"המאפיה האסטונית" הקימה סטארט־אפ שהוא מדינה - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"המאפיה האסטונית" הקימה סטארט־אפ שהוא מדינה

באסטוניה כמעט 100% מתושבי המדינה מבצעים תיאום מס באינטרנט, ולכל אזרח יש תעודת זהות דיגיטלית שמשמשת אותו גם להרשמה למועדוני לקוחות, להעברת כספים ולגישה למידע האישי שלו באתרי הממשלה

7תגובות
קו הרקיע של טאלין

לפני 25 שנה, כשאסטוניה קיבלה את עצמאותה, רק מחצית מהבתים שבמדינה היו מחוברים לטלפון. אלה היו הימים שלאחר התפרקות בריה"מ, ואסטוניה הקטנה נותרה עם אזרחים עניים, שכנים מאיימים וצבא רוסי ששכן בתוך המדינה שלוש שנים נוספות. האסטונים, שהיו בפיגור ביחס למדינות אחרות ועם מעט מאוד יתרונות יחסיים, הבינו כי השקעה בתשתיות האינטרנט היא השלב הראשון במאמץ לפצות על הבעיות האחרות.

ההשקעה בתשתיות אינטרנט נועדה גם להרגיע את החשש שלפיו פגיעה של הצבא הרוסי בתשתיות של ערוצי המדיה או במערכות הטלוויזיה, הרדיו והעיתונים תנתק את אסטוניה מהעולם. כך נהפך האינטרנט במדינה לסמל הדמוקרטיה, החופש והניתוק מבריה"מ. ולראיה, כיום אסטוניה ניצבת בחזית הטכנולוגיה, ואפשר להכתיר אותה כאחת המדינות הדיגיטליות בעולם.

ההשקעה האסטונית השתלמה, וכבר ב–1997 היו 97% מבתי הספר שבמדינה מחוברים לאינטרנט. כיום המדינה מרושתת באינטרנט מהיר, וכמעט שאין בה מקום שבו אי־אפשר להתחבר לאינטרנט, גם אם מדובר ביער נידח. תשע שנים לאחר שקיבלה עצמאות, היתה אסטוניה מהמדינות הראשונות שקבעו בחקיקה כי חיבור לאינטרנט הוא זכות אדם בסיסית. החדירה המהירה של האינטרנט למדינה בולטת עוד יותר כשמשווים את אסטוניה לשכנותיה ליטא ולטביה, שהיו במצב דומה. יש שמייחסים זאת לכך שהאסטונים מרגישים זיקה למדינות הנורדיות, שמהן קיבלו השראה, ותופשים את עצמם פחות כמזרח אירופיים.

הגישה באסטוניה ברורה ומובהקת: מבחינתם, צריך לאפשר לאזרחים לעשות כמעט כל דבר באמצעות הרשת. מה שהאסטונים מצליחים לעשות בלחיצת כפתור, בישראל לא ניתן לעשות גם בחודשים ארוכים. כמעט 100% מתושבי המדינה מבצעים תיאום מס באינטרנט, ולכל אזרח יש תעודת זהות דיגיטלית שמשמשת אותו גם להרשמה למועדוני לקוחות, להעברת כספים ולגישה למידע האישי שלו באתרי הממשלה.

Agencja Fotograficzna Caro / Ala

"לא הייתי אומר שהאסטונים בהכרח מבינים מאוד בטכנולוגיה. אנחנו פשוט אנשים פרגמטים שמבינים כי בדרך הזאת חוסכים זמן וכסף והופכים את החיים לקלים יותר. אז למה להתעסק עם כמויות גדולות של דפים?" אמר ראש הממשלה, טאווי רייוואס (37), בראיון שפורסם באתר האפינגטון פוסט לפני כשנה.

המדינה הבלטית הקטנה, שמשתייכת לגוש היורו, עם 1.3 מיליון אזרחיה והגירה שלילית, הצליחה לעשות את מה שבאומת הסטארט־אפ יכולים רק לחלום עליו — יצירת מגזר ציבורי חדשני וגמיש. הגמישות הזאת באה לידי ביטוי במדיניות תומכת במגזר הפרטי, ובמיוחד בתעשיית ההיי־טק.

