הספין הציני המוצלח של גלעד ארדן: מה עומד מאחורי המתקפה האלימה נגד פייסבוק? - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פרשנות

הספין הציני המוצלח של גלעד ארדן: מה עומד מאחורי המתקפה האלימה נגד פייסבוק?

אין ספק שהרשתות החברתיות הן מצע פורה להסתה מכל הכיוונים האפשריים, אבל האם דברי ההסתה של השר גלעד ארדן נגד מארק צוקרברג ופייסבוק הם הפתרון לטרור?

41תגובות
גלעד ארדן
אילן אסייג

נתחיל מהסוף: אפשר לחסום את פייסבוק. לא צריך בשביל זה תחכום רב. תקנה קטנה לשעת חירום, החלטת ממשלה - והופ! המתג יירד על הרשת החברתית. אפשר לחסום את פייסבוק בחברון, אפשר לחסום אותה ברעננה, במזרח ירושלים או בצפון תל אביב, וטכנולוגית זה לא מסובך מדי. תשתיות התקשורת הן משאב חיוני בתוך ישראל וכפופות לחוק הישראלי, ובשטחים הן ממילא נשלטות על ידי ישראל - גם זו הקווית וגם זו הסלולרית - כך שאין כל מניעה טכנית לבצע את ההתנתקות מפייסבוק.

בסין עושים את זה בהצלחה רבה כבר מ-2009. שם, בתירוץ של ניסיון להרגיע מהומות אזוריות, מונעים מכל אזרחי הרפובליקה העממית גישה לכל הרשתות החברתיות כבר שבע שנים. גם בברזיל התבצע באחרונה מקרה מבחן מעניין דומה על ווטסאפ - בעקבות דרישה של חברות הסלולר שנפגעו משירותי שיחות האינטרנט של האפליקציה.

אבל ישראל היא לא סין, ובברזיל חסימת ווטסאפ ניתנה בעקבות סוגיה כלכלית־משפטית. בישראל חסימה של רשת חברתית לאוכלוסייה רחבה, אפילו בגלל חשד להסתה, לא תעמוד ככל הנראה במבחן בג״ץ. אבל גם אם חסימה כזאת תתאפשר מבחינה חוקית, סביר להניח שיקרה בה מה שקרה בברזיל: בתוך שעות אחדות מהוצאת הצו לחסום את ווטסאפ, עשרות מיליוני ברזילאים כבר הורידו אפליקציות מתחרות.

אפשר לחסום את הגישה לרשתות החברתיות ולרשת הדור השלישי בכל מרחב הר חברון, כפי שהציע שר החינוך נפתלי בנט בעקבות הפיגועים המתועבים בגדה בימים האחרונים. זאת תביעה לגיטימית לחלוטין, כי במלחמה כמו במלחמה, כל האמצעים כשרים. אבל ספק אם היא אפקטיבית לאורך זמן, מאחר שבתוך זמן קצר יימצאו הפלטפורמות החלופיות שיקשרו מחדש בין המסיתים למפגעים, בין מפגעים למפעילים שלהם ובין התושבים באזור לבין עצמם.

הסתה היא כמו אש - אפשר לנסות לחסום ולחנוק אותה, אבל ההתפשטות שלה בלתי-צפויה וקשה ביותר לשליטה. בדיוק כמו תכנים ברשתות החברתיות.

מארק צוקרברג מייסד פייסבוק
REUTERS

תוכנית הניטור 
לוטה בערפל

גם השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, יודע שהאיום בחסימת פייסבוק או שאר הרשתות החברתיות הוא ריק מתוכן. אבל מה אכפת לו להתלהם בתקשורת, ועל הדרך לקבל קצת כותרות שמשדרות נחישות וביטחוניזם? ולכן, בכל פעם שהטרור הפלסטיני מרים את ראשו הוא מתייצב באולפן ושולח אצבע מאשימה כלפי פייסבוק. "חלק מדם הנרצחים על ידיה של פייסבוק. פייסבוק נהפכה למפלצת", אמר השר במוצאי שבת בראיון לתוכנית ״פגוש את העיתונות״ בערוץ 2.

"כל השיח של הדור הצעיר ברשות, כל ההסתה והשקרים, הכל קורה על הפלטפורמה הזאת. אני בעד שאדון צוקרברג יעשה ניטור עצמי. פייסבוק מחבלת ולא משתפת פעולה עם משטרת ישראל ומציבה רף גבוה להסרת תכנים מסיתים. אדון מארק צוקרברג, דמם של הנרצחים על ידיו. אזרחי ישראל צריכים לדרוש לנטר את הפלטפורמה שהוא הקים ומרוויח ממנה מיליארדים", איים בראיון.

