירופיות שכולן היו בעברן מונופול ממשלתי ועברו הפרטה בדומה לבזק — החברה הישראלית נמצאת בראש כל השוואת רווחיות שניתן לעלות על הדעת: רווח תפעולי להכנסות, EBITDA להכנסות (רווח תפעולי תזרימי, לפני הוצאות מימון ומס), תזרים חופשי, תשואה להון וחלוקת דיווידנדים.

בזק נהנית מ–EBITDA של 43% מההכנסות, לעומת 40% ב–TDC דנמרק, 35% ב–BT הבריטית, 31% באורנג' הצרפתית ו–24% בטלפוניקה הספרדית.

רק במדד אחד בזק נמצאת בתחתית הטבלה, מקום שלישי מהסוף. נחשו מהו? שיעור השקעות ביחס להכנסות.

ההשקעה בלקוח כשיעור מההכנסות
טלקום (איטליה) - 26%
דויטשה טלקום (גרמניה) - 21%
טלפוניקה (ספרד) 20.9%
טלנור (נורווגיה) 20%
טלקום (אוסטריה)19%
TDC (דנמרק) - 19%
KPN (הולנד) - 19%
פרוקסימוס (בלגיה) - 17%
בזק (16%) - 
אורנג' (צרפת) 16%
BT (בריטניה) - 13%

בזק משקיעה רק 16% מההכנסות, לעומת 19% ב–TDC דנמרק, 20% בטלפוניקה ספרד, 21% בדויטשה טלקום ו–26% בטלקום איטליה. כלומר, לבזק יש הרבה כסף שפנוי להשקעה, יותר מכל מתחרה אירופית — אך היא משקיעה פחות מכולן. בתנאי תחרות אמיתית בזק היתה נאלצת להגביר את ההשקעות שלה.

לרסן את בזק

אז מה עושים? די ברור שצריך לרסן את כוחה של בזק, להגביר את התחרות ולמצוא דרך שחלק מהרווחיות העודפת תחזור לצרכן. למרבה המזל, הכל כבר כתוב, ורק מחכה לחתימה של השר הנגבי, כאשר ייכנס לתפקיד.

רפורמת השוק הסיטוני פועלת בינתיים רק לגבי קווי האינטרנט, אך אם תושלם היא תאפשר להגביר את התחרות גם במקטע הטלפוניה. חלק אחר ברפורמה יחייב את בזק לפתוח את התשתיות שלה באדמה למתחרות. בינתיים, בזק מסרבת לשתף פעולה עם שתי הרפורמות החשובות האלה ומשרד התקשורת אינו נוקף אצבע. העמדה המקצועית של משרד האוצר היא שכל עוד בזק לא משתפת פעולה, וכל עוד הרפורמה בפס הרחב לא מושלמת — לא כדאי לשקול לתת לבזק הקלות רגולטוריות, ובראשן ביטול ההפרדה המבנית.

בשולי הדברים, לאחרונה פירסם Ofcom, הרגולטור הבריטי לתחום התקשורת, עבודת ייעוץ שהוזמנה מחברה חיצונית בשם Wik. החברה סקרה רפורמות תחרותיות (דומות לרפורמה בפס הרחב הישראלי) שבוצעו במדינות שונות באירופה: שוודיה, בלגיה, צרפת, ספרד, הולנד וגרמניה. החברה בדקה מהו התמריץ הטוב ביותר עבור המונופול להמשיך להשקיע בתשתיות. וכך נכתב: "בהתאם לטבע התחרות, אנחנו רואים כי תחרות מבוססת תשתיות מקצה לקצה — בשונה מתחרות שמבוססת על זכות גישה — היא המקור העיקרי לתחרות בפס הרחב".

מונופול בכל תחומי הפעילות
נתח השוק של בזק קווי בענפים השונים
תשתיות
אינטרנט
טלפונייה
ביתית
טלפונייה
עסקית
68%
56%
74%

החוקרים מצאו כי במדינות שבהן יש רשת כבלים בפרישה ארצית מלאה, כמו הולנד ובלגיה, הדבר מתמרץ גם את חברות הבזק להשקיע בתשתית, ואף מהירויות הגלישה במדינה גבוהות יותר באופן כללי. עובדה זו מחייבת את השר להכריח את HOT להשלים את הפרישה החלקית שלה לכל חלקי הארץ, בהתאם לחובה שלה ברישיון, בהתאם להמלצה המקצועית של הדרג המקצועי במשרד ובהתאם להחלטה שקיבל בנושא השר הקודם גלעד ארדן. ההקלה הענקית שמנסה פילבר להחליק ל-HOT בנושא הפרישה לפריפריה פוגעת משמעותית בתמריץ ההשקעות. אבל, כותבים יועצי Wik, ישנן גם דוגמאות, כמו בצרפת ובספרד, שבהן שחקנים סיטונאים "טיפסו בסולם ההשקעות", כלומר, השתמשו בזכות הגישה כדי לבצע השקעות עצמאיות נוספות.

לרגולטור הישראלי יש הזדמנות גדולה לעשות גם וגם: גם לסיים את הרפורמה בפס 
הרחב, וגם לעודד מיזמי 
תשתית חדשים כמו פרויקט הסיבים של פרטנר ו–IBC.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#