הקמת עסק באסטוניה, למשל, היא דבר פשוט מאוד ביחס למדינות אחרות. בעוד שבישראל דרושים, לפי נתוני הבנק העולמי, כ–13 יום עד שמתקבלים האישורים להקמת עסק, והממוצע ב–OECD הוא 8.5 ימים — באסטוניה משך הזמן שנדרש לכך הוא 3.5 ימים בלבד. אסטוניה ממוקמת במקום 15 בהקמת עסק, ו–16 במדד "קלות עשיית עסקים", בעוד שישראל נמצאת במקומות 56 ו–53, בהתאמה. חוסר הסרבול בא לידי ביטוי גם במערכת מס ברורה ואטרקטיבית לחברות. באופן בסיסי, מס החברות באסטוניה הוא 0%, כל זמן שאינך מושך דיווידנדים או משכורות מהחברה. כשמושכים כסף מהחברה, מוטל אותו מס שמוטל על שכירים — 21% — בלי קשר לרמת ההכנסה.

הממשלה האסטונית גם מנסה להקל על זרים לפעול במדינה, והפרלמנט אישר לפני כשנתיים הוצאה של תעודת זהות אלקטרונית לזרים שחיים בחו"ל. התעודה, בשם e-Residency, מאפשרת לבעליה לחתום על מסמכים מקוונים, לפתוח חשבון בנק ואף להקים עסק באסטוניה — בלי לשהות במדינה. התעודה מאפשרת גישה קלה יותר לאיחוד האירופי, ומקלה על משקיעים זרים להשקיע במדינה. המטרה היא שיוקמו חברות אסטוניות רבות, שישלמו מסים במדינה ויתמכו בכלכלה באמצעות שימוש בעסקים מקומיים, כמו בנקים ועורכי דין. כיום יש למדינה 10,000 אזרחים כאלו, שהקימו כ–1,000 חברות. המדינה שואפת להגדיל את מספר ה"אזרחים האלקטרוניים" למיליונים.

מי שמודאג מסוגיית הפרטיות, ישמח לדעת שהאסטונים יודעים על כל כניסה של גורם ממשלתי לפרטים האישיים שלהם. הם מסבירים כי אם היה מדובר במסמכי נייר, לא ניתן היה לדעת כלל מי מסתכל בהם, והתיעוד הוא שמגן על חיטוט במידע האישי. גם חתימה על מסמכים משפטיים, הנפקת מרשמים על ידי רופאים ותשלום בתחבורה ציבורית יכול להתבצע באמצעות האינטרנט. המערכת שעומדת מאחורי מאגרי המידע של הממשלה האסטונית נקראת X-Road. היא מחברת בין מאגרי המידע וכוללת 170 מאגרים, שעל בסיסם מסופקים כ–2,000 שירותים.

סקייפ - גאווה לאומית

רויטרס

אף שהמגזר הציבורי באסטוניה מציג חדשנות ברמה מתקדמת בהשוואה לרוב המדינות בעולם, יש למדינה עוד הרבה לאן להתקדם מבחינת השוק הפרטי. במדינה יש כ–400 סטארט־אפים — אחד לכל 3,200 איש. זה מספר לא רע בכלל ביחס לאירופה, אך עדיין נמוך בהשוואה לישראל. באסטוניה מקווים שיצליחו להכפיל את מספר הסטארט־אפים עד 2020 — יעד שאפתני מאוד. לשם השוואה, בפולין השכנה יש 38 מיליון תושבים ו–2,500 סטארט־אפים.

אסטוניה מסייעת לסטארט־אפים בקורסים, הדרכות ומימון באמצעות קרן ההון סיכון, סמארטקאפ (SmartCap). הקרן משקיעה רק בחברות שרשומות באסטוניה ושואפות להרחיב את פעילותן לחו"ל. ב–2015 עמדו השקעות הקרן על 25 מיליון יורו בלבד.

לצד התמיכה של המגזר הממשלתי, באסטוניה פועלים כ–100 אנג'לים, ויש גם מערכת תומכת של אקסלרטורים — תוכניות האצה לסטארט־אפים בתחילת דרכם. עם זאת, הסכומים שזורמים למדינה עדיין נמוכים ונראה כי סטארט־אפים רבים נמצאים בשלבים התחלתיים יחסית (seed). בסטארט־אפים אלה, ההשקעה הממוצעת היא 450 אלף דולר, נמוך מהממוצע באירופה שעומד על 620 אלף דולר לסטארט־אפ.

הממשלה עושה מאמצים רבים כדי ליצור תעשיית היי־טק מפותחת, ונראה כי הצליחה לבנות קהילת סטארט־אפים מגובשת, שאוהבת למתג את עצמה תחת הכינוי estoniamafia#. את הכינוי טבע משקיע ההון סיכון האמריקאי דייב מקלור מקרן ההון סיכון האמריקאית 500Startups, לאחר שבתחרות סטארט־אפים בלונדון ב–2011 היתה נוכחות בולטת של חברות אסטוניות.