ארדן, ראוי לשים לב, אינו מדבר על חסימת פייסבוק, אלא על ניטור. הטענות שלו כלפי ״אדון מארק צוקרברג״ הן שפייסבוק אינה מונעת את ההסתה ואינה מסננת את תכניה, או מגיבה בעצלתיים לתלונות על תכנים פוגעניים. זאת לא הפעם הראשונה שארדן מעדיף לכלות את תסכולו מחוסר היכולת של הממשלה (שבה הוא חבר) למגר את הטרור - ולכן מנסה להסית את אזרחי ישראל נגד הפלטפורמות החברתיות.

כבר לפני כשלושה חודשים הודיעו השר ארדן ושרת המשפטים איילת שקד על הקמת צוות כוח משימה להתמודדות עם תופעת ההסתה לטרור ברשתות החברתיות. את התוכנית רוקמים השניים כבר יותר מחצי שנה, אבל בינתיים לא נראה שהם השיגו יותר מדי, למעט כמה כותרות בתקשורת.

המשרד לביטחון פנים נמנע אז מלהשיב לפניות חוזרות ונשנות של TheMarker ולהגיב לשאלות ענייניות על מטרת כוח המשימה. בין השאר נשאל השר ארדן האם מדובר רק בניטור תוכני הסתה לטרור, או גם הסתה על רקע גזעני או פוליטי? האם מדובר בתכנים שמשויכים לאזרחים ישראלים מתחומי הקו הירוק? מה המדיניות ביחס להסתה של פלסטינים בתחומי הרשות, או בהסתה שמגיעה ממדינות אחרות, או הסתה ממניעים אנטישמיים ואנטי־ישראליים - למשל הסתה נגד חיילי צה"ל מטעם ארגוני שמאל בינלאומיים? האם תטופל הסתה לטרור מצד גורמי ימין?

בנוסף, מהמשרד לביטחון פנים לא השיבו על שאלות טכניות הקשורות לכוח המשימה, כמו למשל אם הניטור מתבצע ידנית (על ידי עובדי משרדי הממשלה הרלוונטיים, או על ידי הצבא), או באמצעים טכנולוגיים, אם הוקצה כוח אדם ייעודי למשימות איסוף וניטור ואם פעילות צוות המשימה מתוקצבת בצורה ייעודית.

החוקים השתנו - ואף אחד לא סיפר לנו

הרשתות החברתיות הן מצע פורה ומזין להסתה: פלסטינים נגד ישראלים, ימנים נגד שמאלנים, פוליטיקאים נגד מתחריהם, דאעש נגד העולם. אבל פייסבוק אינה שונה מדרשת יום שישי של אימאם בפני מאמיניו במסגד, או מצע קיצוני שפורש פוליטיקאי כזה או אחר במסגרת חוג בית, מכיוון שמדובר בסך הכל בפלטפורמה לתקשורת ולהעברת מסרים. אנחנו נוטים לייחס לרשתות החברתיות תכונות ריכוזיות שמזכירות יותר אמצעי תקשורת מסורתיים - רדיו, טלוויזיה או עיתון ואפילו אתרי תוכן.

אלא שהפלטפורמות החברתיות כמו פייסבוק, טוויטר ואפילו יוטיוב (במידה מסוימת) מתנהגות על פי כללים שונים מאלה שהתרגלנו אליהם. אמנם אדון מארק צוקרברג, לשם הדיון, פיתח את פייסבוק, אבל התוכן שמתפרסם בה מתפזר לצרכנים שלו על פי דפוס בלתי־צפוי ובהתאם לכך גם קשה לשלוט עליו, לרסן אותו ולפקח עליו בכלים הישנים והמוכרים.

וזאת גם אחת הסיבות העיקריות לתסכול ולזעם של שלושת השרים - ארדן, בנט ושקד - כלפי פייסבוק: הם פשוט לא מצליחים להבין איך קיימת פלטפורמה שאינה מוכנה להישמע לתכתיבים של פוליטיקאים ולכללים מיושנים שנהפכים לבלתי־רלוונטיים מיום ליום. איך יכול להיות ש"אדון מארק צוקרברג" אינו מקשיב לו, ושיש לו אינטרסים שונים מהאג'נדה של מערכת ביטחון והפוליטיקה הפנים־ישראלית? ואדון מארק צוקרברבג הוא בכלל יהודי! אז זהו, שזה כבר לא כל כך עובד ככה. הממזרים שינו את הכללים ולא טורחים אפילו לענות לטלפון.

עם 1.6 מיליארד משתמשים, לפייסבוק (או לגוגל, או לטוויטר) יש מערכת שיקולים משלה. היא אפילו חיה בצורה די טובה למרות החסימה של השירותים שלה בסין. פייסבוק צריכה להתחשב ברגשותיהם של לקוחותיה שמגיעים ממאות מדינות, ומפוצלים לעשרות אלפי תרבויות שונות, ללמוד כל אחד ואחת מהם ולעדכן את המדיניות שלה כך שתוכל מצד אחד להמשיך ולתת שירות סביר למשתמשים, ומצד שני גם להגן על עצמה כעסק מסחרי חובק עולם.

