אחרי שנים של דשדוש - הסכר הטכנולוגי בהולנד נפרץ - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אחרי שנים של דשדוש - הסכר הטכנולוגי בהולנד נפרץ

לכאורה, להולנד היו את כל התנאים להתברג בצמרת המדינות הטכנולוגיות באירופה; מדינה קטנה יחסית, 17 מיליון תושבים בעלי הכנסה גבוהה, שיעורי אבטלה מהנמוכים ביבשת, נמל התעופה המרכזי באירופה וחיבור מהיר ביותר לרשת האינטרנט ■ האם הולנד לקראת נסיקה?

תגובות

בתחילת העשור הנוכחי הבינו ההולנדים שמשהו קורה בעולם ובאירופה בפרט, אבל המדינה שלהם כמעט לא שיחקה תפקיד במגרש הטכנולוגי. לונדון כבר הוכתרה כבירת ההיי־טק של אירופה, בפריז התחילה להתבסס סצינת סטארט־אפים ססגונית, ולברלין התחילו לנהור צעירים חדשנים ועמם גם ההשקעות מקומיות וזרות. לעומתן, הולנד דישדשה במקום ללא כל קצה של חדשנות להיאחז בו, והחמיצה את ההזדמנויות לצמיחה ולהתפתחות כלכלית שגלומות בענפי הטכנולוגיה.

מלך הולנד, וילם אלכסנדר, בחגיגות יום המלך. ההולנדים אוהבים לקנות מציאות
Frank van Beek/אי־פי

באזורי תעשייה גדולים בהולנד, כמו איינדהובן, מפעלים ותיקים החלו להעביר את פעילויותיהם למזרח הרחוק כדי להתמודד עם עלויות הייצור הגבוהות. ענקית מוצרי החשמל והאלקטרוניקה פיליפס, אחד מיהלומי הכתר ההולנדי, שהעסיקה בשיאה 10,000 עובדים באזור איינדהובן, נטשה ב–2000 את מתחם הייצור הענק Strijp S. מאות דונמים של סדנאות ופסי ייצור שמהם יצאו במשך עשרות שנים אלפי פטנטים — כמו נורת הליבון, טכנולוגיית הרנטגן, קלטת הווידאו, הקומפקט דיסק, או ה–DVD — נותרו שוממים ואלפי עובדים נהפכו למובטלים.

גם בצד המערבי של המדינה, בהאג, הבינו שלמרות המעמד הבלתי מעורער של העיר כמרכז המשפטי של אירופה והעולם, אי אפשר יהיה להתקדם בלי להתאים את ההתנהלות לזירה הדיגיטלית. האינטרנט יצר כללי משפט בינלאומי חדשים והפשיעה הבינלאומית כבר לא מתחשבת בגבולות המיושנים. יתרה מכך, היא אף מנצלת לרעה את הכלים הדיגיטליים החדשים ובתי המשפט עומדים חסרי אונים בפניה.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

לכאורה, להולנד היו את כל התנאים להתברג בצמרת המדינות הטכנולוגיות באירופה. היא מדינה קטנה יחסית מבחינה גיאוגרפית, עם כ–17 מיליון תושבים בעלי הכנסה גבוהה ושיעורי אבטלה מהנמוכים ביבשת. יש לה את נמל התעופה המרכזי באירופה, נמל ימי פעיל ביותר וחיבור מהיר ביותר לרשת האינטרנט: שערי הכניסה של 11 מתוך 15 כבלי התקשורת שמחברים את אירופה לצפון אמריקה נמצאים בשטח הולנד.

בנוסף, מערכת החינוך של המדינה תומכת בתחומים הטכנולוגיים והצעירים ההולנדים שולטים באנגלית — השפה הרשמית של עולם ההיי־טק. אז מדוע שהולנד תשתרך אחרי מדינות אירופיות אחרות בכל הקשור ליוזמות טכנולוגיות, ולא תמנף את התחום כדי לייצר תנופה כלכלית, צמיחה והזדמנויות עבור אזרחיה?

כוח דלתא

סכומי השקעות הון סיכון בהולנד במיליוני יורו בשנה האחרונה

סיפור ההצלחה הגדול ביותר בהיסטוריית ההיי־טק ההולנדית הוא אחד האתרים האהובים ביותר על הישראלים חובבי התיירות — booking.com — שנמכר ב–2005 לחברת פרייסליין האמריקאית תמורת 133 מיליון דולר. בנוסף, התפתחו בהולנד כמה חברות ענק סביב תעשיית הרפואה, כמו מדיק אן־וי, שנמכרה לפי שווי של מיליארד יורו וחברת התרופות אסרטה, ששווייה מוערך ב–3 מיליארד יורו. ואולם, בתעשיית ההיי־טק המקומית לא קמו חברות או סטארט־אפים בולטים.

כדי לתקן את העיוות, ממשלת הולנד התחילה ליישם בינואר 2015 תוכנית מוגבלת בזמן, שמטרתה האחת והיחידה היתה להזניק את המדינה — בתוך 18 חודשים בלבד — למקום הרביעי ברשימת בירות ההיי־טק האירופיות. את התוכנית סטארט־אפ דלתא הובילה נלי קרוס, שכיהנה לפני כן כסגנית נשיא הנציבות האירופית והיתה ממונה גם על המדיניות הדיגיטלית של הארגון.

