שידורי הלייב וידיאו החברתיים - המהפכה האמיתית שהתרחשה בטורקיה - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שידורי הלייב וידיאו החברתיים - המהפכה האמיתית שהתרחשה בטורקיה

המהפכה שחולל ניסיון ההפיכה בטורקיה היא בשימוש הרחב שביצעו האזרחים בשידורי וידאו חיים ברשתות החברתיות. בן לילה הפכה הטכנולוגיה מקוריוז חובבני לחלק בלתי נפרד משלל ערוצי תקשורת ההמונים הממוסדת

21תגובות
פייסבוק לייב
פייסבוק לייב

מעטים המקרים שבהם אפשר להניח את האצבע על אירוע מסוים - בזמן אמת - ולומר: זאת נקודת המפנה, זה הרגע שחולל את השינוי. בדרך כלל נדרש פרק זמן מסוים כדי לעכל את הנתונים, לעבד אותם ורק אז אפשר לומר שאכן היה זה אירוע, זה או אחר, שהתניעו את המנגנון כולו. אירוע נדיר כזה מתרחש ברגעים אלה ממש לנגד עינינו ובשידור חי.

את ההשלכות של ניסיון ההפיכה הצבאית בטורקיה נוכל לאמוד רק בעוד שבועות או חודשים מהיום, אבל דבר אחד ברור כבר עכשיו: סוף השבוע האחרון היה נקודת המפנה של השידורים החיים בפלטפורמות החברתיות. הטכנולוגיה הזאת הגיעה לנקודת הרתיחה, ל"טיפינג פוינט" (Tipping Point) שלה, בזכות האירוע הפוליטי בטורקיה ומעכשיו היא תקבל תפקיד ומשמעות חדשים בחיי קהילת הדיגיטל העולמית. אם עד לפני כמה ימים היא היתה עדיין בגדר קוריוז, או כלי ניסיוני שאף אחד לא יודע עדיין מה החשיבות שלו - הרי שביום שישי בלילה, מיד עם ההודעה הראשונה על ההפיכה, היה ברור שמעכשיו היא הופכת לחלק בלתי נפרד מתקשורת ההמונים.

בזמן שהקושרים נגד הממשלה המכהנת ניסו לחסום את הרשתות החברתיות הגדולות, אזרחי טורקיה הצליחו להפיץ שידורים חיים בכל פלטפורמה אפשרית כמעט. בזמן שכתבי ערוצי החדשות הבינלאומיים הקריאו ידיעות לאקוניות על רקע תמונות חסרות ערך - בטוויטר (באמצעות פריסקופ) ובפייסבוק שידרו האזרחים מהסמארטפונים שלהם את תמונות הטנקים על הגשרים ובשדה התעופה ואת ההפגנות הספונטניות ברחובות. בזמן שהרשתות המסורתיות נערכו לפרוס כתבים בטורקיה ושידרו לופ אינסופי מקו הרקיע של אנקרה - מאות אזרחים טורקיים כבר העבירו לעולם את ראיון הפייסטיים שערך ארדואן עם כתבת רשת טלוויזיה מקומית.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

24 שעות קודם לכן, בצרפת, התרחש פיגוע טרור איום שגבה את חייהם של עשרות חוגגי יום הבסטילה בטיילת של ניס. גם כאן הריפרוש של האפליקציות החברתיות החליף את הזיפזופ בטלוויזיה המסורתית. סרטוני וידאו זרמו ללא עיכוב מהסמארטפונים שבזירת הפיגוע (וראוי לציין גם ללא צנזורה על מראות הזוועה שנקלטו בהם) אל מיליוני סמארטפונים אחרים ברחבי העולם, וגם אל הסמארטפונים של כתבי התקשורת המסורתית שרק באמצעותם למדו על המתרחש בעיר החוף הצרפתית. בשעות שלאחר מכן, אותם קטעי וידאו שהועלו בלייב לרשתות החברתיות שודרו בלופ בתחנות הטלוויזיה כרקע לפרשניהן המבולבלים.

כבר מעל שנה מתחוללת מתחת לפני השטח תחרות אדירה בין הפלטפורמות החברתיות סביב השאלה מי תהיה הראשונה לנכס לעצמה את כלי השידורים החיים החברתיים. לפני פחות מחצי שנה פתחה פייסבוק את הטכנולוגיה שלה - פייסבוק לייב - לשימוש כל החברים ברשת. באותו זמן בדיוק סיימה טוויטר להטמיע בפיד שלה את השידורים החיים של אפליקציית פריסקופ שאותה רכשה כמה חודשים קודם לכן. ברקע המאבק הזה נמצאת כל הזמן גם יוטיוב, הפלטפורמה הוותיקה ביותר, שלמרות משקלה העצום אינה מצליחה בינתיים למצות את היכולת הטכנית והתשתיתית שלה.

בבסיס המלחמה הזאת נמצאים, כמובן, אינטרסים כספיים גדולים מאד. שידורי וידאו בכלל, ושידורים חיים בפרט, מייצרים בעבור הפלטפורמות החברתיות רמה חזקה ביותר של מעורבות מצד המשתמשים - מעורבות שמתבטאת בהכנסות גדולות יותר עבור החברות. המשתמשים מרותקים לאפליקציה לכל אורך השידור - שיכול להימשך גם שעות - הם מעורבים בו רגשית מכיוון שמדובר בתוכן שמייצרים החברים שלהם או של אירוע שהם בחרו לעקוב אחריו, והמעורבות הזאת יכולה להיתרגם לפרסום ממוקד ואפקטיבי.