תפישות שונות של חופש הביטוי

הבנה מסוימת לגבי ההתנגשות הזאת במדיניות של פייסבוק הביעה בשבוע שעבר עו"ד ליאת קילנר, היועצת המשפטית של יחידת הסייבר הארצית, להב 433, במשטרת ישראל. לדבריה, אף שפייסבוק סירבה כמה פעמים לשתף פעולה ולספק למשטרה מידע בחקירות רגישות, ברור לה שהגדרת החוק, המשתנה בין מדינה למדינה, היא מכשול ביכולת של חברות כמו פייסבוק לשתף פעולה עם גורמי אכיפת החוק.

"אנחנו אמנם מדינה שנושאי ההסתה לטרור וגזענות רגישים בו מאוד, אך באותן חברות, התפישה לגבי חופש הביטוי היא שונה מאוד. אם אצלנו מתייחסים לתמונה של איש ציבור במדי נאצי כעבירה, בארה"ב לא מדובר בעבירה אלא בחופש ביטוי", הסבירה קילנר. "אם אני שולחת בקשה להסיר תוכן מאתר אינטרנט, התוכן הוא עבירה אצלי, ולא עבירה במדינה אחרת, וייתכן שאותם תאגידים לא ימסרו לי את המידע, משום שתאגיד אמריקאי כפוף למשרד המשפטים בארה"ב". קילנר ציינה כי "גם כשמדובר במצבים שבהם אין ספק שמדובר בעבירה פלילית, עדיין יש קושי".

במענה לשאלת יו"ר הפורום הארצי למשפט, מדע וטכנולוגיה של לשכת עורכי הדין, עו"ד אילן שדי, על מידת שיתוף הפעולה בין פייסבוק לבין המשטרה, הוסיפה קילנר כי "בנושאים כמו פדופיליה יש שיתוף פעולה, אולם בחקירות רבות אחרות הדבר קשה בהרבה, ומידת שיתוף הפעולה תלויה בסוג הבקשה שהוגשה לפייסבוק".

ישראל אינה המדינה היחידה שזוכה ליחס בעייתי מצד פייסבוק. גם הממשל האמריקאי והאיחוד האירופי נתקלים במדיניות הקשוחה של החברה ונאלצים לאיים עליה בטקטיקה שנקראת "מדיניות הדלת האחורית". הכוונה היא שהממשלות יפתחו אמצעים טכנולוגיים שיעקפו ויפצחו את הגנות הפרטיות של הרשת החברתית, ויאפשרו להן למשוך בעצמן את המידע על החשודים בפעילות טרור, למשל.

ואכן פייסבוק, מצדה, מעבירה בכל המדינות - כולל בישראל - מסר ברור ואחיד: אין מקום לתוכן המעודד אלימות, איומים ישירים, טרור או דברי שטנה ברשת החברתית, והחברה מגנה ומתנגדת לגילויי הסתה כאלה. החברה מדגישה כי היא מפעילה מערך של אמות מידה קהילתיות שנועדו לסייע לאנשים להבין מה מותר לפרסם בפלטפורמה ומה אסור, ומעודדת את החברים להשתמש באפשרות הדיווח אם הם מוצאים תוכן שהם מאמינים כי הוא מפר את אמות המידה האלה.

השתמש בפייסבוק - נגד פייסבוק

כמו בכל העולם, גם בישראל נציגים של פייסבוק נפגשים עם הגורמים הממלכתיים הרלוונטיים ופועלים לשכלל את שיתוף הפעולה מול הרשויות. באחרונה יצרה פייסבוק ישראל תפקיד חדש בחברה, ומינתה את ג'ורדנה קטלר למנהלת מדיניות ותקשורת של הרשת החברתית בישראל. עד כה לא היה בישראל תפקיד מעין זה בפייסבוק, ומינוי כזה מדגיש את העמקת הקשר של החברה בישראל. אמנם הביקורת המשמעותית יותר מבחינת החברה היא סביב סוגיות המיסוי של פייסבוק, אבל נראה כי המינוי נועד לחזק את קשרי החברה עם השלטון הנוכחי בישראל בכל המישורים.

פייסבוק היא כיום השירות החיוני התורן והפלטפורמה התקשורתית החשובה ביותר - יותר מטלוויזיה, מרדיו ומהעיתונים, שהפוליטיקאים התרגלו כל כך לשלוט בהם. ארדן ידע שהתבטאותו בערוץ 2 נגד פייסבוק תחרוך את הרשת וביצע מבחינתו ספין ציני מוצלח: הטיל את האשמה על פייסבוק מתוך ידיעה שהדברים שלו יופצו בפייסבוק עצמה. ארדן בא בטענות לפייסבוק שהיא לא מהירה מספיק, לא גמישה מספיק, לא מגיבה לשינויים, והאינטרסים שלה לא ברורים ונהירים. האם המשרד לביטחון פנים בעצמו מספק לאזרחים שירות על פי הסטנדרטים שהוא מציב לחברה המסחרית?

תחרות הסטארט-אפים הגדולה בישראל. $250,000 השקעה לזוכה
להרשמה


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#