כדי למקסם את ההשפעה של סטארט־אפ דלתא פעלו נציגיה בכמה מישורים במקביל: גייסו שותפים מקרב התעשייה המקומית, שעד אז לא הירבתה לשתף פעולה עם מוסדות המדינה; פעלו במסגרות הביורוקרטיות כדי לאשר מתן הקלות לוויזות לסטודנטים ולעובדים זרים; הפעילו מערך של לימודי תכנות בבתי הספר היסודיים; עודדו משקיעים ויזמים לבצע השקעות ותכננו מרכזים טכנולוגיים ("האבים") לבניית סביבה עסקית שמתמקדת בתחומים ספציפיים — רפואה, אנרגיה, תחבורה וערים חכמות. בסך הכל, הצליחה התוכנית להעמיד לטובת היוזמות הטכנולוגיות סכום של כ–500 מיליון יורו — שחצי ממנו הגיע מהשקעה ממשלתית והחצי השני מהשקעות פרטיות.

התוכנית הצליחה גם להרחיב את הגבול הגיאוגרפי שבו התוכנית פעלה: במקום להתמקד בעיר מרכזית אחת, כמו אמסטרדם או האג, נכללו במרחב גם איינדהובן. בעזרת השילוב הגיאוגרפי יכולים כיום ההולנדים להתמודד עם האתגרים שמציבות להם ערי ענק אירופיות כמו פריז או לונדון. הטענה העיקרית היתה שבשלוש הערים הללו קיימת תשתית טכנולוגית באיכות גבוהה ובנוסף למרחק הגיאוגרפי הקצר יחסית ביניהן, גם החיבור ביניהן מתקדם ביותר. ברגע שהאיחוד הזה אושר — הולנד נכנסה לרשימת הבירות האירופיות שיש להתייחס אליהן כמובילות טכנולוגיות.

ההולנדים יכולים להתגאות בהתקדמות המהירה שלהם. בתום 12 החודשים הראשונים של סטארט־אפ דלתא דיווחו ההולנדים על יותר מ–3,000 סטארט־אפים פעילים, ועל השקעות הון סיכון בסך של 163 מיליוני יורו ב–200 סטארט־אפים. כיום ההשקעות במחקר ופיתוח בהולנד גבוהות מהממוצע האירופי — עם השקעה של 2% מהתוצר.

יותר מ–10 האבים הוקמו במרחב אמסטרדם־האג־איינדהובן, כשכל אחת מהערים מתמקדת בתחומים שקרובים יותר לאופי העסקים שבה.

אתר בוקינג קום
צילום מסך

חוד החנית הטכנולוגית

את האג מבקשים ההולנדים למתג כיום כמרכז הסייבר האירופי ולשם כך הוקם בה מרכז אבטחה שנחשב לגדול ביבשת. כדי לשמור על הזיקה לבית הדין הפלילי הבינלאומי (שנמצא בעיר), מקודמות בהאג חברות שמפתחות כלים לפיצוח פשעים דיגיטליים, ותוכנות שמסייעות לגורמי אכיפת חוק מרחבי היבשת והעולם לשתף מידע ולסייע אלה לאלה בפיצוח פשעים דיגיטליים חוצי גבולות, כמו במאבק בפדופיליה או בהעברות כספים לא חוקיות.

באמסטרדם מעודדת הממשלה את היזמים להתמקד בתחומים כגון העיר החכמה וטכנולוגיות לחיסכון באנרגיה. אזורים שלמים בכבישים בינעירוניים מוקדשים לניסויים בטכנולוגיות "הכביש החכם", ובתוך העיר חברות הגז המקומיות מנהלות את אספקת הגז לבתים באמצעות תוכנות ומערכות שצמחו מתוך החממות העירוניות. על חורבות המפעלים והסדנאות שפינתה פיליפס באיינדהובן צומחים כיום מרכזי פיתוח וחממות טכנולוגיות שעוסקים במגוון רחב של תחומים — רפואה, אנרגיה ירוקה ומחשוב לביש.

18 החודשים שהוקצו לתוכנית הממשלתית הסתיימו לפני כמה שבועות, וההישגים שהצליחה הולנד לקצור בתחום, שהביאו אותה למקום הרביעי ברשימת מרכזי ההיי־טק האירופי — אולי השלישי, אם בריטניה תפנה את המקום שלה ברשימה עקב פרישתה מהאיחוד האירופי — הובילו להארכת הצ'ארטר שהעניקה הממשלה ההולנדית לסטארט־אפ דלתא. מתחילת יולי 2016 התוכנית שינתה את שמה לסטארט־אפ דלתא 2020, והיא מתוכננת להימשך עד סוף העשור.

על פי התוכנית החדשה, יימשך שיתוף הפעולה של הממשלה עם היזמים המקומיים בעידוד השקעות פרטיות, מקומיות וזרות, כדי שהולנד תישאר בחוד החנית הטכנולוגית. הממשלה תזרים בכל שנה 200 מיליון יורו בהקלות ליזמים וקרנות הון סיכון פרטיות ותכוון את המשקיעים לתחומים כמו טכנולוגיות נקיות, טכנולוגיות רפואיות ואנרגיות מתחדשות. כמו בתוכנית המקורית, הדגש יהיה על הקמת מרכזים טכנולוגיים שיתמקדו בתחומים ספציפיים ויוכלו לשרת את הסביבה העסקית של סטארט־אפים שפועלים בהם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#