נשיא טורקיה ארדואן פונה לעם הטורקי דרך הטלפון

באפריל הצהיר מארק צוקרברג בכנס המפתחים של פייסבוק על נאמנותו המוחלטת לכלי ובאותה עת לא דימיין כלל שהנס יקרה לו כל כך מהר. אם הוא לא היה יהודי, אפשר היה לומר שחג המולד הגיע בשבילו מוקדם מאד השנה. והחגיגה הזאת התחילה למעשה שבוע קודם לכן עם שני אירועי לייב שצולמו על אדמת ארצות הברית והופצו בשידור חי בפייסבוק. חשיבותם של שני המקרים - באחד תועד שוטר יורה למוות בנהג שחור ובשני מתועד ירי צלף שחור נגד שוטרים לבנים - היא בכך שהם הציפו את הפלטורמות לתודעת המשתמשים ועוררו דיון ערכי על תפקידם. זה בדיוק מה שהיה צריך כדי להכשיר את הקרקע להתפרצות הספונטנית בסוף השבוע הנוכחי.

ירי ממסוק צבאי על אזרחים

כדי שתופעה מסוימת תחצה את נקודת המפנה שלה ותהפוך מרעיון קונצפטואלי לתופעה חברתית ויראלית - נדרשים כמה תנאים בסיסיים שעליהם היא תיבנה ותפרוץ. כדי שטכנולוגיה תעבור את ה"טיפינג פוינט", נדרשים שלושה תנאים: בשלות של הטכנולוגיה, פריסה נרחבת של התשתיות ומוכנות של המשתמשים לאמץ אותה. במקרה של שידורי לייב וידאו חברתיים, שני התנאים הראשונים הונחו כבר לפני חודשים רבים, אבל האירועים של הימים האחרונים מעידים על כך שרק עכשיו הגיע הרגע הנכון לפריצה הוויראלית של שידורי הלייב החברתיים.  

בראייה היסטורית אפשר להצביע על שני אירועים דומים שהפכו לסמל נקודת המפנה של טכנולוגיה טלוויזיונית. הראשון הוא מלחמת המפרץ הראשונה ב-1991 שבה נולדה הטלוויזיה הגלובלית שהביאה לצופים בכל העולם בשידור חי את מראות המלחמה בצבעי ירוק מגורען. הפלת מגדלי התאומים ב-2001 היא נקודת ציון נוספת שבה צילומי החובבים השלימו עבור רשתות התקשורת את התמונה הגדולה מזוויות שכתביה לא יכלו להביא. אז צולם האירוע מזוויות רבות על ידי המוני אנשים שהחזיקו בידם מכשירי צילום דיגיטליים ובמקרה נכחו במקום והיו זריזים מספיק לצלם את רגעי האימה. את הסרטונים הם שלחו לרשתות המסורתיות ואלו שידרו אותם לעולם כולו.

המהפכה שמביאה טכנולוגיית השידור החברתי החי משמעותה פוטנציאל של יותר ממיליארד וחצי ערוצים שמשדרים בכל רגע מה קורה בכל פינה בעולם. כל התוכן הבלתי נדלה הזה מופץ בזמן אמת לכל מי שרוצה, ללא בקרה, ללא צנזורה, ללא תשלום וללא כל יכולת לעצור זאת. נקודת המפנה הזאת שנחצתה בימים האחרונים עלולה לפרק את כל המערך העסקי שנבנה סביב הרעיון הוותיק של ערוץ טלוויזיה עם אולפן טלוויזיה שמשדר לאוויר או לכבלים ונקלט אצל מנוי או דרך אנטנה מיוחדת – ומונע מאינטרסים כלכליים או פוליטיים.

העמוד המרכז של כל הערוצים הללו https://www.facebook.com/live הופך את מסך המחשב (עדיין אין ממשק לסלולר) לממיר של שידורים חיים מכל העולם. רבים מהשידורים הם קצרים, לא מעניינים ובאיכות נמוכה ולא מעט מהם כלל לא מראים אירועים בעלי משמעות מקומית ולא גלובלית. עם זאת, אין זה שונה מהמצב כיום שבו כל ממיר יכול להזרים 300 ערוצים, אבל בסופו של דבר הצופה הממוצע חוזר תמיד לאותם ארבעה ערוצים.

עדיין מוקדם מכדי לנחש מהו הכיוון החדש שאליו לוקחות אותנו פלטפורמות שידורי הלייב וידאו החברתיים. ספק גם אם בפייסבוק, טוויטר ויוטיוב יש מי שיודע כיצד בדיוק תיראה הטלוויזיה החברית בעוד שנה, או בעוד שלוש שנים. אבל דבר אחד כבר די ברור: היא כאן כדי להישאר והשבועיים הראשונים של חודש יולי 2016 הם הטיפינג פוינט של המדיום והרגע שבו הפלטפורמה הפכה לוויראלית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#