החברה המפורסמת ביותר שיצאה מאסטוניה היא סקייפ, שהמוצר שלה מבוסס על טכנולוגיה שפותחה במדינה. סקייפ נמכרה ב–2005 תמורת כ–3 מיליארד דולר ל–eBay האמריקאית, והעלתה לכותרות בעולם את החדשנות האסטונית. "סקייפ מייצגת את האידיאל של איך שאנחנו חושבים שאסטוניה צריכה להיות — קבוצה קטנה של אנשים שהתחברו וחשבו על רעיון מבריק, שהפך שם דבר בכל העולם", אמר פעם נשיא אסטוניה, תומאס הנדריק אילווס. בדבריו שיקף אילווס את התפישה האסטונית של עצמה — מדינה שהיא בעצם סוג של סטארט־אפ.

סקייפ נמכרה מאז גם למיקרוסופט, אך היא עדיין מחזיקה באחד ממרכזי הפיתוח הגדולים באסטוניה. מרכזים אלה עוזרים למדינה להתפתח. לאסטוניה יש יתרון על פני מדינות אחרות — היא מתקדמת מאוד מבחינה טכנולוגית, התלמידים בבתי הספר לומדים לתכנת, וניתן למצוא בה עובדים איכותיים. יתרה מכך, העובדים זולים יחסית.

"אם אנשים חושבים שהאסטונים הם לא אנשי פיתוח ברמה גבוהה, אז הוכחנו שזה לא המצב. האסטונים מאוד שיטתיים ועובדים בעזרת תהליכים מסודרים", אומר רון הופמן, סמנכ"ל הכספים של פלייטק, שמעסיקה במרכז הפיתוח שלה באסטוניה כ–700 מתוך 5,000 העובדים שלה. "גם בהשוואה למרכזי פיתוח אחרים שיש לנו, במקומות כמו בולגריה, למשל, רמת האיכות שאנחנו מקבלים באסטוניה היא גבוהה. בבולגריה העלות נמוכה ב–50%, אבל אתה מקבל עובד פחות איכותי", הוסיף.

"מרכזי הפיתוח הגדולים הם בית ספר טוב. עוד ועוד אנשים מתמקצעים בתחומים שלהם — וידאו, אודיו ו–P2P — ואז הם מקימים סטארט־אפים חדשים בתחומים האלה", מספר טונו ראנל, יזם אסטוני, שהיה מעורב בהקמת כמה סטארט־אפים.

מקדמים יבוא של מומחים זרים

תעשיית ההיי־טק המקומית מתמודדת עם אתגרים רבים. אחד מהם, שמוכר מאוד לישראלים, הוא השוק המקומי הקטן. "אנחנו מאמינים כי מדינה קטנה זה יתרון: הסיפור הוא לא כוח האדם, אלא היצירתיות, היעילות והפתרונות החדשניים. להיות קטן זה לא חיסרון — זה רק אומר שאתה צריך לייצא מוצרים כבר מההתחלה", אמר סטן טאמקיבי, לשעבר מנהל סקייפ אסטוניה, לאתר חדשות אסטוני.

בדומה לחברות הישראליות, כדי להתפתח מבחינה עסקית נוהגות החברות האסטוניות לפתוח משרדים בלונדון או בניו יורק ולשמור רק את הפיתוח באסטוניה. כך נהגה גם TransferWise, חברה בריטית שעוסקת בהעברת כספים. טאווט הינריקוס, מייסד החברה, הוא מהעובדים הראשונים של סקייפ. הוא הקים את TransferWise לאחר שהבין כי הוא משלם סכום גבוה על העברת כספים מלונדון, מקום מגוריו, בחזרה לאסטוניה. מארק אנדרסן, ממשקיעי ההון סיכון המובילים בעולם, צייץ לאחר השקעה ב–TransferWise: "מעט דברים מרגשים אותנו כמו מייסדים אסטוניים!"

היציאה של בריטניה מגוש היורו עשויה להשפיע על החברות האסטוניות בשתי דרכים — המעמד של לונדון בעולם עלול להיפגע והסטארט־אפים האסטוניים יחפשו להם עיר אחרת, שתאפשר להם להיפתח לעולם; כספים שזורמים כיום ללונדון מהאיחוד האירופי צפויים לחפש יעד אחר ועשויים למצוא את דרכם בתעשיית ההיי־טק האסטונית שזקוקה מאוד למזומנים.

"הממשלה מנסה לעודד את התעשייה, והמגזר הציבורי משקיע מאמץ רב כדי להפוך את אסטוניה לאחת הבירות האירופיות המובילות בתחום הטכנולוגיה. אני חייב להגיד שהם די טובים בזה", אומר ראנל. "היתרון שלנו מול מדינות אחרות הוא תהליכי החקיקה שלנו — השינויים אצלנו הרבה יותר מהירים לעומת, לדוגמה, בריטניה וגרמניה. הלובי של קהילת ההיי־טק חזק והממשלה עובדת בצמוד לתעשייה ומקדמת חוקים מהר יחסית. במקרה הזה הגודל של המדינה עוזר מאוד", הוסיף.

היזם האסטוני נותן כדוגמה שני נושאים שבהם עוסקת הממשלה בימים אלו: תחום המסוי, ספציפית מסוי של אופציות לעובדים, והבאת עובדים איכותיים ממדינות אחרות. בישראל הנושא מעורר ויכוח — חברות הטכנולוגיה רוצות להביא מומחים שיעניקו להם יתרון בשוק הגלובלי, אך המתנגדים טוענים שיש לטפל בבעיה מהשורש — הגדלת המספר של בוגרי המקצועות הטכנולוגיים. בינתיים, כשבישראל מקדמים פתרון חלקי ואטי, באסטוניה כבר חושבים על השלב הבא.

"שליש מהאוכלוסייה האסטונית דוברת רוסית, כך שקל יחסית להביא עובדים איכותיים מאוקראינה ומרוסיה, אבל יותר קשה להביא עובדים איכותיים ממדינות אחרות. לכן, הממשלה עושה מאמצים כדי לעזור לעובדים כאלו להסתדר במדינה ומסייעת למצוא בתי ספר לילדים ועבודה לבני ובנות הזוג. הממשלה מבינה שלא מספיק רק לעזור להקים חברה בקלות, אלא צריך גם ליצור תשתית טובה יותר למומחים", מדגיש ראנל.

הופמן מספר כי גם הוודאות הרגולטורית מאוד גבוהה: "אני לא שמעתי 'רעש' מאסטוניה בכל 13 השנים שאני בפלייטק. לא היה שום שינוי שהשפיע לנו על העסק. אני לא יכול לחשוב על דבר אחד שניהלנו עליו דיון, והיינו צריכים לחשוב מה נעשה. בסופו של דבר, זאת מדינה קטנה ולא קורים בה שינויים רבים. זה מאוד שונה ממה שאתה מדמיין בישראל".

ניצחה את מצור הסייבר

החדירה הגדולה של טכנולוגיה למגזר הציבורי ולחיי האזרחים באסטוניה מעלה גם חשש מפני התלות הגדולה והיכולת של גורמים עוינים לשתק את המדינה. אסטוניה חששה בראשית דרכה ממתקפה רוסית על ערוצי המדיה, אך כשהמתקפה הגיעה לבסוף, כ–16 שנה לאחר מכן, היא הגיעה דווקא דרך האינטרנט — אולי הדבר החשוב ביותר במדינה. במשך שלושה שבועות במהלך 2007 היתה אסטוניה נתונה תחת מתקפת סייבר, שבמהלכה הפציצו אלפי תוקפים את אתרי הממשלה, המדיה והבנקים במתקפות DDos. אין הוכחות כי הממשלה הרוסית היתה מעורבת במתקפה, אך היא הגיעה מהמרחב הרוסי.

המתקפה, שהוגדרה כמצור סייבר, היתה חלק מגל אלימות ברחובות של המיעוט דובר הרוסית במדינה, שמחה על העברת אנדרטת מלחמת רוסיה־אפגניסטן ממרכז הבירה טאלין לבית קברות שבפאתי העיר. האסטונים התמודדו עם המתקפה באמצעות סגירת הגישה מחוץ למדינה. בסופו של דבר, אתרי הבנקים הושבתו לשעה וחצי בלבד. אם המתקפה היתה מתרחשת כיום, עשרת אלפים האזרחים הדיגיטליים של אסטוניה היו נותרים ללא גישה לחשבונות שלהם. מאז המתקפה פיתחו האסטונים יכולות סייבר מתקדמות, בין השאר בשיתוף פעולה עם נאט"ו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#